דו"ח טכנולוגי: איך נפלת משמיים, דיוויד פטראוס
לקחים מפרשת הגנרל והביוגרפית שלו, סין דורשת עוד צנזורה, שטיק דוחה חדש במלחמה נגד הפיראטיות, ומארק קובן מתנתק מפייסבוק
המרגל והגנרל, המאהבת, המאהבת האחרת והמייל
פרשת המיילים של הגנרל דיוויד פטראוס, לשעבר הכוכב הבולט ביותר של המערכת הבטחונית האמריקאית – חשבו על גבי אשכנזי בראשית כהונתו, לפני מלחמות הלשכות המכוערות – ממשיכה להכות בארצות הברית. סיכום ראשוני של הפרשה הופיע כאן, אבל יש עדכונים.
מסתבר שפטראוס היה מודע לאפשרות שהמייל שלו יפול לידיים הלא נכונות, אז הוא והביוגרפית-מאהבת שלו, פאולה ברודוול, נקטו בכמה שיטות הגנה. קודם כל, שניהם השתמשו בכמה כתובות מייל בזהות בדויה. טריק אחר, שנלקח ישירות מספר הטריקים של אל קאעידה, היה שימוש בכתובת מייל משותפת – אבל בלי לשלוח את ההודעות. הם בעצם שמרו זה עבור זה מיילים בתיקיית טיוטות כי שליחת מייל מגבירה משמעותית את הסיכון שמישהו אחר יראה אותו.
דיוויד פטראוס, בקרוב עם פחות כוכבים צילום: אם סי טי
כמובן, ציין הניו יורקר בעליצות, העובדה שאנחנו יודעים על השיטה הזו משמעה שהיא לא עובדת, לא מול מישהו שיודע מה צריך לחפש. יתר על כן, בהמשך ברודוול החלה לאיים על אישה אחרת - מכיוון שהיא חשבה שאותה אישה מנסה להתחיל עם פטראוס. אבל, ברודוול לא טרחה לטשטש את כתובת ה-IP שלה. המשמעות היא שתוך זמן קצר נחשפו כל כתובות המייל שלה.
הפרשה הופכת במהירות לפרשה כלל-צבאית, כיוון שה-FBI חגג על המיילים של פטראוס, ודילג מהם לחשבונות מייל של גנרלים אחרים, שגם הם חשודים כעת בהתנהלות לא נאותה. כל הפרשה הזו מזכירה שחוקי הדואל בארצות הברית מפגרים משמעותית אחרי הזמן: הם קובעים שאם שמרת מייל יותר מ-180 יום, הוא נחשב "נטוש," כזה שאין לך ציפיה שהוא יישאר פרטי.
ובסופו של דבר, ג'יימס פאלוז צודק: אם אתם לא רוצים למצוא את עצמכם במצבו של פטראוס, השיטה לכך פשוטה מאד. אף פעם, אבל אף פעם, אל תשלחו במייל משהו שיכול לגרום לכם נזק. אל תכתבו מה דעתכם על הבוס, או את דעתכם האמיתית על אנשים שחושבים בטעות שאתם חברים שלהם. זה ייצא החוצה. חבל.
סין לחברות: אתן עובדות אצלנו
כתבנו שלשום (ב') שלא כדאי לחברות מערביות לעבוד בסין, משום שהיא מדינה לא יציבה שמשנה בעקביות את הכללים. לא חלפו יומיים, והגיעו עוד ראיות לכך.
רמת הפראנויה של הגוף הרצחני בהיסטוריה, המפלגה הקומוניסטית הסינית, עלתה באופן חריג בחודשים האחרונים לקראת כינוס המפלגה ה-18 במספר, שאמור להסתיים היום. הקומוניסטים מעולם לא זכו בלגיטימציה עממית, שלא לדבר על נצחון בבחירות, ושורה של שערוריות זעזעו את המפלגה בשנה האחרונה וחשפו אותה - שוב - כאוליגרכיה מושחתת ומנותקת מהסיני הממוצע.
כל הסינים האלו, פחות מקליפת השום. לתאגידים, לפחות צילום: אי פי איי אי לכך ובהתאם לזאת, שורה של חברות מערביות, שחלקן שותפות עם חברות סיניות, קיבלו הוראות – לא בקשות מנומסות, הוראות – מהמשטרה החשאית הסינית לרכוש ולהתקין מערכות לזיהוי תעבורת רשת, לחסום אתרי רשת נבחרים, ולהתחבר לשרתי המשטרה החשאית. בקיצור, הן קיבלו הנחיות להפוך לחלק מהמערכת של המשטרה החשאית. חברות ששקלו לסרב לדרישה מצאו שאם הן תסרבנה, הן צפויות לקנסות ולניתוק מהרשת.
