דו"ח טכנולוגי: הפרסום בפייסבוק עובד? אולי, אם אתה בוט
חברת תוכנה גילתה ש-80% מהקליקים על הפרסומות שלה הגיעו מבוטים ודורשת מפייסבוק לחקור את הזיוף, גזענות מביכה וצנזורה בטוויטר - והמעצב הראשי של אפל חושף את המטרה האמיתית של החברה
פרסום בפייסבוק: שיעור זיוף של 80%
נראה שהגלגלים מתחילים ליפול מהעגלה של פייסבוק: אחרי הנפקה מהגרועות בהיסטוריה של הגלקסיה, רבעון בעייתי, בריחה של משתמשים ומניה שצללה עמוק יותר מהיבשת האבודה אטלנטיס, נטען שוב נגד פייסבוק שפרסום בה הוא בדיחה גרועה.
בסרט הזה כבר היינו: ערב ההנפקה, איבדה פייסבוק את המפרסם הגדול GM.
לפני שבועיים, פרסם ה-BBC את תוצאותיו של ניסוי שבמסגרתו הוא בנה עמוד פייסבוק למוצר לא קיים, וזכה תוך 24 שעות ליותר מאלף לייקים. מפתיע, שרובם הגיעו ממשתמשים מזויפים בעליל.
כעת פורשת אחת החברות שפרסמו בפייסבוק, חברת התוכנה Limited Run, ברעש גדול. הנהלת החברה הופתעה לגלות שפייסבוק חייבה אותם עבור פרסומות, אבל רק 20% מהמשתמשים שהקליקו על הפרסומות אומתו. לימיטד ראן עשתה מה שמתכנתים עושים: בנתה תוכנה שתברר מה לעזאזל קורה כאן. מתכנתי החברה גילו שב-80% מההקלקות, המשתמשים עשו דבר לא אופייני ונטרלו את הג'אווה סקריפט בדפדפנים שלהם. בדיקות נוספות הגיעו לתוצאה חד משמעית: 80% מהקליקים הגיעו מבוטים.
כרגע לא ברור מי עומד מאחורי העניין. יכול להיות שמתחרה של Limited Run רצה לפגוע בה ושיגר צבא בוטים כדי שיעלו את המחיר שהיא משלמת עבור פרסומות. לימיטד ראן ניסתה לקבל תשובות מפייסבוק, ללא הצלחה. הקש ששבר את גב הגמל, מבחינתה, הגיע כאשר היא רצתה לשנות את שם העמוד שלה, ופייסבוק דרשה ממנה להתחייב לפרסם ב-2,000 דולר (!) מדי חודש. כאן החליטה החברה שהיא יוצאת מפייסבוק, והעמוד שלה יימחק בתוך ימים ספורים. היא תשען מעתה רק על טוויטר.
מותר לתהות, בהתחשב בעברו המפוקפק של מארק צוקרברג, מה יודעת פייסבוק על בעיית הבוטים הזו. אף אחד לא טוען, בינתיים, שפייסבוק אחראית להם - אבל מאוד משונה שמספר כה גדול של בוטים פועל בפייסבוק מבלי שהחברה מודעת לכך. בפייסבוק מסרו בתגובה שהם בוחנים את הבעיה של לימיטד ראן - מה שאומר שהם מחכים לכך שסופת התקשורת תחלוף - ושהדרישה שלהם לתשלום תמורת החלפת השם היתה "קצר בתקשורת". שימו לב שטענה של "קצר בתקשורת" היא לא הכחשה; היא נשמעת יותר כמו שיטת מצליח.
האם מיקרוסופט עוברת מהפך?
מיקרוסופט הודיעה לאחרונה שהטאלבטים שלה יגיעו יחד עם מערכת ההפעלה החדשה שלה, ווינדוס 8, ב-26 באוקטובר. בכך היא מתחרה ישירות ביצרניות המחשבים - והתחרות הזו רק תלך ותתגבר, טוען כתב הטכנולוגיה הוותיק אד בוט.
הוא ניתח את המסמכים שהגישה מיקרוסופט לרשות לניירות ערך, שמעטים טורחים לקרוא ולהשוות למסמכים בשנים קודמות, והמסקנה שלו היא חד משמעית: מיקרוסופט מתכוונת להכנס בכל הכוח לתחום החומרה. במקום שבו מיקרוסופט דיברה בשנה שעברה על קונסולות האקסבוקס שלה, היא מדברת עכשיו על טאבלטי הסרפס ועל "שאר מכשירים שנעצב ונשווק".
