דו"ח טכנולוגי: גוגל ודומותיה הורסות את הפלנטה שלכם
מחקר של הניו יורק טיימס מוכיח שחוות השרתים של גוגל, פייסבוק, ויתר מעצמות הרשת מזניקות את התחממות כדור הארץ, יחידת 8200 האוסטרלית מרגלת אחרי משתפי קבצים ובפוקסקון פרץ מרד עבדים
שובו של קנקן התה של גוגל
ב-2009 צוטט הפיזיקאי אלכס ויסנר-גרוס, שאמר שכל חיפוש בגוגל גורם לפליטת גזי חממה בעוצמה שתוכל לחמם חצי קנקן תה. גוגל הכחישה את העניין וגם החוקר עצמו אמר שדבריו הוצאו מהקשרם, ושהוא בכלל שותה קפה. גזי החממה האמורים הם המאיץ העיקרי של התחממות כדור הארץ, תהליך שמסכן את החיים על פני כדור הארץ. מה הקשר לגוגל? חוות השרתים שלה צורכות הרבה אנרגיה, שאספקתה פולטת, לפי הערכות מהשנים האחרונות, כ-140,000 טון פחמן דו חמצני לאטמוספירה מדי יום.
לפני שהספיק ויסנר-גרוס להתנצל, הרשת התמלאה אפולוגטיקנים שאמרו לנו שזה בעצם בסדר, גם אם זה נכון. הם טענו שהשימוש בגוגל דווקא מבטל פליטה משמעותית של גזי חממה: אנשים, למשל, כבר לא צריכים לנסוע לספריות. יכול להיות. אבל יש קשר שתיקה סביב האנרגיה שדורשות מעצמות האינטרנט, ואת הקשר הזה החליט הניו יורק טיימס לשבור.
על פי המחקר של הטיימס, 90% מהאנרגיה שחוות שרתים צורכות מתבזבזת והן צורכות כמויות עצומות של חשמל: במקרים רבים, צריכת האנרגיה של חוות שרתים גדולה מזו של עיר בינונית. ואם זה לא היה מספיק, אז כדי להמשיך ולפעול גם במקרי הפסקות חשמל, הן נשענות על גנרטורים מסיביים, שצורכים בעיקר דלק דיזל שאינו ידידותי לסביבה. וכדי להשלים את מערך הגיבוי הזה, חוות השרתים משתמשות בסוללות מבוססות חומצת עופרת.
גוגל, על פי ההערכות, צורכת 300 מיליון וואט ופייסבוק צורכת כחמישית מכך. שתי החברות, מטבע הדברים, לא מדברות על המספרים הללו. והבעיה, כרגיל, היא לא רק בחברות: הן בסך הכל מנסות לספק את הדרישה של המשתמשים לכמה שיותר מידע זמין, כל הזמן.
מה לעזאזל..?
הטור הזה השווה לא פעם בין ההתנהלות סביב אכיפת זכויות יוצרים ובין המאבק בטרור, כשחברות התוכן טוענות שלפשע ההעתקה יש להתייחס בצורה שחורגת מהמערכת החוקית הסטנדרטית. ההשוואה הזו היתה מדויקת למדי.
בתחילת השנה, פשטו שוטרים ואנשי יחידות לוחמה בטרור של ניו זילנד, מדינה שלווה בדרך כלל, על המתחם של קים דוטקום, המייסד והבעלים של אתר שיתוף הקבצים מגהאפלוד. הם התייחסו אליו כאל פושע מסוכן ואולי חמוש, למרות שהעבירות שהוא ביצע - אם ביצע - הן אזרחיות במהותן. "בחזקת חף מפשע"? לא כשמדובר בהורדת אלבום של ג'סטין ביבר, רחמנא ליצלן.
עכשיו מסתבר שלא רק היחידות ללוחמה בטרור של ניו זילנד היו בעסק, אלא גם קהילת המודיעין שלה, ספציפית ה-Government Communication Security Bureau, המקבילה הניו זילנדית של ה-NSA האמריקאית (והן גם חברות טובות) ויחידת 8200 של ישראל: זו יחידת מודיעין האותות של ניו זילנד.
