דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: לאן נעלם הסרטון שמתעד את מעצר קים דוטקום?

קרב הגרסאות: מגה-אפלוד גילתה להפתעתה שמשטרת ניו-זילנד לא שמרה את קטע הווידיאו עם הפשיטה על אחוזתו של מייסד אתר ההורדות. וגם: הצעיר שמכר כליה תמורת אייפד מעורר זעם נגד אפל בסין

סרטון? איזה סרטון?

לפני כחודשיים פשטו הכוחות המזוינים של ניו זילנד – הן המשטרה והן איזו יחידת קומנדו, שכנראה מסונפת למממ"מ (מרכז ממשלתי למשימות מטומטמות) – על אחוזתו של קים דוטקום, איל הפיראטיות שהפעיל את מגה-אפלוד.

לא ברור עד היום למה כוח צבאי-למחצה הופעל נגד חשוד בהפרת זכויות יוצרים. המשטרה טענה שהיו כלי נשק במקום. לתומכיו של דוטקום היו טענות משלהם: שבפשיטה השתתפו גם סוכני FBI, למשל; שחלק מהאנשים שפשטו על המקום לא הציגו את עצמם כאנשי משטרה, למשל. ובאופן חשוד מאוד, לעולם לא נדע את האמת – כי על פניו, משטרת ניו זילנד השמידה את הראיות, או לפחות הפגינה רשלנות מדהימה בשמירה עליהן.

הפשיטה על המתחם של דוטקום צולמה בווידיאו על ידי מצלמות במעגל סגור, אך אף על פי שפרקליטיו של דוטקום דרשו לקבל את הסרט במשך חודשים, המשטרה התחמקה בכל מיני תואנות. כשלבסוף התירה המשטרה למומחה מטעם מגה-אפלוד לקחת את הסרט, הוא גילה שהשרת שעליו נשמרו הקבצים מפורק, והאנשים במקום אמרו לו שהם לא יכולים להרכיב אותו מחדש או לתת לו עותק של הסרט.

אז המשטרה טוענת שיושבי אחוזת דוטקום נופפו לעבר אנשיה בכלי נשק, אך אף אחד מהמסמכים שהיא הגישה מאז לא מכיל תיעוד כזה, ואף מסמך שלה לא מתייחס לסרטון של מצלמות האבטחה. זה נראה באופן חשוד כמו השמדת ראיות, שמטרתה להביא לכך שאף אחד לא יוכל לספק גרסה הנוגדת את זו של המשטרה.

שלט הכניסה לאחוזת דוטקום צילום: רויטרס

וזו לא השמדת הראיות היחידה בסיפור הזה, כך נראה: מגה-אפלוד מנסה לשמור על שרתיה, שלטענתה מכילים מידע שיסייע להגנתה, אבל אין לה כסף לשמור עליהם בעצמה – משום שהממשל האמריקאי הקפיא את הנכסים שלה. החברה שמחזיקה את השרתים רוצה, בצדק מבחינתה, למחוק את המידע הזה ולעשות משהו מניב עם כל העסק. מגה-אפלוד טוענת שבהתחשב במצב, ומאחר שהתביעה עוד לא הציגה לה את המידע שהיא הוציאה מהשרתים שלה (הרשויות טוענות שאולי יש שם חומר פדופילי, אך לא הציגו כל בסיס לכך), על הממשלה לשאת בהוצאות השימור.

ואם היא לא מוכנה לעשות את זה? ובכן, שתתכבד הממשלה, תוציא חלק מהנכסים של מגה-אפלוד מהקפאה ותיתן לה אפשרות ראויה להגן על עצמה. יותר ויותר הסיפור הזה מסתמן כמו פאדיחה אדירה, שמראה כיצד פועלות הרשויות בשירותם של תאגידי התוכן.

לשנות את הרובוט

אנדרואיד נחשבת בדרך כלל להצלחה הגדולה השנייה של גוגל, אחרי מנוע החיפוש שלה. אבל חלק ניכר מיצרניות אנדרואיד לא מרוצות ממצבן מול התמנון העליז. הגודזילה שעל קו האופק, כמובן, היא הרכישה של מוטורולה על ידי גוגל, שגורמת לרבות מהיצרניות האחרות לחשוש שהן יישארו מאחור – אחרי הכל, 12.5 מיליארד דולר זה הרבה מאד כסף, אפילו לגוגל.

