דו"ח טכנולוגי: החברה האמריקאית שעוזרת לדיכוי הסורי
חברה בשם "בלו קואוט" מספקת למשטר אסד טכנולוגיה שמסייעת לו לחסום את הגישה לרשת, ובבית הלבן לא מרוצים. וגם: אנונימוס חושפים פדופילים והאם הרובוטים יקחו גם את הג'ובים של מעמד הביניים
דיכוי תוצרת ארה"ב
תוניסיה הצביעה אתמול לראשונה בהיסטוריה שלה, לאחר שנשיאה בן עלי הודח בינואר ויצא לגלות. מובארק, חודש לאחר מכן, הודח על ידי מהפכה עממית. הוא יושב בכלוב ומחכה לגורלו בעוד ההמונים מתמודדים עם המועצה הצבאית (לא, זה לא נגמר, רק הפסיקו לדווח על זה). בלוב, ההמונים עשו בקדאפי מעשה צ'אושסקו ומוסוליני. אז כן, בשאר אסד לא מרגיש כל כך טוב, תודה ששאלתם.
ההתקוממות הסורית נגד שלטון אסד נמשכת כבר שמונה חודשים, ולמרות העובדה שלאף אחד אין מושג ברור מה הולך שם, נראה שאסד מתקשה להחזיק בשלטון. כלומר, אם הוא לא היה מתקשה, זה היה נגמר תוך שבועיים.
האמצעים הרגילים של האסדים – ירי אוטומטי על ההמון ותקציב נדיב למרתפי עינויים – לא מספיקים. כעת עושה המשטר שימוש בכלים מתקדמים יותר, שמטרתם לחסום את הגישה של הסורים לרשת. את האמצעים האלה מספקת לו חברה אמריקאית דווקא, Blue Coat Systems. במחלקת המדינה אומרים שהדבר מדאיג אותם מאוד ומעסיק אותם במידה רבה – כנראה משום שהסיכוי להגיע להחלטה במועצת הבטחון לפעולה נגד סוריה נוסח לוב נמוך יותר מהסיכוי לשלום ישראלי-פלסטיני.
בבלו קואוט עצמם לא מכחישים את הטענה שהסורים משתמשים בציוד שלהם, אבל טוענים שדמשק קיבלה אותו באמצעות סחר עם צד שלישי, כלומר שהחברה עצמה אינה סוחרת ישירות עם "בשאר אסד סרטי סנאף בע"מ". התוצאה היא קריאה לרגולציה על הסחר באמצעי אבטחה ומעקב. זה כנראה לא יקרה בקרוב. יותר מדי כסף מעורב שם, ואלה בסך הכל סורים. או איראנים. או סינים. או טיבטים.
אסד וקדאפי. האחד חושש ללכת בעקבות השני צילום: MCT
אנונימוס נגד הפדופילים
כנופיית הטרור באדר-מיינהוף פוצצה פעם את משרדי מס ההכנסה הגרמני, וזו הפכה במהרה לפעולה האהודה ביותר שלהם. לא בטוח שבארגון הטרור המקוון אנונימוס שמעו על זה, אבל גם אנשיו חשו צורך בשיפור מעמדם בדעת הקהל, והפנו את כלי הנשק שלהם כלפי פורום של פדופילים.
הפדופילים הנ"ל הפעילו פורום שכונה Lolita City, ועשו זאת באמצעות השירות טור, המאפשר חיבור אנונימי. הפורום היה חלק מה-Darknet, כלומר אותו חלק עצום של הרשת שאיננו מאונדקס על ידי מנועי חיפוש, ושאי אפשר להגיע אליו אלא אם אתה יודע בדיוק מהי הכתובת שאתה מחפש. כלי אידיאלי לשיטת חבר מביא חבר.
