דו"ח טכנולוגי: ענקיות הסלולר נתבעות בגלל שימוש בסמיילי
שיאי אבסורד במלחמת הפטנטים: סמסונג ו-RIM ספגו תביעה מצד חברה שהצליחה לקבל פטנט על הצגת סמלים בתוך תפריטים. וגם: מינרלי הדמים מרימים את ראשם המכוער ושבדיה נפטרת מכסף מזומן
סמיילי בע"מ
מלחמת הפטנטים הגדולה של עולם הטכנולוגיה מתרחשת כל הזמן, בין פחות או יותר כולם, בשלל יבשות, מדינות ובתי משפט. זה היה יכול להיות משעמם להפליא, עם דיונים נוסח "פטנט ה-FRAND שלך חלש יותר מפטנט העיצוב שלי", אבל מדי פעם יש ידיעה מטורפת במיוחד שמאלצת אותך לצחוק, שניות ספורות לפני שאתה דופק את הראש בקיר. הידיעה הבאה גורמת למדור להיזכר בצער במחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" דגלאס אדאמס, שתהה האם השגיאה העיקרית שלנו היתה לרדת מהעצים, או שכבר היציאה מהמים היתה טעות קריטית.
אז ככה. חברה בשם Varia Holdings תובעת בארה"ב שתי יצרניות סמארטפונים מובילות, סמסונג ו-RIM, בטענה שהן הפרו פטנט שלה על הצגת אמוטיקונים באמצעות בחירה מתפריט. כלומר, ואריה לא טוענת שיש לה פטנט על עצם ההצגה של אמוטיקון – הנפוץ ביניהם הוא כמובן הסמיילי – אלא על הבחירה בו מתוך תפריט מוגדר.
עכשיו, עבדכם הנאמן כולו בעד קניין רוחני, אבל זה בדיוק סוג הדברים שגורמים לכל השיטה להיראות כמו כישלון מוחץ. השאלה המרכזית כאן לא נוגעת דווקא לוואריה: היא בסך הכל מנסה למצוץ דם, כמו כולן. השאלה היא מי לעזאזל מעניק פטנט על שטות כזו, ועד מתי שטויות כאלה ימשיכו להטריד את מנוחתנו.
בעולם צודק יותר, הניסיון של ואריה לדרוש תשלום עבור הקשקוש הזה היה מביא לפירוקה המיידי. בעולם צודק עוד יותר, הודעת בית המשפט בנושא היתה כוללת סמיילי.
מכשיר בלקברי. ל-RIM יש עכשיו אפילו פחות סיבות לחייך צילום: בלומברג
אופס, ווזניאק עשה זאת שוב
המייסד בדימוס של אפל, סטיב ווזניאק – שלא מכהן בתפקיד פעיל בחברה בחצי היובל האחרון – ממשיך להיות הסיוט החי של מחלקת היח"צ שלה. לאחרונה הוא הביך את החברה כשאמר שסירי, העוזרת הווירטואלית שלה, רק הופכת טיפשה עם הזמן. עכשיו הוא מתייצב לצד יריב מוצהר של מדיניות החברה.
ווזניאק, שבניגוד לג'ובס תמיד הקפיד להיות מענטש, יצא להגנתו של האמן המושמץ בצדק, מייק דייזי. הלז, כזכור, יצר לפני כשנה הצגת יחיד, The Agony and Ecstasy of Steve Jobs, שהתמקדה בתנאי העבדות של האנשים שמייצרים את האייפונים והאייפדים בסין. דייזי הכניס לתוכה כמה פרטים לא מדויקים, ואחר כך דחף אותם לתוכנית הרדיו This American Life כאילו היו חדשות ולא פרי דמיונו.
במהלך הזה גרם דייזי נזק עצום למאבק לשיפור תנאי החיים של עבדי אפל, משום שמעריצי החברה יכולים כעת לנפנף בשקרים שלו כאילו הם מבטלים שורה ארוכה של תחקירים שנערכו בנושא, בהם סדרת תחקירים קטלנית של "הניו יורק טיימס". דייזי עצמו התייחס לאחרונה לשערוריה, כשהוא מציין בצדק שאותה תחנת רדיו שהתנצלה על התחקיר שלו פרסמה תחקיר קטלני משלה על התנאים במפעלי פוקסקון המושמצים, ושאם מישהו חושב שהשקרים המינוריים שלו חשובים יותר - יש לו בעיה קשה בסדר העדיפויות.
