דו"ח טכנולוגי: למה לפייסבוק יש סיכוי, ולמה בכל זאת לא
אחרי שמניית הרשת החברתית ירדה מתחת לקו 30 הדולרים, המומחים מתווכחים האם ריבוי הגולשים יכול לפצות על בעיית הפרסום. וגם: הפער הדיגיטלי החדש קשור לבזבוז זמן
מה יש לפייסבוק להציע
ההנפקה האסונית של פייסבוק מסתמנת, על פי סוכנות הידיעות בלומברג, כגרועה ביותר בעשור האחרון. אתמול המשיכה המניה שלה לצנוח, איבדה 9% מערכה וירדה לראשונה מתחת לקו 30 הדולרים. מאז ההנפקה צנח שווי השוק של החברה ביותר מ-35 מיליארד דולר, ואין סיבה טובה לחשוב שהוא ייעצר שם.
המצדדים בפייסבוק מעלים שורה של טענות אופטימיות בדבר להתאושש. אלכסיס מדריגל, שזכה להערכתי הנצחית בכך שסיפק גם גרסת tl;dr (ראשי תיבות של "ארוך מדי, לא קראתי") למאמר שלו, מציין שורה של עובדות שאין עליהן עוררין. פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה ביותר ושום דבר באופק לא מאיים על מעמדה זה. כמונופול, שכבר מחזיק ב-900 מיליון משתמשים, יש לה יתרון עצום על כל מתחרה חדש בשטח.
מעבר לכך, ככל שהרשת הופכת לחזותית יותר וטקסטואלית פחות, פייסבוק – שהיא שירות שיתוף התמונות הגדול במערכת השמש – נמצאת בעמדת יתרון. אחרי הכל, היא מאפשרת למשתמשים להעלות כמה תמונות שהם רוצים ללא תשלום, והמשתמשים אכן מפיצים תמונות ויראליות כאילו אין מחר.
מדריגל מציין בעוקצנות שבעשרת הדקות שהקדשתם לקרוא מאמר של מישהו שמסביר למה הוא מצטרף לפייסבוק, כ-2,000 תושבים בעולם השלישי הצטרפו לפייסבוק. המשתמשים משקיעים באתר זמן רב – 405 דקות בחודש בממוצע. כל זה נכון. ואז מדריגל נסחף קלות כשהוא מציג מחקר שטוען שפייסבוק מקדמת פרטיות, אבל נניח לזה.
אבל למרות כל הטענות היפות של מדריגל, פייסבוק לא יכולה להיות שווה את הסכום הנוכחי שלפיו היא נסחרת, שלא לדבר על 104 מיליארד דולר - הסכום שלפיו יצאה להנפקה. והסיבה לכך פשוטה.
לפנות למפרסמים או לגולשים?
צוקרברג. עדיין יש תקווה? צילום: בלומברג
צוקרברג. עדיין יש תקווה? צילום: בלומברג לפייסבוק, מרגע הקמתה, יש רק מודל כלכלי אמיתי אחד: מכירת פרסומות, שמניבה את הרוב המכריע של הכנסותיה. היא היתה יכולה לבקש תשלום ממשתמשיה, וסביר שרבים מהם היו מוכנים לשלם שלושה-ארבעה דולר בשנה, אבל היא לא עשתה זאת עד כה ועכשיו קצת מאוחר. אם היא תנסה, היא תבריח ממנה מאות מיליוני אנשים – במיוחד את אלה שמגיעים מהעולם השלישי – וזה הדבר האחרון שהיא צריכה עכשיו. אז היא תקועה עם המפרסמים.
אבל המפרסמים לא מתלהבים ממנה. ימים ספורים לפני ההנפקה, ג'נרל מוטורס הודיעה פומבית שהיא מפסיקה לפרסם בפייסבוק. זה לא היה תקציב גדול מדי – 10 מיליון דולר בסך הכל, שבריר ממה ששילם צוקרברג כדמי לא יחרץ לנפגעיו – אבל העקרון היה חשוב. חברה גדולה מוציאה את הכסף שלה מהרשת החברתית הגדולה בעולם.
למה? כי GM, מתברר עכשיו, רצתה פרסומות גדולות יותר ורעשניות יותר מכפי שפייסבוק היתה מוכנה לספק לה. אז היא הפסיקה לפרסם באופן שיגרום לפייסבוק את הנזק המקסימלי האפשרי, בהצלחה מסוימת.