המילה "מכשירים" הופיעה 11 פעמים בדו"ח של 2011; היא מופיעה 25 פעמים בדו"ח של 2012; ב-2011, המילה "חומרה" הופיעה שמונה פעמים; בדו"ח של 2012, היא מופיעה 15 פעמים. המסקנה של בוט היא שטאבלטי הסרפס לא יהיו מוצר החומרה האחרון של מיקרוסופט, ושב-12 החודשים הקרובים היא עשויה להתחיל לשווק מחשבים משלה ישירות לציבור, תוך דילוג על היצרניות הנוכחיות - דל, HP וכל השאר. מיקרוסופט טענה במשך שנים שהאגביות שבה מתייחסות החברות הללו למוצרי ווינדוס פגעה במותג שלה. אז היא תעשה את מה שהן לא עושות.
אשם? עדיין לא. אבל כבול למיטה ומסומם בינתיים
בעוד ג'וליאן אסאנג' הופך לסלבריטאי, האיש שטעה ומסר לו את המידע הסודי של ארה"ב, טר"ש ברדלי מאנינג, עדיין עומד למשפט. עורכי דינו של מאנינג, שבהחלט ראוי לאהדה ולרחמים, מנסים כעת לבטל את המשפט ולהביא לשחרורו המיידי.
הטענה שלהם פשוטה למדי ונראית מגובה היטב בעובדות: בניגוד להגנות החוקתיות של מאנינג ובניגוד לחוקי צבא ארה"ב עצמו, החייל הוענש באופן מחריד קודם למשפט שלו. הוא הוחזק במשך שמונה חודשים בבידוד בבסיס, כשהוא מאולץ לשהות בעירום, ישן כשהוא כבול - ומאולץ לקבל סמים נגד דכאון כדי שיוכל לשרוד את התנאים הללו. הצבא טוען שהתנאים הללו היו הכרחיים "כדי למנוע ממאנינג לפגוע בעצמו".
ההגנה מתכוונת להעלות סוללה של עדים, רופאים ופסיכיאטרים, שפעם אחר פעם חלקו על טענת הצבא וציינו שלמאנינג אין היסטוריה של פגיעה בעצמו או כוונה לעשות זאת. הם גם יציינו את מה שיודעים כולם: שכליאה בבידוד מסוכנת לבריאותו הנפשית של אדם. בוודאי בתנאים כאלה.
מעבר להתממות הצבאית, יש כאן התנהלות מכוונת: בתנאים הנוכחיים קל מאוד לכל חייל בעל מצפון לחשוף את מעשי התועבה של הממונים עליו. היכולת להדליף מידע קלה מאוד, ועל כן המטרה היא להפחיד מדליפים פוטנציאליים בכך שהם יוצבו בתנאים שעשויים לגרום להם לאבד את שפיותם.
טוויטר נגד עיתונאי
העיתונאי גאי אדמס מבריטניה ממש לא אהב את הסיקור של NBC של האולימפיאדה, ובמשך הימים האחרונים הוא מילא את טוויטר בהערות ארסיות כלפיה. בהחלט יתכן שהוא צודק; לא טרחתי לצפות. אבל, מבחינת טוויטר, הוא חצה את הקו כשפרסם את המייל של אחד הבכירים ב-NBC והפציר בקוראיו להפציץ את תיבת המייל שלו.
בתגובה לכך, טוויטר השעתה את החשבון של אדמס זמנית והתריעה בפניו שאם יחזור על השטיק הזה, היא תשעה את החשבון שלו באופן קבוע. כאן המקום לציין שטוויטר נמצאת בשותפות עם NBC לסיקור האולימפיאדה.
בטוויטר טענו שפרסום מייל פרטי ללא הסכמתו של אדם היא עבירה על תנאי השימוש שלהם. ואדמס טען בתגובה שהמייל הזה לא היה מייל פרטי אלא מייל תאגידי, ושעל כל פנים אפשר למצוא את הכתובת בקלות באמצעות גוגל. כפי שמראה הקישור למעלה, זה לא המצב.
