דו"ח טכנולוגי: החברה שרוצה לשים קץ לעידן האימיילים
חברת טכנולוגיה צרפתית אוסרת על העובדים לשלוח דואר אלקטרוני זה לזה, והם נדרשים לעבור למסרים מיידיים ולתחליף פייסבוק. וגם: חגיגת הקניות המקוונת מעידה על הפער הדיגיטלי, וחנויות ספרים כועסות על רוכשי ספרים דיגיטליים
סופו של עידן האימייל?
לפני 20 שנה, ואפילו 15, האימייל היה כלי מהפכני. הוא איפשר, ועדיין מאפשר, לאנשים להתקשר זה עם זה במהירות שיא, ולהעביר קבצים זה לזה תוך דקות. זאת אומרת, אלא אם אתם מתקשרים עם שורה של משרדי ממשלה בישראל, שעדיין משתמשים בפקס.
אבל כעת נראה שהקץ מתקרב. חלק מהבעיה, כמובן, היא ספאם. מוכרי שיקויי חשק ויועצים כלכליים מודחים של סולטנים מאפריקה מציפים אותנו בשלל הצעות למעשי נוכלות מפתים. אבל זו בעיה קטנה יחסית, משום שאלה אימיילים שקל מאוד לזהות ולהיפטר מהם - וגם מנגנוני סינון הספאם המובנים עושים את עבודתם.
חוסר יעילות, מצד שני, זה כבר סיפור אחר. חברת טכנולוגיה צרפתית גדולה, Atos, הודיעה לעובדיה שבקרוב ייאסר עליהם לשלוח אימיילים זה לזה (אם כי החברה תמשיך לשלוח מיילים ללקוחות שלה). זה קרה אחרי שהחברה כבר הצליחה להוריד את היקף האימיילים הפנימי שלה בכ-20%. המסקנה של החברה היא שמתוך כ-200 אימיילים שעובד ממוצע מקבל מדי יום – תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל, 200! – רק עשרה אחוזים מועילים לו.
בכוונת החברה לשים קץ לאימייל הפנימי בתוך כשנה וחצי. עד כאן החדשות הטובות. הרעות הן שהעובדים יתבקשו לתקשר זה עם במערכת מסרונים מיידיים, ובעזרת איזשהו תחליץ של פייסבוק (תחליץ=תחליף מעורר פלצות, על משקל תבחיל, שהוא תבשיל מבחיל) . במילים אחרות, העובדים ימשיכו לעסוק בשטויות - רק בדרכים אחרות.
לא כולם קונים ברשת
עונת הקניות, זו שפעם היתה עונת החגים, מכה בעולם המערבי בכל עוזה. אפשר היה לראות את זה לפני דור או שניים, כשסי.אס. לואיס כתב את “Exmas”, שהיא עדיין אחד הטקסטים החריפים נגד ההתמסחרות של חיינו. חברת המחקר קומסקור, מצדה, מדווחת כעת שבשיא עונת הבולמוס, שחל בשבוע שעבר, שפכו האמריקאים לא פחות משישה מיליארד דולר.
כל הקניות המקוונות האלה מועילות למטרה אחת, לפחות: זיהוי הפער הדיגיטלי. "הניו יורק טיימס" מציין ש"יום שני המקוון" (Cyber Monday) הפך, זה השנה השניה ברציפות, ליום הקניות החזק ביותר של השנה. אבל ההוצאות לא מתחלקות שווה בשווה: אם אתה גר בעיר או בפרבר, ואם יש לך כסף, הסיכוי שלך ליהנות מפס רחב גדול משמעותית מזה של אדם עני או תושב אזור כפרי.
לא כולם משתתפים בחגיגת הקניות ברשת צילום: shutterstock
חלק מזה, כמובן, נובע מהפער הקבוע בין מי שיש לו ויכול לבזבז לבין העניים של לואיס, שהיו צריכים להתחפש לסנטה קלאוס כדי לשרוד את העונה. אבל חלק ממנו נובע ממדיניות מכוונת של חברות הסלולר והכבלים בארה"ב, שפשוט לא משתלם להן להשקיע את הכסף הנדרש בבניית תשתיות באזורים מרוחקים או כפריים.
לכשני שליש מהאמריקאים כבר יש פס רחב. לשליש אין. אם וכאשר הם יצטרפו לעגלה – אלא אם יישמטו ממנה לגמרי – הם כנראה יעשו את זה באמצעות סמארטפון. יש לכך סיבה עיקרית אחת: פשוט זול יותר לקנות סמארטפון מסובסד מספקית הסלולר הקרובה למקום מגוריך מאשר להשקיע במחשב ובחיבור רשת. הבעיה היא שגלישה מהסמארטפון היא עדיין תחליף גרוע מאוד לחיבור אמיתי לאינטרנט
זה לא חייב להיות כך. זה רק מה שקורה כשיש לנו שוק שמעמיד פני חופשי: עסקים עושים את מה שטוב להם, לא מה שטוב לחברה. אם אנחנו רוצים שלכולם ייהנו מפירות הטכנולוגיה, אין מנוס מהתערבות ממשלתית בשוק גם בתחום שנחשב בטעות למותרות - החיבור לרשת.
קנה כבר, קרציה
שוק הספרים המודפסים מוצא את עצמו במצור מול הכוח העולה של ספרים דיגיטליים, וחנויות ספרים – מוסד ותיק שקיים כבר כ-500 שנה – מתחילות לשאול שאלות קיומיות.
