דו"ח טכנולוגי: הטיימליין חושף את התרבות המנותקת של עובדי פייסבוק
עמודי הפרופיל החדשים של העובדים מראים שהחברה היא עדיין מעוז גברי ולבן - בעיה רצינית כשמדובר ברשת החברתית הגדולה בעולם. וגם: מה קורה כשנותנים לתושבי שבדיה לייצג את ארצם בטוויטר?
מה אתם כבר יודעים?
הטרשת החברתית הנפוצה בעולם החלה להפיץ את הפיצ'ר החדש שלה, זה שמכונה טיימליין ושבאמצעותו אתה הופך סופית לרכוש שלה. אתה מתבקש – בזמנך החופשי – לתאר את חייך מאז ילדותך ולספק תמונות, כדי שלפייסבוק יהיה הרבה, הרבה יותר מידע עליך למכור למפרסמים. התגובות לפיצ'ר החדש, עד כה, פושרות. זה היה אמור להיות הדבר החם ביותר מאז הפיצוץ הגרעיני בהירושימה, אבל בינתיים מזכיר יותר אטריות שלא חוממו מספיק במיקרוגל.
חלק ניכר מהחומר בטיימליין, בינתיים, מגיע מעובדי פייסבוק. התמונות לא מחמיאות בהכרח למי שחי מחוץ לבועת מהנדסי התוכנה: העובדים שייכים לקבוצות אתניות מובהקות (לבנים ואסייתים בעיקר), יש מעט מאוד נשים, וברקע ניתן למצוא את כל התרבות המעצבנת של הקולג'ים האמריקאיים. פייסבוק מציגה את עצמה כחברה רב-גונית, אבל חושפת בעיקר גוון אחד.
הבעיה היא, כפי שכותב היטב ג'ף רוברטס, היא לאו דווקא חוסר הגיוון של פייסבוק עצמה – היא העתק מדויק למדי של תרבות ההייטק של עמק הסיליקון. על מספרן הזעום של נשים מדברים שם כבר שלושים שנה בערך. הבעיה היא שעובדי פייסבוק הם קבוצה הומוגנית מאוד, שצריכה להתייחס לצורכיהם של 800 מיליון משתמשים, המהווים פחות או יותר את הקבוצה ההטרוגנית ביותר בתולדות האנושות. מה עובדי פייסבוק מסוגלים להבין על חייהם של אנשים אחרים?
מעבר ליכולותיה הכלכליות, הכוח התרבותי של פייסבוק עצום כבר עכשיו, ובינתיים רק גדל. אם היא אמורה ומעוניינת להשתמש בו בתבונה, או ברגישות, היא צריכה לשנות משמעותית את ההרכב האנושי שלה, ומהר.
עובדי פייסבוק בממשק הטיימליין החדש צילום מסך: Facebook כל העמדות תפוסות
פעם, כשעוד היתה מסורת של "הלקוח תמיד צודק", חברות שסיפקו שירותים טרחו לנהל קווי טלפון שבהם אפשר היה, במאמץ ניכר, לקבל סיוע בבעיות שהתעוררו. לאחרונה חברות התחילו להודיע שאין להן זמן לדבר איתך: תשאיר טלפון, נחזור אליך כשתשכח מכל העסק. כל העניין הופך לבעייתי יותר כאשר מדובר בחברות ענק גלובליות כמו פייסבוק וגוגל, וכאשר התלונה מגיעה מצד בעל עסק. העולם המקוון הפך את המסחר להרבה יותר קל ונגיש, למי שיודע איך להפעיל מחשבים, והפך גם את הקשר בין חברות ומשתמשים למהיר ונגיש הרבה יותר.
הרבה בעלי עסקים בנו לעצמם עמודים משגשגים בפייסבוק או מודעות מבוססות גוגל. אבל כשפתאום אחת משתי אלה מחליטה שהעסק שלך כבר לא מתאים לה, אין עם מי לדבר. אין קווי תמיכה שאליהם אפשר להתקשר. אתה יכול לשלוח הודעה אוטומטית שאף אחד לא יקרא, וזהו - פחות או יותר.
מי שמפעיל עמוד פייסבוק כדי לקדם את העסק שלו, רצוי שיקפיד שיהיה עוד מנהל (אדמין) אחד לעמוד, שעליו הוא סומך: אם פייסבוק מחליטה, מסיבות השמורות עמה, לחסום את הדף האישי שלך, "תקופה שיכולה לנוע בין שעות לכמה ימים בהתאם לחומרת העבירה" – שהיא לא טורחת לפרט מה היא – אתה לא יכול לעדכן גם את העמוד העסקי. פייסבוק לא רק נמנעת מלומר לך איפה שגית, היא גם נמנעת מלספק לך אפשרות ערעור על ההחלטה.
