Xcom: Enemy Unknown – כש"כוח המחץ" פוגש את "תיקים באפילה"

דמיינו לעצמכם שמחר בבוקר, חייזרים פולשים לכדור הארץ. הטכנולוגיה העליונה שלהם משתקת את צבאות העולם בתוך ימים. כן, גם את זה של צה"ל. החלליות שלהם משייטות בדממה בשמי הערים הגדולות בעולם, שכולן נצורות וכבושות.

היצורים חוטפים אנשים מבתיהם ואף אחד לא יכול לעשות דבר. אף אחד, חוץ מארגון סודי במיוחד שהוקם על ידי ברית מדינות גדולות מסביב לעולם, שמטרתו להאבק באיום החייזרי. ואתם? אתם מפקדי הברית הזו. הכירו את XCOM, ותחשבו על "כוח המחץ" פוגש את "תיקים באפילה".

הצוות המובחר. כמה מהם ישרדו את המשחק עד סופו?

ב-Xcom Enemy Unknown, משחק אסטרטגיה טקטי, תפקדו על חוליה קטנה של חיילי עילית בשורה של משימות מול חייזרים שעדיפים עליכם בכל דרך אפשרית, מכלי נשק, שריון ועד למספרים. אבל אם תצליחו, אתם תלמדו אט אט את הסודות שלהם, תפתחו כלי נשק חדשים משלכם ועם הרבה מאוד מזל אולי תוכלו להביא את הקרב אל האויב, ולעצור את הפלישה.

אמאל'ה, הקלאסיקה חוזרת

עבור גיימרים ותיקים, העשור האחרון נתן תחושת דעיכה מתמשכת: משחקים הופכים להיות פשטניים וקלים יותר, משחקים עמוקים ומורכבים הופכים להיות מוצרי נישה וז'אנרים שלמים נעלמים. קונסולות המשחקים משתלטות על כל התקציבים ונראה שהמשחקים היחידים שמעניינים את כולם הם משחקי יריות.

ועבור גיימר כזה, כמוני למשל, אין דבר שיכול להיות יותר משמח ומפחיד כאחד מאשר לשמוע שעומד לצאת שחזור לאחד המשחקים האלמותיים שגדלתי עליהם - X-com המקורי, המשחק שב-1994 חנך את ז'אנר המשחקים הטקטיים, שלימים הוליד משחקים כמו קומנדוס ו-Jagged Alliance.

קחו את כל זה ביחד, במיוחד לאור יציאת משחקים מזעזעים כמו Syndicate, ותבינו למה גיימרים רבים חששו לפני ההשקה של המשחק החדש וכל ניסיון לשחזר קלאסיקה. אבל זה לא המצב - Xcom הוא משחק שמצליח להיות מגניב ועדכני כמו השוטר המודרני ביותר, ועדיין לשמור על רמת הקושי המופרעת של המשחק המקורי.

ואקשן עם אסטרטגיה ירבץ

ל-Xcom EU יש פיצול אישיות: הוא בעצם שני משחקים בעטיפה אחת. במשחק הטקטי, אתם תפקדו כאמור על קבוצת חיילים קטנה (בין 4 ל-6 חיילים) על פני מפה שיכולה להיות בכל נקודה על פני כדור הארץ, ממרכול קטן בלונדון ועד ליער באוסטרליה. במפה תאתרו את החייזרים ותחסלו אותם, ולפעמים גם תשלימו משימות כגון נטרול פצצות או הצלת שבויים.

זהו משחק בתורות, כאמור - המפה, המוצגת בצורה איזומטרית, כלומר אתם רואים את המפה בזווית מלמעלה. הממשק דומה מאוד למשחקי אסטרטגיה בזמן אמת, לרבות ערפל קרב בדמות שטחים מוחשכים.