זה לגמרי לא חדש לחברות סיניות: כאן המקום להזכיר שוב שהן לא באמת חברות, הן התארגנויות דמויות חברה שנשלטת על ידי המפלגה. ההנחיות לא מגיעות מחבר המנהלים, אלא מתא המפלגה הקומוניסטית של החברה, שלפעמים יש חפיפה בינו ובין חבר המנהלים ולפעמים אין.
החברות הזרות, עם זאת, קצת הופתעו. הופתעו, אבל צייתו. אחרי הכל, כבר עשית עסקה עם השטן, מה זה כבר שינוי של כמה סעיפים קטנים? ואם על זה תצא עכשיו מסין, איך תסביר את זה למשקיעים שלך? הם הרי רוצים כסף, וסין לא מעניינת אותם אלא כמחלבת כספים. גורלו של הסיני הממוצע מעניין אותם עוד פחות מקליפת השום.
אז התאגידים מצייתים, אבל מקפידים לבכות. בעילום שם, כמובן. בייג'ינג לא מאמינה בדמעות.
מלחמה חסרת מעצורים
שורה של משתמשים בטוויטר הופתעו לגלות לאחרונה שהם פרסמו התנצלות פומבית על כך שהם פיראטים. חלקם אפילו לא ידעו שהם פיראטים וחלקם הם פיראטים גאים שלעולם לא יתנצלו על כך. מה קרה כאן?
שפל חדש במלחמה על זכויות היוצרים, זה מה שקרה. ליצרנית אפליקציות ל-iOS בשם Enfour, שמה שהיא עושה בחיים הוא לכתוב מילונים (מצונזרים, כמובן; הם נמכרים באפסטור של אפל), נמאס שמשתמשים עושים שימוש באפליקציות שלה מבלי לשלם, אז היא הכניסה פיצ'ר לתוכנה שמנטר את השימוש ושבמקרה של התקנה בלתי חוקית , מבייש את המשתמש בפומבי.
אממה, הפיצ'ר התגלה כבאג, וחלק ניכר מהציוצים המבישים נשלחו על ידי משתמשים שבכלל שילמו עבור האפליקציה. החברה מיהרה לפרסם התנצלות – לא חס וחלילה על כך שהיא חדרה לפרטיותם של משתמשים, אלא על כך שהיא לא היתה מספיק בררנית כשעשתה את זה.
מארק קובאן נגד פייסבוק
המיליארדר והיזם הסדרתי מארק קובן יצא בהתקפה חריפה על פייסבוק, ומאחר ויש לו הרבה מאד כסף הוא, בניגוד לרבים אחרים שזוועתם לא נשמעת, דווקא קיבל במה. קובן לא קיבל בהבנה את השיטה החדשה של פייסבוק לגיוס כספים: דרישת תשלום לקידום פוסטים.
מארק קובן - אם היה משלם לפייסבוק מה שהם מבקשים, כבר לא היה מיליארדר צילום: בלומברג
קובן פרסם הצעה ששלחה לו פייסבוק, לשלם 3,000 דולרים כדי שסטטוס בעמוד של הקבוצה יגיע לכמיליון קוראים, והוא אמר שהוא שוקל לעזוב. עכשיו הוא אומר שהוא לא עוזב, הוא ימשיך להשתמש בפייסבוק – מה לעשות, התועבה פופולרית – אבל שכל 70 העסקים שלו יתחילו מעכשיו להעביר את עיקר הפעילות שלהם מפייסבוק לטוויטר, טאמבלר ושאר אתרים שיודעים שהם חיים מהתעבורה שלך, ועל כן אין להם את החוצפה גם לדרוש ממך לשלם עליה.
הוא גם אמר שכל החברות שהשקיעו בעמודי הפייסבוק שלהן עשו טעות, והוא מפציר בהן לשקול שוב. באותה הזדמנות, הוא גם אומר שלא קנה מניות פייסבוק וגם לא יקנה – כי הוא חושב שפייסבוק לא סגורה על המודל העסקי שלה. אאוץ'.