ווזניאק. שוב יוצא נגד אפל צילום: בלומברג
ווזניאק, איך לא, בחר להתייצב לצידו ולא לצד אפל. הוא אמר שאהב את ההצגה של דייזי, וציין שהוא דיבר בשבחו עם סטיב ג'ובס עוד לפני שהנ"ל הלך לעולם נטול אייפונים. ווזניאק אף השווה את דייזי לג'ון סטיוארט ולסטיבן קולבר: לא כל מה שהם אומרים נכון עובדתית, הוא ציין, אבל הם אומרים את האמת. הוא נתן לדייזי שבח חריג: בלי ההצגה שלו, אמר, ספק אם אפל היתה מתחילה לשנות את עמדתה כלפי היחס לעובדיה בסין, והוא לא רוצה שזה ישתנה.
אין ספק שאפל היתה רוצה שנשכח מכל העניין, כדי שהיא תוכל להמשיך לגרוף שולי רווח גבוהים במיוחד. כל הכבוד לווזניאק על כך שעשה את הדבר הנכון ולא את מה שאפל היתה רוצה שיעשה. מענטש, כבר אמרנו?
דם בתוך הסמארטפון
ואם כבר דיברנו על שרשרת הייצור של אפל, הבעיה הגדולה - לא רק שלה, אלא של כל חברות הטכנולוגיה - מתחילה הרבה לפני שאנחנו בכלל מגיעים לפוקסקון: מינרלי הסכסוך מרימים שוב את ראשם המכוער.
אחת הקללות המרובות של אפריקה היא ריבוי משאבים שאין בשום מקום אחר, בהם המחצב הנדיר קולטן שהכרחי לכמעט כל גאדג'ט מודרני. לא מעט קולטן מגיע מקונגו, ולגמרי לא במקרה זו גם אחת המדינות השסועות בעולם. בשני העשורים האחרונים מתחולל בה מה שזכה לכינוי "מלחמת העולם האפריקאית", והסכסוך שם – מלחמת הכל בכל – גבה כבר יותר מ-4 מיליון קורבנות.
כדי שכל מיני סוחרי נשק ואילי מלחמה בשקל, שמתדלקים את העימות, יוכלו לפעול - הם צריכים כסף. חלק ניכר מהכסף הזה מגיע ממחצבים שהכרחיים לתעשיית ההייטק, שנחצבים לעיתים באמצעות עבודת עבדים. כולם מכירים את הנושא של "יהלומי דמים", אבל מעטים מכירים את הבעיה של "מינרלי דמים".
המינרלים הם לא רק קולטן; מדובר, למשל, בזהב - שכל מכשיר סלולרי מכיל קצת ממנו. האנשים שרוצים שנשכח מכל הנושא, נמשיך בחיים שלנו ולא נעשה ליצרניות חיים קשים, אומרים משהו כמו: "מדובר בכמות זעירה בלבד של זהב, מה אתם רוצים מאיתנו?". אבל, מזכירים אקטיבסטים, גם אם מדובר בכמות זעירה בכל מכשיר – בשנה שעברה נמכרו 1.6 מיליארד כאלה. וזה כבר לא מעט.
שורה של חברות כבר החלו לבחון בקפדנות את הנתיב שעושים חומרי הגלם שמהם עשויים המכשירים שלהן. אינטל, מוטורולה ו-HP הן דוגמאות בולטות לחברות כאלה. אפל, אף אחד לא יופתע לשמוע, לא ברשימה. המחוקקים, מצדם, עדיין מתווכחים מה צריך לעשות. כשהם יגיעו להחלטה, זה יהיה מאוחר מדי עבור לא מעט מתושבי קונגו.
קונגו. מינרלים במרכז הסכסוך - ובמרכז הגאדג'טים הנוצצים צילום: בלומברג
לשבדים אין כסף, לפחות לא מזומן
שבדיה עושה מאמצים ניכרים לשעוט קדימה בשלל תחומים, אבל זה שיעניין אותנו היום הוא זה של נטישת המזומנים. המדינה הסקנדינבית היתה הראשונה באירופה שהפיצה שטרות, אי שם ב-1661, אבל עכשיו היא מתחילה להפסיק לעשות זאת. רק 3% מהכלכלה השוודית מתבססת על מזומן – מטבעות או שטרות – וזאת בהשוואה ל-7% בגוש היורו ו-9% בארה"ב.
ברוב הערים בשבדיה אי אפשר לשלם באוטובוס עצמו: צריך לרכוש מראש כרטיס, או לשלם באמצעות הסלולר. מספר עולה של עסקים מקבל רק כרטיסי אשראי, וכמה בנקים הפסיקו לחלק מזומנים. אפילו כנסיות התחילו להתקין קוראי כרטיסי אשראי, אחרי שהמתפללים אמרו שהם היו רוצים לתרום אבל אין עליהם מזומן.
