מי מפחד מאוטומציה?!

כל ארגון

אוטומציה היא שיטה המאפשרת לצמצם משמעותית את טווחי הזמן הללו, אולם רבים הם הארגונים ואנשי הבדיקות האוחזים דעה מוגדרת, ומוטעית, לגבי מהי אוטומציה, מי אמור לנהל אותה, איך ניגשים אליה ועוד.

בדומה לשלבים הראשונים של פיתוח סדרת OFFICE של מיקרוסופט, שמטרתה היתה להעניק "לאנשים הפשוטים" עצמאות בכתיבת מסמכים, מצגות ועוד, היו רבים שלא האמינו כי ניתן "לעשות את זה לבד". כזה הוא המצב ביחס לאוטומציה.

לפני מספר שנים לא רב, אנשים נעזרו במומחה תכנות על מנת לייצר מצגת. היום, 95% מהנדרשים לכתוב מצגת מייצרים אותה לבד באמצעות Power Point. זהו תהליך טבעי שעבר על השוק. את אותו תהליך על השוק לעבור גם בעולם הבדיקות.

חשוב להתייחס לפער הקיים היום בין בדיקות התוכנה שסביבתן מתקדמת הרבה יותר, לבין בדיקות מוצרי החומרה, בהן האוטומציה עדיין נתפסת כקונספט בעייתי. אנשי בדיקות "ידניים" של מוצרי החומרה, אנשי מקצוע שמעולם לא כתבו קוד, ובכל מקום בו מוזכרת המילה "אוטומציה" מדמיינים script, מוצאים עצמם נבהלים ונרתעים מהתהליך.

בודקים אלה במקרים רבים חסרים את הידע והניסיון בהתמודדות ומימוש אוטומציה. הם חיים בתחושה כי השיטה "גדולה עליהם", "לא הולמת את כישוריהם" ולפיכך מאיימת. אוטומציה מתקשרת למאמצים חדשים בשדה לא מוכר, לצד חשש לאבד את היוקרה המקצועית, או אף את מקום העבודה.

אותו חשש של אנשי בדיקות ידניים כי תהליכים אוטומטיים יבטלו את הצורך באנשי הבדיקות ה"מסורתיים", מרתיע אותם וחוסם לא פעם את הארגון מלעשות צעד חיוני עם הקדמה. אולם לא כך הדבר. הנחה מפוחדת זו גובלת בחוסר הבנה של מהות התהליך האוטומטי במערך הבדיקות בארגון.

היעד העיקרי של תהליכי האוטומציה הוא ניצול יעיל של אנשי הבדיקות הקיימים לשם ייצור האוטומציה ולא החלפתם. הם מומחי התוכן בעלי הניסיון והידע הקריטי החשובים לתהליך, ואין להם סיבה לחשוש ממנו.

בהיותם ברי הסמכא שיידעו תמיד מה יש לבדוק ומה הם הצרכים העיקריים, יש לאפשר להם ודווקא להם, לממש בעצמם את המעבר לאוטומציה, ולבצעה בפועל.

מאידך, בארגונים בהם אנשי הפתוח גויסו לכתיבת אוטומציה עבור אנשי הבדיקות המסורתיים, קיימת בעיה תפיסתית שונה.

 אותם כותבי קוד מאמינים כי שימוש בתוכנה אשר מנגישה את האוטומציה לאנשי הבדיקות כולם – לוקה בחסר, וסביר כי לא תתרום להם דבר. לתפיסתם, הם המומחים, והם "כבר יודעים מה צריך לעשות". ניתן לראות בכך קיבעון מחשבתי נוסף המבוסס על תחושת איום. מומחה האוטומציה נתפס לא פעם כ"גיבור-על".

החשש מאובדן מעמדו ככזה ומאובדן הבעלות על הידע, עשוי להתבטא בסגירות או חוסר אמונה ביכולות המציעים כלים חדשים ומתקדמים. פתוח אוטומציה על ידי המתכנתים בארגון, מייצר פער הולך ומתרחב בין קומץ המפתחים שיודע לייצר אוטומציה וקומץ המהנדסים אשר יודעים לעשות בה שימוש מחד, ומאידך אנשי בדיקות רבים שאינם יכולים להשתמש בכלים המורכבים שמפתחים בצד השני של המסדרון.

כאן נמצא האתגר – כיצד לפתח סביבת אוטומציה שגם אחרים יוכלו למנף ושתאפשר להפיק תועלת מאנשי הבדיקות עצמם לאורך זמן. רבים הם מומחי הבדיקות הנכשלים בייצור סביבת פיתוח בדיקות בדיוק מסיבה זו.

התייעלות משמעותית תתרחש רק אם כל אנשי הבדיקות כולם, יוכלו לעשות שימוש נכון ויעיל בתהליכי הבדיקה האוטומטיים ולקבל מהם את הערך המוסף העצום הטמון באוטומציה. על כלי האוטומציה להיות נגיש, תואם את ההיגיון ודרך החשיבה של מהנדס הבדיקות, ובעל גמישות לתנאים משתנים, מנת חלקו של איש בדיקות על בסיס יומיומי.

ומה לגבי החזר השקעה ממנו מוטרדים מנהלי בדיקות רבים? מה לגבי היכולת להוכיח כדאיות? הצלחת הטמעת אוטומציה, נעוצה ביכולת לגייס הרבה אורך רוח, בעיקר בציפייה להחזר השקעה (ROI).

אוטומציה ככל פרויקט אחר מחייבת הקצאת אנשים, ציוד וזמן. חשוב לזכור כי רק בסופו של פרק זמן של בין 6 חודשים לשנה, ניתן לראות בבירור את הערך המוסף של האוטומציה. ארגונים שיגדעו את התהליך לפני כן מסיבות שונות: צורך מיידי בשימוש בציוד... או בכוח האדם... או במשאב זה או אחר לא יראו ה-ROI המצופה.

תהליכי האוטומציה, מבורכים ככל שיהיו, מייצרים אתגרים רבים. אולם בחינה של התהליך בעיניים חדשות, פחות מקובעות ופחות נתונות לדרכי חשיבה מסורתיות – יביאו בוודאות את ההתקדמות החשובה והאפשרית בכל ארגון המנהל תהליכי בדיקת מוצרים, בשוק מהיר ותחרותי.