דו"ח טכנולוגי: כשהמסמכים הרגישים דולפים דווקא מוויקיליקס

האתר הדולף

מה היה שם? אה, שום דבר מיוחד. לפי הפרסומים, זו בסך הכל כמות גדולה של מסמכים שחושפים את זהותם של מרגלים ומודיעים למען ארה"ב במדינות שונות, בהן גם ישראל. השמות הללו לא פורסמו כשוויקיליקס עוררה סערה בנובמבר 2010, כשהראתה שארה"ב משתמשת בשגרירויותיה בעולם כרשת ריגול בינלאומית, ושדיפלומטים קיבלו הנחיות לאסוף מידע מודיעיני במדינות שבהן הוצבו.

ויקיליקס לא שחררה לציבור את שמותיהם של המודיעים והמרגלים, מסיבות מובנות: רק חישבו מה עלול לקרות לאדם כזה באפגניסטן. השאלה היא למה בכלל נשמר עותק מקורי על הרשת, עם הגנות קלושות כל כך, מבלי שהשמות מושחרים. לפי הדיווח ב"דר פרייטג" הקובץ מתייחס למודיעים באפגניסטן, עיראק, ירדן וכאמור ישראל.

אבל, אומר קאר חדות, התקשורת מתעייפת במהירות מסיפורי הדלפות, וכדי להשאר בכותרות כת חופש המידע צריכה לעשות דברים נועזים יותר ויותר – בדיוק כמו מפרסמים. דם על הידיים? עוד לא. אבל תנו להם זמן.

ג'וליאן אסאנג'. זלזול במחיר האנושי של חשיפת מידע צילום: אי פי אי

גוגל+? זה בשבילנו

שמידט אמר עוד שאף אחד לא מכריח אף אחד להשתמש בגוגל+, כך שמבחינתו אין כאן שאלה של פלישה לפרטיות. אנשים שחוששים מפגיעה בפרטיותם - פשוט לא צריכים להשתמש בשירות. בנוגע לשימוש בגוגל+ במדינות דיקטטוריות, שמידט אמר שלתושבים שם ממילא אין ציפייה שהשלטונות שם ישמרו על פרטיותם.

נקודה מעניינת אחרת של שמידט היא שהרשת מלאה באנשים רעים, ואם נוכל לזהות אותם - נוכל לתת להם "ניקוד שלילי". באופן אישי, אני חושב שכל אדם שפוי צריך להצטמרר מהרעיון שענק עסקי חסר מעצורים כמו גוגל יוכל להגדיר אותך כ"אדם רע" ולנקד אותך כלפי מטה.

עם זאת, לזכותו של שמידט ייאמר שבניגוד למארק צוקרברג, הוא לא מסתיר את העובדה שגוגל+ מיועדת לשרת קודם כל את גוגל, לא את הגולש, ושיש לחברה תכניות מסחריות מאוד בנוגע למידע שהגולש מספק לה. אי אפשר לומר שלא קיבלנו אזהרה ראויה.

המדריך לעריצים, מעודכן לעידן הרשת

כתיבת עצות קצרות לעריצים היא סוגה ספרותית בעלת ותק. אריסטו כתב מדריך מקוצר לדיקטטור המתחיל: הסת את העם נגד האליטה, צור פרוייקטי בניה מנופחים שהם חסרי תועלת אבל מספקים עבודה לא הכרחית להמון, והקפד תמיד להיות במצב מלחמה או כמעט מלחמה. ניקולו מקיוואלי כתב את הספר הבעייתי מאוד "הנסיך", שעליו אמר המעריץ הנרי קיסינג'ר שכל פוליטיקאי חייב להכחיש שאי פעם שמע על הספר אבל להחזיק עותק שלו מתחת לכרית.

הבכיר הנאצי הרמן גרינג הצטרף לדיונים האלה אחרי מלחמת העולם השניה, כשהיה לו זמן לחשוב בנירנברג קודם להתאבדותו. גם הוא אמר שהשליט צריך, כדי להימנע מסכנה פנימית למשטרו, להוציא את העם למלחמה – דבר קל לביצוע תחת כל שיטת משטר. כל מה שצריך לעשות הוא להאשים את מתנגדי המלחמה בחוסר פטריוטיות או בכך שהם משרתים את הצד השני. זה עובד כמו קסם.

