דו"ח טכנולוגי: פינוקים זה לא הכל - הצרות של עובדי גוגל
ג'יימס וויטאקר, לשעבר איש ענקית הרשת, תוקף את גוגל+ ואת ההתנהלות של לארי פייג'. וגם: יאהו חוטפת מכל עבר על החלטתה לתבוע את פייסבוק ואיש החתולים רוצה לשנות את החדשות
למה לעזוב את גוגל
לפני כמה שנים ניסה עבדכם הנאמן ליצור קשר עם קבוצה של עובדי גוגל לשעבר, שקראו לעצמם Xooglers, בנסיון לברר מידע על המציאות שמאחורי התמונה הוורודה שמציג התמנון העליז. התגובה היתה מהירה: העובדים אמרו שאין להם שום דבר שלילי לומר על גוגל ושבכל מקרה, גם אם היה, לא היו אומרים אותו. ימים ספורים לאחר מכן התקשרו מהיח"צ של גוגל כדי לברר מה אני רוצה מהחיים של החברה.
כפי שאפשר להבין, עד לאחרונה עובדי גוגל בדימוס – בניגוד, למשל, לעובדי אפל בדימוס – שמרו רוב הזמן על המוניטין של החברה. הטאבו הזה נשבר עכשיו: קסוגלר בשם ג'יימס וויטאקר, היום במיקרוסופט, פרסם בבלוג שלו פוסט "אני מאשים", שבו הוא מסביר מדוע עזב את גוגל.
לדברי וויטאקר, כשהחברה נוהלה על ידי אריק שמידט, היא היתה בעצם "מפעל חדשנות גדול", כשהעובדים התבקשו לעשות כל דבר פסיכי שעולה על דעתם והחברה היתה מקדמת את התוצאות המוצלחות. מתוך הפרויקטים הללו יצאו מוצרים מרכזיים של גוגל, כמו ג'ימייל וכרום. פרסומות היו משהו שניצב ברקע, שסיפק הכנסה אבל לא אמור היה להטריד את מנוחתם של העובדים.
זה השתנה, לדברי וויטאקר, כשלארי פייג' הפך למנכ"ל, לפני כשנה. אז החלה החברה בניסיון אובססיבי להתחרות בפייסבוק. ממפעל חדשנות, גוגל הפכה לדבריו ל"חברה שנשלטת בידי מדינה", כשהמדינה היא גוגל+. כל המאמצים של גוגל הופנו בנסיון להפוך את ה"שכבה החברתית" שלה למתחרה ראויה לפייסבוק, מתוך תפיסה שיש משהו מקולקל בכל הרעיון של שיתוף, שגוגל יכולה לתקן. העובדים שועבדו לרעיון הזה.
אבל, אומר וויטאקר – שכתב חלק מהקוד של גוגל+ - לא היה שום דבר מקולקל: "הוא עבד נהדר, גוגל פשוט לא היתה חלק ממנו". המהירות שבה דחף פייג' את גוגל+ לתוצאות החיפוש והעובדה שיש יותר ויותר פרסומות שמבוססות על דברים שהוא כותב בג'ימייל, הפחידו אותו. אז הוא עזב.
ועכשיו, כשהוא אצל המתחרה הגדולה, יש לו לא מעט ביקורת על שיטות הפרסום הנוכחיות של גוגל - שהן, בעצם, הסיבה לכל הגישה החברתית הזאת. "גוגל הישנה הרוויחה מפרסומות כמו הטלוויזיה של פעם: עשה את התוכנית הכי טובה ותקבל הכי הרבה הכנסות מצד המפרסמים", כותב וויטאקר. "גוגל החדשה, כך נראה, ממוקדת יותר ברצונותיהם של המפרסמים עצמם".
"ייתכן שגוגל צודקת", כותב וויטאקר בעוקצנות על הגישה החדשה של החברה, "ייתכן שהעתיד טמון בללמוד כמה שיותר על חייהם הפרטיים של אנשים, וגוגל היא שופטת טובה יותר בשאלות כמו 'מתי עלי להתקשר לאמא שלי'. ייתכן שאם הם יציגו לי פרסומת לעורך דין לענייני גירושים כשאני כותב אימייל על זה שבני בן ה-14 נפרד מהחברה שלו - אני איעזר בפרסומת כדי לסיים את נישואיי שלי. אבל גם ייתכן שאני יכול להגיע לכל זה בכוחות עצמי".
