דו"ח טכנולוגי: המתנה השקטה שקיבלה טוויטר
הצמיחה של טוויטר הושפעה מההתלהבות התקשורתית, סנאטור מעיק דורש שהרשת החברתית תסתום את הפה לטאליבן, והקוראים הדיגיטליים כורים קבר לעיתונות הבריטית
הפרסום החינמי של טוויטר
ההתפרצות של טוויטר לחיינו הגיעה במהירות שיא, במיוחד בהתחשב ביכולת המוגבלת של הרשת החברתית להתחרות במגוון הפיצ'רים של פייסבוק. כשהחברה קמה, בתחילת 2006, חלק מהמייסדים חשבו שהיא תשמש בעיקר צוותי הצלה. יש להניח שההצלחה המסחררת הפתיעה גם אותם.
ההצלחה לא התרחשה מכוח עצמה. מעבר לקסם הממכר של השירות – הוא מאלץ אותך לזקק את עצמך, לנקוט בצעד האלוהי של צמצום לשם בריאה, ועל ידי כך ליצור לעתים קרובות שנינות – טוויטר זכה כמעט מיד לתקשורת אוהדת מאד. עוד קודם להכתרת הרשת החברתית כמדווחת הרשמית של המהפכה הירוקה באיראן, טוויטר נתפסה ככלי תקשורת מתקדם, שמסוגל לספק דיווחים מיידיים מזירת האירוע.
טוויטר - הצליחה בזכות התקשורת? צילום: בלומברג מחקר שעומד לצאת בקרוב מצא מתאם – לא מי יודע מפתיע, האמת – בין הדיווחים על טוויטר בתקשורת ובין מספר המשתמשים החדשים. בכל פעם שאיזה מפורסתם כמו אשטון קוצ'ר גרף כותרות שטוויטר הייתה מעורבת בהן, מספר המשתמשים עלה. חלק ניכר מהמשתמשים גם נשאר. בפועל, התקשורת שימשה כמקור פרסום חינמי יקר מפז עבור טוויטר.
הממצא השני של המחקר מעניין יותר: מסתבר שהערים שבהן טוויטר פרצה לתודעה לראשונה היו קרובות למרכזי הפעולה שלה - סאן פרנסיסקו ובוסטון, בה יש מספר גדול של עובדי טכנולוגיה צעירים. מסתבר שגם בעידן טוויטר, יש חשיבות לקהילה המקומית ולמידע שעובר מפה לאוזן.
לצנזר, לצנזר!
דיווחנו בשבועות האחרונים על כך שמשתמשי טוויטר זריזים בקרב השבאב בסומאליה והטאליבן באפגניסטן גורמים כאב ראש ניכר ללוחמי המידע שם. הצבאות המערביים כבדים ומסורבלים - הם צריכים אישור של קצינים לכל דבר ומתקשים להתמודד מול לוחמי המידע הזריזים והעוקצניים של הצד הלא סימפטי.
למעשה, כשחושבים על זה, המאבק בטוויטר הוא העתק מטאפורי לא רע של מלחמת גרילה. וכמו במלחמת גרילה, הצד המסודר והמאורגן פגיע הרבה יותר, ונמצא במצב נחיתות: האויב מגרה אותו לתגובת יתר, כי לוחמי הגרילה חיים עליה. אתה מנסה לסתום להם את הפה? נהדר, בדיוק מה שהם היו צריכים.
לתוך המלכודת הזו פוסע בעיניים עצומות ג'ו ליברמן, אחד הסנאטורים המאוסים ביותר בארה"ב. האיש כבר דרש מגוגל בעבר למנוע סרטונים תומכי ג'יהאד ביוטיוב, ועכשיו הוא רוצה שטוויטר תמחק את הפידים המעיקים האלה של אויביה של ארה"ב.
