המחוזי בירושלים דחה בקשה לייצוגית נגד פרויקט הספרים של גוגל
הסופר יונתן בראונר, שפנה לביהמ"ש בטענה שענקית הרשת מפירה זכויות יוצרים, התבסס על סעיף צרכני בחוק לצורך הגשת התביעה. השופטת: "גוגל אינה מעניקה לתובע שירות"
בראונר טען בתביעה שהגישה בחודש אפריל האחרון כי גוגל מבצעת הפרת זכויות יוצרים בספרים בהיקף הרחב והפוגעני ביותר בהיסטוריה האנושית במסגרת פרויקט הספריעם שלה. גוגל סורקת את הטקסט המלא של ספרים קיימים, ועל ידי כך יוצרת עותק של אותם ספרים בפורמט דיגיטלי ומציגה אותו לגולשים. ענקית הרשת מציעה לסופרים להצטרף לשירות ומאפשרת להם לפרסם באמצעותה במנוע החיפוש, אך גם ספריהם של כותבים שאינם מסכימים להצטרף לשירות, דוגמת בראונר, נסרקים.
מהתביעה עלה כי עד כה נסרקו ונאגרו למעלה מ-15 מיליון ספרים ביותר מ-100 מדינות וביותר מ-400 שפות, בהן עברית. באוקטובר 2005, כשנה לאחר תחילת הפרוייקט, הוגשו נגד גוגל שתי תביעות ייצוגיות בבית המשפט הפדרלי בניו יורק. הראשונה היתה של גילדת הסופרים האמריקאית ואת השנייה הגישו חמישה מו"לים, שאליהם הצטרף איגוד המוציאים לאור האמריקאי.
בית המשפט בניו יורק דחה לפני כחצי שנה הסדר פשרה שאליו הגיעה עם איגוד הסופרים האמריקאי, ובמסגרתו היתה אמורה לשלם לאיגוד 125 מיליון דולר. היחס בארה"ב לפרויקט השנוי במחלוקת נחשב לחשדני למדי.
ספרים ישראליים שגוגל סרקה
השופטת: "היחסים בין התובע לגוגל אינם צרכניים"
למרות זאת, החליטה השופטת תמר בזק-רפפורט לדחות את תביעתו של בראונר. חוק תובענות ייצוגיות בישראל קובע רשימה סגורה של נושאים אשר לגביהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית, והתביעה של בראונר התבססה על הסעיף ולפיו לקוח יכול להגיש נגד גוף שנתן לו שירות. אופי הסעיף הוא צרכני ונועד לתביעות מסוג הגנת הצרכן.
המחלוקת היתה האם ניתן לראות בבראונר ובכל בעלי זכויות היוצרים כ"לקוח" של גוגל לצורך התביעה. השופטת קיבלה את הטענה של גוגל, כי בינה לבין המחברים אין יחסים צרכניים, כיון שהוא אינו רוכש מגוגל דבר ואינו מקבל ממנה שירות.
"כאשר גוגל מאפשרת ללקוחותיה חשיפה לספרו של בראונר באמצעות מנוע חיפוש, או במסגרת הפרוייקט גוגל ספרים, אינני סבורה כי ניתן לסווג סיטואציה כזו כסיטואציה 'צרכנית' מנקודת מבטו של בראונר, והוא אינו לקוח של גוגל בסיטואציה זו", כתבה השופטת. "הלקוחות, 'משתמשי הקצה' של גוגל, הם אלו שעושים שימוש במנוע חיפוש ומקבלים שירות. נכון יותר לסווג את בראונר, או כל בעל זכויות אחר דוגמתו, כספק של גוגל, באשר זו קולטת את פרי יצירתו ומעמידה אותו או את חלקו לטובת הציבור".
בראונר טען במסגרת ההליך שגוגל מציעה לבעלי זכויות היוצרים הצטרפות לתכנית ומציעה להם שירותי פרסום, ומכאן שהיא מעניקה שירות צרכני. "אינני מקבלת את הטענה", כתבה השופטת, "הלכה למעשה מעניקה גוגל שירותים גם לבעלי זכויות יוצרים שלא הצטרפו לתכנית".
למרות הקביעה הזאת הרי שהשופטת לא הכריעה בשאלה כיצד יש לסווג את היחסים בין חברי תכנית השותפים לבין גוגל, והאם ניתן לראות בה מערכת עסקית ששוללת תביעה ייצוגית, כפי שניסתה גוגל לטעון.
את גוגל ייצגו עורכי הדין ברק טל ורותה לובן ממשרד יגאל ארנון ועו"ד תמיר אפורי ממשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן. את בראונר ייצגו עורכי הדין שלומי מושקוביץ ויניב סטיס ועו"ד נתי פולינגר מהמשרד פולינגר, ויקמן, כהן.