מסיבות שלא הובררו עד תום, ה-GCSB ביצעה מעקב אחרי דוטקום ומסרה מידע למשטרת ניו זילנד - שתי פעולות שעל פי הודאתה שלה, נעשו שלא כחוק. הסוכנות עדכנה את ראש הממשלה הניו זילנדי בנושא לפני שבוע, והבוקר הוא הורה על הקמת ועדת חקירה כדי לברר איך זה קרה בעצם.
רגע, מה?! איך קרה שסוכנות מודיעין מתחילה לעקוב אחרי חשוד בהפרת זכויות יוצרים? איך קרה שגוף כזה, שסמכותו היאבתחום איסוף המודיעין על מדינות אויב, התחילה לעקוב אחרי תושב ניו זילנד שבשום מצב לא היווה סכנה לבטחון הלאומי שלה?
קים דוטקום עצמו השווה את המתרחש לסרט ג'יימס בונד. אני חושב שהוא עושה חסד עם הפארסה הזו. היא נראית הרבה יותר כמו סרט תעמולה קומוניסטי, על האופן שבו המדינה מכופפת את עצמה לאינטרסים של בעלי הון - לעתים קרובות, בעלי הון זרים. אבל לזכותם של הבמאים הקומוניסטים הישנים צריך לומר שהם היו כנראה דוחים את התסריט הזה בשל התפרים הגסים שלו. המודיעין הלאומי עוקב אחרי חשוד בהפרת זכויות יוצרים כדי להעביר מידע עליו ליחידה ללוחמה בטרור, הכל לבקשת מדינה זרה? באמת?
הכל בסדר, אין מה לראות פה, עברו הלאה
אפל מלקקת את הפצעים שאחרי השקת iOS 6, כשהלקוחות הזועמים גילו ששירות המפות החדש שלהם מדויק פחות מהמפות שעמדו לרשות קולומבוס. החברה מנסה, על פי דיווחים, לקושש כמה שיותר מעובדי גוגל maps כדי שיצילו אותה. הדבר האחרון שהיא היתה צריכה עכשיו הוא עוד חור בראש, וזה בדיוק מה שפוקסקון, נוטגשת העבדים הבעייתית שלה, סיפקה.
טים קוק, בעקבות קודמו ג'ובס, חזר ואמר שהכל בעצם בסדר במפעלי פוקסקון, שם מיוצרות הגרוטאות של אפל, ולגמרי לא מדובר במחנות עבודה. כן, קצת לחוץ שם, אבל אין סיבה להתרגש מתנאי העבודה. האפולוגיסטים של אפל מיהרו לטעון ששיעור ההתאבדויות בפוקסקון נמוך משיעור ההתאבדויות בסין עצמה (אם כי הם נזהרו שלא להשוות את שיעור ההתאבדות שם לשיעור ההתאבדות בקרב עובדי מפעלים אחרים).
ואז באה המהומה: על פי שורה של דיווחים רשמיים יותר ופחות, כ-2,000 מעובדי פוקסקון השתתפו במהומה רבתי ואף גרמו נזק ניכר למפעל שלהם, כפי שהראו תמונות שהועלו לאתר הסיני הפופולרי ווייבו (ונמחקו משם במהרה).
כ-40 עובדים נפצעו ואושפזו והמשטרה הסינית, שהוזעקה למקום עצרה עוד כמה מהם. בתגובה לכך, הודיעה פוקסקון על סגירה זמנית של המפעל. על פי דיווחים שלא אושרו, המהומות התחילו אחרי שאחד המאבטחים של פוקסקון תקף עובד. נראה שמדובר במפעל שעלה לאחרונה לכותרות אחרי שעיתונאי הסתנן אליו, וגילה שההנהלה מאלצת בפועל את העובדים לעבוד שעות נוספות באמצעות מכסת ייצור בלתי סבירה.
המפעל ההוא ייצר, בין השאר, את הגב של האייפון 5. על פי דיווחים שהתקבלו בימים האחרונים, מספר גדול של לקוחות התלוננו שהגב מגיע אליהם כשהוא שרוט. אין להוציא מכלל אפשרות שזו נקמה קטנה של עובדי העולם השלישי באנשים שנהנים מהזיעה שלהם, אבל מוכנים לשלם עבורה כל כך מעט.