ההתנהלות הזו של פייסבוק מפירה לפחות את החוקים של אוסטרליה, שמיועדים למנוע בדיוק מקרים כאלה. בגוגל אמרו בתגובה שזה נכון שאתה מתבקש להכניס את העתירה שלך למגרסה, אבל שבצד השני של המגרסה יש צוות של מומחים שעובד על פתרון הבעיה. זה רק לוקח הרבה מאוד זמן ואפס מגע אנושי עם הלקוח. מבריק.
שבדיה מציגה: חשבון הטוויטר של כו-לם
בשבדיה עורכים נסיון מעניין: הם מעבירים את השליטה על חשבון הטוויטר הרשמי של המדינה לאזרחים מן השורה, שכל אחד מהם יקבל שבוע כדי להציג לעולם את המדינה כפי שהיא נראית מהזווית שלו. הרעיון נראה מבטיח, ומיועד לוודא ששבדיה תציג את עצמה לעולם כפי שהיא רוצה להיות: מדינה פתוחה וסובלנית, ידידותית לגאים. בין האזרחים שצפויים לקחת פיקוד על חשבון הטוויטר צפויים להיות בעל טור, בעל חברת פרסום שהוא גם חוואי, כהן דת, ונהגת משאית לסבית עם חיבה לקפה.
חוק צבאי ותיק אומר ששום תוכנית לא שורדת מגע ראשון עם המציאות, וזה גם היה המקרה הפעם. אחד האזרחים שקיבל את החשבון, ברנש בשם ג'ק המתואר ככותב ומשווק שחי בשטוקהולם, הצליח בו זמנית לשעמם חלק ניכר מהקוראים ולהגעיל חלק אחר.
אוהדי כדורגל בשבדיה. לייצג את המדינה ברשת צילום: איי אף פי
ג'ק התוודה בכנות, בין השאר, על הרגלי האוננות שלו. זה לגיטימי לגמרי כשאתה מנהל את חשבון הטוויטר האישי שלך, אבל כמה אנשים בשבדיה רואים בשלילה את הכתיבה של ג'ק, שגילה לזוועתו שמאז שהחל לנהל את החשבון הוא איבד 40 עוקבים.
בתגובה לסערה תהה ג'ק בזעף האם הביקורת נובעת מכך שהוא לא מספיק שבדי עבור הקוראים. מותר לנחש שלא זו הסיבה. נראה שהרעיון של ממשלת שבדיה הזה צריך לחזור לשולחן התכנונים, כי כרגע הוא אפוי למחצה בלבד.
ועוד בענייני טוויטר, במדינה עם בעיות קצת יותר גדולות...
כשהטליבאן מצייץ
אתמול יצאו הכוחות האמריקאים האחרונים מעיראק, וסיימו בכך הרפתקה כושלת והרסנית, שעלתה לארה"ב ב-4,500 הרוגים, צבא שבור ופגיעה אנושה בשמה הטוב. וזה עוד כלום על מה שעבר על העיראקים עצמם, שלפחות 100 אלף מהם נהרגו ושני מיליונים מהם הפכו לפליטים, במלחמה שעד היום לא ברור על מה בעצם היתה.
המלחמה שהחלה עוד קודם לכן, באפגניסטן, נמשכת במלוא הכוח – וגם שם, ברור פחות ופחות על מה. הטליבאן לא הצליחו לכבוש את קאבול, אבל השליטה שלהם ברוב שטחיה של היחידה הגיאוגרפית אפגניסטן (קשה לדבר עליה ברצינות כמדינה) כמעט מוחלטת. וגם שם, כמו בקרן אפריקה שעליה כתבנו לאחרונה, פתחו המורדים חזית חדשה: בטוויטר.
כוחות הקואליציה באפגניסטן מנהלים מאבק עיקש נגד שני מפעילים של חשבונות טוויטר המזוהים עם הטליבאן. לשניים יש להם בסך הכל כ-9,000 עוקבים, בעוד שלכוחות הקואליציה יש כ-18 אלף. בקואליציה רואים בכך הצלחה ניכרת, משום שכשכל הבלאגן התחיל מספר העוקבים שלהם עמד על 736 בלבד.