כי, כמובן, זו הדרך הנכונה לנצח במלחמת הרעיונות: לסתום לאויב שלך את הפה. כי אם תשתיק אותו בטוויטר, הוא יחדל להתקיים ויחדל להשמיע את דעותיו. ספק אם יש הודאה טובה יותר בכך שהצד של ליברמן לא יודע להתמודד עם האויב.
בטוויטר סירבו להגיב, ויש לקוות שהם ישלחו את הצבוע הידוע לחפש את החברים שלו – בלשון מנומסת יותר, כמובן. לטוויטר יש בעיה, כשזה מגיע למדיניות החוץ של ארה"ב: מאז הפניה המפורסמת של מחלקת המדינה בדיוק באמצע המהומות באיראן, היא נתפסת כמי שיש לה קשרים טובים מדי עם הממשל האמריקאי. אם היא תכנע לדרישות של ליברמן, במיוחד אם היא תשתמש בתירוץ "הפרת תנאי שימוש", משטרים לא מערביים יביטו בה, במידה של צדק, כזרוע של ממשלת ארה"ב – ויפעלו בהתאם.
המהפכה הכפויה
המכירות של העיתונים בבריטניה יורדות במהירות. במהלך חג המולד, ההערכות הן שכמיליון בריטים קיבלו אויפדים וקינדלים כמתנות, ושהם משתמשים בהם גם כדי לצרוך עיתונות.
לפני חמישים שנה, שני עיתונים בבריטניה מכרו יותר מארבעה מיליונים כל אחד. כיום, הסאן – רב מכר במונחי העיתונות הבריטית – מוכר 2.6 מיליוני עותקים ואומר תפילות תודה. המהדורה המקוונת של הצהובון דיילי מייל מקבלת חמישה מיליוני משתמשים מדי יום, בהשוואה לשני מיליוני עותקים מודפסים, אבל החלק שלה בהכנסות שולי יחסית: האתר הכניס לעיתון רק 16 מיליוני ליש"ט בשנה הקודמת, מתוך סך של 608 מליונים.
חוסכים זמן למחלקי העיתונים צילום: תומריקו השינוי הזה דורש מהעיתונות במדינה לשנות את פניה. במהלך החג הנוכחי, שבר הסאנדיי טיימס מסורת בת 99 שנים, ולראשונה מאז 1912 יצא במהדורת חג המולד. בשנים הקודמות, הרעיון היה לא לצאת במהדורה כזו, כדי שגם הנערים שמחלקים את העיתונים יוכלו לחגוג את החג כמו שצריך.
אלא שהמהדורה הזו של הסאנדיי טיימס לא מצריכה את השכמתו של אף נער עיתונים: זוהי מהדורה דיגיטלית בלבד, הפעם הראשונה בהיסטוריה של העיתון שבה הוא מוותר על מהדורת הדפוס ומוציא רק מהדורה דיגיטלית. מחלקי העיתונים אולי ישנים, אבל הצורך ביצירת תוכן שיאכיל את הקורא הרעב ביום שאחרי חג המולד – המכונה באנגליה מסורתית Boxing Day, לא יום האגרוף אלא יום פתיחת המתנות – גורם למערכות העיתונים לפעול ולייצר לו תוכן איכותי, במיוחד ליום שבו יש מעט תחרות. המהדורות האלה, כמובן, דיגיטליות.
קצרצרים
אחד הקרבות בעמק הסיליקון שזכו להרבה מאד תשומת לב לאחרונה הוא הקרב על הכשרונות: פייסבוק, גוגל וגם חברות אחרות מנהלות קרב פרוע על כל מי שיודע לקודד. התחרות הזו, צריך להזכיר, מגיעה אחרי שבמשך שנים ארוכות חתמו חלק ניכר מהחברות על הסכם חשאי שבו הן התחייבו להמנע מלגנוב עובדים אלו מאלו – ובכך קשרו נגד יכולתם של העובדים למצות את יכולתם. כעת, המאבק החריף עד כדי כך שחברות לא רק מנסות לשכנע עובדים ותיקים לערוק תמורת משכורת ואופציות, הן גם מנסות לגנוב מספרים גדולים של מתמחים - עובדים שעד כה לא הוכיחו את עצמם ושמקבלים שכר נמוך, תמורת הזדמנות להוכיח את עצמם. שיעור המתמחים ששוכרות החברות עלה בכ-20% בערך; גוגל, למשל, שכרה אלף.