קצרצרים
1. מכירים את המצב הזה, שבו אתם מקבלים מיילים מהעבודה גם כאשר אתם לא בעבודה, כי יש לכם סמארטפון בכיס? ובכן, כל המצב הזה שבו מצפים מאיתנו יותר ויותר להגיב מיידית על כל הודעה וכל מייל יוצר מצב שמעוות את האיזון בין העבודה ובין החיים, כמו גם מצב לא סימפטי שבו בפועל אתה עובד מחוץ למשרד אבל לא מקבל פיצוי על העבודה הזו. מחקר חדש שנערך באוסטרליה מצא שרבע מהעובדים נפגעים מהבעיה, בדגש על נשים עובדות - שחלק מהן גם כך לחוצות מספיק בנסיון לאזן בין עבודה וטיפול במשפחה. זה לא עניין חדש, שאף נידון בטור זה בעבר. אבל עצרו לרגע וחישבו: מדהים איך שכמה שיפורים טכנולוגיים דוחקים אחורה, באפס מאמץ וכמעט בלי שום דיון, 150 שנים של מאבקי זכויות עובדים ואת ההישגים שלהם.
2. בידיעת מגהאפלוד אחרת, לאחר שקים דוטקום פרסם בעבר על כך שהוא עובד על גרסה חדשה של האתר, הוא הודיע באמצעות טוויטר ש-90% מעבודת הקידוד של האתר כבר הושלמה ושהוא כבר הזמין את השרתים הנדרשים. השירות צריך להתחיל לפעול בקרוב - דוטקום יאפשר למשתמשים בכל העולם לשתף ולהוריד קבצים - פרט לגולשים מארצות הברית.
3. מפלגת פיראטים שווייצרית - המקבילה האירופאית של מפלגות גמלאים או אוויר חם ישראלי אחר - הגיעה להישג נדיר בפוליטיקת הפיראטים: היא המפלגה הראשונה מסוגה שמצליחה להביא לבחירת אחד מאנשיה כראש עיר. העיר היא אייכברג, וכנראה שלתושבים שם – אין הרבה מהם, מדובר למעשה בעיירה בת 1,481 תושבים – אין יותר מדי בעיות והרבה מאוד זמן פנוי. עם זאת, המפלגה נכשלה בנסיונותיה להכנס לפרלמנט השווייצרי. משתפי הקבצים גרפו 60% מהקולות באייכברג, הצלחה מרשימה בהתחשב בכך שבפעם שעברה הם גירדו בקושי 1.3% מהקולות בבחירות המקומיות.
4. מספר מחוקקים אמריקאים החליטו לנסות להיטיב עם האוכלוסיה שלהם, לשם שינוי, ולא עם תאגידי התוכן: הם העלו הצעת חוק שתפסיק את האפליה לרעה ארוכת השנים של תחנות הרדיו המקוונות. על פי הצעת החוק, המכונה Internet Radio Fairness Act, תחנות הרדיו המקוונות ישלמו אותם תמלוגים עבור מוזיקה שמשלמות תחנות רדיו רגילות.
5. איך מצילים את העיתונות החוקרת, בעידן שבו האזרחים – אחרי 50 שנה של הטפה בלתי פוסקת לכך שתפקידם הוא להיות צרכנים מבודרים, לא אזרחים מעורבים - לא מבינים למה הם צריכים לממן אותה? הצעה שנויה במחלוקת, בלשון המעטה, מגיעה מדיוויד ליי, אחד העיתונאים החוקרים המוערכים ביותר בבריטניה: מס על ספקיות הרשת של שני ליש"ט לחודש מכל מנוי. הכסף הזה יעבור לעיתונים, שיוכלו לממן את החקירות שלהם. כמובן, הבעיה המתבקשת היא שעיתונים שניזונים מהמדינה לא ישושו כל כך להכנס באם-אמא של מי שמעביר להם את הצ'ק, אבל נראה שהמודל הזה נוסה בהצלחה מסוימת במדינות הנורדיות, והוא עדיף בלי ספק על עיתונים שממומנים על ידי אלי הון – או, כמו במודל הישראלי הייחודי, על ידי בעלי חוב שמתחזים לאלי הון.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.