"לטכנולוגיות אבטחת המידע הישראליות פוטנציאל מסחרי עצום"
כך אמר המדען הראשי אבי חסון. לצידו, דן פאנל מומחים מהמגזר הפרטי והציבורי באתגרי אבטחת המידע של צה"ל ומדינת ישראל, בהעברת הטיפול בהם מידי חברות האבטחה לשב"כ ועוד
- SkyCure היא ההשקעה הראשונה של פיטנגו 6
- שלמה קרמר מקים קרן חדשה ומשקיע 30 מיליון דולר בחברות אבטחה
- האקרים איראנים פרצו לסבא"א - ודרשו לחשוף את הגרעין הישראלי
מתניה סקר את פעילות המטה אולם לא הציג תובנות חדשות. "מטה הסייבר מסיים לגבש את תפישת ההגנה הלאומית" אמר. מטה הסייבר הלאומי נאבק לאחרונה במחסור בתקציב, אולם מתניה לא התייחס לכך. אחריו דיבר ד"ר אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת שהתייחס בעיקר לפוטנציאל המסחרי של טכנולוגיית אבטחת המידע הישראלית והציג את התוכניות של משרד התמ"ת על מנת לקדם את התמיכה במו"פ והיצוא של טכנולוגיה ישראלית. "הענף הזה מייצג פוטנציאל משמעותי, ההזדמנויות הן רבות ואם נשכיל לקדם את האפשרויות השמיים הם הגבול", אמר.
חתן פרס ישראל לביטחון, האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, ביקש למקד את הדיון והזכיר כי מבחינת הסייבר, מדובר בתחום שאיננו מתייחס רק להגנה על המידע אלא בעיקר הגנה על מערכות פיזיות. השאיפה האמיתית של התוקפים היא לשבש או לשתק את החיים או את היכולות של המותקף, לראיה הביא את פרשת הוירוס סטוקסנט, שייועד לפגוע בצנטריפוגות כורים אטומיים. "יש לנו שני אתגרים ברמה הלאומית", הוסיף בן-ישראל. "מערכת כיפת ברזל לסייבר, האתגר השני הוא הקמת מוקד ידע עולמי בארץ".
ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא EMC העולמית התייחסה בעיקר לעובדה שלא ניתן לאבטח ב-100% מערכות ממוחשבות. "זאת הסיבה שאינני מבצעת פעולות באתר הבנק שלי באינטרנט" הוסיפה ברי, ספק בהלצה, ספק ברצינות. "ברור לגמרי שלא נפסיק להשתמש במערכות IT ולכן אנחנו יודעים שכולנו חשופים. יש לנו עולם מאוד, מאוד פרוץ" סיכמה.
הדובר הבא, ד"ר אביאם סלע, נשיא חטיבת הבטחון של מטריקס, וידוע גם כמפעילו לשעבר של ג'ונתן פולארד וכטייס בחיל האויר. סלע פתח את נאומו בעקיצה לכיוונו של בן-ישראל כאשר ציין את פעילותו הפוליטית. סקירתו של סלע עסקה בעיקר בעלויות ההגנה. לדעתו, יש צורך לשנות את מבנה הארגונים שמתעסקים באבטחת מידע. "הגוף היחיד שצריך לטפל בסייבר הוא גוף ביטחון חדש שיתבסס על השב"כ, אין הבדל בין טיפול במחבל לבין טיפול בתוקף סייבר. המשטרה צריכה לטפל בכל מה שמתבצע מתוך המדינה כלפי המדינה".
בנוסף, ציין סלע כי כיום אין שיתוף פעולה בין הגופים העסקיים ולכן יש לחייב גופים עסקיים וארגוניים לשתף פעולה ביניהם, "מדובר על שינוי תודעתי" הוסיף סלע, "הקם לסייברך, הקדם לסייברו", התלוצץ.
הדוברת האחרונה, תא"ל איילה חכים, מפקדת לוט"ם, הציגה את האתגרים העומדים כיום בפני הצבא. לדבריה, "צה"ל הינו גוף מבוסס מערכות תקשוב" ועל כן ישנן שתי הערכות שעל פיהן פועלים בצה"ל, "הסייבר אינו אופנה חולפת, אלא הוא עניין גדול שיש להטמיע בכל הרמות בקרב אנשי התקשוב של הצבא".
בסיום סבב הדוברים התייחסו ד"ר ברי, תא"ל חכים וד"ר מתניה לאתגר נוסף שעומד בפני תחום אבטחת המידע והוא החינוך הטכנולוגי. מתניה מסר כי מתוך כ-50,000 זכאים לבגרויות, רק כ-10,000 מתמקדים במתמטיקה ומתוכם בין 4,000 ל-7,000 משלבים זאת עם פיזיקה או מדעי המחשב, מתוכם רק כמה מאות יזכו לשנות את פני המדינה בתחום הטכנולוגיה. ד"ר ארנה ברי הוסיפה לסיום כי "טכנולוגיה היא תחום אוניברסלי, ואני רוצה להיות פוליטית ולטעון כי עלינו לחייב לימודי ליב"ה על כל התלמידים".