ארגון הטרור המקוון אנונימוס פגע בסוף השבוע בחברת האבטחה Stratfor וגנב ממנה פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות, שאת כספם הוא מיהר "לתרום לצדקה" תוך שהוא מבטיח לנו שעוד לא ראינו כלום. סוני מעריכה את הנזק מהתקפת ההאקרים עליה בכ-200 מיליוני דולרים. הבעיה של סוני היא שלא היתה מבוטחת כנגד הנזקים הללו, ואף שההשתוללות של אנונימוס/לולזסק ושאר הקוזאקים לא צפויה להיות יותר משריטה לשיטה הקפיטליסטית, הן צפויות להעלות את הדרישה לביטוח סייבר. אנונימוס: שוחקים את הזכויות הדיגיטליות ומקדמים את השיטה הקפיטליסטית במסווה אנרכיסטי מאז 2003.
ממשלת הולנד ניסתה לשנות את החוקים המתירניים של המדינה בתחום זכויות היוצרים – כרגע, הורדה של סרט או מוזיקה לצרכי שימוש פרטי אינם עבירה על החוק – על ידי חוק חדש, שיעמיד את חוקי זכויות היוצרים שם בקו אחד עם החוקים בשאר העולם. הפרלמנט דחה את ההצעה, ומכמה סיבות טובות מאד: חוק נגד פיראטיות יגביל את חופש המידע ברשת; הוא ידרוש התערבות גסה בפרטיותם של המשתמשים; והוא יזמין טרולי זכויות יוצרים להשתולל במדינה. אי לכך ובהתאם לזאת, ומתוך סירוב להפוך 30% מההולנדים לפושעים, הפרלמנט מציע לחברות התוכן להתמקד במציאת דרכים זולות ומהירות לספק את התוכן שלהן באופן חוקי לאזרחים.
האם יש סיבה טובה לדרישה של רשויות התעופה לכבות קינדלים ומכשירים דומים בעת המראה ונחיתה? הטענה היא שהמכשירים הללו מסוגלים לשבש את המכשירים בתא הטייס. דא עקא, שאין שום הוכחה לכך ולמעשה כל הראיות מצביעות בכיוון ההפוך – מה גם שלטייסים מותר להפעיל אויפדים בתא הטייס, אבל ליושבים בשאר המטוס אסור. הבשורות הטובות הן שמתחיל לחץ ציבורי בנושא, כך שיתכן שבקרוב יהיה שינוי.
אחד מהימים האלו אליס, אחד מהימים האלו. באנג, זום, ישר לחייזרים צילום: shutterstock
האם יש חיים אינטליגנטיים בשאר היקום? ציניקנים ידרשו קודם כל הוכחות לכך שיש חיים אינטליגנטיים על כדור הארץ. אבל אם נתעלם מהדרישה ההגיונית הזו, שני פרופסורים טוענים שהירח הוא המקום הטוב ביותר למציאת סימנים לחייזרים - עצמים על הירח ישרדו במשך מיליארדי שנים, והוא קרוב מספיק לכדור הארץ שכל טלסקופ חזק יכול לסרוק את פניו. הם רוצים שגולשים יעברו בשקדנות על מספר התמונות העצום של הירח, בחיפושים אחרי סימנים מרשיעים לנוכחותה של אינטיליגנציה זרה כלשהי. בהצלחה בהתמודדות עם לגיונות חובבי העב"מים שיראו בכל צל צלחת מעופפת, חבר'ה.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
