דו"ח טכנולוגי: סליחה, אבל זה לא אני

קישורים על מות ילדים

עבדכם הנאמן הוא לקוח קבוע של אמזון כבר, הממ, משהו כמו 15 שנים. הרגלי הקניה שלי קבועים למדי: ספרי היסטוריה ומתח. אבל לפני כעשור בערך, הזמנתי – עבור חבר – כמה ספרים על בלשנות ובעיקר בלשנות של קומיקס. המנוע של אמזון לא שוכח: מדי פעם הוא מציף לי הצעה לספר בלשנות כלשהו.

האמת? הבעיה שלי היתה יכולה להיות גדולה הרבה יותר: אם מישהו היה עוקב אחרי רשימת הקריאה שלי, הוא היה מגלה עניין בהיסטוריה של ריגול, ארגוני אופל ומשטרים טוטאליטריים, והיה יכול להסיק מכך כמה מסקנות לא נעימות על תחומי העניין שלי. אבל אני בסך הכל קורא אותם כדי שהחיים לא יתפסו אותי בהפתעה.

יש בעיה ידועה עם סינון והתאמת החדשות למשתמש: יצירת בועה, שכולאת אותו בתחומי עניין מוגדרים. אבל, מציין קנדיזור, יש בעיה גרועה יותר - כשנוצרת סביב המשתמש הבועה הלא נכונה. במילים אחרות, האלגוריתם מנסה לשכנע אותך שאתה מתעניין ברצח ילדים. אלמלא היינו יודעים שזו תוצאה של טמטום, מותר היה לחשוד שמדובר בקנוניה מתוחכמת במיוחד של ארגוני הפסיכולוגים.

לא ידעתי, לא זכרתי, אכלו לי, שתו לי

פרקילטו של אליסון נופף מול פייג' באקדח המעשן: מזכר של מהנדס שלפיו שפייג' וברין הורו לו לבדוק חלופות לג'אווה באנדרואיד, שכולן גרועות, ושהוא ממליץ לשלם לסאן על הרשיון. פייג' טען שהוא לא זוכר את האיש מי יודע מה, ואת המזכר בכלל לא.

פייג'. בעיות בזיכרון צילום: בלומברג

בכלל, בתור מנכ"ל פייג' הפגין חוסר זיכרון מרשים ויכולת התחמקות מרשימה לא פחות. השופט נאלץ להורות לו פעם אחר פעם לענות "כן" או "לא". הוא בחר בדרך כלל ב"אני לא זוכר".

פייג' ניסה לטעון שאנדרואיד "חשוב אך לא חיוני לגוגל", תשובה תמוהה בהתחשב בכך שאנדרואיד הוא הפרויקט השני המצליח שלה, אחרי החיפוש. כשהתביעה שאלה אותו האם הוא יודע על חברה כלשהי שמשתמשת במוצרי ג'אווה ללא רשיון, פייג' טען שהוא אינו מבין בתחום. כשהוא נשאל האם יש לגוגל מדיניות נגד העתקת תוכנה של חברות אחרות, הוא ענה שהוא אינו מכיר מדיניות ספציפית בנושא, אבל הוסיף: "אני חושב שאנחנו עושים הרבה כדי לשמור על קניין רוחני".

יש להניח שהמושבעים לא התרשמו. ל"רג'יסטר" הבריטי העדות של פייג' הזכירה את זו של ג'יימס מרדוק, שנאלץ לפרוש מניוזקורפ בשל שערוריית האזנות הסתר שם. ואם כבר דיברנו על מפגשים בין ענקיות טכנולוגיה לבתי משפט...

אפל צועדת לבית המשפט

 

סטיב ג'ובס כבר לא איתנו, והיורש שלו באפל, טים קוק, צריך להתמודד עם כל הצרות שהשאיר אחריו. הבעיה הפעם, באופן ספציפי, היא ההחלטה של ג'ובס (לכאורה, לכאורה) לקשור קשר נגד הציבור בתחום מכירת הספרים הדיגיטליים.

טים קוק. ירש את הצרות צילום: בלומברג

משרד המשפטים האמריקאי רוצה להעמיד את אפל לדין על כך שהיא שכנעה את המו"לים בארה"ב לשנות את שיטת המכירה שלהם, כדי שימכרו את הספרים הדיגיטליים בחנות שלה במחיר מופקע. המטרה, לפי ההאשמות, היתה לאלץ גם את אמזון להעלות את מחיריה. בעקבות התרגיל של אפל, סמוך להשקת האייפד הראשון, עלו מחירי הספרים הדיגיטליים ב-2 עד 3 דולרים בתוך שלושה ימים.

