דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רוצה להיות מעל לחוק - כדי להמשיך ולרגל אחרי ילדכם
הרשת החברתית דורשת פטור מחוק הפרטיות להגנת "חופש הביטוי" של קטינים, צרכני החדשות ברשת מתרחקים מאפליקציות, כתב מגלה מה עושה הטכנולוגיה למוח האנושי ולמרות השקתה הקרבה של ווינדוס 8, אחוז ניכר מקהל היעד שלה עדיין מחבק את ווינדוס XP באהבה
חוק? זה לא בשבילנו
הרשויות בארה"ב החלו להדק את החוקים בכל מה שקשור לפרסום לילדים וזה מדאיג מאוד את פייסבוק. על כך שיש בה לא מעט ילדים ושהיא רוצה לשמור לעצמה את החופש למכור להם פרסומות, כבר סיפרנו לכם; עכשיו היא מאיימת לצאת למלחמה ומציגה כלי נשק כבדים.
פייסבוק טענה בתחילה שאם ילדים לא יוכלו לעשות לייק, ייגרם נזק ליזמות של חברות. די, אני מוחה את דמעותי פה. אחרי הנסיון הקלוש הזה, טענה הנהלת החברה שילדים ממילא עושים לייקים לאתרים חינוכיים - ושאי אפשר לדרוש מהאתרים האלה לנטר מה הילדים עושים. זהו התירוץ המקביל ל"כדאי לכם לקנות לילד מחשב, יש המון תוכנות חינוכיות".
פייסבוק: "אל תקחו לו את הלייק!" צילום: shutterstock פייסבוק הבינה מהר מאוד שזה לא יעבור ולכן חשפה את נשק יום הדין: היא דורשת פטור ללייקים שלה, משום שפעולה זו נחשבת כדיבור מוגן - ואם הממשלה תפגע ביכולתם של ילדים לעשות לייק, היא תעבור על חוקת ארה"ב. זה נשמע מאוד מרשים, עד שמפרקים את זה.
נתחיל עם הטענה של פייסבוק שהיא מחויבת לחופש הדיבור. כזו כמות של צואת בהמות משק לא נראתה במחוזותינו מאז שהרקולס ניקה את האורוות ההן. פייסבוק מצנזרת פטמות; היא לא מאפשרת לנשים מניקות להעלות תמונות של הנקה; ואם מספיק אנשים יתלוננו על הפוסט החוקי לגמרי שלך - פייסבוק תמחק אותו בלי לתת לך אפשרות להשמיע את קולך. פייסבוק לא מאמינה בחופש דיבור, היא מאמינה בחופש למכור פרסומות לצד המידע שלך ולא רוצה להרגיז מפרסמים. היא, בעצם, לא רוצה להרגיז אף אחד: כעס לא מוכר.
נעבור הלאה: כשפייסבוק אומרת שאיסור על לייק לקטינים יפגע בזכות הביטוי שלהם, היא אומרת דבר אחד ומסתתרת מאחורי אחר. היא מנסה לומר שלייק הוא דיבור מוגן (בתי המשפט לא לגמרי סגורים על כך, אגב) אבל מנפנפת בבד כדי להטות את תשומת הלב שלנו. לרגולטור לא אכפת מלייק כאמצעי של ביטוי מוגן; הבעיה שלו עם לייק שהוא מכשיר מעקב של פייסבוק, שפועל בכל מקום ובכל אתר, גם כשהמשתמש מנותק מפייסבוק. הקלקת לייק? פייסבוק יודעת איפה אתה גולש וכפי שנראה בהמשך - גם מוכרת את המידע הזה.