פעיל אנונימוס. שיפור תדמית צילום:Joseph Nicolia
אלא שכפי שהתחוור לאחרונה, האבטחה של טור – אף על פי שהיא מוצלחת יותר מרוב הדברים בסביבה – מכילה פרצה. הפדופילים זוהו, ואנונימוס הורידו את האתר שלהם באמצעות התקפת DDoS. ליתר בטחון ההאקרים גם הדליפו את הפרטים של משתמשי האתר ברשת – 1,589 מהם – כך שכל אחד יוכל לדעת מי הם ולעשות בהם שפטים. להעביר את המידע למי שאמורים לטפל בו, כלומר רשויות החוק? נאאאא.
רובוטים, הם בכל מקום
יותר מדי טורי טכנולוגיה מחזיקים בפילוסופיה של "תראו, נוצץ!", כלומר מתמקדים בגאדג'טים חדשים ומאגניבים שאולי לא ישנו את חייכם אבל יאפשרו לכם לסתום זמנית את החור הפעור בתודעתכם על ידי צעצוע חדש. הטור הזה, שנכתב על ידי מישהו בעל השכלה היסטוריונית ולכן גם בעל פסימיות עמוקה, לא.
טכנולוגיה איננה עומדת מחוץ לקיום האנושי ואי אפשר להסתכל עליה כעל משהו נפרד לו. היא שזורה עמוק בכל מה שאנחנו עושים, ולהסתפק בדיווח עוצר נשימה על השטיק החדש של אחת מהחברות באורווה הטכנולוגית הרגילה – גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון וכו' – מתעלם ממה שהטכנולוגיה שהן משווקות עושות לנו. כתבתי הרבה על החיווט מחדש של המוח שמבצעת בנו טכנולוגיה שמרגילה אותנו לכך שעל כל תנועת יד יש תגובת-גירוי מיידית. החיים הרגילים איטיים הרבה יותר. המוח לא בנוי לזה.
עידן המחשב שינה את חיינו בהרבה מאוד צורות. אחת מהן, כזו שלא מרבים לדבר עליה, היא שהוא הפך חלק ניכר מבני האדם החיים כיום לכאלה שאין להם בעצם כושר השתכרות. רובוטים ממלאים כיום יותר ויותר תפקידים בתחום החקלאות והתעשיה. אם פעם התעשיות האלה נדדו מהמערב לעולם השלישי, הרי שהמקרה של פוקסקון יעיד שעכשיו עוברים הלאה: אחרי שורה של התאבדויות, החברה הצהירה שתעבור להעסיק רובוטים. זה יעלה יותר בהתחלה, אבל ישתלם בטווח הארוך: רובוטים לא מתאבדים ובהתאם לא גורמים רגשות אשמה לאנשים שקונים את המוצרים שלהם. אפשר יהיה לומר הרבה דברים עליהם, אבל אי אפשר יהיה לטעון שמנצלים אותם.
ופוקסקון כנראה לא תהיה היחידה. שני חוקרים, אריק ברינג'ולפסון ואנדרו מק'אפי – שבעבר היו ידועים דווקא בטכנו-אוטופיזם שלהם – צפויים להוציא היום (ב') לאור ספר, Race Against The Machine שמו, משחק מילים ברור על שמה של הלהקה האנטי-קפיטליסטית המצליחה.
בספר טוענים החוקרים שבשנים הקרובות, הרובוטיזציה תגיע גם לתחום השירותים, שהוא פחות או יותר תחום העבודה היחיד שנשאר למעמד הבינוני. התאגידים, הם אומרים, העלו בעשור האחרון את ההשקעה שלהם במחשוב ורובוטיזציה ב-26% - אבל השכר (להוציא שכר הבכירים, כמובן) לא עלה. בעשור האחרון, התפוקה עלתה ב-2.5% - אבל מספר העובדים רק ירד.
המכונות, מצידן, ממשיכות להשתפר. כדי לנצח אותן, כלומר כדי לבצע עבודה טובה יותר מהן, אנשים צריכים יותר השכלה. זו, מצידה, עולה כסף רב, שלהרבה אנשים אין. פעם היינו צריכים להתחרות באנשים. עכשיו אנחנו צריכים להתחרות גם במכונות, שגם אם לא יכולות עדיין לחשוב באמת, בהחלט יודעות לעשות את העבודה.
