דו"ח טכנולוגי: חסימת הסלולר עלתה ביוקר
משטרת BART ממשיכה לשלם על חסימת הרשת שם, מורים במיזורי עותרים נגד איסור ההתיידדות עם תלמידים, ונמשך הבלגאן בוויקיליקס
רציתם מהומות? קיבלתם
לפני כשבועיים חסמה משטרת BART – רשות התעבורה של סאן פרנסיסקו – את הקליטה הסלולרית בכמה מתחנות הרכבת התחתית שם. המטרה היתה מניעת סיוע מצד הנוסעים להפגנות במקום, לאחר שהמשטרה שלחה לעולם שכולו טוב את אחד הנוסעים.
התוצאה היתה מהומת אלוהים: בפעם הראשונה הופעלו טקטיקות נוסח מובארק במדינה מערבית. כל זה קרה תחת הרושם של המהומות שפרצו בלונדון, ואנשים כבר התחילו לדבר על קריסת כל הסדר הידוע באמצעות רשתות חברתיות ותקשורת סלולרית.
המצב נרגע מאז, והמהומות בלונדון שככו ונראות עכשיו הרבה יותר מפחידות משנראו בשעתו; מספר ההרוגים שבהן היה זעום והן נראות הרבה פחות כמו סוף העולם. בסאן פרנסיסקו, מצד שני, ההפגנות עדיין נמשכות. ביום שני, מאורגנות תחת ההאשתג המתוחכם MuBARTek# בטוויטר, אילצו ההפגנות את בארט לסגור ארבע תחנות רכבת. זה היה בשעות העומס, אז לא ברור מה היתה התגובה של האנשים מן השורה שבסך הכל רצו לחזור הביתה מהעבודה. היום מתוכננות הפגנות נוספות, והן צפויות להיות גדולות יותר.
הדרישה של המפגינים היא ש-BART תחזור בה רשמית מהטענה שלה שהפסקת השירות היתה לגיטימית. החברה טוענת שלאף אחד אין זכות דיבור בשטח פרטי – ושהרכבת התחתית איננה שטח ציבורי אלא פרטי, משום שהיא שייכת לחברה. יש בזה הגיון מסוים – אבל הוא דורש את הלאמתה של הרכבת. לא יעלה על הדעת שאנשים לא יוכלו לומר זה לזה מה שהם רוצים רק כי הם על רכבת, או על רציף.
חלק מחבר המנהלים של BART לא מתלהב, בלשון המעטה, מהמדיניות הזו. הם מציינים שהתוצאה עד כה היתה הרגזת הציבור הרחב וניפוח מספר קטן של מוחים למספר גדול הרבה יותר, תוך נזק ליחסי הציבור של החברה שגדול יותר מזה שהיה נגרם אם היא היתה שוכרת את ליברמן כראש צוות היח"צ. ואם זה לא היה מספיק, החברה והמשטרה שלה משכו את תשומת ליבם של הילדים המשועממים של אנונימוס. בקצרה, אין ספק שזו היתה מהמוצלחות, מהמוצלחות שבפעולות המשטרתיות.
מורים ותלמידים מסרבים להיות אויבים
דיווחנו לפני כשלושה שבועות על כך שמדינת מיזורי העבירה חוק שאוסר על מורים להפוך ל"חברים" של תלמידים ברשתות חברתיות. כפי שצוין אז, בכלל לא ברור שהחוק הזה חוקתי (לישראלים שבין הקוראים: חוקה היא מין חוק-על כזה, שקובע את כללי המשחק ושחוקים רגילים לא יכולים לסתור אותו). עכשיו קרה הצפוי מכל, והמורים עותרים נגד החוק לבית משפט פדרלי.
המורים טוענים שהחוק כל כך לא ברור, שהם לא יודעים איזו התנהגות הוא אוסר ואיזו הוא מתיר, ושאיסור על תקשורת ברשתות חברתיות פוגע בזכות הדיבור של המורים. המורים טוענים עוד כי הם לא מכירים שום חוק אחר, בשום מדינה אחרת, שמצמצם באופן כזה את יכולת התקשורת של מורים ותלמידים. החוק מתיר מגע בין תלמידים ומורים אם המגע הזה מפוקח על ידי הורים, מנהלים או הציבור, והוא נשמע באופן חשוד כמו רמיזה גסה שמורים נוטים לפדופיליה ושאין לסמוך עליהם בסביבת ילדים.
הסנאטורית של מדינת מיזורי שקידמה את התועבה, ג'יין קנינגהאם, טוענת בתוקף שהחוק ברור לחלוטין ושהוא אוסר רק על תקשורת "סמויה" בין מחנכים וקטינים שטרם בגרו. היא גם טוענת שארגוני המורים ראו את הגרסה הסופית של החוק, טענה שהארגונים מכחישים – הם אומרים שהגרסה הסופית חריפה יותר משהכירו. המשך יבוא.
ונעבור לשלב הקופים המעופפים
הכת של ג'וליאן אסאנג', וויקיליקס, שוב נמצאת בכותרות. אתר ההדלפות לא קיבל הדלפות כבר די הרבה זמן, משום שאחד החברים המרכזיים בארגון, דניאל דומשייט-ברג, ערק ממנו יותר משנה – ולקח איתו את מנגנון קבלת המידע המוצפן של הארגון. וויקיליקס היתה עסוקה מדי בכרכורים סביב אסאנג' ומשפט ההסגרה שלו מכדי לתקן את החור הפעור הזה במערך שלהם.
