דו"ח טכנולוגי: ברכותינו, נשיא ארה"ב יודע איפה אתה אוהב לגלוש
תחקיר מעלה שיאהו ומיקרוסופט מוכרות מידע על גולשים לפוליטיקאים אמריקאים, כולל לאנשי הקמפיין של אובמה. וגם: טוויטר ופייסבוק בהתאמה אישית, והפרופסורים מנסים לסיים את מלחמת הפטנטים
בוחר למכירה
אנחנו נוהגים להתלונן – בצדק – על כך שכל מיני חברות מרשות לעצמן למכור למפרסמים את המידע האישי שלנו, כשהמובילה היא פייסבוק. בדרך כלל אנחנו חושבים על פרסום מסחרי בהקשר הזה. יש עוד כמה סוגי פרסום - פוליטי, למשל.
המגזין העצמאי "פרו פובליקה" מדווח שמיקרוסופט ויאהו מוכרות מידע של גולשים לפוליטיקאים בארצות הברית. המידע שהן מוכרות כולל את השם האמיתי של המשתמש, המיקוד שלו, כתובת האימייל ופרטים נוספים שהגולש מוסר בזמן שהוא נרשם לשירותים חינמיים לכאורה.
המידע הזה הוא מכרה זהב למערכת הפוליטית בארה"ב, שההתמחות שלה היא פילוח. היא רוצה כמה שיותר מידע על כל אדם, והיא כבר ערכה את הפילוח הראשוני: מי נרשם לאיזו מפלגה (המידע הזה פומבי) ומי תרם לקמפיין פוליטי (בארה"ב, גם המידע הזה פומבי). עכשיו, כשיש לה את כתובת המייל של הגולש, היא יכולה להציף אותו בתעמולה פוליטית רלבנטית.
מהבדיקה של "פרו פובליקה" עולה שמועמדים משתי המפלגות עשו שימוש במידע המשתמשים שמספקות יאהו ומיקרוסופט, כולל הקמפיין של אובמה. בעיה נוספת עם המהלך הזה היא שפוליטיקאים יכולים להתאים את המסר שלהם לאנשים שונים: הם יכולים לומר דבר אחד לקבוצה אחת ודבר אחר לאחרת, בלי שאנשים משתי הקבוצות יידעו על כך. כיף.
מטבע הדברים, מיקרוסופט ויאהו לא דיווחו לגולשים שזה מה שהן מתכוונות לעשות עם המידע שלהם. הן טוענות בתגובה שהן לא מוכרות מידע על גולשים ספציפיים, אלא רק על "חבילות" משתמשים שמתאימים לקריטריונים מסוימים. עוד טוענות החברות שאין להן מושג איך מתבצעת ההתאמה בין הפרטים שהן מוסרות ובין רשימות המצביעים, משום שאת ההתאמה הזו מבצעת חברה שלישית. מותר לנחש שמאוד נוח להן עם חוסר הידיעה הזה.
דווקא שתי החשודות המיידיות בהפרת פרטיות הגולשים יוצאות כאן נקיות יחסית: גוגל מגדירה מידע פוליטי על המשתמשים כ"מידע רגיש", שאין לעשות בו שימוש מסחרי, ואפילו פייסבוק מאפשרת פרסום פוליטי רק על סמך העמדות שהמשתמש הביע בפומבי.
מיקרוסופט צילום: בלומברג
הקץ לנשק
מלחמת הפטנטים היא כנראה הבזבוז הגדול ביותר של כסף וזמן בתעשיית ההייטק היום, וליותר ויותר אנשים היא מעלה את הסעיף. טוויטר הצהירה לאחרונה שהיא לא תשתמש בפטנטים שיצרו העובדים שלה באופן התקפי אלא בהסכמתם, אבל עד כה נראה היה שהם די בודדים במערכה.
עכשיו האקדמיה מרימה את הכפפה: קבוצה של פרופסורים מהרווארד יצרה את ה-Defensive Patent License. החברים בה מתחייבים להעמיד את כל הפטנטים שלהם לרשות החברים האחרים ללא תשלום, וכמובן מתחייבים שלא להשתמש בפטנטים כדי לתקוף חברים אחרים בליגה. כדי לעודד הצטרפות למערכת, הליגה נוקטת בשיטה של "הצטרף או מות": אף שלחברים בליגה אסור לתקוף זה את זה, התקפות על חברות שמחוצה לה מותרות לחלוטין. כלומר, אם חברה ב-DPL רוצה לעשות קצת כסף מהפטנטים שלה, כדאי לה למצוא חברה שעוד לא הצטרפה ללגה.
