דו"ח טכנולוגי
ממשלת ארה"ב: הקבצים שלך בענן? מצוין. אנחנו פשוט ניקח אותם
הרשויות בארצות הברית סבורות שברגע שתכנים הועלו לשירותי אחסון ושיתוף קבצים, הם בגדר רכוש דגיטלי ללא בעלים, המו"לים יוצאים לקרב מאסף נגד אמזון ועברייני הסייבר הרוסיים שוברים את שוק פשעי המחשב
שמת את הקבצים בענן? הלך עליך
ממשלת ארה"ב ממשיכה לנהל קרב נואש נגד משתפי הקבצים ובעד תאגידי התוכן, כשהיא מוכיחה שיש לה מחסור חמור במעצורים. דיווחנו לפני כשבועיים על כך שמשתמש מגהאפלוד בשם קייל גודווין דרש לקבל בחזרה את הקבצים שלו, שלדבריו הם חוקיים לגמרי- אבל הוחרמו על ידי הממשלה במהלך הפשיטה על אתר שיתוף הקבצים המפורסם.
בתגובה, הודיעו הרשויות שהנושא נבדק ושגודווין שיקר. איך הממשלה יודעת? משום שנערך בהם חיטוט מדוקדק - בעיה חוקית בפני עצמה. גודווין, כמובן, לא יכול להתגונן כי ממשלת ארה"ב מסרבת לחשוף את הקבצים. מבחינתה, מי שרוצה את הרכוש הדיגיטלי שלו חזרה, יקבל אותו (אולי) אחרי שהיא תחטט בו היטב. צוואר יפה יש לכם, לא חבל?
הקבצים בענן? הממשלה משה לעצמה להחרים ולחטט איור: ליאב צברי
אבל אפילו המצב הקפקאי הזה הוא לא לב הבעיה. המצב מפחיד יותר: לפי ממשלת ארה"ב, ברגע שמישהו מעלה תוכן לשרתי ענן, הרכוש הדיגיטלי שלו כבר לא בדיוק שלו וזה לא משנה מה כתוב לו בחוזה עם ספק השירות - מותר להחרים אותו בקלות.
יתרה מזאת, על פי ההגיון הממשלתי, אם הרכוש הופך לפחות שלך ברגע שהעלית אותו לענן, גם ספק שירות הענן חייב לך הרבה פחות. כל המידע אבד בגלל סופת הוריקן? בעסה. אתה לא מקבל את השירות שהובטח לך? אלה החיים. זה כבר לא באמת הרכוש שלך. לך תציק למישהו אחר.
כל זה קורה במסגרת המלחמה נגד השכל הישר לשם הגנה על זכויות התוכן של תאגידים גדולים. ולמרבה הצער, נראה שבשאלה הזו אין הבדל ניכר בין ממשל דמוקרטי לממשל רפובליקני.
עד כאן!
המו"לים וחנויות הספרים רואים בעיניים כלות איך אמזון נוגסת בהם טעימה אחרי טעימה. מאז שלעבדכם הנאמן יש קינדל, הוא לא ראה חנות ספרים מבפנים אלא אם חיפש מתנה. וזה לא קורה הרבה, כי רוב החברים שלו מקבלים בשמחה כרטיסי מתנה מאמזון. המו"לים קשרו נגד אמזון, והציבור, יחד עם סטיב ג'ובס, אבל הקשר התפקשש ובקרוב הם יצטרכו לשלם פיצויים.
אבל אם המו"לים הפסידו את הקרב נגד הספרים המקוונים והורדת המחירים שלהם, יש תחום אחד שבו הם עדיין לא מוכנים להיכנע: הקרב על הקביעה מיהו סופר. אמזון החלה להיכנס לאחרונה בעצמה לעסקי המו"לות ולהוציא ספרים; חלקם אף הפכו לרבי מכר.
נלחמים על כל ספר, נלחמים על כל דולר צילום: shutterstock
אלא שעכשיו החנויות הרגילות, שרואות איך הקוראים עוזבים אותן ומבינות שבעתיד הלא הרחוק הן ייראו כמו חנויות דיסקים - מקומות שאפילו רוחות רפאים לא מסתובבות בהם - הודיעו שזה נחמד שאמזון רוצה להפוך למו"ל, אבל היא תצטרך לעשות את זה בלעדיהן. את הספרים שהיא תדפיס, הן לא יימכרו. מדובר למעשה בחרם על סופרים: אם אתה עובד עם אמזון, לא תוכל לעבוד איתנו. ואם בכל זאת נמכור את הספרים שלך, בוגד? אל תצפה שנעשה מאמץ לקדם אותם.
מובן למה חנויות הספרים מסרבות לשתף פעולה עם אמזון. קצת פחות ברור מה הן חושבות שיצליחו להשיג. אם הן לא ימכרו את הספרים הפיזיים, ואנשים ירצו לקרוא אותם, הם תמיד יוכלו להזמין ספר מאמזון או לרכוש אותו בתצורה דיגיטלית. האפשרות האחרונה היא המפחידה יותר מבחינת חנויות הספרים: כל ספר דיגיטלי שאתה קורא הוא עוד שבוע בו אתה לא מבקר בחנות ספרים, עד שהיא הופכת לזכרון מודחק.
פשע מקוון לכ ו ל ם
אחרי נפט, תחום היצוא העיקרי של רוסיה הוא פשע מקוון מכל הסוגים ובכל הצבעים; להוציא העוקצים, שנשארו עדיין התמחות לאומית של ניגריה, פחות או יותר כל פשע מקוון מגיע מרוסיה או לכל הפחות, עבר שם.
