דו"ח טכנולוגי: האם הגולשים עשו את "העסקה הגרועה בהיסטוריה"?
שירותים בחינם תמורת מכירת המידע האישי היא עסקה שרוב הגולשים התרגלו לקבל, לא בטוח שבצדק. וגם: איראן עמוק ברשת ומיקרוסופט מתקפלת בפני המפרסמים
תענוג לעשות איתכם עסקים
המודל העסקי של חלק גדול מהאינטרנט היום פשוט למדי: אנחנו ניתן לכם שירותים בחינם, ואתם בתמורה תתנו לנו את כל המידע עליכם כדי שנעשה מכם כסף. ותאמינו לנו, זה כואב לנו יותר.
זו, טוען קורי דוקטורוב, העסקה הגרועה בהיסטוריה מבחינת הצרכנים. ואנחנו מקבלים אותה כי הרגילו אותנו לכך שאנחנו צריכים לקבל אותה. פייסבוק הפרה את הפרטיות של גולשיה, ושינתה את הכללים שלה-עצמה פעם אחר פעם, בכל פעם בטענה שזה לא באמת חשוב.
כמו הסיגריות הראשונות שלך, הנזק מחשיפת המידע הפרטי לא גלוי כשאתה מבצע את ההחלטות הראשונות. להיפך: כשאתה מצטרף לטרשת חברתית כלשהי, אתה מקבל חיזוק חיובי מכל החברים שלך שכבר הגיעו לשם לפניך. אבל ככל שאתה חושף יותר, וככל שמיליוני אנשים חושפים יותר, הסיכונים גדלים - ופייסבוק יודעת על כולנו הרבה יותר מדי.
הגולשים ברשתות חברתיות לא יודעים מה יביא להם תגובות מהקוראים – והנחת היסוד היא שאנחנו בפייסבוק כדי שנקבל תשומת לב. הודעות דרמטיות נוסח "אני מתגרש" יכולות למשוך מעט מאוד תגובות, בעוד שהודעות טריוויאליות ימשכו המון תשומת לב. כלומר, אין לנו מושג ברור מה הקוראים שלנו רוצים.
מחקרים כבר הראו שבמצב כזה, חיות מנסות הכל: תן לעכבר מעבדה כפתור שכשהוא לוחץ עליו הוא מקבל מזון, והוא ילץ עליו רק כשהוא רעב. תן לו כפתור שמגיב רנדומלית, והוא ילחץ עליו כל הזמן. אז הגולשים לוחצים כל הזמן, ומעדכנים על כל דבר.
עד כה, הצלחנו להיכשל בכל תחום בהגנה על הפרטיות: אנחנו לא מצליחים להגן על עצמנו באמצעות נורמות, לא באמצעות חוקים, ולא באמצעות כוחות השוק. כרגיל במצב כזה, יש צורך בהתערבות ממשלתית כדי למנוע את רמיסת האזרח הקטן על ידי החברות הגדולות. אבל המצב מורכב מהרגיל, כי הרגולטורים פשוט לא מבינים את המצב החדש, והחוק מפגר משמעותית אחרי המציאות בשטח.
דיל משתלם, מבחינתו. מארק צוקרברג צילום: איי אף פי הפרסים באים
מומחי אבטחה טוענים כי איראן מגבירה את מאמציה בתחום לוחמת הרשת, כאשר כמה וכמה ארגונים רשמיים – משמרות המהפכה, מיליציית הבאסיג' – משתפים פעולה עם הממשלה ועם קבוצת האקרים ידועה לשמצה, האשייאן (Ashiyane).
אנחנו חושבים על משמרות המהפכה בתור מיליציה שנאמנה למשטר. זה נכון, והיא אף גדולה יותר וחזקה יותר מהצבא – אבל היא לא רק מיליציה, אלא גם תאגיד ענק ומעסיק גדול. ככזה, משמרות המהפכה משלמות להאקרים ולבלוגרים כדי להפיץ את המסרים של המשטר פחות או יותר בכל מקום ברשת.
משטר האייתולות מחזיק מאז ייסודי באידיאולוגיה שהחשש העיקרי שלה הוא מ-Westoxication, "הרעלת" החברה הפרסית המסורתית על ידי אידיאולוגיה מערבית. מכאן הדגש על שיבה לתרבות פרסית טהורה – תרבות מדומיינת למדי, כמובן. וכדי לשכנע את ההמונים שזו התרבות הנכונה, צריך ללכת לאמצעי התקשורת שהמערב הביא איתו.
