האנשים שמייצרים את העתיד: הסוכנות למדענים מטורפים

"בלתי אפשרי, בלתי סביר, בלתי נמנע". כך מתארת רג'ינה דוגאן את מסלול הפיתוח הרגיל של DARPA, הסוכנות הממשלתית לפרויקטי מחקר הגנתיים מתקדמים שבראשה היא עומדת. במהלך השנים פיתחה DARPA טכנולוגיות שהפכו לחלק משגרת חיינו, כמו ה־GPS, האינטרנט ומערכות הפעלה גרפיות, אבל היא גם אחראית לכמה פרויקטים מוזרים, במסגרת משימת העבודה שלה — למנוע מאחרים להפתיע את ארצות הברית באופן אסטרטגי ולאפשר לאימפריה האמריקאית להחזיק בכמה הפתעות משלה.

את קיומה חייבת DARPA בכלל לרוסים. באוקטובר 1957 שיגרה ברית המועצות לחלל את ספוטניק, הלוויין הראשון. היה זה הישג טכנולוגי חסר תקדים, שתפס את האמריקאים עם המכנסיים למטה. חודשים ספורים אחר כך, בפברואר 1958, הוקמה DARPA. בתחילת דרכה הפעילה הסוכנות פרויקטי מחקר בתחומים כמו טיסה לחלל, מערכות הגנה נגד טילים בליסטיים או פיתוח נשק גרעיני. ואולם, במהלך שנות השישים הועברו תחומי מחקר אלו לסמכות נאס"א וצבא ארה"ב.

רג'ינה דוגאן, ראש DARPA

כשהם משוחררים יחסית מהמגבלות של פרויקטי מחקר גדולים ומוגדרים, יכלו ראשי הסוכנות לתת חופש פעולה נרחב יותר למדעניה, ואלו יזמו מגוון מחקרים ופרויקטים בתחומים זניחים לכאורה. רבים מפרויקטים אלו התבררו כבעלי משמעות גלובלית, ורשת האינטרנט היא כנראה הדוגמה הבולטת בהם. בשנים האחרונות זוכה הסוכנות לתשומת לב רבה במיוחד, לא מעט הודות לרשת: סרטונים שונים המדגימים כמה מההמצאות היותר מוזרות שלה זוכים למיליוני צפיות.

הארגון, שב־2012 תקציבו יעמוד על 3 מיליארד דולר, כפוף ישירות לדרג הבכיר של משרד ההגנה, ובניגוד לגופים דומים ומסורבלים מורכב ממספר קטן יחסית של עובדים — 240 ליתר דיוק, מתוכם 140 אנשי מקצוע וחוקרים. מספר זה, ביחד עם מבנה היררכי מצומצם מאוד, הכולל שתי דרגות ניהוליות בלבד, מאפשר לסוכנות לשמור על גמישות גדולה ולהפעיל פרויקטים במהירות רבה. הגמישות נשמרת גם באמצעות תחלופת עובדים גבוהה במיוחד: חוקרים נשכרים לרוב לתקופה של בין ארבע לשש שנים, ופעמים רבות עוסקים רק בפרויקט אחד לכל אורך עבודתם בסוכנות.

החוקרים בארגון נחשבים לטובים בתחומם, ותיאור מוצלח במיוחד של הארגון מציג אותו כ"מאה גאונים, הקשורים זה לזה באמצעות סוכן נסיעות". העובדים מגויסים מאוניברסיטאות, מהתעשייה וממכוני מחקר ממשלתיים, אך ל־DARPA אין מעבדות משלה, וכל פעילותה מתבצעת באמצעות שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות או גופי תעשייה.

אחת המשימות החשובות של DARPA היא הפחתת האבידות של כוחות ארה"ב בשדה הקרב. ולכן, רבים מהפרויקטים של הסוכנות עוסקים באוטומציה של פעולות שונות — למשל, צוללות אוטונומיות — בפיתוח אמצעי הסתרה חדשניים כמו מטוס החמקן ובפיתוח מערכות זיהוי וניטור. ההתמקדות באוטומציה הולידה, בין שאר הדברים, צורך לפתח מערכות מחשוב מתקדמות ויכולות אינטליגנציה מלאכותית, ומאמצי מחקר אלו הביאו לפרויקטים המשמשים אותנו גם בחיי היומיום, כמו SIRI, שירות הסיוע הקולי של אפל.

מכונית מעופפת - "רובוטריק"

אחת ההבטחות הגדולות של הסרט "בחזרה לעתיד 2" היא שעד 2015 תהיה לכל אחד מאיתנו מכונית מעופפת. בין הפרויקטים המתקדמים ביותר למימוש הבטחה זו נמצא זה של DARPA. הרכב, שנמצא כעת בשלב הפיתוח השני, שבו מתרכזים בעיצוב, עתיד לאפשר נשיאה של ארבעה אנשים לטווח של 460 ק"מ באוויר, בקרקע או בשילוב של שניהם. אם הכל יתקדם כמתוכנן, אב־טיפוס עובד יוצג ב־2015. מחיר היעד לדגם: 203 אלף דולר.