ג'וליאן אסאנג'. איפה ההדלפה על בנק אוף אמריקה? הושמדה צילום: cc-by-sa-New Media Days עכשיו מעורר דומשייט-ברג שערוריה נוספת. כחלק מקידום הספר החדש שלו, שבתורו מיועד לקדם את דומשייט-ברג ואת הארגון המתחרה שהקים, OpenLeaks, מדווח דומשייט-ברג לראשונה שהוא לא רק הסתלק עם מערכת ההצפנה – בהתחשב בזה שהוא בנה אותה, זה עוד בערך הגיוני – אלא גם השמיד כמות עצומה של מידע שהודלף לוויקיליקס.
בין המסמכים שהשמיד דומשייט-ברג אפשר למצוא את רשימת האסורים בטיסה של ארה"ב – מאות אלפי, אם לא מיליוני שמות – כמו גם חמישה גיגה-בייט של מידע על בנק אוף אמריקה, ורישומים מפורטים של ארגונים ניאו נאציים.
במשך חודשים רמזו בוויקיליקס שהם עומדים להפיץ מידע מביך על בנק גדול בארה"ב, תוך רמיזות גסות והולכות שמדובר בבנק אוף אמריקה. בחודשים האחרונים הם היו שקטים למדי בנושא. עכשיו אפשר להבין למה: דומשייט-ברג השמיד את המידע. האקדח של אסאנג' נשאר נטול קליעים.
למה, לעזאזל? ובכן, דומשייט-ברג טוען שהוא לא סומך על אסאנג' שיטפל במידע הרגיש הזה באחריות הנדרשת – וקשה להאשים אותו – ואשר על כן, לדבריו, הוא השמיד את המסמכים כדי למנוע פגיעה אפשרית במדליפים שלהם. בוויקיליקס, כמובן, האשימו אותו מיד בשיתוף פעולה עם המודיעין האמריקאי, כמו גם בזלזול במדליפים – האשמה שקשה שלא להתרשם שהיא נכונה. וגם כאן, המשך שידורי אופרת הסבון הזו – ויקיליקס היה אמור להיות רק הצינור, לא הסיפור – יגיע בשבועות הקרובים.
קצרצרים
יש לשקול ברצינות את הרעיון של קורבן אדם לאיזה אל ישן ושכוח, אולי זה יעזור להרחיק את רוע הגזירה: במהלך שמאיים להשמיד את שאריות השפיות של המין האנושי, מנסה כעת אפל להוציא פטנט על תועבה בשם קריוקי, שתאפשר להפוך את האייפונים והאייפודים שלה למכונות זיופים ניידות. המרחב הציבורי מעולם לא נשמע נורא כל כך. אם יש ממשלה, תופיע נא מיד.
מאז יום רביעי האחרון, מפעיל טוויטר אוטומטית את שירות קיצור הקישורים שלו, t.co, על כל קישור שאורכו יותר מ-20 תווים. זה צעד קטן (אם כי מבורך) למשתמש, אבל צעד גדול לטוויטר: הוא הופך רשמית לספק תוכן תעבורה גדול להמון, המון אתרים. מטבע הדברים, מאחר ושירותי קיצור קישורים משמשים הרבה מאד משתמשי טוויטר, t.co עשוי לדחוק את רגליהם של השירותים הוותיקים יותר. מצד שני, לא ברור איך כל זה יכניס לטוויטר ולו שנקל שחוק אחד.
טוויטר. הופך לשירות קיצור הכתובות הפופולרי בעולם? צילום: MCT
זעקה עולה ויורדת נשמעה בשבוע האחרון ברשת, לאחר שהסתבר ש-msn.com הוא אחד האתרים הבולטים המשתמש במה שמכונה "עוגיות על", כלי מעקב אחרי המשתמש שממשיכים לעקוב אחריו גם לאחר שהאומלל מחק את העוגיות במחשב שלו. מיקרוסופט בחנה את הנושא, השמידה את העוגיות, ואמרה שמדובר בשאריות של קוד ישן. החברה אמרה עוד כי לא העבירה את המידע שנאסף לצד שלישי.
רשויות הפרטיות של בלגיה הודיעו לגוגל כי הן רוצות ממנה 150,000 יורו, כאן ועכשיו, כפיצוי על החדירה לפרטיותם של תושבי בלגיה בהקשר לפרויקט סטריט וויו. באם לא תשלם גוגל את הסכום הנלעג, מאיימים בבלגיה, הם יקחו אותה לבית משפט. גוגל נמנעה עד כה מלהודיע על כך שבקרוב כל הרשויות הבלגיות יימחקו מהאינדקס שלה. במקביל, גוגל מרחיבה את שירותי הריגול שלה לנהר האמזונס, ובקרוב היא תמפה גם אותו – באמצעות העמסת התלת-אופניים שלה, המצוידים במצלמות, על ספינות נהר. אל תצאו לטיול שאחרי הצבא בלי זה.
Google Street View. הבלגים דורשים פיצוי צילום: בלומברג
אנחנו שומעים הרבה מאד על הניכור שגורמים סמארטפונים, משחקי מחשב ושאר תופעות דיגיטליות. אבל מחקר שיצא לאחרונה טוען בעקשנות שהם דווקא מסייעים להורים ולילדים להתחבר אלה אל אלה. ארבעה מכל חמישה הורים שנסקרו לאחרונה אמרו שהם משחקים במשחקי מחשב עם ילדיהם ורואים בכך זמן איכות, בעוד שמספר גדול של סבים וסבתות אמרו כי הם משחקים משחקי מחשב עם נכדיהם בנסיון להתקרב אליהם.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
