דו"ח טכנולוגי: הטרשת החברתית כאויב הציבור
בבריטניה וסן פרנסיסקו מסמנים אויב חדש, פייסבוק ממשיכה בתרגילי יח"צ, משתמש אפל זועם מגלה שחויב ונכלא מחוץ לענן, ומה היה קורה אם טים ברנרס-לי היה מוציא פטנט על הרשת
אכטונג, פייסבוק!
משטרת התחבורה של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, הידועה כבארט (Bay Area Rapid Transport), נקטה בפעולה שנויה במחלוקת וכנראה בלתי חוקית בסוף השבוע: היא חסמה שידורי סלולר בכמה מהתחנות שלה. הסיבה להתנהלות החריגה (שב-EFF הגדירו בחריפות כדומה לזו של הפרעה המודח, חוסני מובארק, בימיו האחרונים בשלטון) היא חשש של החזירים המקומיים ממחאה נגדם, אחרי שהם חוררו נוסע למוות. הם, בתגובה, פשוט הורידו את השאלטר. זו, ראוי לציין, לא הפעם הראשונה ששוטרי בארט יורים למוות ללא סיבה בנוסע, ולא הפעם הראשונה שהרשת החברתית – ספציפית, יוטיוב – חושפת את ערוותם.
ובצד השני של השלולית האטלנטית, נשא ראש הממשלה דיוויד קמרון נאום בפרלמנט, שהתקבל רע כמעט בכל מקום. לדברי קמרון, הוא שוחח עם ראשי המשטרה – גוף מבוזר למדי בבריטניה – ועם ראשי שירותי הבטחון (!) כדי לשאול אם הם צריכים עוד סמכויות לעקוב אחרי אנשים ברשת החברתית, אבל זו היתה רק המנה הראשונה. קמרון רוצה לחסום אנשים משימוש ברשתות חברתיות, שעליהן הוא הפיל את כל התיק של המהומות בבריטניה (מה רציתם שהוא יעשה, יקח אחריות על הקיצוצים הגדולים שהוא מבצע?), והוא אמר שהרשויות ינהלו בקרוב שיחות עם טוויטר, פייסבוק ושאר הכנופיה.
הניסוח של קמרון היה מעומעם: אפשר היה להבין ממנו גם שהממשלה הבריטית תחסום פורעים משימוש בטרשת, וגם שהוא מצפה ממפעילי הרשתות לעשות את זה ולגלות, כדבריו, "יותר אחריות". התגובה השלילית היתה מהירה וכוללת: קאמרון הושווה לשליטים במפרץ שניסו לחסום את בלקברי, ובאופן כללי היתה הסכמה שמדובר בכרסום בחירות הדיבור. גם החברות עצמן הביעו התלהבות מוגבלת מאד מהרעיון.
דיוויד "צנזורה זה לא רק לערבים" קמרון צילום: בלומברג
ארגון הטרור המקוון אנונימוס קורא, בתגובה, לערוך הפגנות ברכבת התחתית בסן פרנסיסקו – לא התגובה המקובלת שלו, יש להודות, למרות שהארגון כן תכנן מספר הפגנות שלוות בעבר – תוך שימוש בכלים הרגילים של הפצצת אמצעי התקשורת של בארט עד לשיתוקם. בבריטניה, קורא הארגון להפגנה ענקית ושלווה ב-15 באוקטובר, עד להפלת המשטר שם, תוך שהוא מציין שהממשלה תנצל את המהומות כדי לפגוע עוד יותר בזכויות האזרח.
תוך כך, במהלך חדשני שצפוי לעורר מחלוקת, משטרת מנצ'סטר התחילה לפרסם בטוויטר את שמותיהם, תאריכי הלידה והכתובות (!) של בוזזים שהורשעו. זה, כנראה, משהו שרוב הבוזזים לא הביאו בחשבון.
אנחנו? מה אתם רוצים מחיינו?
פייסבוק נאלצה להתמודד בשבוע האחרון עם שמועה מרושעת - ואמינה לחלוטין, בהתחשב בהיסטוריה המפוקפקת של החברה - על פיה היא מפרסמת את מספר הטלפון של משתמשים. זה בכלל לא המצב! החברה רק שותה את המידע מהסמארטפון שלך ושומרת אותו, לצרכיה, בשרתים שלה, שהם כידוע מאובטחים היטב. או שלא. ובכל מקרה, לא כל אחד יכול לראות את הטלפון שלך, רק אתה והאיש שהעלה אותו לשם.
