דו"ח טכנולוגי: זוכרים את מייספייס? תראו איך היא נראית היום
הרשת החברתית שקדמה לפייסבוק מנסה להוכיח שהיא עדיין בחיים, וספריית המוזיקה הגדולה שלה מצליחה למשוך גולשים. וגם: מה צריך כדי להגן על המידע שלך בסין והמאפיונר שנלכד בעקבות שימוש בפייסבוק
היי, אנחנו עדיין פה!
כשניוז קורפ מכרה את מייספייס ביוני האחרון תמורת 35 מיליון דולר לצמד יזמים ולג'סטין טימברלייק, הנחת היסוד היתה שתוך זמן קצר אפשר יהיה להזמין חזן לשירת "אל מלא רחמים". רופרט מרדוק, צריך להזכיר, קנה את האתר בשעתו תמורת 580 מיליון דולר, כלומר הצליח להפסיד עליו יותר מחצי מיליארד.
בשיאה, התעבורה של מייספייס עמדה על כ-75.9 מיליון משתמשים יחודיים מדי חודש. זה היה ב-2008. באותה שנה מרדוק עדיין יכול היה להרשות לעצמו להתייחס בזלזול לפייסבוק כאל "טעם החודש". כבר אז היו לצוקרברג הרבה יותר משתמשים ברחבי העולם, אבל מיעוט בארה"ב. תוך חצי שנה בערך גם זה השתנה – ואז החלו המרדוקים לחפש בייאוש אחר קונה. כשהם מצאו אותו, התעבורה של מייספייס כבר ירדה לכ-33 מיליון יוניקים בחודש.
בינואר 2012 מספר היוניקים עמד על כ-25 מיליון בלבד – אבל, הפתעה! באתר דווקא מעודדים מהנתונים האלה. לטענת בעלי מייספייס הנוכחיים, מדובר בעלייה של כמיליון משתמשים לעומת דצמבר. לדבריהם, אם בחודשים האחרונים אף אחד לא נרשם לאתר, בחודש האחרון יש להם כ-40 אלף נרשמים חדשים מדי יום.
הסיבה, ככל הנראה, היא ספריית המוזיקה הגדולה של השירות: יותר מ-42 מיליון שירים, יותר מספוטיפיי או רפסודי. למייספייס, שניסתה בחודשים האחרונים שלה תחת מרדוק לחזור לשורשיה ולהיות רשת חברתית מבוססת מוזיקה – במיוחד סביב מוזיקאים שעדיין לא מוכרים – כבר אין אשליות שהיא אי פעם תתחרה בפייסבוק. המנהלים החדשים שלה מסתפקים בכך שהיא תשמש כערוץ לשיתוף של מוזיקה ובידור, והם נשענים על עסקאות שיתוף עם פייסבוק וטוויטר.
וזה יחזיק מעמד, יש להניח, עד שלמארק צוקרברג יימאס והוא ירצה גם את התעבורה המצומצמת של מייספייס.
מייספייס, גרסת 2012 צילום מסך: myspace.com
המדריך למבקר בסין
יש הרבה דברים שליליים שאפשר לומר על המשטר הסיני. אפשר להתחיל מזה שהוא הרצחני ביותר בהיסטוריה הידועה (יותר מ-80 מיליון קורבנות! השארנו את סטאלין והיטלר באבק), שהוא מנהל השמדה תרבותית של העם הטיבטי, ושהוא מדכא יותר ממיליארד תושבים. לזכותו(?) ייאמר שהוא מאוד יעיל באמצעי הריגול שלו.
מומחה לסין, קנת' ג'י ליברתל, נוקט אמצעים שהיו גורמים למרגל מתקופת המלחמה הקרה להסתחרר כשהוא נוסע לסין. הוא לא לוקח את הטלפון והמחשב הרגילים שלו – הנזק, אם ייחשפו, גדול מדי – אלא משתמש במכשירים שאולים. הוא מוחק אותם קודם ליציאתו לסין ומיד עם חזרתו לארצות הברית.
בסין עצמה, הוא לא משתמש בבלוטות' או WiFi, לא מניח לטלפון שלו לחמוק משדה הראייה שלו, ובזמן פגישה הוא לא רק מכבה את המכשיר, הוא גם מוציא את הסוללה – כך אי אפשר להפעיל מרחוק את המיקרופון של המכשיר.
הוא מתחבר לרשת רק דרך חיבור מאובטח, והוא לא מקיש את הסיסמה שלו – הוא מעתיק אותה מדיסק און קי. הסינים, הוא מסביר, ידועים בשימוש שלהם ב-Keyloggers, תוכנות שרושמות כל מה שאתה מקליד.
ליברתל לא פרנואיד. הוא משתמש באמצעים שהופכים מקובלים יותר ויותר בקרב מי שנוסע לסין כשיש לו מידע רגיש – מפקידי ממשלה ועד לאנשי עסקים. עצה: אל תנסו להכנס עם פורנוגרפיה לסין. זה יכול להיגמר בהוצאה להורג.
