דו"ח טכנולוגי: מהפכה? קנדה מכריזה על מטבע וירטואלי רשמי
המדינה הכריזה כי תשיק מטבע מאובטח בשם MintChip, שניתן יהיה להעביר באמצעות מייל ואפליקציות ולהמיר לכסף בחשבון הבנק. וגם: חברות קונגרס מאשימות את גוגל בכך שהיא מרוויחה מסחר בבני אדם
למזומן נגמר הזמן
דיווחנו לאחרונה על כך ששבדיה מפסיקה להשתמש בכסף מזומן ועוברת יותר ויותר לאשראי. עכשיו מגיעות חדשות דומות גם מקנדה, שהולכת אף צעד אחד הלאה. בצעד חדשני הודיעה המטבעה הקנדית המלכותית, תאגיד ממשלתי שאחראי על יצירת המטבעות בקנדה, על יצירת מטבע וירטואלי.
הפרטים על המהלך עדיין חלקיים מאוד, וטרם ברור מתי המטבעות ייכנסו לשימוש שוטף - אם כי קנדה כבר מעודדת יצירת יישומים עבורם. שמו של המטבע יהיה MintChip , ועל פי ההודעה של המטבעה הוא אמור להיות מאובטח, ואפשר יהיה להעביר אותו באמצעות מייל, אפליקציות, או ב"הקשה של מכשירים אלה באלה" - הכוונה כנראה לשבבי NFC.
המשתמשים יתבקשו ליצור חשבון מאובטח, והם יוכלו להעביר כספים לחשבון, שיומרו למינטצ'יפ. את המינטצ'יפים שלהם הם יוכלו לחלוק עם משתמשים אחרים או סוחרים, שבתורם יוכלו להמיר את המינטצ'יפ חזרה למטבע רגיל.
נשמע דומה לביטקוין, אבל במטבעה הדגישו שיש הבדל קריטי: למטבע שלהם יהיה גיבוי של גוף ממשלתי. זה חתיכת הבדל. גם העובדה שאת המינטצ'יפ אפשר יהיה למשוך מהענן אבל גם לשאת על דיסק און קי או כרטיס מיקרו SD חשובה. ייקח עוד זמן רב עד שהכסף המזומן יהפוך להיסטוריה, אבל זה בהחלט צעד מעניין בכיוון.
מה מסתתר מאחורי מודעות גוגל
האם גוגל מרוויחה מסחר בנשים וילדים? זו ההאשמה החריפה שהטיחו בה שתי חברות קונגרס בארה"ב, מארשה בלקברן וקרוליין מאלוני, העוסקות בניסיון לעצור את תופעת הזנות בקרב נשים וילדים. השתיים, רפובליקנית ודמוקרטית בהתאמה, שלחו מכתב לגוגל שבו הן דורשות לחשוף את המדיניות שלה לגבי מודעות שמקדמות סחר בבני אדם, השם המקובל היום למה שכונה פעם "מודעות זנות".
שתי המחוקקות טוענות במכתבן (אפשר לקרוא אותו כאן) שהן קיבלו פניות מארגוני זכויות אדם העוסקים בתחום, וחוששים שגוגל מסייעת לסחר כזה או מרוויחה ממנו. הן הזכירו את העובדה שגוגל הרוויחה יפה מאוד מסחר בתרופות בלתי מאושרות, ושעל כך היא נקנסה בחצי מיליארד דולר לפני מספר חודשים.
יו"ר גוגל, אריק שמידט. עוד הסתבכות הקשורה לפרסומות? צילום: בלומברג
השתיים נזהרות מאוד מלהאשים את גוגל מפורשות, ובמקום זאת דורשות מגוגל לחשוף מידע בנושא. אבל שאלה 4 שהציגו – שעוסקת בשאלה מה מתכוונת גוגל לעשות בכספים שהרוויחה מסחר כזה, אם יתברר שאכן הרוויחה כאלה – נשמעת כמו שאלה שמיועדת להפיל את גוגל בפח, לאחר שזו תכחיש שהרוויחה כסף מסחר בבני אדם.