גולשים מיהרו להאשים את טוויטר בכך שהיא פועלת כדי להגן על האינטרסים הכספיים שלה, אבל בטוויטר טענו בתגובה שזה לא המצב. הגולשים אמרו שהחברה לא פגעה באנשים אחרים שפרסמו כתובות מייל; בטוויטר ציינו שהם לא מנטרים את הפיד שלהם, ושהם מגיבים רק כאשר מישהו מתלונן. וב-NBC, יש להניח, התלוננו.
קצרצרים
1. רוס לווינסון, המנכ"ל הזמני של יאהו שנכנס לתפקידו אחרי שחבר המנהלים בעט החוצה את סקוט תומפסון, רצה מאוד להיות מנכ"ל קבוע, רק מפלצת הספגטי המעופפת יודעת למה. זה לא מה שקרה, כידוע, וכשבועיים אחרי כניסתה של מאריסה מאייר לתפקיד הודיע לווינסון שהוא עוזב. אין מה לדאוג לו: הוא קיבל מצנח זהב מרשים.
2. לול! המעצב הראשי של אפל, ג'ונתן אייב, אמר שהמטרה של אפל איננה לעשות כסף. זה כנראה קרה במקרה. אייב אמר שהמטרה של אפל היא "יצירת מוצרים גדולים". אם כי הוא הודה שזה שאפל עושה הרבה כסף לא גורם יותר מדי עוגמת נפש להנהלה שלה. אם אייב חושב שהמטרה של אפל היא לא לעשות כסף, הוא כנראה לא שמע על המחלקה המשפטית הידועה לשמצה של אפל, שמנהלת כעת קרבות פטנטים בארבע יבשות שונות. שמעתי על צביעות, שמעתי על חוסר מודעות עצמי, אבל שילוב כל כך חריף של השניים - מצד בן אדם שהוא מולטי מיליונר - מזמן לא נראה במחוזותינו.
3. האתלטית היווניה וולה פאפאכריסטו לא לבד: הכדורגלן מישל מורגנלה, מהמשלחת השווייצרית, עלה על טיל בכיוון הבית לאחר שפרסם ציוץ שהכיל כינויים מעליבים כלפי המשלחת הדרום קוריאנית ודרום קוריאנים בכלל. מסתבר שהדרום קוריאנים קרעו לקבוצה של מורגנלה את הצורה, עד כמה שאפשר לעשות את זה בכדורגל אולימפי - ומורגנלה לא אהב את זה. הוא קלט תוך זמן קצר שלקלל אנשים בטוויטר זה רעיון רע, אבל התקשורת השווייצרית שמה את ידה על הציוצים לפני שהוא הספיק למחוק אותם. הציוץ של מורגנלה ירד על האינטליגנציה הממוצעת, לדעתו, של הדרום קוריאנים; ועל זה כבר נאמר, טול קורה מבין עיניך.
4. הביוגרף של סטיב ג'ובס, וולטר איזקסון, מצליח להשאר בכותרות: הפעם, לרווחתו, בגלל שהוא לא יצטרך להעיד ולמסור מידע שנתן לו ג'ובס. עורכי דין ניסו להביא את איזקסון להעיד במשפט התביעה היצוגית כנגד אפל, בשל הקשר שקשר ג'ובס נגד הציבור בפרשת הספרים הדיגיטליים. עוכרי דינו של איזקסון טענו שחוקי ההגנה על עיתונאים חלים עליו, ושעל המידע שמסר לו ג'ובס יש חסיון.
5. במקום הרשויות בארה"ב, הייתי נלחץ. גיק כלשהו הצליח לגרום למדפסת תלת ממד להדפיס את החלקים הנדרשים לבניית רובה סער מפלסטיק. מדובר בגרסה של התחליף האזרחי ל-M-16, ה-AR-15. האיש הרכיב את הרובה ואז ירה בו כמאתיים קליעי אקדח בקוטר 0.22 אינץ' ללא תקלות. כשניסה לירות קליעי רובה בקוטר גדול מעט יותר, 0.223 אינץ', הרובה עדיין ירה, אם כי הממציא דיווח על מעצורים. ברוב מדינות ארה"ב מותר לרכוש AR-15 בכפוף לרישום; עכשיו הוכח שניתן לבנות את הגרוטאה בבית, ולהגיע לאתר הטבח הבא עם נשק שאף אחד לא מודע לקיומו. נהדר. צעד גדול למדפסות התלת ממד, צעד בעייתי משהו לאנושות.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.