נתניהו, האביב הישראלי בפתח
4 סיבות להעריך שלשנת 2012 יש פוטנציאל נפיץ להפוך לשנת שינוי
פוליטיקה
1. כי דיוני התקציב יתחילו בחודש אפריל, ואין מי שיפספס את ההזדמנות הזו לגרוף הון פוליטי. ככל שהחודשים יחלפו, הדיונים האלה יהפכו לפומביים יותר וקולניים יותר. ככל שהשבועות יתקדמו, הדרישות התקציביות של חברות הקואליציה השונות לכינון "צדק חברתי" יצטברו, והמספרים שיעופו בחלל האוויר יגיעו למיליארדים.
המציאות, כרגיל, תהיה במקום אחר. בזמן שהשרים יעמידו פנים שהם עסוקים בשינוי סדרי העדיפויות, פקידי האוצר יגחכו בשקט. הם יודעים היטב שגודל מגרש המשחקים התקציבי שעומד לרשות השרים הוא זניח, אם בכלל.
בצמרת האוצר מכנים זאת "התקציב הגמיש". זהו חלק התקציב שאינו משועבד לטובת תשלום משכורות, עמידה בהתחייבויות קודמות וכדומה, והוא מסתכם במשהו כמו 20 מיליארד שקל, פלוס מינוס. בשנת 2012 עומד תקציב המדינה, כולל תקציב הפיתוח, על 398 מיליארד שקל. מה שאומר שמרחב הגמישות של הפוליטיקאים לשנות את סדרי העדיפויות מסתכם לכל היותר ב־5%. זהו.
על חמשת האחוזים הבודדים האלה אפשר לנהל מלחמת חורמה, ואין סיבה לאפשר לפוליטיקאים ליצור מראית עין כאילו שהם עושים זאת, משום שהם הישראלים הישנים. השיטה שלהם כשלה.
הצעד היחיד שהוכיח את עצמו עד כה היה היציאה לרחובות. למעשה, בשבוע שעבר נתניהו עצמו העניק את האישור לכך שהוא מבין רק כוח, כשגרם לממשלה לאשר קיצוצים לטובת מימון חינוך חינם לילדים בגילי 3–4. אילולא התיישבו 14 איש בקצה שדרות רוטשילד ביולי אשתקד, ולולא הצטרפו אליהם 400 אלף איש למאבק, נתניהו לא היה משנה ולו פסיק ממדיניות הקטנת השירותים הממשלתיים שאותה שכלל בנחישות מאז היה שר אוצר.
משום כך, כשיתחילו דיוני התקציב לשנים 2013–2014, שהם למעשה הדיונים על קביעת סדר העדיפויות של המדינה, יש לציבור לפחות 400 אלף סיבות לחזור ולצעוק שהעם דורש צדק חברתי.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו צילום: אמיל סלמן הארץ
כלכלה
2. כי נתוני המאקרו יהפכו לגרועים יותר, והנטל על מעמד הביניים יהפוך לכבד יותר. הנה כמה דוגמאות. על פי תחזיות שונות, שיעור האבטלה השנה צפוי לעלות ל־6.8%. על פי נתוני הלמ"ס, שמתפרסמים באיחור אחרי המגמות הכלכליות בשטח, האבטלה עדיין יורדת. נכון לרבעון השלישי של 2011, שיעור האבטלה עמד על 5.5%. במילים אחרות, אם התחזיות השחורות יתממשו, המשמעות היא תוספת של 40 אלף איש למעגל האבטלה. אלה יהיו האנשים שההבטחות של נתניהו ושל שטייניץ לא שוות עבורם דבר. פוטנציאל התסיסה החברתית של ההרעה הזו במשק גדול מאוד.
מלבד זאת, בעיית מחירי הדיור לא נעלמה לשום מקום. רצף הצעדים הממשלתיים בשנה האחרונה הביא לכך שהקבלנים הפסיקו את הבנייה, משום שהם מבינים שהמחירים עלולים לרדת. במקביל, דרישות בנק ישראל גרמו לבנקים לעצור את המימון שהם נותנים לקבלנים. במילים אחרות, צד ההיצע נעצר. מנגד, הביקוש לא נעלם - קל וחומר על רקע הורדת הריבית - וגדל כרגיל. הציבור הישראלי עדיין מחפש ברובו דירות 4 חדרים, רצוי באזור המרכז.
התוצאה היא אחת: גם אם בשטח רואים קיפאון בענף, ואולי ירידה שולית, מתישהו בעתיד הלא רחוק המחירים יחזרו לעלות. אם כבר היום הזמן הדרוש לרכישת דירה בישראל הוא 7.7 שנים, הייאוש של הזוגות הצעירים ושל מעמד הביניים הולך להעמיק. הייאוש הזה, סופו להתפרץ.
