דו"ח טכנולוגי: ווינדוס פון עולה כיתה, אבל לא בבית ספרנו
מערכת ההפעלה הסלולרית של מיקרוסופט לא ממריאה למרות הביקורות הטובות, ועכשיו מנסה בכיר לשעבר בחברה להבין איפה היא טעתה. וגם: הבלוגים של השמנים מתריסים נגד האופנה המקובלת
אז למה היא לא ממריאה?
צ'רלי קינדל, בעבר מנהל קהילת הפיתוח העולמית של ווינדוס פון, מתוסכל. הוא מכיר היטב, כמובן, את מערכת ההפעלה הסלולרית של מיקרוסופט, וקובל על כך שהיא לא זוכה להצלחה שהיא כביכול ראויה לה. לטענת קינדל מערכת ההפעלה, במיוחד בגרסתה החדשה Mango, עדיפה על מה שיש לאנדרואיד ול-iOS להציע. אז למה היא לא ממריאה?
קינדל, שהתראיין ל"כלכליסט" ביוני האחרון, חושב שמיקרוסופט עשתה כמה שגיאות טקטיות. גוגל הצליחה לשכנע שורה של יצרני מכשירים וחברות סלולר לעבוד מולה. אפל חיסלה בכלל את התפקיד של יצרן המכשיר וייצרה אותו בעצמה. הצלחתו של אנדרואיד נובעת, לדבריו, מכך שגוגל נתנה ליצרני המכשירים לעשות מה שהם רוצים (ליצור ערימה גדולה עד כדי סחרחורת של גרוטאות שונות), ובדרך גם אפשרה לחברות הסלולר לבחור מתוך מגוון עצום של מכשירים ולשווק אותם לרמות שונות של לקוחות.
מיקרוסופט, אומר קינדל, הלכה בכיוון ההפוך: היא אומרת ליצרני המכשירים "זה המפרט של המכשירים שאנחנו מוכנים לעבוד איתם", ולספקי הסלולר "אתם תעדכנו את המכשירים איך שנגיד לכם". הגישה הזאת יוצרת אנטגוניזם מכל הצדדים, וכתוצאה מכך אף אחד לא מתאמץ לדחוף את המכשירים של מיקרוסופט ללקוחות.
קינדל מקווה שהמעבר לנוקיה ישנה את התמונה – אבל אם להסתמך על המכירות הנמוכות מאד של מכשירי ה-Lumia החדשים, שהמבקרים גמרו עליהם את ההלל ובכל זאת הם נמכרים כמו גרמלינים רטובים, זה לא יקרה בקרוב.
רוברט סקובל מנסה לתת הסבר אחר: הוא טוען שההצלחה בתחום האפליקציות של מכשירי אנדרואיד ו-iOS הפכה אותם, מבחינת הלקוחות, לכאלה שאפשר לסמוך עליהם. בהשוואה אליהם, מכשירי נוקיה/מיקרוסופט/בלקברי נראים מיושנים. מיקרוסופט, הוא אומר, תצטרך לסגור את פער האפליקציות לפני שיתחילו להתייחס ברצינות למכשירים שלה. איך סוגרים את הפער הזה, כשאף אחד לא קונה את המכשירים – לשאלה הזו אין לו תשובה.
Lumia 800. הביקורות משבחות, המכשירים נכשלים צילום: בלומברג אנונימוס בתפקיד הקוזאק הנגזל
אנשי אנונימוס טענו שהם פשטו על חברת האבטחה Stratfor, וגנבו את רשימת הלקוחות שלה – ואחר כך ניצלו את מידע כרטיסי האשראי שהיה שם למסע שוד של כמיליון דולר. הם טענו שאת הכסף הם שלחו לארגוני צדקה, אבל מהניסיון של ההתקפה על סוני מותר להניח שגם כיסיהם של חלק מהתוקפים התמלאו. השודדים ניסו להעמיד פנים שהם מעין רובין הודים מודרניים, שמתמקדים בלזוז עשירים ועובדים בכירים בפוקס ניוז. בפועל, הם גנבו כספים גם מעובדים מן השורה, כמו קודי סאלטנפס, שאמר ש"הם לקחו כסף שאין לי. אני חושב 'למה אני'? אני לא עשיר."
ובכן, באנונימוס מאוד לא אהבו את העובדה שהקורבנות העזו לפתוח את הפה: הם יוצאים במסע נקמנות כנגד סטרטפור - ותוקפים אותה שוב. חברת האבטחה הזהירה בשפל רוח אחרים שלא להביע בה תמיכה פומבית, כי זה ישים גם אותם על הכוונת.
אחרים באנונימוס הבינו באיזה נזק תדמיתי מדובר, אז הם מנסים לטעון שידם לא היתה במעל. בנצלם את המצב הנוח שבו כל אחד יכול לדבר בשם אנונימוס, טענו חלק מהם שהארגון לא היה מעורב בהתקפה ושמי שהיה אחראי לה הוא ההאקר Sabu. אתם עשויים לזכור אותו כפחות-או-יותר המנהיג היחיד של לולזסק שעדיין לא עצור, וכמי שתואר כאחד ממנהיגי אנונימוס.
עכשיו מייללים כמה מחברי אנונימוס שסאבו ותומכיו מוציאים להם שם רע. אז יאללה, אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות: למסור לרשויות החוק את הפרטים שיובילו למעצרו. ואם אתם עדיין חושבים שסאבו עדיף על המשטרה, אז תפסיקו ליילל. בחרתם בחיי פשע, אל תתלוננו כשקוראים לכם פושעים.