פייסבוק רוצה למכור אתכם - אישית צילום: shutterstock לכפתור הלייק של פייסבוק שני תפקידים: האחד, שרואה המשתמש, לסוג של תקשורת בין משתמשים; השני, ככלי מעקב של פייסבוק אחרינו. אם פייסבוק כל כך דואגת לחופש הביטוי של הקטינים שמשתמשים בה, היא יכולה לוותר על הלייק ככלי מעקב ולקבוע שהוא ישמש רק ככלי תקשורת. אבל זה, כמובן, יפגע בהכנסות המפוקפקות גם כך שלה. אז היא מעדיפה לטעון שאיסור על שימוש בו מצד קטינים הוא פגיעה בחופש הביטוי. את הקשר בין "לייק" ככלי ביטוי ו"לייק" ככלי מעקב ביצעה פייסבוק עצמה; היא יכולה להתיר אותו, לו רצתה בכך.
אפשרות אחרת של פייסבוק להמנע ממעקב אחרי קטינים היא פשוט לאסור על אנשים בני פחות מ-18 להשתמש בשירותיה. גם זו מדיניות שהיא לא רוצה לנקוט בה, כי גם לה יש מחיר כלכלי. מה מבקשת פייסבוק? שימשיכו לאפשר לה לעקוב אחר פעילות קטינים ברשת, למרות שהציבור והמחוקקים לא אוהבים את הרעיון. יאללה, יאללה, מארק. מכור את הצ'יזבט הזה למישהו אחר.
חופרים עמוק יותר
הכשלון המהדהד של הנפקת פייסבוק, והצורך הדחוף של החברה להציג עליה ברווחים מדי רבעון, גרמו לה לכרסם עוד יותר בפרטיות של המשתמשים. העסקה בין פייסבוק ובין המשתמשים - זו שהקפידה החברה להסתיר - היתה פשוטה: אתם תוותרו על הפרטיות שלכם, אנחנו נבדר אתכם.
שלשום החליטה פייסבוק שהגיע הזמן לומר למשתמשים שהיא שינתה את הכללים - אחרי הכל, אם היא לא תחשוף את השינויים היא צפויה לספוג אש כבדה מהרגולטורים בעולם, שעוכרי הדין שלה מבקרים אצלם כל כך הרבה שכדאי שיבנו לעצמם צריף בחצר.
ממתקים למוח - והפרטיות? תשכחו ממנה. פייסבוק איור: עומר הופמן לא מזמן אמרה לנו פייסבוק שאין ממה לחשוש: היא אמנם מעבירה את המידע שלנו למפרסמים, אבל הוא מגיע כשהוא אנונימי והמפרסם לא יכול לזהות אותך, אתה חלק מגוש של משתמשים. עתה היא מודה שזה כבר לא המצב: נתת לעסק כלשהו את המייל שלך? הוא יכול לחפש אותך באתר ולהתאים לך פרסומת. כלומר, הוא יכול להגיע ישירות לדף הפייסבוק שלך. כנ"ל אם היית מטומטם מספיק לרשום את מספר הטלפון שלך בפייסבוק.
ואם זה לא היה מספיק, אז פייסבוק מודה שהיא גם עוקבת אחרי המשתמשים מחוץ לאתר עצמו ומנטרת את היסטוריית הגלישה שלכם דרך כפתורי הלייק וכלים נוספים. למפרסמים היא מנסה לומר שאין טעם שיספרו קליקים על פרסומות - אלה, אנחנו מגלים לאחרונה, מזויפים למדי ורבים מהם מבוצעים על ידי בוטים. תחת זאת, ממליצה פייסבוק למפרסם להסתכל על מספר הרכישות של המוצרים שלהם; כן, פייסבוק עוקבת אחריך גם שם.
עכשיו ברור למה היא נלחמת בציפורניים על לייקים של קטינים?
האפליקציות לא יצילו את העיתונות
מדי שנה בערך צץ גואל חדש לעיתונות המודפסת. לפני שנתיים, זה היה האויפד של אפל. אמרו לנו שאם העיתונים רק יעברו למהדורות אויפד באמצעות אפליקציות מהודרות, הם יוכלו לעצור את הדעיכה שלהם. זה החזיק שלושה חודשים בערך ואחר כך הפופולריות של אפליקציות מגזינים לאייפד צנחה כמו הפופולריות של חופשה בטורקיה של ארדואן.
