דו"ח טכנולוגי: הספינה הדולפת של קפטן קוק
האייפון החדש התקבל בעיקר בפיהוקים, פוקסקון תחקור התעללות במייצריו, הטמבל עם הסרטון החדש על מוחמד גורם לנסיגה בחופש ברשת, ופייסבוק סוף סוף מועילה במשהו
התבגרנו!
יש לקוות.
בניגוד לאירועים של השנים האחרונות, ההופעה של אפל אמש (ד'), בה השיקה את הגרוטאה הסלולרית החדשה ביותר, לא התקבלה באקסטזה השמורה באופן היסטורי להופעות של עגל זהב סמוך לגבעה בסיני או לחג העשורה השיעי, אלא בפיהוק רחב.
המבקרים אמרו שמדובר בגרוטאה מובילה בתחומה, שאפילו יכולה להתחרות בזו של סמסונג, אבל שאפל לא הציגה שום דבר מעניין. אולי זה תוצאה של אובדן הנכס הגדול ביותר של אפל, שדה עיוות המציאות של סטיב ג'ובס, אבל המסקנה הכללית היא שמדובר במכשיר מצוין – אבל משעמם.
טים קוק משיק את האייפון. הגלקסי בפינה הוא פיטר פן. או וונדי, לא החלטנו צילום: רויטרס
לא רק שדה עיוות המציאות חסר כאן, אלא גם המיסטיקה הכללית: אפל תמיד נשענה על אווירת סודיות לא פחות מאשר על המוצר עצמו. הפעם נראה שהספינה של טים קוק דולפת יותר מישיבת קבינט, ולשבחו ייאמר שהוא כנראה נשען פחות על ה"גסטאפו" של אפל משעשה קודמו.
אם מישהו רצה דוגמא להדלפות, הוא היה יכול לקבל אותה בכך ששעות לפני אירוע ההשקה הרשמי, חיפוש באתר של אפל אחרי "אייפון 5" מצא את קיומו של מסמך בשם "אפל מציגה את האייפון 5." אז נכון שרק משועממים חסרי חיים היו הולכים לאתר של אפל יום אחרי יום ומריצים חיפוש כזה, אבל הביטוי "משועממים חסרי חיים" מגדיר היטב חלק ניכר מבלוגרי הטכנולוגיה, במיוחד אלה שמכסים את אפל. לג'ובס זה לא היה קורה. גרוע אף יותר מבחינת אפל הוא שההדלפות של החודשים האחרונים התבררו כמדויקות, ולא היה לה שום דבר חדש להציע מעבר להן.
כלומר, שעמום אם חיפשת חדשות חיוביות. אם ידיעות רעות הן יותר כוס הרעל שלך, אז יש. אפל שינתה את כבל החיבור של האייפון, והפכה בכך דורות ארוכים של כבלים לבלתי רלוונטיים. היא מציעה, כמובן, למכור לכם מתאם – תמורת 30 דולרים. לא חלפה יממה מרגע ההשקה, והזעקות כבר עולות השמימה.
בקיצור, סטיב ג'ובס המזויף צדק בכל מילה. מראש.
עוד יום, עוד התעללות בעובדי הקבלן של אפל
אם היו חסרות לכם סיבות לרכוש את האייפון החדש – הנה חמש סיבות לא לעשות את זה – אז אולי תחשבו שוב לאחר שתשמעו שהכסף שלכם מממן התעללות בעובדים שמייצרים אותו. עוד פעם, כלומר.
כתב של עיתון סיני מקומי, שנחאי איוונינג פוסט, התגנב למפעל של פוקסקון והתחזה לעובד שם במשך עשרה ימים. התלונות העיקריות שלו היו על רמת התחזוקה של המגורים שם: עובדי פוקסקון מוחזקים במגורים שמזכירים הכלאה בין מחנה מעצר, מחנה עבודה ומחנה צבאי. הכתב התלונן על מספר חריג של מקקים במגורים, כמו גם על ערימות זבל בהם ועל כך שהעובדים נאלצים לישון בין סדינים מלוכלכים.