וכיוון שיש כל כך הרבה פושעי סייבר ברוסיה, הם שוברים את השוק. המחירים יורדים. רוצה לקנות בוטנט? זה יעלה לך 700 דולר. לא משהו שפושע מתוחכם למחצה לא יעמוד בו. רוצה רק לשכור אותו לשעה, כדי להפיל אתר שעיצבן אותך? זה יעלה לך שני דולר בלבד. פייסבוק לוקחת פי שניים וחצי יותר כדי לקדם את הסטטוסים שלך.
איור: ליאב צברי רוצה לרגל אחרי מישהו? 350 דולר יתנו לך את כל הטקסטים הנכנסים והיוצאים שלהם. רוצה לשלוח ספאם? עשרה דולר ומיליון מיילים יישלחו לפקודתך. רוצה לארגן התקפת DDoS (התמחות של חבר הלאומים לשעבר)? זה יעלה לך 30 עד 70 דולר ליום, ו-1,200 דולר לחודש שלם.
טריק מתוחכם יחסית של הקרימינלים הללו הוא נעילה של המחשב והצפנת הדיסק הקשיח שלך מרחוק. אתה מקבל הודעה שרשויות החוק גילו קבצים לא חוקיים אצלך, ושאם אתה רוצה את המחשב שלך בחזרה, אתה צריך לשלוח כסף לחשבון בנק מסוים. באופן מפתיע, אם שלחת את הכסף, הנעילה אכן מוסרת.
הבעיה היא שאחרי שפדית את המחשב שלך משבי ההאקרים, אלו האחרונים פשוט יודיעו לחבריהם שאתה מטרה קלה - ותוכל לצפות לניסיונות חטיפה נוספים.
קצרצרים
1. זוכרים איך פייסבוק הודיעה בשקט לבנקים, ערב הנפקתה, שהרווחיות שלה נמוכה בפועל ממה שהיא ציפתה שתהיה? זוכרים איך הבנקים עשו שיחות עם לקוחות נבחרים והזהירו אותם מלרכוש את המניה? יפה. עכשיו מסתבר שהקרנות שמסונפות לבנקים שהנפיקו את פייסבוק קנו מניות פייסבוק בציפיה שהמניה תמריא עם הנפקתה, ומיהרו להפטר מכמחצית מהן – לא מיהרו מספיק. המניה הספיקה להתרסק קודם והן כנראה הפסידו כסף. זוכרים את האגדות על כך שהשוק צריך להיות חופשי? שכחו רק לספר לכם שמצב כזה בלתי אפשרי, כי תמיד יהיה מי שיש לו יותר מידע. השימוש במידע פנימי אולי אסור, אבל לך תוכיח.
הלך הכסף? מצטערים צילום: shutterstock
2. אפל, החברה ותרגילי המס, ממשיכה לנהל מאבק מטומטם בפסיקה של בתי הדין בבריטניה. אחרי שבתי המשפט נזפו בה על כך שההודעה שאולצה לפרסם, על פיה סמסונג לא העתיקה את אחת הגרוטאות שלה, היתה בלתי ראויה, אפל פרסמה הודעה מתוקנת - אבל קברה אותה באמצעות קוד ג'אווהסקריפט בתחתית העמוד שלה, כך שרק מי שיגלול עד לשם יוכל לראות את ההתנצלות. אם זה יגיע לשופט, הוא כנראה יתפוצץ. אפל: מתיילדים אחרת.
3. טוויטר ממשיכה במסע הצלב שלה למען שקיפות, וכעת מאפשרת לגולשים לדעת אילו ציוצים הוסרו משום שביצעו, לכאורה, עבירת זכויות יוצרים כלשהי. בעלי זכויות היוצרים לוקחים לעצמם גם זכויות שאינן שלהם כלל ומסירים תוכן ללא כל סיבה ראויה. טוויטר פרסמה השנה 4,410 בקשות הסרה שקיבלה מתאגידי זכויות היוצרים.
4. מחר ילכו האמריקאים לבחירות. בשיאה של מערכת הבחירות צצה לה בעיה לא צפויה: אנשים שאיבדו את ביתם בגלל הסופה סנדי רוצים בכל זאת לנצל את זכותם הדמוקרטית לקבוע מי יבזבז את כספם - ולצידם, גם עובדי החירום שאין להם זמן לנשום או למצוא קלפי.סגן מושל ניו יורק החליט לפתור זאת על ידי הצבעה באמצעות מייל או פקס. כדי לעשות את זה, הוגדרו העקורים בניו יורק כמי שנמצאים "מעבר לים". כנראה בגלל שאין קטגוריה של מצביעים שחיים מתחת לים.
5. איך אפשר ליצור שינוי חברתי, ולקדם זכויות אדם? במרכז רוברט קנדי לצדק וזכויות אדם הגיעו למסקנה שהתשובה הנכונה היא טכנולוגיית מידע. המרכז יערוך בפירנצה קורסים שמטרתם להסביר לפעילי זכויות אדם במדינות שנוהגות לדרוס זכויות אלה כיצד לפעול. המרכז סבור שיש לשלב בין הצורך בחשאיות ובין הצורך להוציא מידע החוצה. באופן הולם, הקורסים ייערכו בכלא לשעבר, שנתרם על ידי פירנצה. יצוין שהשאלה האם מהפכת המידע סייעה למהפכות, או רק סייעה לאנשים לשמוע על מהפכות ולעשות להן לייק עדיין פתוחה. מיצג התביעה מס' 1: סוריה. שום כמות של חשיפה, שום מספר של לייקים או ריטוויטים לא מפסיק את מעשי הטבח שם ולא שם קץ מהיר וכואב למשטר אסד. אינסטגרם, בקצרה, עוד לא החליפה את רובה הסער או המהלך הדיפלומטי.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
