Big Data – מטבע הסחר החדש
אגירת מידע הפכה להיות הבסיס לרוב הפעילות האנושית, האתגר של החברה הוא להתמודד עם הארגון שלו ועם הרגולציה הנדרשת על מנת לאזן בין צרכי הפרט לצרכי הרבים
ההשלכות המעמיקות של ה-Big Data מציפות את עולם הטכנולוגיה, ומהר מאוד זולגות לדיונים סוערים גם בתחומים אחרים כמו בריאות עולמית, פיתוח כלכלי, חינוך, ממשל, חקלאות וביטחון לאומי. המידע מתפקד על תקן "מטבע הסחר החדש", ואנו עדים לתחילתו של עידן שבו המידע הופך למקור החדש של חדשנות
בשוק הכלכלה הנוכחי כמעט כולנו יצרנים וצרכנים. אנחנו עובדים, משלמים לנו משכורת, ואנו מוציאים אותה על דברים שונים. בהקשר זה, לכולנו קיימת מידה רבה של שליטה על ההחלטות הכלכליות שלנו – הבחירה היכן לעבוד, תחום העבודה המועדף וכו'. לרשותנו אופציות רבות הנוגעות לאופן בו אנו מוציאים את משכורתנו, ולממשלות אין דריסת רגל בנושא זה, פרט לתשלום המיסים הנדרש וחוקי הסדרי עבודה.
דיון זה דורש התמקדות חדשה: הכלכלה של המידע. כולנו יצרנים וצרכנים של ערך דיגיטלי. המחשבות והפעולות שלנו מייצרות שפע של נתונים המהווים את "הדלק הגולמי" עבור מספר גדל של מודלים אנליטיים. עם זאת, עולה השאלה הקריטית: למי בדיוק שייך מידע זה - לגורם המייצר או לגורם האוגר?
קיימות ראיות ברורות המוכיחות שתרומתנו למאגרי הדאטה יוצרת תועלת ישירה לנו וגם לזולת. לא חסרות דוגמאות לכך: תחום הבריאות עובר שינויים משמעותיים לאור הביג דאטה, כמו גם מגזרים אחרים כגון חינוך, טיפול בפשע, מדעי החיים, התכנון העירוני ועוד. למרות היתרונות הפוטנציאליים, רבים מודאגים בנוגע למה נעשה בפועל עם כל הנתונים שנאספים. כיצד נוכל להיות בטוחים שהנתונים אודותינו אינם מנוצלים לפעילויות שלא לטעמינו?
אם נחזור לעולם הפיננסי – כולנו משלמים מיסים, וברוב המקרים אין לנו השפעה על האופן שבו משתמשים בהם, ולאילו מטרות. כשאנו בוחנים את נושא הנתונים האישיים על פי אותם קריטריונים, האם לא מן הראוי שנוכל להשפיע על אופן השימוש בהם? הבעיה היא שלרבים אין הבנה לגבי המהירות שבה טכנולוגיית המידע משנה את החברה שלנו - ומיטיבה עמה. על הממשלה מוטל על כן תפקיד ברור בעיצוב קו מדיניות שיאיץ וימקסם את היתרונות והתועלת שניתן להפיק מהביג דאטה, בלי לפגוע כמובן בזכות האזרח לפרטיות.
הביג דאטה כבר מוצג כפריצת דרך המסוגלת להגדיר מחדש את החברה. ממשלות ברחבי העולם יהיו חייבות להתחיל להתמודד עם הצורך למצוא את האיזון בין צורכי המידע של החברה לבין צורכי הפרט. אין לנו את הפריבילגיה להתעלם מהפוטנציאל העצום הטמון בביג דאטה, ואין ביכולתנו להאט את השפעותיו. אין כאן שאלה של "האם," אלא רק שאלה של "מתי".
הכותב הינו מנהל קבוצת היועצים הטכנולוגיים, EMC