אחרי זה, אמרו לנו, עזבו אתכם מאייפד - פשוט תבנו אפליקציות, הלקוח אוהב את זה. הוא גם רגיל לשלם על אפליקציות, אז הוא ישלם גם לכם. אנשים שנשענים על אפליקציות לצרכי החדשות שלהם, אמרו לנו, הם אנשים שאכפת להם. הם רוצים לדעת יותר, לקבל תוכן איכותי, והם מוכנים לשלם עבור זה.
אייפד. לא ממנו תבוא הישועה צילום: יובל חן יש רק בעיה אחת: בשנה האחרונה מספרם ירד דרמטית. ממחקר של מכון Pew, שבוחן תמורות בתחום התקשורת, עולה שאם לפני שנה רק 40% מכלל משתמשי הסמארטפונים והטאבלטים קראו חדשות באמצעות הדפדפן שלהם, בשנה האחרונה מספרם דילג בעליצות שמזכירה את זו של טייקון ששטייניץ שחרר הרגע את הרווחים הכלואים שלו ועמד על 61% בקרב משתמשי הסמארטפונים ו-60% בקרב משתמשי הטאבלט. ואף ששיעור משתמשי האפליקציות בלבד בקרב קוראי החדשות נשאר זהה - 23% - השיעור שמשתמש גם בדפדפן וגם באפליקציות נחתך מ-31% ל-16%.
הסיבה לכך, בין השאר, היא העליה החדה בשימוש בטאבלטי אנדרואיד. מבחינת המו"ל האומלל, עם זאת, זה לא כל כך משנה. הוא לא מצליח לעקוב אחרי מה שקורה ועד שהוא מתכנן אסטרטגיה, הוא שומע את ה"מיפ מיפ" של הקהל, ששוב עוקף אותו בסיבוב.
השינויים הסמויים מן העין
לכתב הטכנולוגיה ניק בילטון קרו לאחרונה שני מקרים משונים. קודם כל, הוא ניסה לקרוא מגזין וכשהעביר את האצבע על תחתית העמוד, הוא משום מה סירב לעבור לעמוד הבא. בילטון ניסה שוב כמה פעמים, תוהה מה לא בסדר במגזין הדפוק הזה, עד שנזכר שהוא משתמש במגזין שעשוי מעץ מת, לא בכזה שמוקרן על גבי אויפד. הוא ראה דברים כאלה קורים לילדים בני שנתיים, אבל מה? הוא גבר בן 36.
הטכנולוגיה שמנהלת אותנו צילום: shutterstock אחר כך, הוא נסע במונית, הגיע ליעד, ירד והתחיל להתרחק - כשנעצר על ידי הצעקות של הנהג. בילטון שכח לשלם לו. הוא מיהר לשלם ולתת טיפ נדיב, וכשניסה לחשוב מה לעזאזל קרה כאן, הוא נזכר בשירות הפופולרי Uber, שבו הוא משתמש בסן פרנסיסקו. בנסיעה באובר, אתה לא משלם לנהג; האפליקציה עושה את זה בשבילך. אתה מגיע, אומר יפה שלום, והולך.
בילטון, כתב טכנולוגיה, משתמש המון בטכנולוגיה מתקדמת והמוח שלו מגיב בהתאם. הוא מצטט מחקר שמראה שהמוח מתרגל לטכנולוגיה כזו - לא משנה מה הגיל שלך - בתוך שבוע של שימוש. אם גם לכם קרה שתוסכלתם על ידי צג של כספומט ישן, שפשוט סירב להתנהג כמו שצג מגע מתנהג, גם אתם חווים תופעה דומה: המוח שלכם זינק קדימה והשאיר את העולם מאחור.