לבלוגי השמנים נמאס להתחפש
בתוך כל איש שמן, כתב טרי פראצ'ט, מתחבא איש רזה - והוא מת לשוקולד. עד לאחרונה, בלוגרי אופנה רבים השתמשו בקוד מאוד ברור כלפי שמנים: לבגדים המיועדים להם היתה מטרה אחת – להסתיר את האיש השמן. ליותר מדי בלוגרים שמנים נמאס מהאפליה הזו, שאילצה אותם להתנצל שוב ושוב על עצם קיומם, אז הם עשו את מה שבלוגרים עושים היטב: הם התריסו.
התוצאה היא התפוצצות של בלוגים שעוסקים באופנה לאנשים שהם לא רק אחיך, הם גם כבדים. שמות אותם בלוגים מעידים שכותביהם ממש לא מתכוונים להסתתר מאחורי מונחים כמו "גדולי מידות": Hey Fat Chick, Manfattan Project ועוד. עיתונות האופנה ובלוגי האופנה, הם טוענים, מיועדים לסוג של נשים שפשוט לא קיימות בחלק גדול מהמרחב הציבורי. התוצאה היא שהרבה מאוד אנשים, בעיקר נשים, לומדים מבלוגי האופנה שהם צריכים להתבייש בגוף שלהם – ובהתאם, גם להעלים אותו.
אז עכשיו הם בועטים חזרה. זה מאבק במעלה גבעה, כמובן, וסביר להניח שאופנת ההירואין עדיין תהיה המקובלת יותר בתקשורת הכללית. אבל הקול הזה מתחיל להישמע.
מתוך HeyFatChick צילום מסך: heyfatchick.tumblr.com
קצרצרים
הבזזת וגם ירשת? גוגל נאלצה לאחרונה לסגת מהעסקה שבה ניסתה לרכוש את הזכויות למיליוני ספרים תמורת כמה חרוזי זכוכית. עכשיו היא מעמידה את הספרים שסרקה – בניגוד להסכמת בעליהם – לרשות הגולשים המשתמשים בכרום גם כאשר הם לא מחוברים לרשת. כלומר, היא מאפשרת למשתמשים לקרוא את פרי עמלם של אחרים בכל מצב נתון. יש לקוות שהשופט יתחשב גם בחוצפה הקטנה הזו כשיבוא לפסוק את הדין.
חברת אחסון האתרים GoDaddy חטפה מכה קשה בראש מגולשים זועמים, שלא אהבו את העובדה שהחברה תומכת בחוק SOPA המושמץ. בעלי אתרים רבים, כולל ויקיפדיה, הודיעו שהם מעבירים את האתרים שלהם מ-GoDaddy לשירותים אחרים. עכשיו עולה טענה שגודאדי מעכבת את מעבר הדומיינים של לקוחות שהחליטו להחרים אותה. זו טענה שיש לנקוט בה זהירות, משום שהיא מגיעה ממתחרה של גודאדי, חברה בשם NameChange. גודאדי טוענת בתגובה שאכן יש עיכוב, אבל שמדובר בעניין שגרתי שמטרתו למנוע שימוש לרעה באפשרות ה-WhoIs, ועל כל פנים היא מזרזת את ההעברה בעקבות הפנייה.
מקובל בקרב כותבי טכנולוגיה להספיד את מיקרוסופט, בדרך כלל תוך נחרת בוז. אלא שמחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שמצבה של החברה הרבה פחות גרוע מכפי שנהוג לתאר אותו: המחקר מצא שלמיקרוסופט יש סיכוי סביר ויותר לשפר את מצבה, במיוחד בשווקים המתעוררים, ושהיא מגיבה טוב יחסית לשינויים כמו הטאבלטים והענן. נראה.
מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. עיצבן את החנויות - אבל אולי מסמל את הכיוון שהן צריכות ללכת אליו צילום: בלומברג
דיווחנו כאן על גל הזעם שעורר המהלך של אמזון, שבו היא ביקשה ממשתמשים לסמן את מחירים של מוצרים בחנויות פיזיות ולקבל עבור כך הנחה אצלה. עכשיו טוענת כותבת של טק-קראנץ' שכדי לשרוד, חברות קמעונאיות יצטרכו לעשות שימוש נבון בטכנולוגיה הסלולרית. ולא, היא לא מתכוונת לקופונים, כי אלה מחסלים את הרווחים של החנויות. היא רוצה שכל חנות תבנה לעצמה אפליקציה – ב-Opt-In, כמובן – ותעניק לכל לקוח סלולרי יחס של אח"מ. אפל יכולה להרשות לעצמה צעדים כאלה, אבל אני בספק אם החנות השכונתית תעמוד בהוצאות הנדרשות לדילוג אל המהפכה הסלולרית. זה נשמע יותר מדי כמו ניסיון לשכנע בעל חנות טרוד שהוא צריך להעסיק רמ"ח (רועץ מדיה חברתית) במשרה מלאה.
אשה מיוטה נלקחה כבת ערובה עם תינוקה, בן שנה וחצי. אחרי חמישה ימים של התעללות, היא הצליחה להתחבא בארון עם המחשב הנייד שלה, לשלוח הודעת הצילו לפייסבוק, ולהודיע שאם לא יצילו אותה ואת בנה במשך הלילה, הם לא ישרדו. המשטרה הגיעה והעסק נגמר טוב – עד כמה שאפשר לדבר על "טוב" באירועים כאלה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
