פרשת Backpage.com: האם אתרי לוחות מודעות מקדמים סחר בקטינים?
על אף קמפיין שפועל בארה"ב כנגד אתר המודעות השני בגודלו אחרי קרייגסליסט, תחקיר של טק-קראנצ' גילה שלאתרים אלה אין כלל חלק מהותי בקידום זנות קטינים על אף הצגת שירותים "למבוגרים". להיפך: חלקם מצליחים לאתר יותר קטינים מנוצלים מהארגונים והרשויות שאמונים על כך
ישנם גורמים רבים בארצות הברית שטוענים בתוקף שאתרי לוחות מודעות ברשת מקדמים סחר בנשים, בדגש על קטינות. לראייתם, ברגע שנערות ליווי יכולות לפרסם את עצמן, הן יוכלו למצוא להן קליינטים ויתקשו לצאת מתחום עיסוק בעייתי זה - אליו נשאבים גם קטינים רבים בארצות הברית מדי שנה. תחקיר שפרסם אתר TechCrunch היום (א') מראה שדווקא אתרים אלו הם שמשיגים את האפקט הגדול ביותר במלחמה בסחר בקטינים.
- תביעה של 16.8 מיליון דולר נגד אתרי פורנו של מולי ליטבק
- פורנו והימורים ברשת: "תעשייה ישראלית, שאיש לא מתגאה בה"
- בשולי הרשת: החל מהיום, פורנו הוא פשע-סייבר בפיליפינים
התחקיר נערך על רקע ביקורת נוקבת לה חשוף בחודשים האחרונים אתר המודעות השני בגודלו בארה"ב, Backpage.com - פורטל לוחות שמאפשר להציב מודעות פרסומיות בחתך ערים בארה"ב. האתר שייך לקבוצת VVM (או Village Voice Media).
קבוצות דתיות ופמיניסטיות, סלבריטאים ותנועות לזכויות אדם, כולם תוקפים לאחרונה את האתר. כתב הניו יורק טיימס, ניק קריסטוף, אף שכנע את בנק ההשקעות גולדמן זאקס למכור את מניותיו ב-VVM, החלטה שגרמה לבנק הפסד של 30 מיליון דולר.
בשלושת החודשים האחרונים מנסות קבוצות פוליטיות להביא לשינוי חקיקה בארה"ב, לפיו כל אתר לוחות ישא באחריות מלאה במידה ויפורסם בו תוכן שמעיד על פגיעה בקטינים. מה זה אומר? שאין די בלהסיר את התוכן ולחסום את המשתמש: האתר ייתבע כאילו פרסם את התוכן בעצמו.
מנהלי האתר, מצידם, טענו בתחילה שהם פועלים לאיתור משתמשים קטינים יותר מכל אתר מודעות אחר ברשת. בחודש שעבר הוחלט לחדול מלערוך את המודעות ב-Backpage.com, מה שאיפשר למפרסמים להכניס יותר מודעות ולאתר - להגדיל את רווחיו. כעת פועל Backpage.com בתור פלטפורמת פרסום מודעות פתוחה לגמרי.
מודעת פרסום לשירותי ליווי באתר, באזור אוהיו צילום מסך: Backpage.com
עד כמה האתר באמת מקדם סחר בנשים?
לטענת הניו יורק טיימס, Backpage.com אחראי לכ-70% מכל הפרסומות לשירותי זנות באינטרנט בארה"ב. ברויטרס סבורים שכ-80% מרווחי מפרסמי שירותי הזנות הגיעו מ-Backpage.com השנה והדיילי ביסט האשים את VVM שהיא מתעשרת על חשבון סבל אנושי.
הניתוח של TechCrunch מראה שכל הנתונים האלה לא מבוססים. מקורם בחברת מחקר בשם AIM, שהעריכה את רווחי האתר וחלקו בשוק לפי כלים חלקיים מאוד. החברה לא התייחסה כלל לפרסום באתרי פורנו וברשתות מודעות סטנדרטיות. בנוסף, התייחסו למודעות שקשורות לעיסוי כאילו היו בהכרח פרסומות לשירותי זנות. בפועל, לא ניתן לדעת כמה מהמודעות באמת הובילו אנשים להזמנת שירותי מין – וכמה מהם אכן היו מנשים שעושות זאת בניגוד לרצונן.
קידום זנות? ללא ספק. תמיכה בניצול קטינות? תלוי את מי שואלים צילום מסך: Backpage.com
אתר Tech-Crunch ביצע ניתוח מעמיק יותר, בשיתוף עם ליז מקדוגל, בכירה ב-VVM. לפי נתונים פנימיים שחשפה מקדוגל, נראה של-Backpage.com אין כלל חלק מהותי בקידום זנות קטינים, להיפך:
האתר מפרסם 3.2 מיליון מודעות בחודש, בעשרות מדינות. מתוך 9 מיליון מודעות שמוצגות באתר, פחות ממיליון מוגדרות בתור "מודעות למבוגרים".צוות האתר מסיר כמיליון מודעות מדי חודש, רובן המכריע, בשל היותן הונאות או ספאם. רק 1.6% מתוכן הן מודעות מקטגוריית המבוגרים ומתוכן רק כ-400 נחשדות בהצגת קטינים (ומועברות ישירות למרכז לשלום הילד בארה"ב, שמטפל בנושאים אלה).
אתרי לוחות ופורטלי פורנו רבים מפעילים צוותים לאיתור קטינים (ב-Backpage.com, למשל, עשרה אנשים אמונים על סינון המודעות כולן ו-110 איש מטפלים במודעות "למבוגרים").
מפרסמים זנות, אך עוצרים סחר בקטינים
גורמים בקבוצת AIM טענו שהפרסום לשירותי הזנות בארה"ב ירד ב-50% לאחר שקרייגסליסט חדלה מלפרסם מודעות כאלה ב-2010. מקדוגל מציגה נתון סותר: לדבריה, הדרישה לפרסום מודעות שירותי זנות, עיסוי ושירותים אחרים למבוגרים זינק ב-30% לאחר המהלך של קרייגסליסט.
קייט דיאדמו, מנהלת בפרויקט Sex Workers Outreach בניו יורק, התייחסה אל שירותי מודעות כמו Backpage.com בתור גורם זניח למדי. לדבריה, לו היה להתבונן בתמונה ולדעת בדיוק מה גילה של המצולמת והאם רצתה להצטלם או לא – היה ניתן לאכוף את החוק בקלות ואתרים שהיו מציגים תוכן כזה היו נסגרים. מאידך, טענה דיאדמו שבעיר ניו יורק, למשל, יש מימון לכ-200 מיטות עבור בני נוער - מתוך כ-4,000 שחיים ברחוב וזקוקים למקום לישון בו. כך הופכת תעשיית המין לפיתרון עבורם.
סגירת שירותי הפרסום המקוונים לא תעלים את התופעה אלא תעביר אותה לפסים מחתרתיים יותר, אחריהם קשה להתחקות. ניתן לראות שהאתר מוצא 400 מקרים שונים של ניצול קטינים פוטנציאלי בחודש ועושה זאת מכיסו ועל דעתו. ככל הנראה שסגירת האתר והעברת האכיפה לגורמים ממשלתיים, ארגונים רעבים לתקציב ודומיהם תפיק מספרים נמוכים בהרבה; אולי איתור 400 מקרים בשנה.