כל העצות האלה מתייחסות למצב שאותו תיאר ג'ורג' אורוול, זה שבו מנסים לשלוט בנו באמצעות פחד. מדינות רבות כיום נמצאות במצב שמזכיר יותר את תיאוריו של אלדוס האקסלי, מחבר "עולם חדש ומופלא": עונג נצחי לצד שעמום נצחי, שכנגדו מוצעת הסחת דעת נצחית - שמסיתה את תשומת הלב מעניינים בוערים. על רקע המצב הזה, מציג מחקר חדש את הדרך שבה יוכל הרודן המעודכן להישאר במשכן, עם קצת עזרה מרשתות חברתיות.

חוסני מובארק, בשאר אסד, בן-עלי מתוניסיה ומועמר קדאפי הם כולם חניכי שנות החמישים, עידן הזהב של העריצות הצבאית. נאביד האסנפור, שחקר את המהפכות בעולם הערבי, טוען שכולם עשו את אותה טעות קריטית, מבחינתם: הם שיבשו את הרשת או ניסו לכבות אותה לגמרי.

קדאפי. טעה כשחסם את הרשת? צילום: רויטרס

ולמה זו טעות? כי על פי ממצאיו של האסנפור, הרשת – ובמיוחד הרשתות החברתיות – הן גורם מעכב מחאה ומעודד בזבוז זמן. רוב גדול של האזרחים, בכל מדינה ובכל מצב, הם אינם מעורבים פוליטית. הרשת מאפשרת להם להמשיך בכך ביעילות. תראו, חתולול!

אבל כשמכבים את האינטרנט, אנשים יוצאים לרחוב כדי לברר למה אספקת הבידור הקבועה שלהם הופרעה. והם מדברים עם אנשים אחרים, והם מתעצבנים. ואם הם כבר ברחוב, אז למה לא להצטרף להמון הזועם, ולהפיל מכס המלכות את הבן כלבה שהם אף פעם לא חיבבו במיוחד ועכשיו גם מונע מהם לצפות ביוטיוב?

קצרצרים

מדיניות הסודיות החולנית של אפל מגיעה גם לחברות שעשויות לעשות איתה עסקים: ספקית הסלולר האמריקאית ספרינט הורתה לעובדיה לסתום את הפה בכל מה שקשור להשקת האייפון 5, שלפי השמועות ינחת בספרינט באוקטובר הקרוב. העובדים מתבקשים להגיב ב"אין תגובה" על שאלות בנושא, או להפנות את השואלים לדף היח"צ הבלתי מועיל של החברה.

ולידיעה הקומית של היום: סמלו של ארגון הטרור המקוון אנונימוס הוא מסכת גאי פוקס, הקושר הקתולי שניסה לרצוח את המלך ג'יימס הראשון והפרלמנט שלו, ולהמיר את הדיקטטורה הרכה של בית סטיוארט בדיקטטורה נוקשה הרבה יותר. אם לא היה די בכך, הארגון שתוקף כל גוף סמכותי בסביבה בחר כסמל מסכה שהיא סימן רשום – וכל מסכה שאנשי הארגון קונים, מכניסה עוד קצת כסף לקופת תאגיד הענק טיים וורנר. המציאות מרשה לעצמה וולגריות שכל תסריטאי מתחיל היה דוחה.

פעילי אנונימוס. המסיכות מכניסות כסף לטיים וורנר צילום: cc by liryon

דיווחנו אתמול על הסכנה לשלומן של רשתות הסלולר בארה"ב, עקב השתוללות הסופה העצבנית איירין. ובכן, איירין שונמכה לסופה טרופית וגרמה הרבה פחות נזק מהמצופה. גם לרשתות הסלולר שלום. מי שנפגעו היו, כצפוי, משתמשי הטלפונים הקוויים: 132 אלף מהם נתקעו ללא שירות כיוון שעמוד הטלפון הקרוב למקום מגוריהם חלף עם הרוח.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"