מדע בדיוני בשירות צה"ל

אם האייפון היה בצבע זית, אף אחד לא היה טועה וחושב שזהו פריט ציוד שפותח בצבא או בעבורו. האייפון חדשני, קטן, פשוט מדי לתפעול, פותח מהר יחסית ולא צריך שטנק יעלה עליו בכדי שישבר.

אבל אחרי ששמים את הסטריאוטיפים בצד, מגלים בצבא בכלל וביחידות הפיתוח של אמ"ן בפרט, כר אינסופי לחדשנות המחויבת מתוך המשימה. די להסתכל מסביבנו ולהביט על הטלטלה אותה חווה המזרח התיכון, על מנת להבין את האתגרים הניצבים בפני צה"ל ומדינת ישראל.

העולם מסביבנו משתנה באופן מהיר מאוד, האויבים משתנים, משתכללים ומתפתחים מבצעית וטכנולוגית. ומה איתנו? אנחנו משתדלים להתמודד בהצלחה עם האתגר. גם אצלנו שם המשחק הוא חדשנות. האתגר גדול, עלינו לפתח מענה שיחשוף את הסודות המעניינים של האויב בזמן הנכון.

אתגר הפיתוח היצירתי בצבא

המשימה של פיתוח מענה יצירתי מאוד במהירות בתוך ארגון צבאי בירוקרטי והיררכי, מהווה אתגר גדול מאוד עבור המהנדסים והמפקדים המשרתים ביחידות הפיתוח, והם נדרשים לחדשנות בתחומים רבים.

ראשית, עליהם לפתח מוצרים מהפכניים, אשר יצליחו לעקוף את כל המחסומים שמעמיד האויב בפניהם. שנית, עליהם לפעול לקיצור סבבי הפיתוח, על מנת לתת מענה לאתגרים משתנים בזירות משתנות. בנוסף, עליהם לייצר שיטות ייצור ואינטגרציה חדשות שיוכלו לעמוד בקצב ובאמינות הנדרשים.

למרות כל זאת, המקום בו אנו נדרשים ליצירתיות פורצת דרך ומהפכנית יותר, הוא באתגר השימור של האנשים המשרתים ביחידות הטכנולוגיות. כל אחת מחברות ההיי-טק חולמת לשים ידה על מהנדסי הצבא, ועלינו מוטל למצוא דרכים להשאירם בשירות.

לשם כך, עלינו כמפקדים לתת משמעות ערכית רחבה לעשייה, לספק עניין ופיתוח מקצועי, ולספק אתגרים ניהוליים לאוכלוסיה צעירה יחסית. שימור היצירתיות לאורך זמן ביחידה צבאית מצליחה הוא אתגר גדול.

נדבך אחד בהתמודד עם אתגר זה הוא הצורך. כידוע "הצורך הוא אבי ההמצאה", ובראש ובראשונה עלינו לתת מענה לצורך המודיעין המבצעי. אבל, לא כל המצאה היא תוצאה של צורך, למעשה חלק מההמצאות המעניינות ביותר לא נתנו מענה לצרכים.

לדוגמה, המחשב האישי לא נתן מענה לבעיה. כפי שאמר קן אולסון, מנכ"ל דיגיטל ב-1977 "אני לא רואה שום סיבה שאיזה אדם פרטי יחזיק מחשב בבית". האתגר שלנו בצה"ל הוא להצליח לעודד את היצירתיות והסקרנות בקרב אנשינו בכדי שינסו לחקור עולמות חדשים ויצליחו להמציא את מה שעוד לא צריך.

עתידנות בשירות הביטחון

בתהליכים מעין אלו, אנו כמפקדים נבחנים ביכולת שלנו לברור ולאמץ את הפתרונות שבעתיד הקרוב תמצא עבורם הבעיה. דוגמה לסקרנות שהביאה לפיתוח חדש היא מערכת התצפית הטלוויזיונית הראשונה בארץ שפותחה ביחידה בראשית שנות ה-70.

כאשר הגיעה הטלוויזיה המסחרית לארץ, החלו אנשים ביחידה לחקור מה אפשר לעשות עם מצלמת טלוויזיה. כאשר חיברו מצלמה כזו לעדשה גדולה ואיכותית הצליחו לצפות למרחק גדול בהרבה מהמרחק אליו ניתן לצפות במשקפת והבינו שכדאי לבנות מערכות כאלו שיחליפו את המשקפת בנקודות אסטרטגיות.

עד כה עסקתי בהמצאת מוצרים חדשים, ומה על קיצור תהליכי הפיתוח והייצור? איך עושים מהפכות שם? בעיני אנשי פיתוח צעירים, תהליכים הוא עניין משעמם מאוד. אבל דווקא בתחום זה גלומים רווחים גדולים ביותר.

שכלול התהליכים מאפשר פיתוח מוצרים רבים יותר בפרק זמן נתון והגדלת הזמינות באופן משמעותי. שיטה אחת אותה מצאתי כמוצלחת במיוחד היא לימוד מתוך הצלחות תחת אילוצים קיצוניים.

לעיתים אנו נדרשים לבצע פרויקט קשה במיוחד תחת אילוצים שנראים בלתי אפשריים ולעיתים קרובות אנו גם מצליחים לעמוד במשימה. אם הצלחנו לעמוד במשימה כדאי לא רק לנוח על זרי הדפנה, אלא גם לשאול מדוע זה בעצם הצליח? מה עשינו אחרת ולמה שלא נעבוד כך תמיד?

כמובן שלא תמיד יש לקח ללמוד ממנו, אבל אם כן, הרווח ענק. ומה אם אין אילוצים קיצוניים? לפעמים כדאי לעשות תרגיל מחשבתי, להמציא אילוצים ולתת לקבוצה מוכשרת, לנסות לגבש פתרון שלם תחת אילוצים, ובסוף התרגיל לשאול מה אפשר ללמוד מכך לגבי העולם האמיתי.

שילוב של מוצרים חדשים, מהפכה בתהליכי הפיתוח והייצור ושימור האנשים המצוינים מאפשרים לאמ"ן להפוך בכל פעם מחדש את הבלתי-אפשרי לאפשרי, ובמילותיו של ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי: "יש אנשים שרואים סרטי מדע בדיוני ויש כאלה שעושים מדע בדיוני".

הכותב הינו מפקד היחידה הטכנולוגית באגף המודיעין של צה"ל