להשיג הכי הרבה משתמשים, ולהזרים קצת כסף לקופה

עסקת הענק שבה נרכשה אפליקציית שיתוף התמונות אינסטגרם במיליארד דולר בחודש שעבר הדהימה את כל קהיליית הטכנולוגיה והותירה רבים פעורי פה. העובדות שלפיהן החברה שנרכשה טרם הכניסה סנט אחד ממכירות, העסיקה 13 עובדים בלבד ואורך חייה לא עלה על שנה וחצי, העלו בקרב יזמים ומשקיעים רבים את השאלה אם החברה שהם מובילים שווה גם היא מיליארד דולר.

כתבות נוספות בנושא:

"אין הבדל בין הבועה ב-2000 למצב הנוכחי"

הרשת החברתית הופכת הלילה גם לציבורית

בונים על הגאונות של צוקרברג

בכלכלת האינטרנט החדשה רכישת משתמשים חדשים היא ככל הנראה שם המשחק, והמודל העסקי המוביל הוא התחרות על צירוף משתמשים חדשים. עסקת אינסטגרם הביאה לפייסבוק 50 מיליון משתמשים חדשים, רובם ככולם משתמשי מובייל - משתמשים יקרים ביותר.

חברות סטארט־אפ ישראליות, כך נדמה, הולכות באותו תלם של גיוס משתמשים. מרביתן גייסו כבר עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון, גם אם טרם הכניסו ולו שקל אחד לקופתן. המודלים העסקיים של הכלכלה החדשה מאפשרים להן להתנהל עוד שנים רבות בסבלנות, בטרם המשקיעים ידרשו את כספם בחזרה, או לפחות יזכו לראות את קופת החברה מתמלאת במזומנים. מהם המודלים האלה? להלן סקירה קטנה.

שייקר זוכה בפרס טק-קראנץ', אשתקד. יוצאים לדייט בפייסבוק צילום: Techcrunch

1. שיטת ה־Freemiun נותנים מוצר בסיס בחינם, וגובים תשלום על תוספות

ה־Freemiun הוא שילוב בין המילים האנגליות חינם ופרימיום, שירות בתשלום. במילים אחרות, מדובר במוצר הניתן ללא תשלום ומכיל מוצרים משלימים הניתנים בתשלום. תוכנית השיחות סקייפ היתה מחלוצות המודל הזה, כשמייסדיה נקטו בתחילת דרכה קו שלפיו לא כדאי לוותר על מיליוני משתמשים באמצעות קביעת דמי מנוי לכל, אלא רק עבור אוכלוסייה מסוימת שכבר התרגלה לשירות ומעוניינת בשדרוגו. הם עשו זאת על ידי גביית תשלום עבור הוצאת שיחות לקווי טלפון רגילים או סלולריים.

דוגמה אחרת היא הסטארט־אפ Onavo, המספק אפליקציה חינמית להורדה שמאפשרת לגלוש באינטרנט הסלולרי בעלות נמוכה יותר בזכות טכנולוגיית דחיסת תקשורת. למרות העובדה שהאפליקציה חוסכת בתשלום עבור הגלישה למשתמשים ופוגעת בהכנסות חברות הסלולר, היא מוצעת כיום בחינם. Onavo טרם גיבש לעצמו מודל עסקי שיאפשר לו הכנסות, אף שכבר זכה לכ־3 מיליון הורדות וגייס 13 מיליון דולר ממשקיעים מכובדים כגון סקויה ומוטורולה. החברה שינתה כמה פעמים את המודל שממנו היא מתכוונת להפיק הכנסות, כאשר בגרסתה החדשה היא מתכננת לספק חבילות גלישה עסקיות בחו"ל שיקרצו לאנשי עסקים. המחירים צפויים להגיע לדולרים בודדים עבור גלישה בחו"ל למשך כמה ימים.

2. טובין וירטואלי מוכרים מוצרים וירטואליים בתמורה לתשלום סמלי

מודל הטובין הווירטואלי מתמקד במכירה של מוצר וירטואלי, כמו שקית דשן בפארמוויל או משקה בבר וירטואלי בשייקר, תמורת תשלום. טובין וירטואלי הוא המודל הכלכלי המרכזי שעליו מתבססת חברת זינגה ומשחקי פייסבוק מצליחים. המודל ייצר לזינגה ב־2011 הכנסות של יותר ממיליארד דולר.

בשייקר הישראלית ניסו לפתח ולשכלל את המודל, כשהשיקו בחצי השנה האחרונה את המשקה הווירטואלי המאפשר להזמין חברים או דייטים למשקאות בעולם הווירטואלי בתמורה לתשלום. מודל ההכנסות הזה, אגב, משרת לא רק את שייקר אלא גם את פייסבוק: על כל 70 סנט שהחברה הישראלית מקבלת, היא מגישה לאנשיו של צוקרברג 30 סנט.

3. להתבסס על עמלות לוקחים נתח כספי מעסקאות שבוצעו באתר החברה

המודל מבוסס העמלות קובע כי חברה גוזרת עמלה מכל עסקה שמתרחשת באתר שלה, ממש כמו באתרי מסחר אלקטרוני רגילים. העמלה נגבית מבעל העסק. מי שעושה שימוש במודל הזה היא חברת פייבר, שנוסדה בידי מיכה קאופמן ושי ויניגר, המפעילה אתר המאפשר למשתמשיו להציע לגולשים אחרים שירותים קטנים בתמורה לסכום צנוע של 5 דולרים.

פייבר משרתת כיום 750 אלף נותני שירותים שונים שמבצעים את כל העסקאות על גבי האתר, ובהם גרפיקאים, כותבים, עורכים לשוניים, אנשי שיווק ואפילו מורים לשפות ושחקנים שמקליטים ברכות לימי הולדת. החברה כבר מייצרת הכנסות העומדות ככל הנראה על מאות אלפי דולרים בודדים. שיטתה עובדת כך: מתוך עסקה של 5 דולרים, גוזר נותן השירות 4 דולרים, ואילו הדולר הנותר נחלק בין חברת אמצעי התשלום (30%), דוגמת פייפאל, לבין פייבר (70%).