אבל יש גם בעיה אחרת: ההיצמדות להנחיות של גוגל מובילות לכך שרוב מכשירי אנדרואיד נראים דומים מדי זה לזה, והיצרניות מתקשות לבדל את הגרוטאות שלהן אלה מאלה. זה נכון במיוחד בתחום טאבלטי האנדרואיד, שלא ממש נחשבים להצלחה מסחררת.

אבל יש עכשיו מודל אחר: זה של אמזון. הקינדל פייר שלה מבוסס על אנדרואיד, אבל הוא לא דומה לשום מכשיר אנדרואיד אחר. הוא אפילו לא מכיל את ג'ימייל כחלק מהמפרט הבסיסי שלו. אתה יכול להתקין אותו, אם בא לך, אבל הוא לא שם כברירת מחדל.

עכשיו מתחילות חברות אחרות לבחון את האפשרות הזו, כשכל חברה יכולה למשוך את אנדרואיד בכיוון שלה. זה יהיה טוב לאנדרואיד, וטוב לחברות, אבל ספק אם זה יהיה טוב לגוגל. נו, היא תוכל להתנחם בשליטה שלה במוטורולה – בהנחה שהסינים יאשרו מתישהו את העסקה. לא הייתי בונה על כך שזה יקרה בקרוב.

קינדל פייר. אנדרואיד, אבל אחרת צילום: בלומברג

כמה שווה כליה של מעריץ אפל?

לא הרבה, לפחות בסין. המשטרה בדיקטטורה עצרה חמישה תושבים בחשד לקצירת איבריו של נער בן 17. זה נעשה בהסכמתו של הטמבל: הוא קיבל מהם די כסף תמורת כלייתו כדי לרכוש אייפד ואייפון. וזה אפילו לא היה האייפד החדש.

הנער, על פי סוכנות הידיעות הרשמית שינחואה, מגיע ממחוז עני במיוחד של הממלכה האמצעית בשם אנהוי. הוא קיבל שווה ערך של כ-3,500 דולר עבור הכליה שלו. הפרשה נחשפה אחרי שאמו שאלה אותו מאיפה היה לו כסף לצעצועים של אפל, והוא התוודה בפניה. הנער סובל כעת מאי ספיקת כליות, ובסין – שרשמית סחר האברים בה נאסר ב-1997, ובפועל יש בה תעשיה שחורה – רותחים.

הפרשה מצליבה בעיני הסינים שתי בעיות חברתיות: את העובדה שסחר באיברים, בעיקר של סינים עניים, הוא מקור הכנסה להרבה יותר מדי אנשים; ואת העובדה שאף שהאייפון והאייפד מיוצרים בסין, רוב תושביה לא מסוגלים להרשות אותם לעצמם בלי לאבד כליה.

מנכ"ל אפל, טים קוק. סין כועסת צילום: בלומברג

ועוד על הצרות של משתמשי אפל...

קוד השתיקה

מחשבי המק של אפל הפכו מזמן לחלק הפחות חשוב במכירות שלה: החברה כבר לא נקראת "אפל מחשבים" אלא סתם "אפל", והחזון שלה מתמקד במכשירים ניידים. אבל דבר אחד לא השתנה: המקים עדיין נחשבים, בזכות קמפיין מוצלח של אפל, למחשבים עמידים לווירוסים.

פחחחח. הסיבה שעד לאחרונה לא היו כמעט תוכניות זדוניות למק היא מיעוט המשתמשים שלו – נתח השוק של החברה בתחום המחשבים מעולם לא עבר את קו עשרת האחוזים. אבל מסתבר שכשמגיע וירוס, המקים פגיעים ועוד איך. סוס טרויאני בשם פלאשבק השתלט לאחרונה על 600 אלף מחשבי מק, ולא ממש התרשם מהקמפיינים.

נו, קורה לכולם. מה שמטריד בפרשה היא פחות התוכנה הזדונית והצלחתה, ויותר השתיקה של אפל. הדופקה נחשפה כבר בסוף השנה שעברה, והיא מנצלת פרצת אבטחה בג'אווה כבר חודשיים. אפל לא ביקשה מאורקל לתקן את הפרצה, אלא התעקשה לסתום אותה בעצמה – וזה קרה רק בשבוע שעבר. יתר על כן, היא לא עדכנה את המשתמשים שלה שיש כאן בעיה.