לחברות קטנות יש אינטרס מובהק להצטרף לפרויקט: הן יתרמו את מעט הפטנטים שברשותן ויקבלו בתמורה גישה למאגר הענק של הפטנטים של כל השאר. לא ברור, מצד שני, מה יצא לחברת ענק כמו מיקרוסופט מהצטרפות. טרולי פטנטים יאבדו את סיבת קיומם אם יצטרפו. במילים אחרות, הליגה תצטרך מספר גדול ככל האפשר של שחקנים בינוניים כדי להפוך את ההצטרפות אליה לכדאית.
פייסבוק וטוויטר בקרב אבוד
טוויטר הודיעה אתמול (ד') על שירות חדש – טרנדים שמותאמים אישית למשתמש, על פי תחומי העניין שלו ועל פי מה שמעניין את האנשים שאחריהם הוא עוקב. זו חלופה נאה ל"נושאים החמים" הרגילים של טוויטר, שאדם מן היישוב מאבד תאי מוח תוך כדי בקריאה שלהם.
פייסבוק מנהלת את חנות האפליקציות שלה באופן דומה: במקום לדרג את האפליקציות על פי מספר ההורדות, כפי שעושות החנויות של גוגל ואפל, היא מדרגת אותן על פי מספר הלייקים שהם קיבלו מה"חברים" שלך. כלומר, יש לך יותר סיכוי להיתקל באפליקציות שאנשים שאתה מכיר אהבו, ולא רק ללכת אחרי העדר.
חנות האפליקציות של פייסבוק. התאמה לפי החברים צילום מסך: Facebook
מצד שני, הטמטום האנושי חסר גבולות, וספק אם יש הוכחה טובה יותר לכך מאשר הרשת. לפייסבוק וטוויטר מצפה קרב קשה: התאמה אישית לא תמנע מאדם עם רשימה מכובדת של אנשי קשר להיתקל באפליקציות שהן להיט לרגע או בנושאים חמים משמימים במיוחד.
אבל גם אם פייסבוק וטוויטר ימציאו מנגנונים שייצרו התאמה אישית טובה יותר, זה עלול להתברר כניצחון בעייתי מאוד: הן ייצרו מסנן שיקיף כל משתמש בבועה ייחודית, בועה שתפקע בקול ברגע שהוא יקפוץ לקולנוע ויצפה בחרדה ותיעוב בפרסומת שמיועדת למכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר.
שיחה פרטית
פיל צימרמן הוא אחד מאבות הרשת: הוא פיתח בתחילת שנות התשעים את תוכנת PGP, ראשי תיבות של Pretty Good Privacy, שאפשרה למשתמשים להצפין בקלות וביעילות את המידע שהם שולחים ברשת. PGP היתה כל כך יעילה, שה-FBI גרר את צימרמן לבית המשפט בתואנה שמערכת ההצפנה שיצר משרתת פושעים ומקשה על המלחמה בהם. הסעיף שהם ניסו להאשים אותו בו היה "יצוא נשק ללא אישור". מערכות הצפנה נחשבו אז, בחוק האמריקאי, לנשק. זה לא כל כך עבד.
עכשיו צימרמן חוזר לזירה. הוא מפתח את Silent Circle, אפליקציה לאייפון ואנדרואיד שמאפשרת למשתמש להצפין בבטחה את שיחות הטלפון שלו. סביר להניח שגם הפעם הרשויות לא יהיו מאושרות, אבל הפעם האתגר יהיה אחר: לשכנע את המשתמשים לשלם. סיילנט סירקל הולכת להיות שירות יקר: 20 דולר לחודש.
צימרמן עצמו אומר שהוא לא מתכוון להתנצל על המחיר. "זה לא פייסבוק. הלקוחות שלנו הם לקוחות. הם לא מוצרים. הם לא חלק מהמלאי". וזה אומר תשלום. בכוונת השירות לספק לא רק שיחות מוצפנות, אלא גם מייל מוצפן, הודעות מיידיות מוצפנות, ובעתיד גם הודעות SMS מוצפנות.
