דו"ח טכנולוגי: רוצה שהאתר שלך יעבוד מהר? שלם לגוגל

ניטרליות רשת? זה כל כך 2008

עכשיו מכרסמת גוגל בניטרליות הרשת עוד קצת. היא מציעה שירות חדש, Page Speed Service שמו, שבמסגרתו היא תאסוף מידע מאתרים שיפנו אליה בנושא, תערוך אותם מחדש כדי להאיץ את פעילותם, ותציג אותם בעזרת השרתים שלה. הכל תמורת תשלום - עניין נדיר יחסית אצל גוגל - שאמור להיות "תחרותי". במילים אחרות, גוגל אומרת שאם יש לך כסף, היא תאפשר גישה מהירה יותר לאתרים שלך. אם אין לך, באסה.

גוגל למעשה מתעדפת את האתרים שמוכנים לשלם לה כסף על פני האתרים שלא מוכנים לעשות את זה – בדיוק מה שניטרליות הרשת היתה אמורה למנוע. אחרי הכל, אם לגוגל מותר לתבוע מאתרים לשלם עבור מהירות גבוהה יותר, לספקיות רשת מותר לתבוע תשלום מאתרים שמכבידים על התשתית שלהם – צעד שנגדו נלחמה גוגל בשיניים ובציפורניים עד לפני שנה.

זאת תזכורת חשובה: לתאגידי ענק אין אידיאולוגיה. אם הם מאמצים כזו, סימן שהיא מקדמת את השורה התחתונה שלהם. וכשהיא כבר לא, היא נזנחת בשקט. רק אל תהיו רעים ותגידו לגוגל שהיא סתם עוד תאגיד, זה יפגע עמוקות ברגשות של עובדיה.

פייג', ברין ושמידט. אידיאולוגיה? תזכירו לנו?

לחשבון הטוויטר של אובמה שלום

ארצות הברית נמצאת באחד המשברים הקשים בתולדותיה, כאשר הנשיא אובמה רוצה להעלות את תקרת החוב, בעוד יריביו הפוליטיים מסרבים לעשות זאת. אם לא תתקבל הסכמה על העלאת תקרת הריבית מחרתיים (כפי שמסתמן שיקרה), ארה"ב צפויה לפשוט רגל.

יש מי שחושב שזה בעצם הגיוני וקורא לתושבים להשקיע בסמים ולא בזהב. אובמה חושב אחרת, והוא ניצל את חשבון הטוויטר שלו כדי לקרוא לעוקבים אחריו להפעיל לחץ על חברי הקונגרס כדי שיקבלו את עמדתו.

זמן קצר לאחר מכן נרשמה ירידה של כ-35 אלף במספר העוקבים של אובמה. כאן נכנסה לפעולה אחת הבעיות הידועות של עיתונות הטכנולוגיה, ושל דיווחים מיידים בכלל: קוצר הנשימה. המהלך של אובמה הותקף בחריפות, כאשר העובדה שהוא איבד מספר גדול של עוקבים מעידה, לטענת חסרי האוויר, על כך שהמהלך נכשל.

אובמה. העוקבים עזבו? אז מה צילום: בלומברג

או שלא. אובמה, ראוי לציין, לא בוחן את המדיניות שלו באותו אופן שבו מסתכלים עליה כל מיני רועצי מדיה חברתית. המטרה שלו היא לא לאסוף את המספר הגדול ביותר של עוקבים, אלא להשיג את האפקט הפוליטי המקסימלי. בזה, ככל הנראה, הוא הצליח: לחץ הופעל על חברי הקונגרס, וההאשטאג Compromise הוצג 22 אלף פעמים, הגיע ל-36 מיליון קוראים, ושמו של אובמה הוזכר על ידי 28 אלף משתמשים. במקביל, דירוג ההשפעה שלו ברשת עלה.

ובסופו של דבר, 35 אלף משתמשים הם ירידה של 0.4% - ספרו אותם, אפס נקודה ארבעה אחוזים - במספר העוקבים של אובמה. הוא ישרוד, והוא העביר את המסר שלו. המטרה של טוויטר, נזכיר, היא קודם כל לחלוק מידע. התחרות של "למי יש יותר גדול" מגיעה אחר כך.

ואם כבר שימוש בטוויטר כדי להעביר מידע, אולי אפילו יותר מדי מידע... 

המשטרה שלא מפסיקה לדווח

רבים מהאנשים שקראו את ההודעות התעצבנו, והתלוננו - במידה רבה של היגיון - שמדובר בהצפה ושזה לא מה שהם רצו לקבל מהמשטרה שלהם. בלוגרית מקומית טענה שמדובר בבזבוז של כספי הציבור ובאופן כללי מעיקה עליו.