עלי חמינאי, המנהיג הרוחני של איראן. להפיץ את "התרבות הפרסית המקורית" ברשת צילום: בלומברג
כל זה צריך להזכיר לנו דבר פשוט: כשמאמצי ההסברה גוברים, גם ברשת, סימן שהם נכשלים. חלק ניכר מהאוכלוסיה האיראנית לא מוכן לקבל את המדיניות של המשטר, והוא צריך להגביר את הדיכוי נגד האופוזיציה. ככל שמשטר נתפס כמדכא יותר, כך הוא מאבד יותר את הלגיטימיות שלו, ושום קשקוש לאומני על הצורך בתרבות פרסית לא ישנה את העובדה הזו. כל הקבלה למדינה אחרת באזור המזרח התיכון - על אחריותכם.
אבל המשטר האיראני מכיר ברשת כחזית מרכזית לא רק בקרב על צריבת התודעה – כאמור, חלק ניכר ממאמצם של הבלוגרים בתשלום הוא להסביר את איראן לאיראנים – אלא גם כחלק מהעברת המלחמה לשטחו של האויב. במאי האחרון נערך באיראן כנס שכונה "חיזבאללה סייבר", ובו אמר בכיר במשמרות המהפכה ש"המלחמה הופכת ליותר ויותר מורכבת. במרחב הקיברנטי, שם אתם משמשים כחיילים, אנחנו צריכים לפעול עד שנכבוש את ניו יורק והבית הלבן". זה כבר נשמע פחות מעודד.
מוות מהיר
דיווחנו בתחילת השבוע על היוזמה של מיקרוסופט בתחום Do not track: להפוך את המצב שבו לאתרים אסור לעקוב אחר הגולש לברירת המחדל בווינדוס 8, מה שצפוי לגרום מכה קשה למפרסמים. מיקרוסופט זכתה לשבחים רבים בעקבות ההחלטה, אך למרבה הצער מסתבר שהם היו מוקדם מדי.
אתמול שינתה מיקרוסופט במפתיע את עמדתה – ואולי לא כל כך במפתיע, בהתחשב בלחץ שוודאי הגיע מתעשיית הפרסום. מעתה אמנם יהיה אפשר לבחור באפשרות הידועה כ-Do Not Track, אבל המשתמשים יצטרכו להפעיל אותה בעצמם. ברירת המחדל תהיה Track.
המשמעות היא שתוך זמן קצר, הגולשים הרבים שישתמשו בדפדפן החדש של מיקרוסופט, אינטרנט אקספלורר 10, יגיעו לרשת כשהם מוכנים שיעקבו עליהם. עם זאת, במיקרוסופט טוענים כי לגולשים יהיה קל יחסית לדרוש שלא יעקבו אחריהם. ספק אם זה מספיק.
מיקרוסופט מדגימה את ווינדוס 8
בעל הבית לא מרוצה
הסטארט-אפ AirBnB עלה על רעיון מבריק: לעזור למי שרוצה להשכיר דירות או חלקים מהן לזרים אקראיים לזמן קצר. רבים מהשוכרים, שחיפשו דייר שיתחלק איתם בנטל או מישהו שיחליף אותם כשהם מטיילים במקום אחר. כעת נראה שבעלי הדירות מתחילים לדאוג.
כריס דאנן מברוקלין גילה שיש ביקוש ניכר לדירות באזור שלו, אז הוא התחיל להשכיר חלק מהדירה שלו לאנשי AirBnb. תוך זמן קצר הוא גרף סכומים לא קטנים: בשנה שעברה הוא קיבל מדיירים אקראיים 20 אלף דולר. חלק מהכסף הוא השקיע בהפיכת הדירה למקום טוב יותר לתיירים רנדומליים, והוא נהנה לפגוש חלק ניכר מהם.
דאנן שם לב לאחרונה שמספר הדרישות לדירה שלו ירד, והבחין שבבניינים סמוכים מושכרות דירות למשתמשי AirBnB, כשאחד המשכירים הוא יד ימינו של בעל הבית שלו. בתחילת השבוע, הוא מצא את עצמו בוהה בצו שאסר עליו להשכיר חלקים מהדירה לזרים. בעל הבית צירף, כראיה, את כל הביקורות שנכתבו על הדירה של דאנן ב-AirBnB, הצליב בינו ובין פרופיל הפייסבוק שלו, וציין שההשכרה הזו מנוגדת לחוזה עליו חתם דאנן.
