הוגשה התביעה הראשונה נגד זינגה, בגין הונאת בעלי מניות

פגיעה במשקיעים - ובעובדי החברה

המשרד טוען כי מנכ"ל זינגה, מארק פינקוס וכן דירקטוריון החברה הונו את המשקיעים הקטנים ועובדי החברה המחזיקים באופציות. למרות שמסמכי ההנפקה הפומבית של זינגה אסרו על בעלי המניות למכור אותן בחצי השנה הראשונה - סעיף מקובל וסטנדרטי ברוב ההנפקות - המשקיעים הגדולים קיבלו אישור מיוחד מהבנקים מורגן סטנלי וגולדמן זאקס למכור חלק מאחזקותיהם. הבנקים קיבלו 15 מניות דולר בעמלות על העסקה.

פינקוס, יחד עם עוד מספר קרנות ההון סיכון ובעלי המניות המובילים, מכרו בתחילת אפריל האחרון 43 מיליון מניות לפי 12 דולר למניה. פינקוס עצמו מכר 16.5 מיליון מניות ב-198 מיליון דולר, 15% מאחזקותיו. סמנכ"ל התפעול ג'ון שפרט וסמנכ"ל הכספים דויד והנר, מכרו כל אחד יותר מ-40% מהאחזקות שלהן והכניסו ביחד 8.6 מיליון דולר.

עובדי זינגה. לא התאפשר להם למכור אופציות צילום: בלומברג

עד אפריל, התנהלות החברה דומה לרוב ההנפקות הפומביות הגדולות של חברות הטכנולוגיה. עם זאת, בסוף מאי, כאשר החסימה הוסרה עבור כל בעלי המניות, שווי המניה עמד על 6 דולר בלבד ולאחרונה הוא צנח ל-3 דולר. מאז מרץ, מניות החברה נפלו ב-80%. הסיבה העיקרית לכך היא דו"ח רבעוני מאכזב במיוחד, עם דעיכה ברוב המותגים המצליחים של זינגה, ביניהם Draw Something שנרכש תמורת 180 מיליון דולר. ניומן פררה ומשרדי עורכי הדין האחרים טוענים כי הדירקטוריון היו מודעים לירידת המניה העתידית, ובחרו לצאת לפני כן.

עורך הדין רוי שמעון הוסיף: "עובדי זינגה עדיין לא יכלו למכור את המניות שלהם. אבל הבחורים בצמרת, שראו מה הולך לקרות, ברחו. העובדים הזוטרים ובעלי המניות הפרטיים סבלו מהפסד קטסטרופלי". אחד מעובדי החברה אמר לאתר TheVerge: "זה לא היה קל לראות את ההנהלה מוכרת את המניות שלה בזמן שרוב האנשים עדיין היו חסומים".

ניתן להניח כי ניומן פררה ואיתו, משרדי עורכי הדין הנוספים, ינסו לגייס שורה של עובדים בכירים ומשקיעים שנפגעו מהעסקה המוקדמת. יש להניח שהמשרדים המשפטיים יגישו יחד תביעה יצוגית אחת. זינגה מצידה טוענת שהחליטה לאפשר לבעלי המניות למכור את האופציות שלהן בצורה הדרגתית, משום שאם כל העובדים היו מוכרים אותן באותו יום, המניה היתה קורסת.