מאיזה כיוון להיכנס לבניין? מימין, כנראה מלכודת מוות. משמאל - גם

המפה בעצם מחולקת למשבצות. כל חייל יכול לנוע כמות מסויימות של משבצות בכל תור, ויכול לבצע שתי פעולות. לזוז ולירות או לרוץ למשבצת במרחק גדול יותר. לאחר שכל החיילים יזוזו, יגיע תור החייזרים, וחוזר חלילה. המשחק שם דגש רב על שיקולים כגון גובה, קו ראייה, מחסה ואיגוף - ויעודד אתכם לחשוב היטב ולנצל את תנאי השטח בצורה מקסימלית.

האם תצליח ההתקפה שלכם? זו שאלה של טקטיקה, אבל גם של מזל - ותלויה בנשק שלכם, מיקום האויב, בטווח ועוד. כמו בלחימה אמיתית. לכו תדעו אם האויב שמאחורי הקיר עומד או מסתתר מאחורי מחסה נוסף. או לצורך העניין - אם הוא בכלל שם.

כל תנאי השטח, דרך אגב, הריסים. שגרו טיל על מנת להרוס קיר שנמצא ביניכם ובין החייזר, ורובי הפלזמה של החייזרים יחסלו את רוב תנאי המכסה שלכם בירייה אחת. החיילים מצידם, אילו שישרדו לפחות, יצברו ניסיון ויעלו בדרגות - כל חייל יתמחה כצלף, רובאי, איש תמיכה או מומחה נשק כבד, ויוכל ללמוד יכולות מיוחדות בהתאם. לכל התמחות יתרונות קריטיים משלה בקרב.

לנהל את העולם ממחילת הנמלים

בכל רגע שלא תבצעו משימה, יהיה עליכם לנהל את המשאבים המוגבלים שלכם בבסיס תת קרקעי נסתר.

הדגש בשלב הזה הוא בחירות: האם תשקיעו את הכסף שקיבלתם החודש מברית המדינות בכלי נשק חדשים או בהרחבת הבסיס? או אולי בקניית מטוסי קרב? כאשר תשגרו לוויינים חדשים – כלי קריטי במשחק שנועד לסייע בניהול משברים שיצוצו במדינות שונות – האם ישוגרו מעל קנדה או גרמניה? האם תבחרו לפתח רובה לייזר קודם, או אולי דווקא שריון עמיד יותר? כל הזמן יהיו לכם גם חיילים פצועים במרפאה, מדינות שעומדות ליפול בפני הפלישה החייזרית ועוד.

במה תשקיעו, נשק חדש או תרופות חדשות?

והם ימותו. שלא יהיה לכם ספק. Xcom מתעלם לחלוטין מהנורמה להפוך משחקים לקלים ונוחים. הממשק שלו אולי ידידותי – אבל מדובר במשחק חסר רחמים: עשו יותר מדי טעויות בשלבים הראשונים במשחק ותמצאו את עצמכם שוקעים בלי יכולת לעצור.

לא יהיו לכם משאבים להגן על כל המדינות מפני החייזרים והן יפרשו מהברית - ויקחו איתם את המשאבים שלהם. בו זמנית, החיילים המנוסים שלכם יפצעו וימותו, ואם תשחקו ברמת הקושי הגבוה, גם לא תוכלו להעלות שמירה ישנה ולנסות שוב. ואתם יודעים מה? לאבד את החייל הטוב ביותר שלכם, שפיתחתם וקידמתם במשך עשרות משימות – זה מתסכל מאוד.

רוני, We hardly knew 'ye

גרפיקה ואווירה: הכיף שבפראנויה

תחושת לחץ, פחד הבלתי פוסק מטעות או חוסר מזל אדיר שיהרוג לכם את אחד החיילים האהובים עליכם, הם ששומרים את המשחק קצבי, מותח ומעניין.

המשחק פשוט נוטף מגניבות: מהעיצוב של כלי הנשק והשריון שנראה לקוח ישר מ"כוח המחץ", לתחושה המספקת של השמדת ספינת החייזרים הראשונה המלווה בסרטון של חיילי הבסיס מוחאים כפיים עם מוזיקה אפית ברקע. פס הקול המצויין, הדיבוב המשובח, הדגש על הפרטים הקטנים בעיצוב הגרפי, עצם העובדה שהמשחק מתרחש בימי אנו ועם חיילים שאנחנו לומדים לחבב ולהכיר, יוצרים חוויה שקל מאוד להתחבר אליה.