כי, כמסתבר, גם אם אתה אדם בעל חוש בריא ולא נתת למספר הטלפון שלך להכנס לאותו מחוז עם פייסבוק, הרי שאם מישהו מודע פחות אמר לפייסבוק "וואלה, למה לא, מזגי את אנשי הקשר בטלפון שלי אם אנשי הקשר בפייסבוק, מה יכול להיות רע", טראח – המספר שלך מסתובב אצל מארק צוקרברג. פייסבוק, כמובן, אומרת שמה אתם רוצים מהחיים שלה, היא פירסמה דיסקליימר שלם שאומר שאם אתה עושה את זה, כדאי שתברר קודם אם החברים שלך מסכימים. אתם מבינים? אתה צריך להפסיק את המיזוג, לסגור את הדיסקליימר, וללכת לעשות כמה מאות טלפונים דחופים. נראה לכם שמישהו עושה את זה?
תרגיל דומה מבצעת פייסבוק בכל מה שקשור להוצאת המידע ממנה. היא נלחמה שנים בציפורניים כדי למנוע מהמשתמשים את היכולת לייצא את מידע החברים שלהם לשירותים אחרים. עכשיו היא פתאום מסכימה, או ליתר דיוק לכך שתוכל להוציא את כתובת המייל שלהם – אבל יש תנאי, כמובן. החברים שלך יצטרכו כולם ללכת להגדרות של פייסבוק, לשחד את המינוטאור ששומר על המבוך, ולקבוע שהם מרשים את ייצוא המידע שלהם. ככה זה בפייסבוק: השתיה של המידע היא ב-opt-out, היצוא שלו ב-opt-in. מבריק.
עננה מעל ראשך
הבעיה עם כל הרעיון הזה של הענן – שמירה של המידע שלך לא על המחשב שלך אלא על שרת מרוחק של איזה תאגיד – היא, אליבא דסקוט הנזלמן, שכל המידע החשוב שלך נמצא עכשיו במקום אחד – כלומר שבוצע ריכוז של כל מה שהפושע המקוון צריך.
ההערה הזו מגיעה לא במקרה. הנזלמן גילה להפתעתו שאפליקציה שמעולם לא רכש על מכשיר שמעולם לא היה לו חייבה אותו בסכומים גדולים. ההארה הזו הגיעה אחרי שאפל הודיעה לו שבוצעה רכישה מהחשבון שלו על גרוטאה בלתי מוכרת, וביקשה ממנו בנימוס לבדוק את הסיסמה שלו. כלומר, אחרי שהאורווה הובערה והסוסים נמכרו לדבק במדינת עולם שלישי, אפל הציעה לו מטף.
והסיסמה שלו, טוען הנזלמן, היתה חזקה. במאוחר, אפל גילתה שיש כאן בעיה ופשוט חסמה את החשבון שלו, כי בוצעו בו פעולות מפוקפקות. עכשיו הנזלמן לא רק בלי סכום של כסף, הוא גם צריך להתמודד עם הביורוקרטיה של אפל בנסיון לקבל גישה חזרה למידע שלו. רמז לחיים טובים יותר: כל דבר שעולה לענן, צריך להיות קיים קודם כל על המחשב שלכם.
מה היה קורה אילו
לפני כעשרים שנה, כפי שציינו לפני כשבוע, חגגה הרשת – ה-world wide web – עשרים שנה לקיומה. היא היתה במידה רבה המצאה של סר טים ברנרס-לי. אבל, אם הוא היה חושב כמו איש תאגיד, בהחלט יכול להיות שלא היה דבר כזה, רשת.
אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת פטנטים חסרת תקדים של הכל בכל, אפל נגד גוגל נגד לודסיס נגד מוטורולה נגד נוקיה, וסליחה לתאבי הבצע ששכחתי. אם סר טים היה הולך במשעול הזה, המשמעות היתה רשת שמפוצלת לגנים נעולים – AOL, CompusServe (זוכרים?) וכל השאר – שהיו יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור הפטנט. מיזוג לא היה מתרחש, רוב מוחלט של היזמות של שני העשורים האחרונים פשוט לא היתה יכולה לקרות. מי שהיה רוצה רשת פתוחה היה צריך לחזור לשירותים פרימיטיביים כמו גופר. ספק אם היו נוצרים בלוגים, או פלטפורמות כמו טוויטר.
בקיצור, כמה טוב שהוא היה אקדמאי – וכמה רע שכל אחד מהדינוזאורים שרבים כיום על שטחי המחיה הנותרים לא מבין עד כמה הוא מזיק גם לעצמו.
קצרצרים
מכירים את הרגע הנורא הזה, שבו אתה מרגיש משהו נשמט, ולאחר מכן שומע את צליל התנפצותו של הסמארטפון היקר שלך, מחמל נפשך, שעלה כמו כליה ממוצעת? משתמשי אייפון, ש-20% מהם דיווחו בעבר על התנפצות המכשיר שלהם, ודאי מכירים. לג'ף בזוס יש פתרון: אמזון עומדת להוציא פטנט על כריות אוויר, קפיצים ושלל שטיקים – כולל מה שנראה כמו מנוע סילון זעיר – שמטרתם למנוע את ההתרסקות. לא ברור מתי, אם בכלל, ההמצאה תראה אור, אבל אם עזר כזה אכן יצא לשוק, סביר שיהיו לו קונים.
וכשאמזון לא מנסה להציל את הגרוטאות היקרות שלכם, היא מנהלת מלחמה במקבילה של חוות התוכן הפושות בחנות הספרים של הקינדל. כל מיני כותבים בשנקל מוכרים את הטקסטים לשלל הוצאות לאור בשקל תשעים, שמעלות את אותם הספרים בשמות שונים, או אפילו בלי לשנות את השם. התוצאה היא הצפה בזבל. דיווחים מתחילים להגיע שאמזון החלה להשליך ספרים כאלה החוצה מהחנות שלה. כך צריך.
גוגל+ כבר כמעט בן חודש וחצי – עוד 22.5 חודשים לבליסת כובע, או לא – ובגוגל כבר החלו לשלב את התוכן שבו בתוצאות החיפוש שלה. בינתיים מדובר רק בפוסטים פומביים: קישורים ששיתפת בפוסט פומבי יופיעו מעתה בתוצאות החיפוש שלך, ושל האנשים שהוספת למעגלים שלך בגוגל+. נסיון להתמודד עם השילוב של פייסבוק במנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט, להכניס את החברתי לחיפוש? כך זה נראה.
חומת התשלום של הניו יורק טיימס עובדת, כך נטען. היא עובדת, למרות ואולי בגלל שאפשר לעקוף אותה בקלות, על ידי הוספת טקסט קצר לכתובת ה-URL. המטרה שלה היא יותר התשלום ופחות החומה. המשמעות היא שאפשר לקשר בקלות לסיפורים של הני"ט – והתוצאה היא יותר מבקרים, וזה מוביל ליותר מבקרים משלמים, כי בסופו של דבר אנשים שונאים להרגיש שהם מנצלים, אם כי זה אולי לא נכון באומת אל-תצא-פראייר שלחופי הים התיכון.
חומת התשלומים הגדולה צילום: cc by DragonWoman
מארק דין הגיע למסקנה שזמנו של ה-PC חלף. למה זה ראוי לציון? משום שדין היה אחד מתריסר המהנדסים שעבדו על ה-PC של IBM, שמציין בימים האחרונים 30 שנים שנים לקיומו. חשוב לציין כאן שדין מודה במשתמע שזו עמדת החברה: IBM הפסיקה לייצר חומרה ועוברת לתוכנה ללקוחות משלמים היטב. דין חושב כעת שהדבר החשוב בתחום המחשבים הוא לא הגרוטאות עצמן, אלא הדרך שבה משתמשים מתממשקים איתן. הוא מודה, עם זאת, שמחשבי PC אולי לא יהיו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אבל ימשיכו להיות מוצר נפוץ מאד – פשוט משום שאם מה שאתה מעוניין בו הוא יצירה ולא צריכה, אין להם עדיין תחליף ראוי.
· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