מצב: בפיתוח

מכונית מעופפת

צוללת ללא מגע יד אדם - ACTUV

ראשי התיבות המסובכים ACTUV, שמתפרקים לשם הכולל בתוכו עוד סדרה של ראשי תיבות (ASW Continuous Trail Unmanned Vessel), הם שם קוד לפרויקט שהשיקה DARPA לפני קצת פחות משנתיים, ואשר מטרתו לפתח צוללת מלחמה בלתי מאוישת הפועלת באופן עצמאי. אם יצליח הפרויקט, יוכל כלי השיט התת־קרקעי להתחקות אחר פעילותן אוניות אויב, תוך התערבות מינימלית של בני אדם. כל תפקידם של מפעילי הצוללת יסתכם אז בניטור פעילותה או בהגדרת יעדי־העל שלה.

מצב: בפיתוח

לתפוס צלפים במחבוא - "בומרנג"

זוהי מערכת אקוסטית מתוחכמת שנועדה לזהות את נקודת מוצאו של קליע שירה צלף או שנורה מרכב. המערכת מורכבת משבעה מיקרופונים שיכולים לזהות את פיצוץ הקנה או הגלים העל־קוליים שיוצר קליע במעופו. כל מיקרופון מזהה את הקול בזמן מעט שונה, ואלגוריתמים מתקדמים מאפשרים למערכת לחשב את הכיוון שממנו מגיע הקליע ולטווח את היורה בתוך פחות משנייה.

מצב: בשימוש

רובוט שאוכל עצים - EATR

פרויקט משותף ל־DARPA ולצבא ארה"ב, שמטרתו ליצור כלי רכב רובוטיים אוטונומיים, שמסוגלים ליצור את אספקת האנרגיה שלהם בעצמם. הרכבים הרובוטיים ישאבו את כוחם ממקורות כמו צמחייה מקומית או אנרגיה סולארית, דבר שיאפשר להם לפעול ללא מגבלת זמן. דיווחים שלפיהם הרכב יפיק דלק גם מעיבוד גופות אדם הוכחשו נחרצות על ידי הממשל האמריקאי.

מצב: בפיתוח

EATR - רובוט אוכל צמחיה

"אח גדול" לשדה הקרב - CTS

מדובר בפרויקט מחקר שאפתני, שמטרתו לאפשר "מעקב אחרי כל מה שזז" בעיר באמצעות חיבור רשת מצלמות מעקב ואבטחה הפרוסות בה למערכת מחשוב מרכזית, כאשר מערכת אינטליגנציה מלאכותית מזהה ומנטרת כל תנועה. לדברי DARPA, המערכת אמורה לשמש במצבי קרב לניטור תנועת כוחות אויב המתכננים מתקפה נגד חיילים אמריקאים. דיווחים על הפרויקט העלו חששות מצד ארגוני זכויות אדם לפגיעה בפרטיות.

מצב: בפיתוח

ציפורובוט

אם אפשר לשלוט בחרקים, למה לא לבנות גם ציפורים? אחד הפרויקטים המתוקשרים ביותר של דארפא, שגם הוכתר כאחת מ-50 ההמצאים הטובות ב-2011 של מגזין טיים, הוא קוליבר רובוטי (קוליבר, Hummingbird, אינו צופית, המכונה גם יונק דבש, Sunbird באנגלית. מדובר בשני עופות שונים המגיעים משתי משפחות שונות: קוליברים, ממשפחת הסיסאים והם מציפורי העולם החדש; צופיות, ממשפחת ציפורי השיר והן מציפורי העולם הישן). הרובוט מסוגל לנוע באמצעות נפנוף בכנפיים מכניות, ויכול לדאות, לצלול, לרחף במקום, או לנוע בזריזות מנקודה לנקודה. הוא מצויד, כמובן, במצלמה ובמשדר ומשקלו הכולל קטן מזה של בטרייה רגילה. היתרונות, כמכשיר ריגול, ברורים: מי יחשוד בציפור נאה שמרחפת לה באוויר?

מצב: הפיתוח הושלם

ציפורובוט

לייזר נגד טילים - HELLADS

מערכת נ"ט אשר במקום טילים תעשה שימוש בלייזר רב־עוצמה כדי ליירט טילי אויב, רקטות ופגזי ארטילריה. בשלב הראשון צפויה המערכת לפעול מהקרקע, אך בהמשך תשולב גם בכלי טיס. הפרויקט מזכיר את פרויקט מלחמת הכוכבים השאפתני של ממשל רייגן, ואולם שם היה מדובר על תרחיש דמיוני מעט של הצבת הלייזרים בחלל.