אבל אפל, שכבר חמקה בעבר בעור שיניה מהעמדה לדין על תיארוך לאחור של אופציות, לא יכולה להרשות לעצמה להודות בקשר נגד הציבור, והיא בונה על זה שתוכל לשכנע את המושבעים אחרת. לא בטוח שזה יעבוד: את שדה עיוות המציאות שהגן עליה היא איבדה תמידית עם מותו של ג'ובס.

צאו לרחובות, קחו את המידע שלכם

והוא לא הראשון שמוטרד ממנה. לפני שלוש שנים אמרה המנהלת הכללית לשעבר של שירות הבטחון הבריטי, דיים סטלה רימינגטון, ש"עדיף שהממשלה תכיר בכך שיש סכנות, מאשר שתפחיד את האזרחים כדי להעביר חוקים המגבילים את זכויות האזרח – שהם אחת המטרות של הטרור: שנחיה בפחד ונהפוך למדינת משטרה."

במקביל, קרא סר טים למשתמשים לשמור על המידע שלהם גם מעריצות שעליה אין כל פיקוח – זו של חברות טכנולוגיה פרטיות. הוא ממליץ להם לוודא שהם יכולים להוציא את כל מה שהעלו לגוגל ולפייסבוק. שיהיה בהצלחה עם זה: על הממשלה יש לאזרחים כלי לחץ. היכולת שלהם להפעיל לחץ על פייג' וצוקרברג נמוכה הרבה יותר.

סר טים ברנרז-לי. קריאה לפעולה צילום: בלומברג

קצרצרים

סרגיי ברין, המייסד השני של גוגל, צוטט לאחרונה כאומר דברים לא נעימים על פייסבוק ואפל. אז הוא מיהר להשתמש בתירוץ המקובל על פוליטיקאים – "דברי הוצאו מהקשרם" – וטען שהוא דווקא אוהב את המוצרים של אפל, יש לו מק, והוא פגש חברים לראשונה באמצעות פייסבוק. טוב, אולי את הדבר האחרון הוא לא אמר, אבל הוא כן חזר על השטות שפייסבוק היתה הכרחית לאביב הערבי. עם זאת, הוא שב והדגיש את תמיכתה של גוגל ברשת החופשית, בעיקר כי הרעיון הזה טוב לשורת הרווח של גוגל.

שני החברים האחרים בטרויקה של ענקית הרשת, לארי פייג' ואריק שמידט, מעורבים בפרויקט חדשני עד כדי אקסצנטריות: חברה שנקראת Planetary Resources ושמסרבת למסור יותר מדי פרטים על עצמה, אם כי היא אומרת שתפקידה בחיים הוא "לשלב שני מגזרים – חקר החלל ומשאבים טבעיים – כדי להוסיף טריליונים של דולרים לתל"ג הגלובלי". מה היא עושה? כאמור, היא לא אומרת, אבל השמועות מדברות על כך שהיא תחצוב משאבים על אסטרואידים. ואתם חשבתם שגוגל TV היה הזוי.

הדיקטטורה הנתעבת ביותר על פני הפלנטה – צפון קוריאה – הקימה לאחרונה אתר שאמור לשכנע את העולם שהיא צודקת, או על כל פנים לתת לה נוכחות רשת כלשהי. אם נתקפתם נוסטלגיה לברית המועצות של סטאלין, תוכלו למצוא תמונות ורשמים דומים – ובצבע – כאן. אתרי טכנולוגיה מהמערב האימפריאליסטי הגיעו למסקנה שצפון קוריאה השקיעה באתר שלה משהו כמו 15 דולר. זאת לא טעות.

מסך הכניסה לאתר של צפון קוריאה צילום מסך: korea-dpr.com

כשבוע אחרי שאפל טרחה סוף סוף להוציא טלאי שחוסם את הסוס הטרויאני פלאשבק, שחטף כ-600 אלף מחשבי מק, רבים מהם עדיין נגועים בו. כלומר, יש עדיין 140 אלף איש שמשוכנעים שהמחשב שלהם אינו פגיע לווירוסים בזמן שאחד מהם כבר השתלט עליו. קסום ומהפכני.

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"