"נתקלנו מלפנים, 15 מ', חייזר מחופר - היכונו להסתער. מס' 2, במכת אש זרוק רימון"

החיבור האישי הזה היה חלק חשוב ב-Xcom המקורי והיוצרים הצליחו לשמר אותו אחרי עשרים שנה. אתם תאהבו את Xcom, וגם אנשים שמעולם לא שיחקו או נהנו ממשחקי אסטרטגיה מסוג זה יאהבו אותו. גם חובבי משחקי פעולה ויריות יאהבו את Xcom, בזכות הסגנון הויזואלי שלו.

כי לא מדובר סתם במשחק טקטיקה איזומטרי. המצלמה "הקולנועית" תתמקד בחיילים אחרי כל התקפה, מוות אלים במיוחד, הופעה של חייזר חדש או פעולה מיוחדת. למרות שמדובר במשחק בתורות, עמוק וחכם, הוא ירגיש לכם קצבי, עם תורות קצרים וזווית מצלמה שיגרמו גם לחובבי משחקי אקשן ליהנות ממשחק האסטרגיה הזה.

אליה וחייזר בה

המשחק לא חף מבעיות: מלבד באגים מוזרים בגרפיקה, שלעיתים יגרמו למצלמה הקולנועית לצאת מסנכרון לחלוטין, יש מקרים שבהם המשחק הפך להיות נגיש מדי, פשטני מדי. הייתי שמח למשל לראות יותר כלי נשק אפשריים, יותר בחירות בין סוגי שריון, יותר ציוד שהחיילים שלכם יכולים לשאת. יש גם שחקנים שירגישו שכמות החיילים ב-Xcom קטנה מדי לעומת המשחק המקורי שהציע על 20 חיילים בו זמנית - אם כי לטעמי, הוא בדיוק המספר הנכון.

Xcom גם לוקה בחסר בנושא המשחקיות החוזרת. המשחק מציע מגוון די רחב של מפות שבהן משימות יכולות להתרחש, אבל בסופו של דבר, אתם תשימו לב שבכל פעם שאתם מנסים להציל את המרכול הקרוב, זה בדיוק אותה מפה, עם אותם בניינים; אתם מתחילים בנקודה אחרת וכך גם החייזרים. בשלב מסוים, אתם תראו כמעט כל מפה אפשרית במשחק. לקראת סוף המשחק, אתם בעיקר תמתינו שוב ושוב לביצוע משימות נוספות רק על מנת לאסוף משאבים נוספים - והמשימות יכולות להרגיש חוזרות על עצמן.

המשחק הראשון מ-1994 הציג מפות מעוצבות פרוצדוראלית - הן היו רנדומליות לחלוטין. כאן זה לא קיים וחבל שכך. אין גם שום קשר בין מיקום המשימות על פני כדור הארץ ולמפה – ויש משהו מאכזב בכך שבניין משרדים בניגריה יהיה זהה במשחק לבניין בארצות הברית.

בסך הכל, קשה שלא להמליץ על Xcom. חובבי המשחק המקורי ימצאו סיבות לקטר (כי אנחנו כאלה), אבל הם עדיין יהנו ממנו. אחרי מספר משחקים מלאים כנראה תניחו את המשחק בצד, לפחות עד שהחברה – אם וכאשר זה יקרה – תוסיף עוד מפות והרחבות, אבל עד אז, זה אחד המשחקים הטובים ביותר שיש כיום בשוק והוא עדיין יספק לכם יותר ממאה שעות משחק. Xcom, ששוחרר ל-PC ולקונסולות Xbox360 ופלייסטיישן 3, לא יתאים מי שמחפש משחק פשטני שיעביר לו את הזמן. עבורו, בקרוב יוצא אנגרי בירדס חדש.