גוגל הישנה, מסיים וויטאקר, היתה מקום נהדר לעבוד בו. גוגל החדשה? וויטאקר מעניק לה את הציון 1-, רמז ברור ל-1+, הכפתור שגוגל מקווה שיחליף יום אחד את הלייק. אאוץ'.
משרדי גוגל בשוויץ. מסתבר שבכל זאת יש סיבות לעזוב פחד ותיעוב בעמק הסיליקון
יאהו כנראה החליטה שאין לה סיכוי להתחרות יותר באופן הוגן – קשה להאשים אותה, החברה אחרי הכל עוד לא החליטה מה היא רוצה לעשות כשהיא תהיה גדולה – ועל כן היא הגישה תביעת ענק נגד פייסבוק. לטענת יאהו, פייסבוק מפירה עשרה פטנטים שלה והיא רוצה אחוזים.
המהלך של יאהו נתפס כמאוס במיוחד משום שעד לאחרונה יאהו היתה שותפה של פייסבוק, ומכתב האיומים שלה התקבל בפייסבוק כרעם ביום בהיר. גם העיתוי שלו מרגיז: פייסבוק נמצאת עכשיו בתקופת הדממה הציבורית שלפני הנפקה והיא מתקשה להגן על עצמה פומבית. האיום בתביעה, בעיתוי כזה, נראה כמהלך סחטני ושקוף למדי, שמטרתו לאיים על יכולתה של פייסבוק להשיג מחיר טוב עם ההנפקה.
בתביעה שלה טוענת יאהו שכל המודל של פייסבוק מבוסס על פטנטים קודמים שלה. נניח עכשיו לשאלה המתבקשת – יאהו, איפה הרשת החברתית המשגשגת שלך? – ונתמקד בשאלה אחרת: למה קפצתם עכשיו? למה שיתפתם פעולה עם פייסבוק במשך שנים, והתפארתם בשיתוף הפעולה הזה?
התגובות ברשת היו בהתאם. בטק-קראנץ' ציינו – תוך שימוש בתמונה של אדם הסופג דקירה בגבו – שהפטנטים של יאהו חלים לא רק על פייסבוק: הם חלים על כמעט כל שירות רשת שהוא. אם התביעה של יאהו תצליח, היא תוכל לדרוש פרוטק... סליחה, תמלוגים על פטנטים, פחות או יותר מכל חברה גדולה אחרת. בין הנפגעים העיקריים: גוגל, טוויטר, פינטרסט, פורסקוור, זינגה– בקיצור, כל השכונה.
אחד האנשים שאחראים לכך שליאהו יש את הפטנטים הללו, אנדי באיו, יצא בהתקפה חריפה עליה. באיו מכר ליאהו ב-2005 פרויקט בשם Upcoming.org, לוח שנה לאירועים משותפים שפיתח. מהשירות עצמו לא יצא שום דבר, כמקובל ביאהו. אבל כחלק מתנאי המכירה באיו ישב עם עוכרי הדין של ענקית האינטרנט בעיני עצמה – חוויה מאוד לא נעימה, לדבריו – כדי לרשום פטנטים על כל מה שהוא עשה.
באיו שנא את הרעיון, כי הוא מתנגד לפטנטי תוכנה, אבל העוכרים הבטיחו לו שמדובר בצעד הגנתי גרידא, שמיועד להגן על יאהו מפני טרולי פטנטים. בסופו של דבר, המידע של באיו איפשר ליאהו להגיש שמונה בקשות פטנטים ולקבל ארבעה. כעת, הוא מאשים, הצעד שאמור היה להיות הגנתי הפך לתוקפני: הוא מרגיש שיאהו הפכה את הפטנטים שלו לנשק. אחד הפטנטים שלו, הוא מדגיש, הוא כה רחב עד שהוא חל על כל פיד חדשות שהוא, לא רק זה של פייסבוק.