מי צופה בכם כשאתם מבקרים בסין? צילום: Shutterstock
מאפיונר פייסבוק
מיקל גראסו היה סוחר סמים סיציליאני בעל שם, וגם בעל חוש הומור מסוים: ב-2010 הוא נעלם מעיירת הולדתו טורמינה, לאחר שהגיע למסקנה שהשוטרים המקומיים קרובים אליו יותר מדי. כמו באגדות השודדים החביבות כל כך על הסיציליאנים, כשהמשטרה הגיעה הוא כבר לא היה שם – והוא השאיר להם הודעה לעגנית, שאומרת שהם יכולים לחפש אותו במען החדש שלו, אלקטרז.
שודד סיציליאני מסורתי היה משאיר הודעה כזו בפתק בכתב יד – לא שלו, כמובן; הוא היה צריך סיוע של מישהו שיודע קרוא וכתוב, כומר נניח. אבל גראסו הוא עבריין מודרני, ועל כן הלעג שלו למשטרה התפרסם, אלא מה, בפייסבוק שלו.
גראסו המשיך לדווח על מעלליו בפייסבוק, אף על פי שלפחות חבר אחד הזהיר אותו שהוא חושף בכך את עצמו. הוא חי בלונדון, ופרסם תמונות של עצמו כשהוא מופיע בשלל אתרים ברחבי העיר, ואפילו את מסיבת יום ההולדת ה-24 שלו.
האם גראסו קץ בחיים בצפון הקר, ושאף לחזור למולדתו שטופת השמש והוונדטות, למרות הכל? האם הוא רצה להיתפס? את השאלות האלה נשאיר לפסיכולוגים של שירות בתי הסוהר הסיציליאני. כך או כך, גראסו החל לפרסם תמונות בפייסבוק שאפשרו מיקום מדויק יותר ויותר שלו – בין השאר, הוא צילם את עצמו עובד בפיצריה, וצילם גם את המסעדה, תוך שהוא מציין את שמה.
זה סיפק מספיק מידע למשטרת איטליה, שבסיוע האינטרפול עצרה אותו בלונדון והחזירה אותו הביתה, לחמש שנות מאסר. בניגוד לשודדים של סיציליה העתיקה, הוא יכול להיות בטוח שכשהוא ייצא מהכלא, יהיה מי שירצה לפרסם עליו ספר. ואין לו מה לדאוג: פייסבוק תשמור לו על התמונות במשך שהותו בכלא, גם אם הוא מחק אותן.
קצרצרים
דיווחנו אתמול (א') על כך שחמזה קשגרי, עיתונאי שכתב ציוצים הנחשבים במולדתו סעודיה לחילול קודש, נעצר בשדה התעופה של קואלה למפור. על פי דיווחים שטרם אושרו, מלזיה – אף על פי שאין בינה ובין סעודיה הסכמי הסגרה – כבר הסגירה את קשגרי, למרות העובדה שארגוני זכויות אדם במלזיה הצליחו לקבל צו מניעה. החוק (?) הסעודי קובע גזר דין מוות על חילול קודש.
וויטני יוסטון. השמועות החלו להסתובב בטוויטר 20 דקות אחרי מותה צילום: אי פי אי
ועוד בענייני מוות וטוויטר: הוא הקדים ב-27 דקות את התקשורת הממוסדת בדיווח על מותה של הזמרת וויטני יוסטון. AP דיווחה בטוויטר בשעה 04:57, שעון החוף המערבי, על מותר של יוסטון – אבל ברנש אחר בשם Bog Chorizo דיווח על כך בשעה 04:30. לא שמישהו שם לב. למעשה, שמועה על מותה של יוסטון התחילה להסתובב בטוויטר ככל הנראה כבר בשעה 04:15. שעת המוות, על פי משטרת בוורלי הילס, היתה 03:55. מהירות מרשימה.
הבלוגוספירה הטכנולוגית עדיין רוגשת סביב העובדה שהרשת החברתית פאת' העתיקה ללא רשות את ספרי הטלפונים של משתמשי האייפון, ונאלצה אחר כך להתנצל. כתב הטכנולוגיה של ה"ניו יורק טיימס", ניק בילטון, מציין שזה המסלול הקבוע בשנים האחרונות של סטארט-אפים: קודם כל גניבת המידע, ואחר כך, כשהם נתפסים, מגיעה גם ההתנצלות. בילטון הזכיר שאיסוף המידע הזה – כמו הריגול של גוגל באמצעות סטריט ויו, למשל – לא התרחש במקרה: מישהו היה צריך לכתוב את הקוד שיאסוף את המידע, מישהו פיקח על כתיבת הקוד הזה, ומישהו שילם לכל העושים במלאכה. אין כאן "אופס", יש כאן שיטה.
אתמול דיווחנו על כך שמייל שלא הושמד כראוי מסבך משמעותי את היורש לאימפריית מרדוק, ג'יימס מרדוק. תאגידים גדולים משמידים בשיטתיות את המיילים שלהם מדי תקופה. בדרך כלל הם מסווים את זה כתאונה, אבל לעיתים הם מבקשים מפורשות להשמיד מאגר מידע מסוים. למה? יש לזה רק הסבר אחד: השמדת מיילים היא השמדת ראיות לא נוחות. אולי אם יתחילו להתייחס לכל מחיקת מייל מסוכן כאל העלמת ראיות, דברים יתחילו להשתנות.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו
בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" -
dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