עוד פעם טים קוק, הפעם בפוקסקון. לא שם לב למקקים בחדרי המגורים צילום: בלומברג
הוא לא שרד יותר מדי זמן בעבודה המשמימה בטירוף שלו, והוא ציין שפעם אחר פעם מנהלי המשמרת נזפו בו וצעקו עליו, טענו שהוא לא עומד בקצב, ובפועל אילצו אותו לעבוד שעות נוספות. עמית לעבודה, שהעז לקחת כמה דקות מנוחה במהלך המשמרת, הועמד על ידי המנהל בפינה, כעונש.
החברה, שלזכותה ייאמר שלפחות בתחום היח"צ היא משתפרת, מיהרה להודיע שהיא מתנצלת ושהיא תערוך חקירה. זכרו: כך יוצר המכשיר שאפל ארזה מחדש ומכרה לכם.
יופי, טמבל
אידיוט כלשהו – הוא טען בתקשורת שהוא אמריקאי-ישראלי, הנושא עדיין תחת בדיקה ויש מקום לספק – הוציא סרט שמשמיץ את הנביא מוחמד ודת האיסלם. הוא הצליח להגיע לכותרות: כמה קבוצות של פסיכים חמומי מוח הסתערו על השגרירויות של ארה"ב במצרים ולוב, כאשר הן טוענות - כנראה בשקר - שהסרטון הוא הסיבה לכך.
בבנגזי, נראה שתחת ההשתוללות שהורגלנו אליה אחרי פרשת הקריקטורות הדניות וההערות של האפיפיור, קבוצת טרור ניצלה את ההזדמנות כדי לרצוח את השגריר האמריקאי ועוד שלושה עובדים.
מעבר לנזק הזה, הטמבל הצליח לגרום למחלקת המדינה האמריקאית לסגת מהעמדה הנחושה שלה בדבר חופש ברשת: אם לפני שנתיים, הילארי קלינטון דיברה בתקיפות בנושא, אתמול (ד') היא כבר אמרה שהיא מגנה "כל נסיון מכוון לפגוע ברגשות הדתיים של אחרים," כי כידוע רק לדתיים יש רגשות. השגרירות האמריקאית בקהיר גינתה את הסרט וטענה שהוא עושה שימוש לרעה בחופש הביטוי – מה שבעליל נכון, אבל שימוש לרעה בחופש הביטוי הוא בדיוק הדבר שבשבילו יש לנו חופש ביטוי. אין צורך להגן על אמירות שכולם מסכימים איתן.
בינתיים, גוגל כבר חסמה משתמשים בלוב ומצרים – זמנית, לדבריה – מלראות את הסרטון המדובר, כך שהפסיכים הדתיים שם (לא רק שם - יהודים, אל תחמיאו לעצמכם; זכרו את ההתפרעויות בעכו ביום כיפור לפני שלוש שנים כשערבי "העז" לחלל את "קדושת החג" על ידי נסיעה ברחוב) לא יוכלו אפילו לדעת למה הם משתוללים. אפגניסטן הקדימה תרופה למכה וחסמה את הסרטון מראש.
על פיגור משלמים
נמצא שימוש לפייסבוק: דיכוי פשיעה. רק בקרב פושעים מטומטמים במיוחד, למרבה הצער.
שתי כנופיות רחוב השתוללו בברוקלין במשך כמה שנים, כשהן משאירות בשטח לא מעט גוויות ומספר גדול יותר של פצועים. פעם, היה מקובל בקרב חברי כנופיות שהם היו נפגשים ברחוב, מכים בחזותיהם כמו נהמות ומסמנים טריטוריה. אבל שתי הכנופיות הגיעו למסקנה שזה די מעייף לעמוד ברחוב ולצרוח, אז הן פתחו עמודי פייסבוק כדי לקדם את אותה המטרה בדיוק.
הדבר הוביל לסוג מסוים של דיאלוג בין שתי הקבוצות, דיאלוג שבו שפכו שני הצדדים פרטים מרשיעים על כמה מעשי רצח שביצעו אלה כלפי אלה. לפחות במקרה אחד, אחד חברי הכנופיה לבש את פרטי הביגוד של אחד הנרצחים והתהדר ברצח – וזה כבר ממש הקטור אחרי הריגת פטרוקלוס.