משתמשים מודעים, כאלה שקוראים אתרי טכנולוגיה ומתעדכנים בפורומים, הבינו במהירות שמשהו השתבש. אחרים, שסתם קנו את המחשב שלהם כדי שיעבדו ומשוכנעים שהוא לא פגיע כי זה מה שאנשי המכירות אמרו להם, לא יודעים בכלל שהמחשב שלהם נפגע. כיוון שהם לא חושבים שיש סכנה, הם לא טורחים לחפש הגנה, מה שאומר שליצרני תוכניות אבטחה אין טעם לפתח כאלו למק. נהדר.

קצרצרים

אפל אחרון ודי: מסמכים פנימיים של החברה מעידים שהאייפד 3 סובל מבעיות חיבור קשות ל-WiFi. עובדי החברה הצטוו לאסוף גרוטאות כאלה מבעלים המתלוננים על תקלות, להחליף את המכשיר, ולשלוח את האייפד הפגום לבחינה במטה הסודי של החברה, מתחת להר הגעש של קופרטינו. מעניין גם לציין שהמסמכים הפנימיים מתייחסים לאייפד כאל "הדור השלישי", בעוד שמו הרשמי הוא "האייפד החדש".

אם חשבתם שפייסבוק היא סכנה לפרטיותכם, צדקתם, אבל הטרשת החברתית עצמה היא רק חצי מהסכנה. מבין מאה היישומים המובילים לפייסבוק, מצא ה"וול סטריט ג'ורנל", 101 בערך דורשים לדעת איך קוראים למשתמש, את המגדר שלו וטווח הגילאים שבו הוא נמצא, את רשימת ה"חברים" שלו ואת מיקומו. רוב האפליקציות גם דרשו את כתובת המייל. 53 מהן דרשו גישה לעדכונים שהוא מפרסם, ותשע מהן אף הרשו לעצמן לאסוף מידע על המיקום העדכני של ה"חברים" שלו(!). זכרו: הצורה הבטוחה ביותר לעבוד בפייסבוק היא על ידי נטרול כל האפליקציות שלה.

חברה קטנה, Hatchlings, מוכרת למחייתה ביצי פסחא מותאמות למשתמש, שלעתים קרובות הוא תאגיד כלשהו שרוצה לפרסם את מוצריו בדרך לא שגרתית. האצ'לינגז השתמשה במשך שלוש שנים ומשהו בשירותי הפרסום של גוגל, ולעתים סיפקה ללקוחותיה של גוגל שירות מיוחד. לפתע פתאום, לפני שנה, הקפיאה גוגל ללא התרעה את חשבון הפרסום של האצ'לינגז, וגם סירבה להעביר לה הכנסות בשווי מוערך של 40 אלף דולר. כל נסיונותיה של החברה הקטנה להבין מה לעזאזל קרה כאן, ולקבל בחזרה את הכסף שלה – סכום זניח לחלוטין עבור גוגל, הרבה מאוד כסף עבורה – עלו בתוהו. אי לכך ובהתאם לזאת, היא פרסמה כעת – כמעט שנה אחרי שהבלאגן התחיל – את כל הפרשה, בניסיון לגרום לגוגל לענות לה סוף סוף.

בריטניה סובלת כמו כולם מגרעון בהכנסות המסים שלה. על כן, הפקידים האחראים שם התעצבנו כשהסתבר שהסניף הבריטי של אמזון, שמוכר אחד מכל ארבעה ספרים בממלכה, לא שילם מסי חברות בשלוש השנים האחרונות, אף שגרף הכנסות של 7.6 מיליארד ליש"ט. מסתבר שאמזון, כמו חברות אחרות, מעדיפה מקלט מס במקום נוח – במקרה שלה היא העדיפה את לוקסמבורג. על פניו, נטען, אמזון לא שילמה לבריטניה משהו כמו 100 מיליון ליש"ט במסים. כסף רציני, שקשה לטעון שג'ף בזוס זקוק לו יותר מאשר תושבי הממלכה.

ערימה של בוסים שנשאלו לאחרונה בנושא התוודו שהפחד הגדול ביותר שלהם הוא שהעובדים יסריטו אותם בחשאי וישלחו את הסרטונים הלא מחמיאים לרשת. הסקר נערך אמנם בידי חברה שמציעה שירותי וידיאו מאובטחים, ובכל זאת: לכל אחד יש היום מצלמת וידיאו, ועובד ממורמר עשוי גם להשתמש בה. מאז התקרית שמתוארת למטה, אף מנהל לא רוצה שמצנח הזהב שלו ייקרע על ידי תמונות מביכות. אז יאללה, יש לכם מצלמות. אתם יודעים מה לעשות כשמרגיזים אתכם.