דו"ח טכנולוגי: פייסבוק חיה בשלום עם אלימות וסמים - אבל נגד עירום
מסמך שדלף לרשת מתאר אילו תמונות הרשת החברתית מסירה, ומראה שהיא לוקה בצביעות המקובלת בתעשיית הבידור האמריקאית. וגם: המשקפיים העתידניים של גוגל עוד לא יצאו לשוק - וכבר מעוררים דאגה
ראשים מרוסקים? בכיף. נשים מניקות? החוצה!
עובד ממורמר של חברה שעובדת עם פייסבוק הדליף את המסמכים הפנימיים של הטרשת החברתית, שחושפים את אחד הסודות השמורים של החברה: מה היא מצפה מעובדיה לעשות כשמישהו מתלונן על תוכן בלתי הולם. פייסבוק אישרה במבוכה שהמסמך אותנטי.
ובכן, מתברר שפייסבוק שומרת על הפרדוקס הקבוע של תעשיית הבידור האמריקאית: אלימות היא לגיטימית, מיניות – הרבה פחות. למשל, אם מישהו מתלונן על תמונה שבה רואים איברים מרוסקים אחרים, כמו ראשים – התמונה הזו תיחשב במקרים רבים ללגיטימית. מצד שני, אם תמונה מציגה "איברים פרטיים בעירום, כולל פטמות נשים ועכוז חשוף", אז יש למחוק אותה מיד.
פטמות גבריות הן בסדר, אבל נשים מניקות ללא בגדים – לא בבית ספרנו. אפילו אם התמונה מפוקסלת. מצד שני, לפייסבוק אין יותר מדי בעיות עם נשיקות של בני אותו המין, או התמזמזות. גם תמונות של מריחואנה, כל זמן שהיא לא מוצעת בגלוי למכירה, היא סבירה. אבל עירום נשי חלקי – לא יעלה על הדעת.
עוד נקודה מעניינת כאן היא שפייסבוק לא בודקת את התלונות בעצמה: יש לה דברים טובים יותר לעשות עם העובדים שלה. היא מעסיקה חברות במיקור חוץ בשביל זה. זאת נשמעת כמו עבודה, המ, מעניינת.
יצוין שהמריבה של פייסבוק עם נשים מניקות נמשכת כבר כמה שנים טובות, ושהיא אסרה בעבר על תמונות שהראו פסלים(!) של נשים עירומות. למארק צוקרברג, כך למדנו, אין שום בעיה לשחוט עזים במו ידיו, וגם עם קבוצות של ניאו-נאצים הוא יכול לחיות, בשם חופש הביטוי. רק שדיים, כמסתבר, גורמים לו אי נחת.
לא כל כך מהר, אפל
אפל מנהלת בשבועות האחרונים קמפיין תקשורתי שמיועד להרחיק אותה מהעובדה שהיא מתקיימת על עבודת עבדים בעולם השלישי. היא לגמרי לא לבד, כמובן, אבל בהתחשב ברווחים המטורפים שלה - העוול זועק במיוחד. לאפל יש משקל כל כך כבד בתעשיה, שאם היא תדרוש מסדנאות היזע שלה להעניק תנאים אנושיים לעובדיהם או שיאבדו את החוזה שלהם – גם אם זה יוביל לירידה זמנית ברווחים של אפל – לא תהיה להן ברירה אלא לציית. ואפל לא עושה את זה.
בינתיים קמפיין היח"צ לא כל כך מצליח: הוא רק מושך יותר תשומת לב. ארגון SumOfUs, שמקדם את הדרישה ל"אייפון אתי", פרסם מייל של שני עובדים סינים, גואו רואי-קיאנג וג'יאה ג'ינג-צ'ואן, שהורעלו במהלך העבודה על צג המגע של האייפון. השניים קוראים לציבור במערב, זה שרוכש את המוצרים שהם בונים, לחתום על העצומה ל"אייפון אתי", אומרים ש"אתם לא מכירים אותנו, אבל את המוצרים שבנינו אתם מכירים", ומתחננים בפני הצרכנים במערב שילחצו על אפל לבצע רפורמה.