אחד המקדמים של כלכלה נטולת מזומנים הוא ביורן אולוייוס, שקוראים בעלי זיכרון מוזיקלי ארוך אולי זוכרים כחבר בלהקת אבבא – אחד הסמלים הידועים של שבדיה. אחרי שבן דודו נשדד בפעם השלישית, הוא הגיע למסקנה שעולם נטול מזומנים הוא עולם מסובך הרבה יותר לפושעים. אין ספק בכך: אם לא יהיו מזומנים, כל המערכת של הלבנת הון, שהכרחית למימון פעולות פשיעה נרחבות, תהפוך לכאב ראש הרבה יותר גדול. מצד שני, בשבדיה נרשמה בשנים האחרונות עלייה ניכרת בפשע מקוון.
עולם ללא מזומנים, כמובן, לא יהיה נוח לעולם: קשישים מתקשים להסתגל אליו. ארגון המייצג אותם בשבדיה מתרעם על כך שיש עיירות שבהן כבר אי אפשר להשיג מזומנים מהבנקים, וחלק מהקשישים לא יודעים איך להשתמש בכרטיסי אשראי כדי למשוך מזומנים. בהתחשב בכך ששבדיה היא אחת מהמדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה בעולם, זאת לא בעיה קטנה.
קצרצרים
מיקרוסופט עוד לא מסרה תאריך יעד רשמי להשקת מערכת ההפעלה החדשה שלה, ווינדוס 8, שצפויה להיות האירוע הטכנולוגי החשוב של השנה, אבל מקורות אומרים לסוכנות הידיעות בלומברג שהיא צפויה להשלים את העבודה על המערכת עד הקיץ, ולהשיק אותה רשמית באוקטובר – אותו תאריך יעד שהיה לווינדוס 7. מטבע הדברים, אין אישור רשמי לידיעה.
גוגל כבר מתה להשלים את רכישת מוטורולה. היא קיבלה את האישורים מכל הרגולטורים הרלבנטיים – בהחלט ייתכן שהם עוד יצטערו על זה – מלבד אחד: זה הסיני. לסינים שום דבר לא בוער, והם בוחנים את הנושא בנחת ובישוב דעת. יכול להיות שזה ייקח עוד כמה שנים, אבל הם יקדישו לנושא את תשומת הלב הנדרשת. זוכרים איך גוגל השפילה את סין בפומבי, והאשימה אותה בפריצה לשרתים שלה - יותר מפעם אחת? לא עושים דברים כאלה בסין. עכשיו מתכוונת הדיקטטורה הגדולה בעולם להזכיר לגוגל שאחת מהן היא מעצמה גרעינית, והשנייה היא בסך הכל חברה עסקית.
מה הקשר בין האפיפיור לאתרי פורנו? צילום: MCT
אמן אוסטרלי בשם ריצ'רד בל שכר במאית בשם טניה סטיל, כדי שתתעד את מסעו בניו יורק. היא יצרה את הסרט, הוא העלה אותו לווימאו, ואז נוצר סכסוך עם סטיל, שטענה שהזכויות על הסרט שייכות לה. סטיל הסירה את הסרטון מווימאו בטענה שמדובר בהפרת זכויות יוצרים. למה הסערה-בכוס-אספרסו הזאת צריך לעניין אותנו? או. בל עתר נגד וימאו, זכה, ולראשונה בהיסטוריה נפסקו פיצויים לאדם בשל הורדה בלתי ראויה של תוכן מאתר מקוון. לתשומת לב חברות התוכן.
איסלאמיסט טורקי החליט ללמד את האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, לקח משונה. בפעם האחרונה שהמילים "טורקי" ו"אפיפיור" הופיעו במשפט אחד, זה היה כשטורקי ניסה לרצוח את קודמו של בנדיקטוס בתפקיד, אבל הפעם מדובר במקרה משעשע בהרבה. האיסלאמיסט רשם שורה של דומיינים עם הסיומת .xxx, הכוללים וריאציות של שמו של בנדיקטוס. האתרים, כמובן, הוצעו למכירה, מה שמציב את הכנסיה במצב מעניין: לרכוש דומייני .xxx במחיר מופרך, או להניח להם להמשיך ולהסתובב עם השם של האפיפיור עליהם? מישהו אן צריך בדחיפות איזה נס.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