עכשיו שני הצדדים הולכים לבית המשפט, וב-AirBnB ודאי כוססים ציפורניים. זו עשויה להיות פסיקה תקדימית.
קצרצרים
בעקבות חשיפת העובדה שהיא אוספת בשרתיה מידע על הפגישות של משתמשיה, הודיעה לינקדאין שהיא מפסיקה לאלתר את הפעילות הבעייתית הזו. מותר להניח שאלמלא החשיפה התקשורתית (שהגיעה, אגב, בעקבות חשיפה של חברת אבטחה ישראלית), היא היתה ממשיכה בכך. החברה שתתה את מידע הפגישות, מבלי שהמשתמשים היו מודעים לכך, מאז אפריל. אבל זה בסדר: יש ללינקדאין עכשיו צרות חמורות יותר להתעסק בהן.
טוויטר ממשיך לצמוח: החברה הודיעה אתמול (ד') על נתוני השימוש החדשים ברשת החברתית. אם לפני חודש מספר הציוצים היומי עמד על 340 מיליון מדי יום, כעת הוא עומד על כ-400 מיליון. רוב הציוצים מגיעים ממשתמשים סלולריים, שלדברי החברה פעילים יותר ממשתמשי מחשבים שולחניים. מנכ"ל טוויטר, דיק קוסטולו, ממשיך לומר שטוויטר לא מעוניינת בינתיים בהנפקה, משום שהיא מעדיפה להמשיך לצמוח.
ואם כבר דיברנו על הנפקה. מק'סוויניז, שגם ככה מספק לנו טקסטים מוצלחים, מציג הפעם פארודיה רצחנית שבמרכזה ההנפקה של חברת הייטק בשנקל שמכונה Ponzify, משחק מילים ברור על הונאת פונזי. המודל העסקי של החברה, מבטיח לנו התשקיף הפיקטיבי, פשוט: "משוך משתמשים, מפרסמים, תקשורת חיובית ותאגיד שיקנה אותך. ואז משוך בידית של מצנח הזהב, ותכניות חדשות בכבלים יקראו לך מדי פעם כמומחה לסטארט-אפים". הדמיון בין הטקסט לבין אירועי ההנפקה של פייסבוק קיים במוחכם בלבד.
בייג'ינג. אסור לדבר בטוויטר על זיהום אוויר צילום: בלומברג
הצמיחה של טוויטר מתרחשת אף שהיא לא פעילה בסין, אבל זה לא אומר שלממשלת סין אין מה לומר על הרשת החברתית. היא מפעילה לחץ על מחלקת המדינה האמריקאית כדי שזו תסגור את אחד מחשבונות השגרירות שלה בבייג'ינג, BeijingAir@. החשבון הזה מספק לכל מי שרוצה לדעת מידע על מזג האוויר בבירת הרודנות הסינית. מה הבעיה? ובכן, הבעיה היא שבייג'ינג נמצאת בערפיח תמידי, אבל הממשלה משקרת לתושביה ואומרת שזיהום האוויר נסבל. המדידות שמבצעת השגרירות, טוענים הסינים, עוברות על התקנות הדיפלומטיות, שקובעות כי הדיפלומטים יכבדו את חוקי המדינה שבה הם חיים, לא יתערבו בענייניה הפנימיים וודאי לא יאמרו לתושבי המדינה את האמת כשהמדינה משקרת להם.
עכשיו כשאנחנו כבר יודעים שסטוקסנט נבנתה על ידי ממשלות – שיעול, ארה"ב וישראל, שיעול – אפשר להתייחס לאל כותבי וירוסים כאל מתכנתים לכל דבר. אחרי הכל, זו עבודה ממשלתית, לא? אז מאליה עולה השאלה האם כותבי סטוקסנט, למשל, יכולים לציין את העובדה הזו בקורות החיים שלהם. אחרי הכל, כשיבואו לכתוב את תולעת החורבן הבאה, רצוי לשכור מקצוענים עם נסיון. למרבה הצער, ככל הנראה כל מי שעבד על הפרויקטים האלה חתם בדיו סתרים על הסכמי סודיות עם סעיף שאומר "אתה יכול לספר על זה, אבל אז נצטרך להרוג אותך".
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