ואם זה לא הספיק, עכשיו טוענים עובדים של פוקסקון שכאשר הגיעה הביקורת שארגנה אפל, מטעם ארגון FLA, החברה העלימה את העובדים הקטינים שלה. הם הועברו למשמרות אחרות או קיבלו הנחיה לא להגיע לעבודה באותו היום. הם גם לא היו בין העובדים שעבדו שעות נוספות.
עובדים אחרים אמרו כי בעוד שבדרך כלל הם קיבלו הפסקה אחת מדי יום, ביום של הביקורת הם קיבלו פתאום שלוש. אחרים התלוננו שהמפקחים שהגיעו למפעלי פוקסקון היו מודעים לעבירות על חוקי העבודה, אבל בחרו להתעלם מהן. ארגון אחר של פעילים בתחום, SACOM, ניסה למסור עצומה בנושא לעובדי חנות אפל בהונג קונג, אבל אף אחד מאנשי אפל לא היה מוכן לקבל אותה. מפתיע.
לידיעת טים קוק: שדה עיוות המציאות של החברה שלך מתעמעם.
משקפיים ורודים? לא בדיוק
יותר ויותר ידיעות מעידות על כך שגוגל עובדת על משקפיים שיציגו מידע מול עיני המשתמש, ויאפשרו לו לראות "מציאות מועצמת" (Augmented reality) כשהוא הולך ברחוב. הכלי, ששמו עוד לא ידוע, צפוי לצאת מאוחר יותר השנה, לעלות כמו סמארטפון ולפעול באמצעות אנדרואיד.
מאחר שאנחנו מדברים על מוצר של גוגל, הוא מפחיד אנשים יותר מחצי שנה לפני שהוא יוצא לשוק. המשקפיים צפויים להכיל מצלמה, אם כי באיכות ירודה. אם גוגל תממש את טכנולוגיית זיהוי הפנים שהיא עובדת עליה, המשקפיים צפויים לאפשר זיהוי של אנשים שאתה פוגש ברחוב. היו"ר אריק שמידט אמר פעם שהטכנולוגיה הזו "קריפית מדי" עבור החברה, אבל אם זה מכניס זה כנראה קריפי קצת פחות.
עכשיו, זיהוי אנשים דרך המשקפיים יכול להיות מאוד שימושי במצבים המביכים האלה, שבהם מישהו פונה אליך כאילו אתם מכירים שנים בעוד שאתה מנסה להיזכר אם הוא מהתיכון, הצבא או חוג ריקודי העם. אבל היכולת הזאת בשילוב מצלמה צפויה לחסל עוד יותר את הפרטיות, ולחולל פריחה בעסקי הסחיטה.
עישנת ג'וינט בפומבי, כשאתה מסתכל סביב שאין מצלמות? הברנש עם המשקפיים צילם אותך. יצאת מבית בושת? צולמת. ויהיו לכך גם השלכות חודרות-פרטיוּת דרמטיות פחות. שיקרת לחברה שלך באשר למיקומך? מישהו עם משקפיים עשוי לזהות אותך ולהלשין עליך. יצאת ממסעדה סינית? גוגל יודעת עכשיו שאתה אוהב אוכל סיני, ותתאים את הפרסומות שלה - גם אם זו הפעם הראשונה והאחרונה שאתה מבקר שם.
בקיצור, לא טכנולוגיה שאנחנו רוצים בידיים של גוגל. או פייסבוק. או כל חברה שיודעת עלינו יותר מדי. ואם כבר דיברנו על חשש לפגיעה בפרטיות מצד גוגל...
עצרו בשם החוק!
עשרות תובעים כלליים בארה"ב חתמו על מכתב מחאה שנשלח לתמנון העליז, ובו הם הביעו את אי שביעות רצונם מהעובדה שהחברה עומדת לשנות בקרוב את מדיניות הפרטיות שלה כך שתוכל להצליב מידע על המשתמשים. התובעים הזהירו כי השינוי שעורכת גוגל, שייכנס לתוקפו בשבוע הבא, צפוי לפגוע בגולשים, ומחו על כך שאין להם יכולת מעשית ל-Opt-Out, כלומר לומר לגוגל לא לעקוב אחריהם בשירות ספציפי.
