חוסכים מצמוץ
פרויקט שיושקעו בו מיליארדים של דולרים עומד לחסוך לכולנו חלקיק שנייה בזמן הגלישה ברשת
עשרות חברות מכל העולם הכריזו מלחמה נגד זמני ההמתנה. תוך שימוש בצי של שוברות קרח הן מנהלות — יחד ולחוד — אתגר מורכב להנחת שלושת הכבלים האופטיים הארוכים ביותר אי פעם. במסגרת הפרויקט, שעלותו 5 מיליארד דולר, יימתחו כבלים בין לונדון לטוקיו, שלבסוף יביאו להורדת זמן ההמתנה ב־60 מילי־שניות בלבד — פחות מהזמן שלוקח לאדם למצמץ. כיום, עיקר תעבורת הרשת בין לונדון וטוקיו היא דרך כבלים יבשתיים, שחוצים את אירופה, המזרח התיכון והאוקיינוס ההודי.
שוברת קרח. אתגר לא וירטואלי צילום: SHUTTERSTOCK
ללא ספק, מדובר בהשקעה העצומה בתשתיות שמטרתה המוצהרת היא לקצר את זמני ההמתנה בשבריר שניה - יש לזכור שבגלל העלויות הלוגיסטיות הכבירות ונפח רוחב הפס הקטן יחסית של הכבלים החדשים, לא מדובר בהשקעה שמטרתה היא להרחיב את גודל הפס בין המדינות והערים השונות. ישנם פתרונות קיימים זולים יותר ביחס של עלות לגיגה-בייט רוחב פס.
זוהי גם אינה הדוגמה הראשונה לפסי תקשורת רחבים שנועדו רק לספק שירותי גיבוי וירידה בזמני הממתנה - כבל חדש בין לונדון וניו יורק נועד לתקשורת פיננסית בלבד, קיצר את זמני ההמתנה בין הערים ב-6 מילי שניות בלבד - אבל עלותו עדיין הגיע ל-300 מיליון דולר.
כיום יותר ויותר שירותים קריטיים דורשים תגובות מיידיות, בהם תעשיית המשחקים ושוק האלגו־טריידינג שהופך לדומיננטי כחלק מהתעשייה הפיננסית. שם, אלפית השנייה יכולה לתת לחברת סחר יתרון של מאות מיליוני דולרים. ההתמודדות עם זמני ההמתנה הוא אתגר הנדסי קשה יותר מאשר רוחב פס. ללא יכולת לשנות את חוקי הפיזיקה ומהירות האור, החברות מנסות להלחם נגד הטבע, האקלים, הקור בקוטב הצפוני ואילוצים פוליטיים, על מנת להניח כבלים חדשים שיקצרו את המרחקים בכפר הגלובלי.
רבים מדברים היום על מהפכת הענן ועל כך שכוח המחשוב ושטחי האחסון יעברו לאינטרנט. לא רבים מקדישים מחשבה לכך שיצירת העולם הווירטואלי הזה מחייבת אותנו, לעתים, גם לבקע מאות טונות של קרח אמיתי לחלוטין. וזה יכול להתברר כאחד האתגרים הסבוכים ביותר שנתקלנו בהם אי פעם.
