דו"ח טכנולוגי: אפל נגד אנדרואיד, אריק שמידט נגד אפל

כשאריק שמידט כעס

העניין הוא שזה קצת חצוף מצד גוגל לדבר על חדשנות. מיקרוסופט מנהלת מערכה ארוכה ועד כה מוצלחת נגד אנדרואיד: שש חברות, כולל HTC, מעדיפות לשלם למיקרוסופט לא מעט כסף על מנת להימנע מהגעה לבית המשפט, כי ענקית התוכנה מחזיקה ככל הנראה בפטנטים שאנדרואיד מפרה כאילו אין מחר.

ה-Sensation, טלפון אנדרואיד של HTC

אורקל מנהלת תביעה נגד גוגל, ודורשת ערימה של מיליארדים. אורקל, שרכשה את סאן, טוענת שגוגל היתה במשא ומתן עם סאן תמלוגים בתמורה לשימוש בפטנטים שלה באנדרואיד. לפי התובעת, גוגל הגיעה למסקנה שסאן לא תעשה יותר מדי רעש, וניצלה את הפטנטים בלי לשלם. אם הטענות של אורקל נכונות - ונראה שיש להן בסיס - אז היללות של שמידט וגוגל על העליהום על אנדרואיד הן צביעות גסה, אפילו במונחי חברת "אל תהיה רע, אלא אם מעצבנים אותך קצת".

לא שאפל צדיקה גדולה, כן? לפני מספר שבועות היא הגיעה להסדר עם נוקיה, שצפוי להעביר לידי החברה הפינית מאות מיליוני דולרים עוד השנה עקב הפרת פטנטים באייפון. למה היא הגיעה להסכם כזה? כנראה משום שהיא הבינה שבבית המשפט הפרת הפטנטים של נוקיה תעלה לה הרבה יותר. הידיעה הזו התקבלה בשתיקה מביכה בחוגי הפנאפלים. חדשנות? באפל? הם טובים בעיקר בעיצוב ואריזה.

לא, מארק, המידע לא שלך

עד כה המדיניות הזו אותגרה בעיקר על ידי חברות מתחרות - שיעול, גוגל, שיעול - אבל עכשיו נכנס גם הרגולטור לתמונה. דיוויד ולאדק, יו"ר ה-FTC (רשות הסחר הפדרלית) אמר לאחרונה בראיון לאתר AdAge שאם המשתמשים רוצים לקחת את המידע שלהם למקום אחר, הם אמורים להיות מסוגלים לעשות זאת. ואם הגולשים רוצים למחוק את כל המידע והחשבון שלהם? ובכן, גם זה משהו שמותר להם לעשות.

מארק צוקרברג. של מי המידע הזה? צילום: אי פי

ולאדק אמר בזהירות שהוא אינו מתייחס ספציפית לפייסבוק, אבל צוקרברג ואנשיו עוברים על שני הסעיפים האלה באופן בוטה. אפשר להקפיא את החשבון שלך בפייסבוק, אבל יותר קל להשתחרר מהגיהנום, או מהתחייבות לחברת סלולר במדינה מסוימת במזרח התיכון, מאשר למחוק את חשבון הפייסבוק שלך. נתח פרסום משוחרר לא יוחזר.

כל ההצהרות האלה בראיון נחמדות ונאות, אבל ולאדק לא מקבל משכורת מהציבור כדי לדבר. הוא צריך לשלוח מכתב תקיף לפייסבוק, ולהגיד לה לשחרר את אחיזתה במשתמשיה. קודם לשליחת המכתב, רצוי שוולאדק יזכור את אמרתו הנאה של הנשיא תיאודור רוזוולט: "דבר בנחת והחזק נבוט גדול".  