הפונים מפוצצים את בועת השקר הנוצץ של גוגל – אף אחד לא מכריח אותך להיעזר בגוגל, היה שלום ותודה על הפרסומות – כשהם מציינים שיש מעט מאוד אנשים מחוברים שלא משתמשים לפחות בשירות אחד של גוגל דרך קבע, והתרגלו להישען עליו. הדוגמה המובהקת היא כמובן ג'ימייל: האנשים שהצטרפו אליו לאורך השנים לא ידעו שיום אחד גוגל תיקח את המידע שהיא מוציאה מהמיילים שלהם – והיא סורקת ובודקת כל מייל בג'ימייל – ותצליב אותו עם מידע משאר השירותים שלה.
התובעים ציינו עוד כי העלות של החלפת השירותים הללו בשירותים חודרניים פחות היא עצומה, במיוחד לעסקים. הם דרשו מגוגל תשובה על המכתב שלהם ופגישה איתם קודם לכניסת המדיניות החדשה שלה לתוקף. גוגל נמנעה מלהגיב עד כה, אם כי התגובה הלא רשמית היא כנראה "פחחחחחחחח".
קצרצרים
דיווחנו לפני כשבוע על העובדה שבלוגרים טכנולוגיים רבים, ראש וראשון להם מייקל ארינגטון, סובלים מניגוד אינטרסים חריף ומעורבים עד צוואר בחברות הסטארט-אפ שהם מסקרים. עכשיו מתחילה התקשורת הממוסדת לגלות את הסוד, מה שגורר יללות נוספות מצד ארינגטון – ודן ליונז, שפוצץ את כל הפרשה, חושף שגם רוברט סקובל המפורסם בעסק. ליונז מזהיר מפני הפיכתם של בלוגרי טכנולוגיה לסוג חדש ודוחה במיוחד של חברות יח"צ - דוחה יותר אפילו מהנוכחיות, הכוונה.
לפני כמה ימים דיווחנו על כך שהנשיא – היוצא, כמסתמן בסקרים – ניקולא סרקוזי הצליח כנראה להביא להקפאת חשבונות טוויטר סאטיריים שירדו עליו. הרשת החברתית פרסמה לאחרונה פוסט בבלוג הצרפתי שלה, שבו לא התייחסה במישרין לפרשה אבל טרחה להדגיש את הכללים של שימוש בחשבונות פארודיים (חוק ראשון: הכריזו על עצמכם ככאלה). לטענת טוויטר, היא לא מעניקה יתרונות לאח"מים. כמה מאנשיו של סרקוזי כבר הודו שהם התלוננו נגד חשבונות סאטיריים, והפרשה כבר הולידה את ההשתג Sarkocensure#, "צנזורת סרקוזי."
הפארסה של תביעת פול סליה נגד פייסבוק נכנסת לשלבים מביכים במיוחד. כלומר, יותר מביכים אפילו מקודם. פייסבוק דורשת שסליה ימסור לה את פרטיהם של ארבעה חשבונות מייל שעליהם לא טרח לדווח. אחד מהם נקרא בשם המסגיר getzuck@gmail.com. לשטיק הזה קוראים הוולגריות של המציאות: תסריטאי שהיה מגיע עם הפרט הזה לבמאי היה נבעט מכל המדרגות, בשל חוסר סבירות קיצוני. ובכל זאת.
יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית בארה"ב, רוצה שספקיות הרשת יתחילו להתייחס ללקוחות שלהן כאילו אשכרה היו לקוחות. הוא מצפה שהן יעשו יותר נגד התקפות רשת, ובין השאר יודיעו ללקוחות האם המחשבים שלהם הודבקו בתוכנה זדונית. הדרישה הזו, שהחברות יחשבו על משהו מעבר לרווחיהן, מעוררת תמיהה כללית: קומקאסט, ספקית רשת גדולה בארה"ב, הודיעה שהיא כמובן תתמוך בדבר כזה – אם כל העולם וכלבו יעשו זאת לפניה.
הטלוויזיה האוסטרלית יורה לעצמה פגז ברג... אה, סליחה, הופכת ל"חברתית". רוב תוכניות הטלוויזיה יתחילו להציג בתחתית המסך ציוצים וסטטוסים שמתייחסים לתוכנית עצמה. בורחס ודאי היה אוהב את הרעיון של תוכנית טלוויזיה שנכנסת ללולאה אין סופית של דיווחים על עצמה. לא בטוח שהצופים, אלה מהם שעדיין לא לקו בהפרעת קשב, יאהבו את הרעיון באותה המידה.
- דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"