ההצפנה תהיה דו כיוונית, ומוטב ששני הצדדים ישתמשו בטכנולוגיה של צימרמן. אבל גם במצב שרק אחד מהם משתמש בה, הצד שלו בשיחה יוצפן ויאוכסן על השרתים של סיילנט סירקל – מה שעשוי להיות פתרון אידיאלי למתנגדי משטר וסתם אנשים שקנאים לפרטיותם.
קצרצרים
חדשות חיוביות למחזיקי האייפון והאייפד: במערכת ההפעלה החדשה, iOS 6, אפל מהדקת את יכולת המשתמשים לשלוט במידע שהאפליקציות יכולות לאסוף עליהם. מעתה המשתמש יוכל לקבוע בדיוק איזה סוג מידע האפליקציה יכולה לאסוף, ואם היא מנסה לחרוג מכך, הוא יקבל התרעה. יפה. כל זה יחזיק מעמד, כמובן, רק עד הרגע שבו גוגל תחליט לכתוב קוד שיעקוף את ההעדפות האלה, כפי שכבר עשתה בעבר.
ובעוד שגוגל חודרת בעקביות לפרטיות שלכם, היא עדיין מנסה מדי פעם להיראות כאילו למוטו הישן שלה, "אל תהיה רע", יש עדיין איזושהי משמעות. לאחרונה הציע אחד המהנדסים שלה קוד שגיאה חדש ל-HTML: קוד 451, שאומר "העמוד לא זמין מסיבות חוקיות", ואמור לסמן עמודים שהכניסה אליהם נאסרה בשל פעולה משפטית או צנזורה. מטבע הדברים, מדינות שמחבבות צנזורה לא ירצו להשתמש בקוד הזה.
ארגון הטרור המקוון לולזסק התפרק אחרי שהרשויות הפדרליות הפכו את המנהיג שלו, סאבו, למשת"פ שלהן, והוא הסגיר את שאר החברים. לאחרונה צץ ארגון יורש, לולזסק ריבורן, והוא התחיל את קיומו המאוס בעולם בכך שהפיץ את פרטיהם של כ-10,000 משתמשי טוויטר. לולזסק המקורי לפחות ניסה לטעון מדי פעם שהטרור שלו מכוון נגד מנגנוני כוח כלשהם. היורש סתם תוקף באופן אקראי אזרחים חפים מפשע. יש לקוות שהרשויות יסגרו בזריזות גם של הארגון החדש.
נוקיה משכה לאחרונה תשומת לב כשהוציאה טלפון עם מצלמה ברזולוציה של 41 מגה-פיקסל (!). הטכנולוגיה שמאחוריו מכונה PureView, ונוקיה מודיעה כעת שהיא תהיה זמינה במכשירי הלומיה העתידיים שלה – הסמארטפונים שהיא מפתחת בשילוב עם מיקרוסופט. נוקיה צפויה להודיע על עוד מכשירים מתקדמים בסוף החודש, אבל לא ברור אם היא תספיק לשלב בהם את PureView. מה שעוד פחות ברור, בהתחשב בקריסה המהירה של נוקיה ובכך שמערכת ההפעלה ווינדוס פון מתקשה להמריא, הוא האם הרעיון הזה יהיה מסוגל להציל את החברה.
הסמארטפון Pureview 808 של נוקיה. המצלמה המשוכללת מגיע גם ללומיה
משחק מחשב עתיק מטלטל את הרשת: משתמש רדיט בשם ליקריוס כתב על משחק Civilization II שהוא מנהל כבר יותר מעשור, בתקווה שהמשתמשים יוכלו לעזור לו. בעולם, שנמצא כעת בשנת 3991, יש שלוש אימפריות – האמריקאים, הוויקינגים והקלטים – שלכודות שלושתן במלחמה גרעינית בלתי פוסקת. רוב מוחלט של האוכלוסיה הושמד, כיפות הקרח נמסו כבר 20 פעמים, ורוב העולם הפך לביצה. גם הקרינה הגרעינית לא עושה טוב לאף אחד. כתוצאה מכך, אין אפשרות לכלכל אוכלוסיה, צבאות מתנגשים ומושמדים ללא הרף, ולאף אחד אין מושג איך יוצאים מהבוץ הזה, שמנוהל על ידי דיקטטורות קומוניסטיות ותיאוקרטיות. משתמשי רדיט רוצים את הקבצים של ליקריוס, ובינתיים ממליצים לו ללכת על מדינת הלכה.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