דוברת של גוגל אמרה בתגובה שהחברה אוסרת על מודעות זנות, סחר בבני אדם ופורנוגרפיית ילדים, ולדבריה החברה השקיעה סכומים גדולים בנסיון למנוע סחר כזה. היא אמרה עוד שהחברה משתפת פעולה עם ארגוני זכויות אדם ומנגנוני אכיפת החוק. עכשיו, יכול להיות ששתי המחוקקות פשוט רודפות פרסום, אבל הדוברת ציינה שמדובר ב"מאבק מתמשך" - ניסוח שמעלה חשד שכמה מודעות כאלה עברו את מבחני הסינון של גוגל.
לעצים יש סיבות לחייך
פעם, די מזמן, ספרים נכתבו על מגילות פפירוס, שנוצרו מקני הסוף של הנילוס. אחר כך הגיע הכיבוש המוסלמי, והסחר בין מצרים ומערב אירופה נותק. כך החלה עלייתו האיטית והכאובה של הקודקס, ספר שהצריך כמות מזעזעת של עורות בהמות, היה יקר בהתאם, והוריד את מספר הקוראים משמעותית. ואז, בתקופת הרנסנס, המציא גוטנברג את מכונת הדפוס, התחיל לעבוד עם נייר, ובום – פתאום כמעט כל אחד (על כל פנים, כמעט כל מי שידע לקרוא) יכול היה להרשות לעצמו ספר או שלושה.
ועכשיו, כבר אפשר לקבוע, הספר הדיגיטלי מאיים לזרוק את ספר הדפוס אל פח האשפה של ההיסטוריה. אם לפני שנתיים-שלוש ספרים דיגיטליים היו עדיין נחלתם של מעטים, זה לא המצב כיום. בסוף פברואר האחרון שיעור האמריקאים שקראו ספר דיגיטלי בשנה האחרונה עלה ל-21%. באמצע דצמבר 2011, השיעור עמד עדיין רק על 17%. אנשים קנו לא מעט טאבלטים וקוראי ספרים דיגיטליים ברבעון האחרון של 2011, מסתבר.
אותיות של שינוי צילום: בלומברג
מספרם של האנשים שקראו טקסט ארוך כלשהו על סוג מכשיר אלקטרוני – מחשב, טאבלט, קורא ספרים דיגיטלי, סמארטפון – היה גבוה משמעותית יותר: 43% מקרב בני ה-16 ומעלה. קוראים שהתקדמו לפורמט הדיגיטלי הם גם קוראים נלהבים: 88% מהם בלעו בשקיקה גם ספרי נייר משוח בדיו, והם קוראים הרבה יותר כותרים – 24 ספרים בממוצע בשנה לעומת 15 בממוצע מצד קוראים "רגילים".
יתר על כן, וחשוב יותר מבחינת חנויות הספרים המקוונות, הקוראים הללו קונים יותר ספרים ושואלים פחות. קוראי ספרים דיגיטליים מעידים על עצמם שהם קוראים עכשיו יותר משקראו בעבר, ובאופן מעניין יותר בעלי טאבלטים (41%) אומרים זאת מאשר המחזיקים בקוראי ספרים דיגיטליים (35%).
עם זאת, אנשים עדיין מעדיפים את הדפוס הישן והטוב כאשר הם חולקים ספרים עם אחרים, וכאשר הם רוצים להקריא ספרים לילדים. חלק מהמשתמשים גם מתלוננים שלעתים הספר שהם רוצים לקרוא לא זמין בפורמט דיגיטלי, אם כי 20% אומרים שהוא זמין "תמיד" ו-50% אומרים שהוא זמין "רוב הזמן". בקצב הזה ספרי הדפוס והמטבעות ייפגשו בקרוב לשיחה על הימים הטובים ההם.
האם אנונימוס יוצאו אל מחוץ לחוק?
אנונימוס. אירופה נגד פשעי רשת צילום: בלומברג
אנונימוס. אירופה נגד פשעי רשת צילום: בלומברג יש לקוות. הצעת חוק באיחוד האירופי מנסה להילחם בפשעי רשת באמצעות הקשחת החוקים הקיימים. בין השאר היא תאסור על התקפת רשת נגד מערכות מחשבים, כשהפושעים המעורבים צפויים לשנתיים במקרה רגיל ולעד חמש שנות מאסר במקרה של התקפה "בנסיבות מחמירות" או אם ההתקפה גרמה "נזק ניכר", בכלל זה אובדן מידע.
