מה קרה לחברות המבטיחות של השנה שעברה

אנוביט

הביאה את אפל לישראל

אחת הרכישות המפתיעות של 2011 היתה זו של אנוביט, המפתחת טכנולוגיות לזיכרון פלאש, לאפל, תמורת 400 מיליון דולר. הפתעה, אמרנו, כיוון שאפל כמעט לעולם אינה יוצאת מחוץ לארצות הברית: אנוביט היתה הרכישה הזרה הגדולה ביותר של הענקית מקופרטינו.

סיבה נוספת להפתעה סיפק עיתוי המכירה, זמן קצר אחרי התבטאויות של בכירי החברה על רצונם להפוך את אנוביט לחברת ענק - אבל כנראה שהצעה מאפל היא דבר שיש לשקול בחיוב, בעיקר נוכח העובדה שסירוב יכול היה להביא באותה מידה לסיום עסקיה של אנוביט עם אפל.

מייסדי החברה, אריאל מייסלוס ואודי וינשטיין, הם יזמים סדרתיים שכבר רשמו אקזיטים ביותר ממיליארד דולר, והם הבינו היטב שעדיף להם לפתוח משא ומתן אמיתי למכירה. התוצאה הסופית: מינויו של אהרון אהרון לנשיא מרכז הפיתוח המקומי הפך את אנוביט למרכז של אפל לתחום השבבים והזיכרונות, וישראל הפכה למרכז המשמעותי ביותר של אפל מחוץ לארצות הברית.

אריאל מייסלוס, ממייסדי אנוביט. אפל הציעה עסקה שאי אפשר לסרב לה צילום: אריאל בשור

אימפרבה

הכפילה את שוויה מאז ההנפקה

אימפרבה היא הבייבי של שלמה קרמר, אחד ממייסדי צ'ק פוינט שעזב עוד בתחילת הדרך ויצא לדרך עצמאית משלו. לאחר שנים של פעילות שקטה אימפרבה הפכה לאחת השחקניות החשובות בשוק אבטחת המידע. הצלחתה הביאה להצעות רכישה רבות, אבל למייסד החברה היה ברור שהוא בונה לעצמו ענקית אבטחת מידע משלו: הוא לא חיפש דרך למכור את החברה, לא התעניין במיזוג, וכיוון כל הזמן להנפקה עצמאית בנאסד"ק.

בנובמבר 2011 זה קרה, ואימפרבה הפכה להיות חברת הטכנולוגיה המשמעותית ביותר שהנפיקה בבורסה האמריקאית זה זמן רב. מאז הנפקתה החברה יותר מהכפילה את שווייה, וכיום היא נסחרת לפי שווי של 900 מיליון דולר, לאחר שהנפיקה לפי שווי של 400 מיליון דולר.

הצלחתו של קרמר היא בחירה נדירה בהייטק הישראלי לגלות בגרות ולא להימלט לידיים אמריקאיות בטוחות. האמונה של קרמר ביכולתו להפוך את אימפרבה לחברה עצמאית גדולה היא תמונת הראי של חוסר האמונה של מנהלים ומשקיעים רבים בהייטק הישראלי.

ינון ברכה ואביעד מייזלס. שלחו הביתה עשרות מעובדי פריימסנס צילום: אוראל כהן

ברודלייט

הרכישה העשירית של ברודקום

חברת ברודלייט, המפתחת שבבים לתקשורת אופטית בתקן GPON, היתה במקום השני ברשימה שלנו ביום העצמאות ה־63. במרץ האחרון היא נמכרה לברודקום האמריקאית, שהיתה גם אחת מהמשקיעות שלה, בכ־200 מיליון דולר. האקזיט שרשמו המשקיעים היה מוצלח, לאחר שבחברה הושקעו בעבר 55 מיליון דולר, ומשקיעיה רשמו רווח של פי ארבעה על השקעתם.

המהלך הזה לא היה מפתיע - רבים מאלו שהמליצו על ברודלייט אשתקד סימנו אותה כמועמדת בכירה להירכש על ידי ברודקום, שלה זו היתה רכישה עשירית בישראל - אבל בעבור רבים היא סימנה את קיצה של עוד חברה שיכלה להיות גדולה. מנגד, יש חברות שהצלחתן תלויה ביכולתן לחבור בשלב מתקדם של חייהן לאחת מענקיות השבבים שייקחו אותן שלב אחד קדימה. ברודלייט העסיקה לפני הרכישה כ־130 עובדים, ועל פי הערכות החברה מתכוונת להרחיב את מספר עובדיה בעקבות הרכישה.

אובג'ט

הופכת לענקית בינלאומית

אובג'ט היא ללא ספק אחת החברות הסודיות ביותר בישראל. לאורך שנים היא הקפידה על מינימום חשיפה לתקשורת, ולא חשפה שום נתון פיננסי על פעילותה. עם זאת, היא כנראה החברה שמפתחת את אחד המוצרים היותר מעניינים: מדפסת תלת־ממד שמייצרת לחברות רבות בעולם את דגמי הנעליים, המכוניות ומה לא. לאורך השנים ידעה החברה עליות ומורדות, כאשר לתקופה קצרה אף שקלה ללכת לבורסה המקומית וכפסע היה בינה ובין מסחר כחברה עצמאית בנאסד"ק. אבל כמו שקורה לחברות ישראליות רבות, ההנפקה שאליה ניגשה החברה בוטלה כשאובג'ט החליטה לקבל את הצעת המתחרה הגדולה שלה סטרסיס, להתמזג וליצור ענקית של מדפסות תלת־ממד.

אובג'ט לא היתה הישראלית הראשונה לוותר על הנפקה (קדמו לה ווינטגרה ופסעבה), אבל איכשהו, במקרה שלה היתה תחושה שהחברה רוצה ללכת לשם. ואכן, היא היתה היחידה מבין כל הישראליות שקיבלה מעמד כמעט שווה עם החברה הרוכשת, ולא נבלעה לה בתוך ענקית טכנולוגיה אמריקאית.

פריימסנס

לכל חוזה יש תאריך תפוגה

פריימסנס נבחרה על ידי "כלכליסט" במשך שנתיים רצופות כאחת החברות המבטיחות בהייטק הישראלי ואין פלא: החבירה למיקרוסופט, חוזה הענק שעליו חתמו שתי החברות והשילוב של השבב שלה בקונסולת הקינקט הבטיחו את מקומה בקבוצת החברות שעלו על דרך המלך. במהלך השנתיים האחרונות היתה החברה עסוקה עד מעל לראש בחוזה עם מיקרוסופט, שמכרה מיליוני יחידות של קינקט, ובינתיים שכחה שגם לחוזים יש נטייה להסתיים. השנה האחרונה סימנה את תחילת ההידרדרות, שמועות ברשת דיברו על החלטה של מיקרוסופט לפתח את הדור הבא של הקינקט בלי פריימסנס או בשיתוף חברות אחרות. לפריימסנס, שהימרה על סוס אחד, לא נותרה ברירה אלא לצאת במהלך של פיטורי 50 מתוך 190 עובדיה ולשקוע בהרבה מחשבות על עתידה. כיום מנהלי החברה יודעים שלהסכם עם מיקרוסופט יש תאריך פג תוקף, אבל הם מצדם עוד לא מצאו שותף חדש וראוי.