יאהו. סופגת אש מכל עבר צילום: בלומברג
המשקיע מארק קובן ממשיך באותו כיוון, עם זווית מעט שונה. הוא כותב שהוא מקווה שיאהו תיקח את פייסבוק לבית המשפט ותקרע לה את הצורה, תוכיח את כל טענות הפטנטים שלה ותשתה את דמה. למה? משום שלדבריו פטנטי התוכנה כבר יצאו משליטה. מדובר במפלצת שמאיימת על כל תחום ההייטק – אבל אף אחד חוץ מאנשי עמק הסיליקון לא שם לב. אם יאהו תרסק את פייסבוק, הרשת החברתית שכולם מכירים, ותגלח ממנה כמה עשרות מיליארדים, הציבור עשוי להתעורר ואחריו יתעוררו גם הפוליטיקאים.
מול הגישה הלניניסטית של קובן – ככל שיהיה רע יותר, כך יהיה טוב יותר – מציע ה-Business Insider גישה פרגמטית יותר. הוא אומר שעל מארק צוקרברג להרים טלפון דחוף לסטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט. לאחרונה יש אחוזים בפייסבוק – 1.6%, אם לדייק - וקשרים עסקיים עמוקים עם יאהו. ליאהו יש אלף פטנטים לעומת העשרים של פייסבוק – אבל למיקרוסופט יש 20 אלף מהם והיא לא מהססת לעשות בהם שימוש אגרסיבי.
פייסבוק היא שותפה אסטרטגית של מיקרוסופט, ומשלבת בין השאר את מנוע החיפוש שלה, בינג. "האינסיידר" מזכיר שעל פי ההסכם של מיקרוסופט עם יאהו, היא יכולה למכור או להשכיר את הפטנטים של יאהו לאחרים – ושזה מה שהיא צריכה לעשות. או, בקצרה, הוא אומר שהיא צריכה לקבל פרוטקשן מכנופיה חזקה יותר.
דבר אחד בטוח: אם יאהו חשבה שהיא תוכל אי פעם לזכות ברצון טוב מצד קהילת המפתחים, שתשכח מזה. לא אחרי המהלך הדוחה הזה. יצוין שיאהו מנמקת אותו בתירוץ קלאסי: חובתה לעשות כמיטב יכולתה כדי להביא רווחים לבעלי המניות שלה. זה נכון. וזו בדיוק הגישה שגורמת לתאגידים להתנהג כמו פסיכופטים.
I can haz newz?
בן הוּ מוכר לעולם, במידה שהוא מוכר, כמי שעומד מאחורי האתר המצליח מאוד I can haz cheezburger (אתר הלולקאטס המקורי) ושורה של מצחיקים אחרים. אבל הו הוא גם בוגר לימודי עיתונות, ורוצה לשנות את האופן שבו משתמשים צורכים חדשות.
המודל הנוכחי, שבו חיפוש אחרי חדשות מוביל אותך למאות סיפורים דומים אם לא זהים, לא מעניין אותו ולדעתו גם לא את הגולשים. הוא שותף לפרויקט שמכונה Circa שצפוי להוציא עוד השנה משהו, כנראה אפליקציה. במקום להתעניין בנושא, אומר הו, הוא מתכוון להתמקד בסיפור.
בן הו. מחתולים לחדשות צילום: cc by Yodel Anecdotal
כלומר, אם מותו של מייקל ג'קסון מעניין אותך, אללה ירחם על נשמתך הצולעת, Circa לא תספק לך 700 גרסאות של הידיעה המקורית, אלא עדכונים בנושא. בנוסף, הוא מתכוון לנוע במלוא הקיטור בכיוון של עיתונות דעתנית. "זה מה שאנשים רוצים", הוא אומר, "ואני רוצה לתת לאנשים את מה שהם רוצים, לא לומר להם מה הם צריכים. זה, לדעתי, מודל עסקי טוב ויציב". היכולות של סמארטפונים לזהות את מיקומו של אדם יאפשרו למיזם של הו לספק לו גם חדשות מקומיות.