קצרצרים
1. חדשות רעות לחלונות 8, עוד לפני שהוא יצא לשוק: סקר שנערך בקרב משתמשים מוקדמים של ווינדוס 8, כלומר גרסאות הבטא למיניהן, מצא שרק כרבע מהם אהבו את מערכת ההפעלה החדשה. רוב הנשאלים (כ-53%) אמרו שהם מעדיפים את ווינדוס 7, וכ-20% הביעו אהבה שממנה ישחרר רק המוות לווינדוס XP. כשהמאמצים המוקדמים שלך מביעים חוסר התלהבות כזה, זה לא יכול להיות טוב.
לא מוכנים לנטוש את XP צילום מסך: Windows
2. נשיא ארה"ב ברק אובמה והמועמד הרפובליקני לנשיאות, מיט רומני, יערכו בקרוב את העימותים הטלוויזיוניים ביניהם. העימותים הללו לא שינו יותר מדי מאז 1960, מאז שקנדי רימה בעימות מול ניקסון (הוא סידר, באמצעות קשרים באולפן, אור חזק יותר על ניקסון, שבניגוד לקנדי לא טרח להתאפר, והתוצאה היתה שניקסון נראה חיוור ולא מגולח). ובכן, לראשונה מאז שקנדי הפך את העימות לשאלה של מי המועמד הנאה יותר (בקרב מאזיני הרדיו, הרושם היה שניקסון ניצח בעימות), יגיעו העימותים הנשיאותיים והסגן נשיאותיים גם ליוטיוב, ואפשר יהיה לצפות בהם בשידור חי שם - וכמובן, לשלוח הערות עוקצניות במדיה חברתית למיניה. בואו, יהיו מכות.
3. גוגל פתחה ברעש גדול את פרוייקט הפס הרחב שלה בקנזס סיטי. שזה נחמד, רק שעכשיו מגיעים המתחרים וטוענים שכרגיל, גוגל מתנהלת באופן לא הוגן. מסתבר שכדי לשכנע את גוגל לספק לתושביה פס רחב זול ומהיר, בעירייה הסכימו לתת לגוגל שטח משרדים רחב וחשמל בחינם. המתחרים טוענים עכשיו שאם הם יקבלו את אותם התנאים, גם הוא יוכלו לספק שירות דומה, מה שנשמע סביר למדי.
4. כתבתי לפני כמה זמן על Wiki Weapon, הפרויקט של כמה מלטפי רובים ומלחכי קליעים, שרוצים לבנות כלי ירי שמישים באמצעות מדפסות תלת ממד. מישהו כבר בנה את החלק התחתון הקריטי של רובה AR-15, הגרסה האזרחית של רובה הסער M-16, באמצעות מדפסת כזו. ובכן, היצרנית של מדפסת התלת ממד החליטה שהיא לא רוצה שהשם שלה יקושר עם איזה פסיכי שהשכנים יאמרו עליו לאחר מעשה שהוא היה טיפוס מנומס אך שקט ולא חברותי: החברה הודיעה למארגן הפרויקט שהיא רוצה את המדפסת שלה בחזרה. החוק היה לצידה, והיא לקחה את המדפסת בלי שמנהל הפרויקט יספיק אפילו להוציא אותה מהקופסה. נאה.
5. פאדיחה: ממשלת קנדה, כמו כל ממשלה שמכבדת את עצמה, מחויבת למאבק בגניבת תוכן. למרות זאת, מודעות של ממשלת קנדה לתכנית כלכלית כלשהי הופיעו באתר הדגל של הגנבים, פיירטביי. בממשלה מיהרו להאשים את יאהו, שבאמצעותה היא מוכרת את המודעות, ויאהו מצידה מיהרה להאשים איזו חברת פרסום שאף אחד לא שמע עליה קודם. הפושעים של פיירטביי חגגו, כמובן - תוך שהם שוכחים לציין שמודעות בתשלום באתר שלהם שומטות את הקרקע מתחת לטענה שהאתר לא עושה כסף מתוכן בלתי חוקי. או שהם פשוט לא חשבו על זה. פיראטים הם לא אנשים נבונים במיוחד.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