אפגניסטן. המגעים בין ארה"ב לטליבאן יעברו לטוויטר? צילום: אי פי איי
כמו בסומליה, המאבק הוא לא על ליבותיהם ומוחותיהם של התושבים עצמם. לרובם יש דברים יותר טובים לעשות בחיים מאשר לעקוב מקרוב אחרי קרב התעמולה, שממילא מתנהל ברובו באנגלית - שפה שהם לא מדברים. לא, הקרב הוא על לבבותיהם של תושבי המערב. אנשי הטליבאן מדווחים במהירות על המתרחש בשטח, ונראה שיש להם קשרים טובים עם הפלג הצבאי של תנועתם. בצבא האמריקאי מתלוננים שהדיווחים שלהם לא תמיד מדויקים, טענה שבהתחשב בהיסטוריה הבעייתית של הדוברות הצבאית שם אולי ראוי היה שלא תעלה.
שני הצדדים מנהלים קרב תרנגולים זה עם זה, ובאופן אירוני המגע הזה עם אנשי הטליבאן הוא המגע הלא-לוחמתי היחיד שיש לאמריקאים. שם כבר מדברים בזהירות על האפשרות להשתמש בערוץ הקשר הזה לשיחות, אחרי שהשיחות הישירות עם הטליבאן קרסו.
קצרצרים
דיווחנו אתמול (א') על היעלמותה המפתיעה של חברת Fusion Garage, שהציעה טאבלט מסקרן ואז הפסיקה לתקשר עם העולם. עכשיו מגיעה הידיעה שגם פרקליטיה של החברה, שייצגו אותה בתביעה שהגישה נגדה טק-קראנץ', הודיעו לבית המשפט על התפטרותם. לטענת העו"דים, הם לא קיבלו את שכרם מפיוז'ן, כמו גם את ההוצאות המגיעות להם. עם זאת, הם אשכרה הצליחו לדבר עם נציגים של החברה לפני שבוע - שזה כבר הישג.
מנכ"ל נוקיה, סטיבן אלופ. נשארים בפינלנד צילום: בלומברג
סטיבן אלופ, המנכ"ל של נוקיה, עדיין נאבק בשמועות שהוא אמריקאי שרוצה להעביר את מרכז החברה לארה"ב (אלופ בכלל קנדי). הוא אמר לאחרונה בתקיפות שאין בכוונתו להעביר את מטה נוקיה מאספו, פרבר של הלסינקי: "כל זמן שאשאר מנכ"ל - המטה יהיה באספו. זה הבית שלנו, לכאן אנחנו חשים שייכות". אלפי עובדי נוקיה שפוטרו על ידי אלופ, כחלק מנסיונות ההבראה של החברה, כנראה לא יסכימו עם החלק האחרון של המשפט.
הצוות הידוע לשמצה ביותר של אפל – אחרי זה שמתכנן את המוצרים כך שיתלקחו שלושה ימים אחרי תום תקופת האחריות – הוא זה שאחראי על אישור האפליקציות לאפסטור. עכשיו מתכוון הצוות הזה לצאת לחופשת חג המולד השנתית שלו: החל מיום חמישי הקרוב הוא ייעדר לשמונה ימים. המדור תומך בכל חופשה של עובדים, אבל החופשה הזו גורמת ללחץ בקרב מפתחי אפליקציות שרוצים להוציא אותן לשוק ערב חג המולד. לא נעים, אבל ממש לא נורא.
משטרת ניו יורק עצרה 141 חשודים במכירה של מכשירי אייפון ואייפד גנובים, לאחר גל של מעשי שוד שבחר את הגרוטאות של אפל כמטרה מועדפת. השיטה היתה העוקץ הרגיל: שוטרים סמויים מכרו לעבריינים מכשירי אפל, ועצרו אותם מיד לאחר מכן.
באחד הפרקים של "הסמויה", מפטיר מנהל כלא שהוא לא מבין איך אפשר בכלל לדבר על נצחון במלחמה בסמים, כשהאסירים מצליחים להבריח סמים לתוך התאים. המלחמה בפיראטיות נראית חסרת תוחלת באותה מידה: עכשיו מתברר שגם עובדי ה-RIAA, ארגון שכל מטרתו היא מלחמה בגניבת תוכן, וגם עובדי המחלקה להגנת המולדת – האנשים שאמורים לרדוף את גנבי התוכן – הורידו תוכן בלתי חוקי. אם בארזים נפלה שלהבת וגו'.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