חלק מהתוכן של Circa ייכתב על ידי אנשיה, השאר כנראה יבוא ממקורות אחרים. עכשיו נשאר רק לראות אם האיש שהפך מיליוני משתמשים למכורים לחתולים עם כיתובים טפשיים יצליח לפענח את אבן החכמים של העיתונות המודרנית – ולספק למשתמשים חדשות שמעניינות אותם מספיק כדי שהם גם יתנו משהו בתמורה.
קצרצרים
שרת הפנים הבריטית, תרזה מיי, אישרה אתמול (ד') את הסגרתו לארה"ב של סטודנט משפילד, אחד ריצ'רד או'דווייר. פשעו של או'דווייר היה שהפעיל אתר שכלל גם קישורים לתוכן מוגן בזכויות יוצרים. הסגרה למדינה אחרת היא הליך חריג בכל קנה מידה, שמופעל בדרך כלל בשל חשדות לטרור, רצח, אונס או פשעים אלימים – ועכשיו נראה שהפרת זכויות יוצרים נכנסת לקטגוריה הזו. מיי התעלמה מעצומה שעליה חתמו כ-20 אלף בריטים בדרישה למנוע את ההסגרה. פרקליטו של או'דווייר השווה את האתר שלו לגוגל. זה לא עזר.
רבותי, מהפכה: האנציקלופדיה בריטניקה, שהודפסה לראשונה לפני 244 שנים, הודיעה שהמהדורה הקרובה שהיא תדפיס תהיה האחרונה. מעתה היא תתמקד בגרסה המקוונת שלה, ובקידום תוכן הלימודים שלה בבתי הספר. בעבר מהדורה של בריטניקה בבית היתה הוכחה להשתייכותו של אדם למעמד הבינוני, ולכך שהוא רוצה בחינוך טוב לילדיו. היא היתה מוצר יקר, שלרוב שילמו עליו בתשלומים. מכירות השיא שלה היו ב-1990, ומאז הכנסותיה של החברה ממוצרים מודפסים ירדו בהדרגה. כעת הן עומדות על אחוז בלבד. סוף עידן.
בלי פאניקה? cc by: David McLeish
כתבנו לא מזמן על דרישותיה של פייפאל מחנויות ספרים שלא לסחור בספרי פורנו חריג, שאם לא כן היא לא תסלוק את התשלומים שלהן. התוצאה היתה צעקה גדולה ומרה משלל אתרים וביקורת חריפה על פייפאל, שמצידה טענה שהיא בסך הכל מיישמת את תנאי השימוש שלה. עכשיו היא מבצעת תמרון זריז לאחור: היא הודיעה שהיא לא תפסול קטגוריות שלמות של ספרים, אלא רק ספרים שמכילים תמונות שנחשבות תועבה על פי החוק האמריקאי. סמאשוורדז, החברה שהסתבכה ראשונה עם פייפאל בנושא הזה, בירכה על ההחלטה והגדירה אותה כ"צעד אמיץ" מצד שירות התשלומים.
זה סופו של כל טרולון: דיווחנו בעבר על המהלכים המופרכים של טרול זכויות היוצרים רייטהייבן, שתבע בלוגרים ואתרי חדשות בגין שימוש בתכנים שלא היו לו זכויות עליהם. מאז ספגה רייטהייבן כל תבוסה אפשרית בספר, ועכשיו נוספה עוד אחת, כנראה סופית: בית משפט בארה"ב הפשיט מעליה את כל המאמרים שבכל זאת היו לה זכויות יוצרים עליהם, אחרי שלא יכלה לשלם את הקנסות שהושתו עליה ואף נאלצה למכור את הסימן הרשום שלה. הללויה.
ועוד חדשות טובות: שיא חדש נרשם בקיקסטרטר, האתר שמאפשר למשתמשים להציע את הפרויקטים שלהם לתורמים וכך לקדם אותם. חברת דאבל פיין ביקשה את עזרת הגולשים בבניית משחק הרפתקאות, ורצתה סכום ראשוני של 400 אלף דולר. היא קיבלה עד כה יותר מ-3.3 מיליון. שיהיה בהצלחה.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