מבחינת פייסבוק, הבעיה לא הולכת לשום מקום: היא תקועה בין הצורך לספק את המפרסמים, שמקיימים אותה, ובין הצורך לא לעצבן יותר מדי את הגולשים, שבלעדיה אין לה קיום. עכשיו, כשהיא חייבת דין וחשבון למשקיעים שלה – אלה שעוד לא ברחו – פייסבוק תצטרך להגדיל את ההכנסות שלה, ולו בטווח הקצר. אבל אם היא תעשה זאת, היא תצטרך לעשות פשרות שירגיזו משתמשים רבים. עכשיו נראה מה יהיה המהלך הבא של צוקרברג.
עוד ניצחון לדוטקום
הפשיטה על ביתו של קים דוטקום, מייסד מגה-אפלוד, הולכת ומתבררת כפארסה של השנה: הממשלה האמריקאית, ששלחה את ממשלת ניו זילנד לפשיטת קומנדו חמושה בגלל עבירות זכויות יוצרים, עושה כמיטב יכולתה לדחות את המשפט ולא לאפשר לדוטקום להגן על עצמו.
לשופט ניו זילנדי זה נמאס. הוא הורה לתביעה האוסטרלית, שמשתפת פעולה עם האמריקאית, להעביר לצוות ההגנה של דוטקום את כל הראיות נגדו, כדי שזה יוכל להתגונן כיאות מפני בקשת ההסגרה של ארה"ב. עד כה סיפקו האמריקאים רק כמה מיילים.
השופט, דיוויד הארווי, מתח ביקורת חריפה על התביעה האמריקאית: "היא מנעה ממר דוטקום ועמיתיו גישה לרישומים ומידע", וכתוצאה מכך "אין לו גישה למידע שעשוי לסייע לו בהכנה למשפטו". הוא ציין עוד שממשלת ארה"ב מנסה ליישם בתיק פלילי תפיסות שמקורן בחוק האזרחי הנוגע לזכויות יוצרים.
העלאת הנקודה הזו אומרת שהמשחק עוד לא נגמר. לפני שדוטקום בכלל מגיע למשפט בארה"ב, התביעה האמריקאית תצטרך להוכיח לבתי המשפט האוסטרליים שיש עילה להסגירו. בשבועות האחרונים, ובמיוחד בפסיקה של הארווי, הם מגלים ספקנות ראויה להערכה. הארווי גם הורה להסיר מעל דוטקום את האזיק האלקטרוני שהוא לובש מאז ששוחרר ממעצר, ולאפשר לו לשוב לביתו.
דוטקום. התביעה האמריקאית מסתבכת צילום: בלומברג
פער בזבוז הזמן
לפני יותר מ-50 שנה האשים נשיא ארה"ב דאז, ג'ון קנדי, את הממשל היוצא בכך שאפשר לסובייטים לפתוח "פער טילים". כמו חלק ניכר מהאמירות של הריקני והחלול שבנשיאים האמריקאים המודרניים, גם זה היה שקר גס, אבל הביטוי "פער (משהו)" תפס היטב. אולי השימוש המוצלח ביותר בביטוי היה "פער האמינות", שהצביע על ההבדל בין ההצהרות של הדובר הצבאי למציאות בשטח. הדובר הצבאי האמריקאי בוויטנאם, כמובן. מה חשבתם?
על הפער הדיגיטלי אנחנו שומעים לא מעט- בין קשישים לצעירים, עניים לעשירים ושאר קבוצות אוכלוסיה. אם עד עכשיו הפער התבטא בעצם הגישה לרשת, מדווח ה"ניו יורק טיימס" על שינוי כיוון מדאיג. ילדים למעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים דווקא מבזבזים הרבה יותר זמן ברשת ובמשחקי מחשב מאשר ילדים ממעמדות מבוססים יותר.
אחת הבעיות של ילדים עניים היא היעדרו היחסי של פיקוח הורי על הפעילות שלהם. ההורים בדרך כלל עובדים קשה מכדי שיוכלו להשגיח כיאות על ילדיהם, ובמקרים הגרועים יותר אינם מתפקדים. המשמעות היא שאם מכניסים את הרשת לבית עני, היא תשמש לבזבוז זמן ולא תנותב באופן מועיל.