קצרצרים
1. גוגל ממשיכה לדווח על בקשות הסרת המידע שהיא מקבלת מממשלות. במחצית הראשונה של 2012, היא קיבלה 1,791 בקשות כאלה – עליה של 89% לעומת המספר שקיבלה בתקופה המקבילה של 2011. העליה נדירה ביחס – המספר היה פחות או יותר קבוע מאז 2009 – והוא נובע מפעלתנות יתר של ממשלת טורקיה, שדרשה את הסרתם של מאות סרטוני יוטיוב שמתחו ביקורת על המדינה. גוגל צייתה ל-45% מהבקשות של טורקיה ולכ-44% מהבקשות בכלל. בחזית אחרת, גוגל דיווחה שקיבלה 20,938 בקשות מממשלות שונות למידע על משתמשים. המובילה כאן היא ארה"ב, עם 7,690 בקשות (ואחוז ציות של 90%).
2. אפל, שלמדה לאחרונה שאי ציות לחוק יכול לעלות לה ביוקר, הפסיקה למכור את תכנית האחריות שלה בחנויות באיטליה. זאת לאחר שהרגולטורים שם הבהירו לתפוח הרקוב שהחוק האיטלקי קובע שהיא חייבת לספק לכל המשתמשים שנתיים אחריות חינם אין כסף. אפל כבר שילמה קנס של 900,000 יורו, כן ירבו, על התרגיל שבמסגרתו היא נמנעה מלהודיע ללקוחות על האחריות שהיא חייבת לתת להם ובמקום זה גרמה להם לשלם על אחריות במשך שנה.
3. האוסף המלכותי של אליזבת' השניה צפוי לקבל בקרוב את הטאבלט הראשון שלה, שיכיל זכרונות מצולמים ומוסרטים מ-60 שנות מלכותה. הטאבלט יהיה גלקסי סמסונג 10.1 – וסליחה מאפל. האוסף המלא של הזכרונות שנאספו גדול יותר ממה שהטאבלט יכול להכיל, ועל כן הוא יועלה לרשת, שם, מבטיחים לנו, הוא יישמר לנצח. הפריטים שנשמרו לזכרון מעידים יפה על השינויים שעברה הממלכה המנוטרת ב-60 השנים האחרונות, ועל התפקיד ההולך ובולט של מהגרים בה.
למלכה אליזבת' יש מהיום גם טאבלט מלכותי צילום: אם סי טי
4. חלק מהבוחרים בארה"ב ממש מרירים בקשר לתוצאות הבחירות שם. ליברלים נהגו לאיים שהם יהגרו לקנדה אם המפלצת אוכלת האדם של הצד השני תבחר (קנדה הפכה ליעד פופולרי כשאיפשרה לפליטים מארה"ב, שנמלטו מחוק הגיוס שלה, להכנס לתחומיה בימי מלחמת ויאטנם); לימנים זה לא מספיק, והם רוצים לקחת את המדינה שלהם איתם. אתר העצומות של הבית הלבן מופצץ בעצומות שקוראות לממשל לאפשר למדינות שונות לפרוש בשלום מן האיחוד. רוב העצומות זוכות לתמיכה של כמה אלפים בודדים, אבל זו של טקסס זכתה לכ-90 אלף תומכים, מה שעל פי הכללים צריך לגרור תגובה של הממשל. זו עוד לא הגיעה, אבל ליברלים כבר העלו עצומה משלהם, שדורשת לשלול את אזרחותם של אנשים שחותמים על עצומות לפרישה מהאיחוד. אחרים קראו לאפשר לעיר אוסטין, שידועה בליברליות שלה, לפרוש מטקסס ולהצטרף לארה"ב עצמאית.
5. ואם כבר פטראוס: מבוכה ליוצרי המשחק החדש בסדרת Call of Duty: המשחק, שיצא אתמול, מכיל סצינה עתידית שבה דיוויד פטראוס הוא שר ההגנה ב-2025, ועורך פגישה על סיפון נושאת המטוסים ברק אובמה. בעקבות הפרשיה שבה הסתבך הגנרל, הסיכוי שהוא ישמש אי פעם בתפקיד כלשהו בממשל נמוך אפילו יותר מהסיכוי שהגזענים הלבנים ישלימו עם בחירתו של אובמה. אבל את המשחק כתבו לפני חודשים ארוכים, כשפטראוס עדיין היה כוכב עולה, לא אסטרואיד מתרסק.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