השימוש בבוטנט, למשל, נחשב ל"נסיבות מחמירות". וכמובן, גם אם מישהו הורשע בבית דין פלילי ונשלח לחמש שנים בכלא, הנפגעים עדיין יכולים לשסות בו תביעה אזרחית ולמכור אותו כחלקי חילוף כדי לקבל פיצוי.
פרצה נוספת שהחוק הזה מנסה לסתום היא זו שנחשפה בפרשת אימפריית האזנות הסתר של מרדוק: אם תאגיד עמד מאחורי פריצה למאגרי מידע של יריבים, התאגיד יצטרך לשלם על כך – לא רק המעורבים בפריצה עצמה. זה ייצור תמריץ רציני יותר לתאגידים לשמור על החוק, או לפחות להסתיר את הפשעים שלהם טוב יותר.
קצרצרים
ובהמשך לקטע הקודם, כל מה שדפוק באנונימוס באירוע אחד: ארגון הטרור המקוון תקף לאחרונה מאות אתרים בסין, כשהוא משחית אותם ומודיע לממשלה הסינית שיומה יבוא והיא תשלם על פשעיה. מסר חיובי ללא ספק, אבל אנונימוס לא הצליח לפגוע ולו באתר אחד של הממשלה המרכזית, ורוב הקורבנות שלו, כרגיל, הם עובדים סינים מסכנים מן השורה. יתר על כן, הודעת האיום שלו נכתבה באנגלית, כנראה משום שבאנונימוס חושבים שבכל העולם קוראים אנגלית. וכמובן, הם לא הקדישו ולו שניה למחשבה על גורלו של סיני מהשורה שנחשף לקריאה להפיל את המשטר שלו. מבריק.
בידיעה משעשעת פחות מהממלכה האמצעית, שורה של מתנגדי משטר בסין גילו לאחרונה שהחיבור הרגיל שלהם למערב, באמצעות תוכנת טור, יציב פחות מהרגיל. חוקרים שבדים גילו עכשיו את הסיבה: המשטר שיפצר את היכולות של חומות האש הגדולה, המצנזרת את האינטרנט הסיני. החומה מזהה כעת את נקודות הכניסה לטור וסוגר אותן.
השבח למתכנתים של ה"ניו יורק טיימס", שמוכיחים שהגברת האפורה לא תמיד אפורה: לכתבה על "משחקים מטומטמים" והצלחתם הם צירפו "משחק מטומטם" משלהם, שמאפשר לקורא להפיג את שעמומו – ולפחות את הקורא הזה המאמר די שיעמם – באמצעות החרבת כל העמוד כולו. נסו ותיהנו.
לא אוהבים את הטור של תומס פרידמן? יש פתרון! צילום מסך: nytimes.com
שני רפובליקנים, ג'ון ברונינג ודון סטנברג, מתחרים בפריימריז על תפקיד המועמד לסנאט מטעם נברסקה. זה לא היה צריך לעניין אף אחד פרט לאזרחים הטובים של נברסקה, אלא שלפתע, בעימות ביניהם, האשים ברונינג את סטנברג כי הלז ניסה לעקוב אחרי בתו בת ה-14 בטוויטר. ברונינג תהה בקול רם מה יש לגבר בן 62 לחפש בחשבון של בת 14. הבת עצמה הגדירה את המהלך כ"קריפי", והיה לה די שכל לחסום את העוקב הלא מוזמן. סטנברג ההמום אמר שהוא לא מנהל את חשבון הטוויטר שלו בעצמו, והפיל את התיק על אחד מהעוזרים שלו. העוזר טען שהוא לא זוכר את האירוע, אבל ייתכן שהוא עשה זאת בהמלצת מנוע חיפוש. המממ.
יצרנית הבלקברי, RIM, סובלת מכל כך הרבה מזל רע שזה מתחיל להיראות כמו כישוף. כאילו לא היה די בהכנסות שוקעות, רווחים מתמוטטים, בסיס משתמשים שנס על נפשו, מנכ"לים מתפטרים, מכשירים מתלקחים (אה, רגע, זאת דווקא בעיה של אפל), ואיחור כרוני בהוצאה לשוק של המכשירים הגואלים החדשים, עכשיו גם אירעה דקירה באירוע פומבי של החברה בבריטניה. רק זה היה חסר לחברה המעונבת והמסודרת, להיות מקושרת לאיזה חוליגן עם בקבוק שבור. מי ייתן ולקוראי המדור יהיה חג קצת יותר שמח.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