המומחית דנה בויד מזהירה ש"גישה לרשת איננה תרופה. לא רק שהיא לא פותרת בעיות, היא מחריפה בעיות קיימות שמהן התעלמנו". יכולת הבידור של מחשבים עברה במהירות את יכולת הלימוד שלהם, וכשאין פיקוח על הילדים, הכניעה לבידור מגיעה מהר מאוד – ומחמירה את מצבם עוד יותר.
קצרצרים
המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, מיט רומני, ממשיך ליפול ברשת: האפליקציה החדשה שלו לאייפון מציעה בין השאר רקעים למכשיר, שבאחד מהם מופיע הכיתוב "לאמרקיה טובה יותר" (תרגום חופשי, השגיאה במקור). הגולשים, כצפוי, חגגו על חשבון רומני כאילו אין מחר. זו לא הפעם הראשונה: לפני ארבע שנים, כשהתמודד בפריימריז הרפובליקניים מול ג'ון מקיין, רומני הציע לגולשים להרכיב את סרטון הקמפיין הרשמי שלו בעזרת תמונות ילדיו. דמוקרטים מיהרו ליצור סרטון שמציין שלא רומני ולא אף אחד מילדיו טרח לשרת בצבא, למרות הנכונות הנלהבת שלו לצאת למלחמות, והסרטון קיבל מספר קולות כה גדול עד שרומני ביטל את התחרות.
ואם לרומני נגרמה מבוכה מסוימת, ה-BBC יצא בפנים סמוקות מהפאדיחה האחרונה שלו: הוא דיווח בלהט על כך שמועצת הבטחון של האו"ם הוכיחה שוב את חוסר התועלת שבקיומה ונמנעה מלגנות את משטר הקצבים של אסד. הכל נכון, אבל יש רק בעיה אחת: הלוגו שהציגו ב-BBC כזה השייך למועצת הביטחון הוא בעצם סמל אחת המעצמות במשחק המחשב Halo, ה-United Nations Space Command. יש לי הרגשה שלהבא הם ייזהרו יותר עם חיפוש תמונות בגוגל.
אפל הצליחה להשתלט על הדומיין iphone5.com, לאחר שלקחה אותו מהפורום השקט והלא מזיק שהתנחל שם לפני כמעט ארבע שנים. נזכיר שאפל טרם הציגה מוצר שנקרא אייפון 5, ולא הביעה כל כוונה רשמית להשיק מוצר כזה. זה לא אומר שהיא לא תעשה זאת, אבל מההשתלטות על הדומיין אי אפשר להסיק שום דבר. היא השתלטה עד כה על דומיינים רבים שאיתם היא לא עושה כלום, ולעתים עושה זאת רק כדי לשחק עם המוח של מי שעוקבים אחרי מהלכיה. דרך מסך הערפל הרגיל של אפל, אפשר לציין עובדה ברורה אחת: היא השתלטה על הדומיין. כל השאר זו פרשנות חסרת בסיס.
סמנכ"ל הטכנולוגיה של זינגה, לורן דסגור, עוזב את החברה. הוא עשה זאת רגע אחרי שהסתיימה התקופה שבה עובדי זינגה אולצו להישאר בה אם הם רוצים לשמור על המניות שלהם. המניות הללו דועכות, וזו עוד סיבה לעובדי חברת המשחקים המפוקפקת לנטוש אותה – הסיבה העיקרית, כמובן, היא העובדה שהמנכ"ל מארק "לא הבנתי את הרעיון של אתיקה עסקית" פינקוס מנהל קרב צמוד עם לארי אליסון על תואר האדם המאוס ביותר בעמק הסיליקון. מאז הנפקתה, מניות זינגה איבדו 40% מערכן, ולא נראה שהן משנות כיוון.
דיווחנו אתמול (ג') על כך שווייבו, תחליף טוויטר הפופולרי בסין, מפעיל מערכת צנזורה מבוססת ניקוד. כעת מתברר שבאופן חדשני, השירות מעודד את משתמשיו להלשין זה על זה, ומעניק להם ניקוד כשהם מלשינים על משתמש אחר שהפר את הכללים שקבעה בייג'ינג. ברכות לווייבו על קידום הרעיון המרתק של רשת לחץ חברתי.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