איך ייראה עולם שבו חלק ניכר מהאוכלוסיה לא עובד, או עובד בחצי משרה ומקבל עבור כך שכר זעום, בזמן שמכונות פולטות עוד ועוד מוצרים שתעשיית הפרסום מנסה לשכנע אותנו שאנחנו חייבים לקנות, הכל תוך הצפה בבידור זול ומטמטם? גם זו שאלה טכנולוגית. הגיע הזמן לחשוב גם עליה, ולא רק על שאלות הרות גורל כמו "אייפון או גלקסי?".
קצרצרים
אנחנו מדווחים כעת בהתרגשות על כך שילדי סקריפטים מנוזלים שעדיין גרים במרתף של ההורים ממשיכים להכות: אחד מהם השתלט זמנית על ערוץ היוטיוב של מיקרוסופט ומחק את התוכן שהיה שם. מיקרוסופט יצרה קשר עם גוגל – יש לקוות שלא תוך כדי גיחוך ומלמול "All your android device are belong to us" – וזו החזירה תוך זמן קצר את השליטה לידיה.
הבלוגוספירה הטכנולוגית רטטה הלילה כאשר נודע שהביוגרפיה הרשמית של סטיב ג'ובס נמכרת בחנות הקינדל ובתחליף הקלוש של אפל, האייבוקס. בדרך למדנו שהסיבה שלאנדרואיד אין גישה לאייטיונז של אפל היא משום שהרעיון עצבן את סטיב ג'ובס. הוא אמר שבאפל שקלו ליצור קליינט אייטיונז לאנדרואיד – יש כזה לחלונות – אבל בסופו של דבר ג'ובס החליט שאין בכך תועלת "פרט לכך שזה ישמח את משתמשי אנדרואיד. ואני לא רוצה לשמח את משתמשי אנדרואיד". צריך לזכור, במקרה הזה, את מה שביל גייטס אמר על ג'ובס: "משונה מיסודו ולא לגמרי אנושי".
רופרט מרדוק מצא את האשמים בקריסה בלהבות של מייספייס, שאותה רכש תמורת יותר מחצי מיליארד דולר ומכר ב-35 מיליונים מסכנים בלבד: כולם חוץ ממנו, כמובן. אם רק היו מטפלים בנכס כמו שצריך, הוא טוען, אפשר היה להפטר ממנו בשווי של שישה מיליארד דולר. כאן המקום להזכיר שמרדוק, בעת רכישת מייספייס, רטן בגועל ש"יופי, נכנסו לעסקי ה-Stalking", כלומר - רדיפה או מעקב אחר אנשים. זה לא היה תיאור מדויק של המצב: כפי שאנחנו יודעים היום, העיתונים של מרדוק היו מעורבים ב-Stalking עד צוואר גם שנים קודם לכן, באמצעות האזנות סתר.
מרדוק. כו-לם אשמים, חוץ ממנו צילום: בלומברג
מבוכה בשירות הבטחון הבריטי, MI-5: מסתבר שהשירות העלה לאחרונה בלוג, אבל למרבה האירוניה לא איבטח אותו כראוי, והתוצאה היתה אתר שכל אחד יכול לערוך. לא רבים טרחו לעשות זאת – רק מגיב אחד התעצבן על האבטחה – והאתר הורד במהירות והוחלף באחד מאובטח יותר. לאירועים כאלה יש אפס השפעה על המערכות הפנימיות של ארגוני ביטחון, אבל הם יוצרים לא מעט מבוכה תקשורתית.
הרודן הלובי מועמר קדאפי עשה לאחרונה את הצעד החיובי הראשון בחייו והתפגר, וגם את זה מישהו היה צריך לעשות בשבילו. בסרטון הווידיאו המתעד את סיכולו הממוקד (זהירות, תמונות קשות) ניתן לראות את המורדים מחטטים בתיק של הרודן. קדאפי, כמסתבר (דקה 2:40), היה משתמש אייפון. איך אומרת הפרסומת ההיא של אפל? Here's to the crazy ones? כנראה לא על זה הם חשבו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
