תקווה חדשה לסטארט–אפים: הקרנות מציגות שנת שיא ופוזלות לישראל

אלא שנתונים שהולכים ונאספים על השנה החולפת, 2011, מגבשים ראייה מעט שונה על ענף ההון סיכון. שנת 2011 מסתמנת כשנה הטובה בענף מאז התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת העשור הקודם, והשיגה תשואות טובות יותר באופן ממוצע ביחס לשוק ההון. חברת המחקר קיימברידג' פרסמה לפני כמה שבועות מחקר המוכיח כי קרנות ההון סיכון השיגו תשואה ממוצעת של 13.2% בשנת 2011 לבדה. לשם השוואה, מדד הדאו ג'ונס השיג באותה תקופה 8.4% ומדד ה־S&P השיג תשואה נמוכה של 2.1% בלבד.

בשנת 2011 השתלם גם להיות משקיע באחת מקרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי. אמנם, הישראלים מדירים את רגליהם מהשקעה בקרנות שכאלה, ולכן המרוויחים העיקריים מהן מתגוררים מעבר לים, אך לפי המחקר קיבלו המשקיעים בהון סיכון כ־94 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר שקיבלו משקיעי קרנות בשנה אחת מאז ומעולם, וגבוה בכ־30% ביחס לשנה שלפניה.

שפע של אקזיטים והנפקות

מאין נובעת התשואה הפנומנלית הזו? קרנות ההון סיכון מרוויחות את לחמן מאקזיטים, מכירת חברות קטנות לחברות גדולות מהן, או מהנפקתן, והשנה שעברה נחשבת למשופעת בהם. סיכום כלל הרכישות והמיזוגים בעולם הגיע בשנה שעברה ל־2.6 מיליארד דולר, 7% יותר מהשנה שלפניה, לפי תומסון רויטרס, ומגזר התוכנה הוביל את התשואות העולמיות עם כ־18% בשנה, לאחריו טכנולוגיות מידע (17.2%) ומדיה (16%).

קרן מית'ריל: "נשקיע בחברות שיכולות להיות גרמניות, שבדיות, סיניות או ישראליות" צילום: בלומברג

מנגד, קרנות הון סיכון שגויסו בשנת 2004 ומגיעות כיום לפרקן הולכות ומסתמנות כהצלחה הגדולה ביותר מאז תקופת טרום בועת הדוט.קום, עם מכפיל של פי 1.4 על ההשקעה המקורית. אמנם, המכפילים עדיין לא משחזרים את אלה שהשיגו קרנות עד שנת 1997, שנעו בין פי שלושה לבין פי חמישה על הכסף, אך המגמה בעולם ההון סיכון נמשכת אל תוך 2012: לפי דאו ג'ונס, 47 קרנות הון סיכון אמריקאיות גייסו ברבעון הראשון של השנה 7 מיליארד דולר, עלייה של 5% בסכום ועלייה של 34% במספר הקרנות המגייסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העלייה הבולטת חלה דווקא בתחום שנחשב עד כה למסוכן יותר: השקעה בחברות טכנולוגיה צעירות מאוד, שם גייסו הקרנות האמריקאיות 1.6 מיליארד דולר, פי שלושה מהסכום שגויס שנה קודם לכן.

אין ספק שהאווירה החיובית בשוק ההון סיכון תרמה גם להכרזה מהשבוע שעבר שלפיה תגייס קרן New Enterprise Associates) NEA) את קרן ההון סיכון הגדולה בהיסטוריה, שהיקפה יעמוד על 2.56 מיליארד דולר. NEA אינה נוהגת להשקיע בישראל בדרך כלל, אך היא חרגה מכך דווקא בשנה שעברה, כשהשקיעה בגוג'י, חברת תנורי הבישול המסקרנת של שלמה בן חיים, 50 מיליון דולר.

עופר סלע, שותף בפירמת KPMG צילום: אוראל כהן

גם פיטר תיל, המשקיע הראשון בפייסבוק ומייסדי פייפאל, פוזל לעבר ישראל. תיל הקים במהלך סוף השבוע קרן הון סיכון חדשה בתקציב של 402 מיליון דולר בשם Mithril. שתהיה הקרן הראשונה שלו שתשקיע גם בישראל. "נהיה קרן שתשקיע היכן שלא היתה חדשנות גדולה עד כה, ונשקיע בחברות שיכולות להיות גרמניות, שבדיות, ישראליות, סיניות או הודיות", אמר אג'אי רויאן, מנהל הקרן של תיל בהודעה לעיתונות.

קרן זרה נוספת שממשיכה להביע עניין בשוק הישראלי היא בלאמברג של היהודי האמריקאי דיוויד בלאמברג, מי שניהל את השקעות טבע וצ'ק פוינט עבור כמה חברות השקעה אמריקאיות, ונמצא כעת בהליך גיוס של 100 מיליון דולר, הקרן הגדולה שגייס אי פעם.

גם באירופה האווירה לא כל כך קודרת כפי שניתן היה לצפות. קרן ההון סיכון האירופית אינדקס, הנחשבת לפעילה ביותר בהשקעה בחברות סטארט־אפ, גייסה מוקדם יותר החודש קרן חדשה בהיקף של 442 מיליון דולר. אינדקס, שחתומה על השקעות ענק כמו סקייפ ו־Last.fm, פעילה מאוד בשוק הישראלי ומקצה באופן קבוע בין 20% ל־30% מהקרנות שלה להשקעות בישראל. ואינדקס אינה לבד — קרנות אירופיות גייסו ברבעון הראשון קרוב למיליארד דולר, עלייה של 8% ביחס לרבעון הראשון בשנה שעברה.

ישראל מושכת משקיעים אמריקאים

האם השנה שחלפה מסמנת קו פרשת מים בענף ההון סיכון? רו"ח עופר סלע מפירמת סומך חייקין KPMG טוען שכן. "מרבים להתייחס אל העשור של תחילת המיליניום כ'עשור האבוד' של ההון סיכון, אלא שהנתונים מראים שהתפיסה הזו שגויה והחל משנת 2005 התשואה של קרנות ההון סיכון אינה רעה בכלל". ולא שהמצב מרנין כל כך. לטענת סלע, קרנות רבות נעלמות, בעוד שהגדולות מתחזקות. גם שוק ההנפקות אינו מסייע לנתוני הגיוס. "מדובר בשוק חלש, בוודאי אחרי הנפקת פייסבוק המאכזבת. גם הקיפאון בשוק האירופי נותן את אותותיו וישנו חשש מהתכווצות ההון הזמין שם".

קרן ההון סיכון האירופית אינדקס, שמקצה 20% מהשקעותיה לישראל, גייסה החודש קרן חדשה של 442 מיליון דולר

סלע טוען שהאקזיטים של שנת 2011 ותחילת שנה זו הוכיחו לתעשייה הגלובלית שיש תשואה בישראל. "התרגלנו לראות אקזיטים יפים של 300 עד 400 מיליון דולר בשנה האחרונה וה'כרטיס' הישראלי נראה סקסי עבור המשקיעים לא פחות מסין והודו. הטריטוריות האסייתיות נתפסות יותר ויותר כמוקד להשקעה במיזמים מסחריים שמטרתם להשיג צמיחה גבוהה ונתחי שוק, לאו דווקא חדשנות טכנולוגית, ואילו בארה"ב היזמים דורשים מהמשקיעים השקעות בשוויים גבוהים. ישראל נחשבת לזולה יותר ומספקת תשואה לא רעה בכלל.