מצב: בפיתוח

מטוס מיירט טילים בעזרת לייזר צילום: Senior Airman Tracie

גלי מוח במקום מכשירי קשר - Silent Talk

בשוק נמצאים כמה התקנים שנועדו לשלוט במחשבים באמצעות המחשבה. אלו לא עובדים בצורה טבעית אלא דורשים אימון מיוחד וריכוז רב. הפרויקט של DARPA מנסה להשיג מטרה שאפתנית יותר: לזהות מילים ספציפיות בגלי מוח ולשדר אותן, וכך להחליף את מכשירי הקשר הקיימים בשדה הקרב.

מצב: בפיתוח

פרוטזה מבוססת חיישנים - Proto 2

תחום הפרוטזות עובר שינויים רבים בשנים האחרונות. הפרויקט הזה, שעלותו 55 מיליון דולר, יהיה כנראה משמעותי יותר מכולם. מטרתו היא ליצור פרוטזה הנשלטת בצורה טבעית, ואשר מסוגלת לבצע תנועות מורכבות במיוחד, כולל כאלו המצריכות מוטוריקה עדינה. שני יסודות מרכזיים הופכת את הפרוטו 2 לחשוב כל כך: האחד, השליטה בו מתבצעת על ידי חיישנים רגישים המזהים תנועות שריר ומשדרים פקודות לפרוטזה — פיתוח שאמור לאפשר שליטה כאילו באמצעות המחשבה. היסוד השני ההופך את הזרוע למהפכנית כל כך היא העובדה שהזרוע עצמה כוללת 25 מפרקים, דבר שלפי המפתחים יאפשר למשתמש בה אפילו לנגן בפסנתר.

מצב: בפיתוח

פרוטזות של DARPA

חליפה לשדה הקרב - HULC

ב־DARPA סבורים שמדובר בפיתוח חשוב שיכול לשנות דרסטית את פעילות הכוחות בשדה הקרב, ולכן מקדישים לו שני פרויקטי מחקר מקבילים. הראשון, Human Universal Load Carrier (ראשי התיבות, HULC, נשמעים באנגלית כמו האלק, הענק הירוק), הוא שלד חיצוני אשר מפותח באוניברסיטת ברקלי בשיתוף עם DARPA, ואשר אמור לאפשר לזה שלובש אותו לשאת עומסים במשקל של עד כ־90 ק"ג למשכי זמן ארוכים. מערכת הידראולית מתוחכמת מאפשרת לחליפה לפעול על סוללות בלבד, מבלי לחבר מנוע, והיא יכולה לתפקד ללא טעינה במשך 72 שעות. הפרויקט השני, XOS, מספק יכולות דומות אבל דורש מנוע וזמן הפעילות שלו עומד על 24 שעות בלבד.

מצב: בבדיקת שטח

חליפה ללוחם HULC צילום: Lockheed Martin

צוללת מעופפת - FS1

אם מכונית יכולה לעוף, למה לא צוללת? פרויקט זה מיועד ליצור כלי טיס שיכול לטוס סמוך לקו המים, ולצלול מתחתם בהתקרבו למטרה — וכך להימנע כמעט לחלוטין מזיהוי מוקדם.

מצב: בפיתוח

מכונה שחושבת כמו אדם - SyNAPSE

ניסיון מעניין להמציא מחדש את תחום האינטליגנציה המלאכותית, באמצעות יצירת מחשב בעל ארכיטקטורה הדומה למוח של יונק. במרכז עומד הרעיון ליצור מערכת סינפסות (המערכת המאפשרת העברת מידע בין ניורון לתא יעד) אלקטרונית הפועלת באופן הדומה למערכת ביולוגית. אם יצליח הפרויקט, ניתן יהיה ליצור מערכות מחשוב בעלות אינטליגנציה הדומה לזו של חולדה או חתול, ובהמשך אף לזו שלבני אדם.

מצב: בפיתוח

חפש את הלב - BAAD

מערכת שתזהה פעימות לב בטווח של מעל 10 מטרים, גם מבעד למכשולים שונים בדרך, כמו קירות או סלעים. בדארפה מציינים שמערכת כזו תוכל לסייע באיתור ניצולים אחרי רעידת אדמה, אבל גם כדי לזהות כוחות אויב שמסתתרים בתוך בניינים או מאחורי מחסות.

מצב: בפיתוח

חרקים בשלט רחוק - MEMS-HI

Bug, באנגלית, יכול להיות חרק או כינוי למכשיר ציתות. ב־DARPA שואפים לבטל את ההבחנה הזו. באמצעות חיבור אלקטרודות ומשדרים זעירים למוח ולכנפיים של חיפושיות מעופפות — ואמיתיות לגמרי — הצליחו מדעני הסוכנות לשלוט בתנועותיהן מרחוק, ולגרום להן להמריא, לצלול ולפנות כרצונם. מעבר לשימוש המתבקש כסוכן הריגול האולטימטיבי יוכלו חרקים אלו גם לחפש אחר ניצולים באזורי אסון.

מצב: בפיתוח

ג'וק עם שבב