אמזון פגעה בבסיס הקיום שלהן כבר לפני 15 שנים, כשהתחילה למכור ספרים לכל מתוך קטלוג שהיה גדול הרבה יותר מזה של כל חנות. אבל אז עדיין עמדו בפניה כמה מכשולים: עלות המשלוח, המיסים – וגרוע מכך, ההמתנה. הרוכש היה צריך לבחור בין שליחה של הספר בעלות נמוכה (אבל באמצעות סירת קאנו שאינדיאני קשיש חותר בה), או בדואר אוויר מהיר (אבל בעלות של כלייה ממוצעת). ואדם שרוצה ספר, ובכן, הוא רוצה את הספר שלו, ורצוי עכשיו.
הספרים הדיגיטליים חיסלו את הבעיות האלה. אין דמי משלוח, הספר מגיע תוך עשרות שניות, והמודל העסקי של חנויות הספרים חוטף עוד מכה. בעלי החנויות, כאותם דינוזאורים הבוהים במטאור המתקרב במהירות אל ביצתם, מתחילים לקלוט שזה מה שקורה, וזה מדאיג ומעצבן אותם.
בורדרס, רשת חנויות ספרים שנסגרה בארה"ב. תעשייה בבעיה צילום: בלומברג במיוחד מעצבנת אותם הנטיה של קונים דיגיטליים לבזבז את הזמן שלהם. תופעה חשודה נצפתה בחודשים האחרונים, של לקוחות שמסתובבים בחנויות ספרים תוך שהם מתייעצים בסמארטפונים שלהם ללא הרף. מחקר שנערך לאחרונה מאושש את החשדות של המוכרים: 24% מהאנשים שרכשו ספר דיגיטלי לאחרונה הודו שהם קודם כל הציצו בו בחנות של ממש. זה נכון אף יותר למשתמשי אמזון – 39% מרוכשי הספרים הדיגיטליים אצלה אמרו שנקטו בשיטה הזו.
בעלי חנויות ספרים מוחים על כך שהמשתמשים מבזבזים את זמנם, ולמעשה את המשאבים שלהם – הם הרי בחרו אוסף ספרים, יצרו אווירה, ועשו כל מה שמבדיל חנות ספרים מסתם מרכול עם הרבה עץ מת. ואחר כך יש לקונים גם את החוצפה ללכת ולרכוש את הספר במקום אחר. אנשים, גלו שרידים של הוגנות. אם אתם משתמשים בשירותיה של חנות ספרים, קנו ממנה משהו.
קצרצרים
בתי המשפט הבריטיים מבצעים קפיצה גדולה קדימה: החל מאפריל הקרוב, התובעים בבריטניה יגיעו לבתי המשפט כשהם מצוידים בטאבלטים במקום בהררי נייר. בשלב מאוחר יותר, יצוידו גם השופטים במחשבי הלוח. מערכת המשפט הבריטית בחרה בטאצ'פד של HP – בחירה משונה, משום שעד אפריל בהחלט יתכן שהם יהיו רק זיכרון מעומעם. הדיגיטליזציה של התביעה צפויה לחסוך כ-50 מיליון ליש"ט. תרחם מפלצת הספגטי המעופפת על נשמותיהם של התובעים שעברו את גיל ה-50.
ממשלת סוריה החליטה לעצבן היפסטרים וערסים ברחבי העולם, ואסרה על השימוש באייפון. המשטר לא נקט בצעד הזה מסיבות אסתטיות, אלא מסיבה פרוזאית הרבה יותר – האייפון שימש את מתנגדי המשטר לדיווח לחו"ל על מעשי הזוועה שלו. עד כה לא דווח על איסורים על סמארטפונים מתוצרת אחרת, אבל אם אתם עוברים במכס הסורי בזמן הקרוב, לא הייתי מנסה להגניב כזה.
האם אתם חוששים שהאח הגדול, כלומר Carrier IQ, עוקב אחריכם באמצעות הגרוטאה הסלולרית שלכם? יש פתרון. בהמשך לכתבה שפרסמנו אתמול, הנה שורה של אפליקציות שמטרתן לבחון האם הרוגלה מותקנת על הסמארטפון שלכם. מבדיקה ראשונית, התשובה של המכשיר שלי – HTC שנקנה עצמאית – היא שלילית, ולא התקבלו דיווחים על מכשירים שנקנו בארץ וכוללים את התוכנה. מה שאומר שכאשר היצרניות מאשימות את חברות הסלולר האמריקאיות באחריות לכל הפרשה, יכול להיות שהן דוברות אמת.
חברה ברזילאית לייצור קונדומים מצאה את הדרך האולטימטיבית לשכנע אנשים להשתמש במוצרים שלה: היא פונה אליהם בבקשת חברות בפייסבוק... בשם הבן שלהם שלא נולד. המטרה, ככל הנראה, היא לגרום לאנשים להתקף הלם קל, אחר כך לאנחת רווחה, ומיד לאחר מכן לריצה מטורפת אל בית המרקחת הקרוב, כדי לקנות את מוצרי החברה. פייסבוק בדרך כלל נוקטת כלפי יוצרי פרופילים מזויפים צעדים שגודזילה היה מגדיר כמוגזמים, אבל למפרסמים מותר יותר.
דיווחנו כאן לפני מספר ימים שה-GCHQ הבריטית, שפעם היתה סוכנות חשאית של ממש למעקב אותות, עוברת תקופה קשה והיא מתחילה לפרסם את קיומה ולמשוך עובדים באמצעות פרסום חידה מסובכת למדי ברשת. מסתבר שהתקופה שעוברת על GCHQ קשה מהצפוי: חיפוש גוגל לא מסובך מדי מוצא את העמוד שמכיל את התשובה. אוי, איך נפלו גיבורים.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו
בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי"
- dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