השוטרים המקומיים עקבו בעניין אחרי כל המידע הזה, ובסופו של דבר הם הגיעו למסקנה שיש להם מספיק, וביצעו שורה של מעצרים. עכשיו 49 מטומטמים מחכים להרשעות באשמת רצח. פייסבוק: מחברים אנשים. באזיקים.
קצרצרים
1. אמזון ממשיכה לנסות להפוך את עצמה לא רק למשווקת של תוכן של אחרים, אלא גם למפיצה של תוכן עצמאי: לאחר שהודיעה לפני מספר חודשים שהיא תפיק סדרות טלוויזיה על פי תסריטים ששלחו לה הגולשים, היא מודיעה עכשיו שהיא עומדת להוציא את הקומיקס הראשון שלה, שיתרחש על רקע מלחמת האזרחים האמריקאית. אמזון הופכת בעצם למו"ל: היא מבקשת מהגולשים את התוכן שלהם, ואת זה שמוצלח היא מאמצת ומשלמת עליו. היא עשתה את זה קודם עם הקינדל, עכשיו זה מגיע גם לקומיקס ולטלוויזיה. שאפו.
2. ארגון הטרור המקוון אנונימוס קצת מאבד את זה: אחרי שהוא נתפס שוב בשקר – הילדים המחוצ'קנים טענו שהם פרצו למחשבים של ה-FBI בעוד שבעצם פרצו לאלה של מו"ל קטן – הגיב הארגון להסגרתו של הפושע הנמלט סווארטהולם מקמבודיה לשוודיה בכך שהוא, אה, הפיץ מסמכים משמיצים על קמבודיה שנכתבו בבלארוס (!), קירגיזסטאן, הודו, וכן הלאה. קצת עלוב. כלומר, עלוב מהרגיל.
3. לרשתות חברתיות יש השפעה מדידה, אם גם מוגבלת משהו, על הצבעה: חוקרים בחנו את ההודעות בפייסבוק שקראו לאנשים להצביע בבחירות 2010 בארה"ב. המידע, באופן לא מפתיע, עבר בעיקר בין חברים קרובים – מה שמאשש את התפיסה של מלקולם גלאדוול, שאומרת שפעילות פוליטית נעשית בין חברים קרובים, לא בין זרים רנדומליים – והצליח להוציא לקלפיות, על פי ההערכות, 60,000 אנשים שלא היו מצביעים אחרת. יצוין, עם זאת, שהלחץ החברתי הזה – כי זה בדיוק מה שזה היה – גרם, על פי ההערכות, לאחוז אחד להודיע שהוא הלך להצביע למרות שלא עשה את זה.
4. חוקרים מצאו שימוש חדש לקודי QR: הם יטמיעו קודים כאלה – רק בלתי נראים – בכל מיני מוצרים שאנשים נוהגים לזייף משום מה. למרות שהקודים יהיו בלתי נראים לעין הבלתי מזוינת, אפשר יהיה לראות אותם באמצעות קרני אינפרא אדום. השיטה תיועד כנראה למאבק בזיוף שטרות: החוקרים מצאו שהקוד שרד קיפול אגרסיבי במיוחד שלהם, עד 50 פעמים.
מל"טים רודפים אחריך, מל"טים קוראים לי לחזור צילום: התעשייה האווירית לישראל
5. דו"ח של הקונגרס האמריקאי חושש מעלייתם של המל"טים, כשהוא מציין שהמחיר הזול שלהם – שממשיך לרדת כל הזמן – מתמרץ רשויות שיטור לעשות בהם שימוש. להערכת הדו"ח, תוך זמן לא ארוך במיוחד, המל"טים יצוידו גם בטכנולוגיית זיהוי פנים וזיהוי ביומטרי, שיאפשר לפלח מעקב מהאוויר על פי זיהוי מיני, גובה ועוד. ואז נחיה כולנו בפאנאופטיקון של בנת'ם. כלומר, יתייחסו אל כלל האוכלוסיה כאל חשודים בפשע פוטנציאלי.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
