הכדור הסגור של גוגל

ה־Q הוא סטרימר שיכול להזרים מעט מאוד דברים. הוא מתחבר לחנות גוגל פליי, ויכול להזרים תכנים שרכש בה המשתמש וגם סרטונים מיוטיוב. חברים שבאים לביקור יכולים לסנכרן את המכשיר עם חשבון הגוגל שלהם ולהוסיף לצפייה תכנים שהם רכשו — וזהו, בערך. אי אפשר להזרים סרטונים ממחשב אחר בבית, אי אפשר לנגן שירים מהסמארטפון, אי אפשר לשמור תכנים על המכשיר לנגינה לא מקוונת. כדי לשלוט במכשיר עצמו צריך טאבלט או סמארטפון אנדרואיד — ובלעדיהם מדובר בלא יותר מכדור שחור וכבד.

כל זה לא היה נורא במיוחד אילו ה־Q היה מגיע עם תג מחיר סביר, אבל כשעלותו בארה"ב עומדת על 299 דולר, קשה להבין מי בדיוק יהיה מעוניין במכשיר הזה. בשליש מחיר, 99 דולר, ניתן לקנות את אפל TV, שבנוסף להזרמת תכנים שנרכשו ב־iTunes מאפשר גם לצפות בתמונות, סרטונים ומוזיקה המאוחסנים על מחשבים אישיים, להזרים תוכן ממכשירי iOS ועוד. מי שרוצה מכשיר פתוח וגמיש עוד יותר יוכל להוציא עוד כמה דולרים על אחד מאינספור הסטרימרים האחרים שקיימים בשוק, שכולם מספקים גישה לתכנים רבים יותר מה־Q של גוגל.

נקסוס Q. גן סגור, גרסת גוגל צילום: בלומברג

הגישה שבחרה גוגל בפיתוח ה־Q אינה אופיינית למדיניות הפתוחה של החברה, וספק אם יהיה בה כדי להפוך את המכשיר להצלחה. חנות המדיה של גוגל עדיין לא מתקרבת באיכותה ל־iTunes, ומעט מאוד אנשים ימהרו להוציא יותר מ־300 דולר על מכשיר שיכול להציג תכנים רק ממקור אחד. אפילו אפל, מלכת הגן הסגור, יודעת שהטריק הזה לא יעבוד.