הפגנה בכיכר הבימה בת"א. המחאה החברתית חוזרת? צילום: יובל חן
ואם אלה לא מספיקים, גם יוקר המחיה לא נעלם. העלאת תעריפי החשמל על ידי הממשלה בשיעור מצטבר של 25% בתוך פחות משנה, חלק גדול מזה בתקופה של שיא צריכת החשמל, שוחקת את ההכנסה של מעמד הביניים. כך גם העלאת תעריפי הארנונה בתחילת השנה, שצפויים להתעדכן שוב לקראת האביב. וגם הנדנדה במחירי הדלק מורטת את עצביו של הציבור הישראלי: חרם נפט על איראן עלול להביא לנסיקת מחיר הדלק, שכבר עתה עומד על 7.23 אגורות לליטר בתדלוק עצמי. ואלה רק הדברים שמושפעים ישירות בידי הממשלה. עוד לא הזכרנו את עלויות גידול הילדים ואת התחרותיות הנמוכה בשוק שמקפיצה את מוצרי המזון, שוחקת את הפנסיה בדמי הניהול ומייקרת את עלויות הבנייה. בשורה התחתונה, החיים רק יהפכו יקרים יותר ב־2012, לא להפך.
עסקים
3. כי טבלאות שכר הבכירים יתפרסמו בסוף חודש מרץ הקרוב, ויחשפו עד כמה הפערים החברתיים התרחבו גם בשנה החולפת, דווקא בזמן שהזעקה של מעמד הביניים הגיעה לשיא. איך בזמן שמאות אנשים הקימו אוהלים ברחבי ישראל, מנכ"לים ובכירים של החברות הגדולות במשק לקחו לעצמם שכר שגבוה במאות אחוזים מהשכר הממוצע בחברה שאותה הם מנהלים, באין מפריע.
יש שיראו בתיאור הדברים הזה צרות עין, רדיפת עשירים, פגיעה ביכולת לעשות עסקים. סיכוי גבוה שכך בדיוק סבור ראש הממשלה, שכן הוא הצליח לעכב עד כה את הצעדים להגבלת שכר הבכירים במשך כמעט שנתיים, שמתוכן במשך כמעט שנה נמנע מלהצביע בממשלה על אישור המלצות ועדת נאמן להגבלת שכר הבכירים, ועדה שאותה מינה בעצמו.
דווקא דפוס ההתנהגות השקוף של נתניהו מסגיר את העובדה שמדובר בנושא עקרוני שאסור להרפות ממנו. אילו היה מדובר בנושא שאפשר היה לפתור בעוד כמה מאות מיליונים להרגעת מפלגה חרדית זו או אחרת, או סקטור כזה או אחר, נתניהו כבר מזמן היה פועל, ומוציא כמה הודעות לתקשורת.
אלא ששכר הבכירים הוא לא עניין תקציבי, ולנתניהו אין שום פתרון קל לשלוף מהשרוול. לכן, למרות הקופון הציבורי שהוא יכול לגזור, נתניהו אינו מצליח להפוך את עורו. הוא אינו יכול לצאת נגד השוק החופשי, זה שמתגמל את המנהלים הבכירים בנדיבות. הוא אינו מסוגל לעמוד מול היד הנעלמה ולומר לה די. זה גדול ממנו, זה מעבר לכוחותיו. לכן הוא גורר את העניין במשך יותר מתשעים שבועות. באביב הזה, כשנושא שכר הבכירים יחזור לכותרות, הביקורת הציבורית תהיה מופנית כלפי מי שהיה בכוחו להקטין את הפערים, אבל העדיף לתת להם לגדול.
חברה
4. כי מתחת לפני השטח כוחות המחאה עוד ממשיכים לעבוד, להכין את התשתית לגל הבא. במתואם או שלא, הזרמים השונים של המחאה החברתית מקיימים בימים אלה הכנות אחרונות לקראת הגברת האינטנסיביות של פעילות השטח שלהם, כל אחד באפיק אחר.
עיקר הפעילות הזו תתמקד בהפצת מידע כלכלי־חברתי ברחבי ישראל באופן בלתי אמצעי וניפוץ מיתוסים כלכליים שמפזר ראש הממשלה. המטרה היא לצרף את הציבור, ולו באופן רעיוני, לטובת החתירה לשינוי. מי שסבור שהאנשים שמנהלים את פעילות השטח הזו נמאסו מזמן וצריכים להתבגר, שוכח את האדרנלין ששטף מאות אלפים בקיץ האחרון כשהם הבינו שהם לא לבד. מי שסבור שהאנשים שמנסים לשנות צריכים למצוא לעצמם עבודה ולעזוב אותנו לנפשנו, סתם מרכין את ראשו בפני השיטה ונותן לה לדרוך עליו בדרכה לניצחון. מי שחושב שממילא כל קריאה לשינוי נדונה לכישלון, שייזכר שהציבור הישראלי כבר קטף הישגים השנה: הפחתת המסים הבלתי צודקת ומגדילת הפערים של נתניהו הופסקה על אפו וחמתו, העלאת המסים על הדלק בוטלה, נמצא כסף למימון חינוך חינם לילדים בגילי 3–4, ועוד שורה של שינויים מבניים יצאו לדרך ואולי יבשילו להישגים בעתיד. במילים אחרות, הציבור הישראלי הוכיח השנה שאפשר, ולכן אין סיבה לחזור ולהאמין אחרת.
זרמי המחאה האלה, שכאמור מכינים את תשתית ההתגייסות ליום פקודה, עשויים להרים את ראשם מחדש עם בוא האביב. הטמפרטורות יעלו, תלמידי הגן יזמרו על יציאה מעבדות לחירות, ועונת המלפפונים בתקשורת תחזור. הקרקע תהיה מוכנה לגל נוסף. הפעם יש סיכוי שזה ייגמר בבחירות.