במשטרת סיאטל היו מרוצים: לחימה בפשיעה, אמרו שם, היא מאמץ קהילתי ואנשים צריכים לדעת מה קורה. אחרי הכל, המשטרה נשענת על דיווחים מן הציבור. בעתיד מתכננים שם לבקש מהשוטרים לעדכן בטוויטר על כל פעילות שהם מבצעים. אחרי שהם יבצעו אותה, כמובן.

לשנות את החוקה דרך הרשת

לאיסלנד, מדינה שקפצה בשנים האחרונות מעל הפופיק וקרסה, יש עילה אחת לפחות לגאווה: הפרלמנט של המדינה הוא הוותיק בעולם, אפילו יותר מזה הבריטי. עכשיו שוקל הגוף העתיק הזה הצעה מודרנית להפליא לשדרוג החוקה.

איסלנד, שמנסה למצב את עצמה מחדש אחרי קריסתה הכלכלית, הולכת על מיתוג כמדינת-רשת. היא העבירה את החוקים הפתוחים ביותר בכל מה שקשור לחופש דיבור ופרסום, ובמשך זמן מה היתה מועמדת לאחסון של השרתים של וויקיליקס, כנראה עד שג'וליאן אסאנג' הגיע למסקנה שעם כל הכבוד, זו איסלנד. אין שם כלום, ובלונדון הייאוש יותר נוח.

מועצה של 25 אזרחים הגישה לפרלמנט הצעת חוקה שגובשה ברשת. החוקה הקודמת של איסלנד אומצה פחות או יותר בלי שינויים רציניים מזו של דנמרק, כשהאי הפך לרפובליקה עצמאית ב-1944. תמיד היו רעיונות לשנות אותה, אבל עקב קשיים פרלמנטריים זה לא קרה.

ההצעה הנוכחית אמנם גובשה על ידי 25 איש, אך זכתה להיענות ניכרת של הציבור, כשאלפי אזרחים מביעים ברשת את דעתם, והתוצאה הסופית הושפעה משמעותית מהדיונים הללו. המועצה קיבלה יותר מ-1,600 הצעות לתיקונים ושינויים. דוברת הפרלמנט אמרה שהוא יתחיל לדון בהצעת החוק באוקטובר, ושהיא מקווה שלאיסלנדים תהיה, בבוא העת, "לא רק חוקה שהם מקבלים, אלא גם חוקה שהם גאים בה". ובינתיים, אי שם במזרח התיכון, יש מדינה שכלל אין לה חוקה.

רייקאוויק שבאיסלנד. חוקה דרך הרשת צילום: בלומברג

קצרצרים

חדשות רעות לגוגל ולבינג: בית משפט בריטי קבע שספקית האינטרנט הגדולה בממלכה, בריטיש טלקום, תחסום מעתה בפקודה את Newzbin, אתר שמשמש בפועל בעיקר לגניבת תוכן וגישה לתוכן בלתי חוקי. ניוזבין לא חשוב כל כך, מה שחשוב פה הוא העקרון: שמנוע חיפוש אחראי לתוכן שאנשים מוצאים בו. צפו לפיקוח הדוק יותר של גוגל על יוטיוב תוך 3...2...1...

בשבוע שעבר דיווחנו על הקמפיין האגרסיבי החדש של גוגל, שמיועד לשכנע משתמשי ג'ימייל להציק לחבריהם שמשתמשים במערכת אימייל אחרת לערוק משם. אבל גם למיקרוסופט יש קמפיין אימייל: היא הוציאה כמה תשדירים נגד ג'ימייל, שמתבססים על העובדה שנתתם לגוגל את הזכות לקרוא כל מכתב שאתם מוציאים או מקבלים, ומציירים את ג'ימייל כאשמאי חטטן. מה שנכון, נכון.

מגפה חדשה: ספקית הסלולר והאינטרנט AT&T הודיעה כי החל מחודש אוקטובר הקרוב, היא "תחנוק" - כלומר, תאט עד כמה שאפשר - את מהירות הגלישה של 5% מגולשיה, שהם צרכני המידע הכבדים ביותר. המטרה, אומרת AT&T, היא למנוע את העומס על הרשת שלה, על ידי שימוש בשיטה המקובלת והבדוקה של דפיקת המשתמשים. בישראל אין אפליה כזאת: בזמן ההפגנה בתל אביב אמש הרשתות הסלולריות קרסו בעליצות לכולם.

מדינת מיזורי נוקטת צעד חריג, והחל משנת הלימודים הקרובה היא תאסור על מורים ותלמידים להיות "חברים" ברשתות חברתיות. מה כן יהיה מותר? להיכנס לדף שבו המורה מציג מידע בפני כלל התלמידים. לא ברור אם האיסור הזה תואם את חוקת ארה"ב, והוא מעורר את השאלה  האם באמת מותר למדינה לאסור על מורים ותלמידים לעמוד בקשר. עוד פחות ברור איך, אם בכלל, אפשר יהיה לאכוף את האיסור.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"