טעות מחשב שכמעט גרמה להוצאה להורג

רק שנראה שהפעם דווקא חבר המושבעים צדק. אחד הממצאים שהתביעה חזרה עליהם שוב ושוב היא שאנתוני נכנסה 84 פעמים לאתר על כלורופורם, חומר רעיל, ושביקורים כאלה הם אינם מקריים אלא מעידים על כוונה לרצח. היא התבססה לשם כך על חוות דעתו של מומחה מחשבים, ג'ון ברדלי, שבנה את תוכנת המעקב שעליה התבססה התביעה.

ברדלי בדק שוב את התוכנה, והגיע למסקנה החד משמעית שאנתוני ביקרה באתר רק פעם אחת, כתוצאה מחיפוש גוגל בודד. פעם אחת, לא 84 פעמים. ברדלי, שידע שהדו"ח הראשוני שלו יכול להוביל להוצאתה להורג של אנתוני, מיהר לכתוב דו"ח חדש, מפורט, שמסביר את השגיאות ומבהיר את האמת.

הוא מסר אותו למשטרה, שלח אותו למשרד התביעה, ואמר שהוא מוכן להגיע בטיסה לפלורידה, על חשבונו, כדי להעיד. למרות חובתה החוקית, התביעה לא העבירה את המידע להגנה. בלי שום קשר לשאלה האם אנתוני רצחה את בתה או לא, המידע הזה צריך להביא לפסילת התיק של התביעה - ולשלילת רשיון עכירת הדין של התובעים. ואולי כדאי שבפעם הבאה שמידע ממוחשב ישמש להרשעה, יבחנו אותו טוב יותר.

קייסי אנתוני. התוכנה טעתה צילום: MCT

המקרה המוזר של ארון שוורץ

כל ההליך המשפטי הזה יוצא לדרך למרות העובדה ש-JSTOR הגיעה להסכמה עם שוורץ, הודיעה שלא נגרם לה נזק, אישרה כי קיבלה בחזרה אל הקבצים ואף ביקשה מהתביעה שלא להעמיד את שוורץ לדין.

בעבר נקט שוורץ בשטיק דומה: העלה אלפי מסמכים משפטיים לשרת, והמריץ משתמשים אחרים להעלות אותם לרשת הפתוחה, שם הם יאונדקסו על ידי גוגל. הפעם, כנראה, הוא הצליח להרגיז קצת יותר. ארגון הספרנים האמריקאי מחה בתוקף על התביעה, ואמר שמדובר באבסורד, הדומה לתביעת אדם שחיפש מאמרים רבים בספרייה.

קצרצרים

"טיים". מעכשיו בתשלום צילום: time.com

המגזין "טיים" הולך בעקבות מגזינים ועיתונים מרכזיים אחרים, מ"הטיימס" הלונדוני עד "הניו יורק טיימס", ומציב חומת אש סביב התוכן המקוון שלו. מעתה, מי שירצה לקרוא את התוכן של "הטיים", יצטרך לשלם. מנויי העיתון יקבלו גישה, כמובן, גם למהדורה הדיגיטלית שלו. הפחד העיקרי בעת נקיטת צעד כזה היא שסקופים של העיתון לא יגיעו לקהל הרחב, אבל נראה שעיתונים אחרים יצטטו אותך בכל זאת, אם יש לך משהו גדול. גולשים שבכל זאת ירצו להגיע לתוכן של ה"טיים" בלי לשלם יוכלו לקרוא אותו באיחור זניח של שלושה חודשים.

ואם כבר חומות, הנה שיטה חדשה להתמודדות עם חומת האש הגדולה – חומת הצנזורה הסינית, שעליה מופקד צבא קטן של 50 אלף צנזורים. קוראים לה טלקס, והיא מציגה מידע מאתרים אסורים ככזה שהגיע מאתרים שקיבלו את חותמת הכשרות של המפלגה הקומוניסטית הסינית. בדיקות ראשוניות מראות שהטכנולוגיה עובדת, אבל כמו תמיד במקרים כאלה, ההמלצה לדיסידנטים היא לחכות לגרסה השנייה.

אם החלטתם לחשוף את סודותיכם האינטימיים ביותר עם אנשים אחרים, טרשת חברתית חדשה, פרוסט שמה - על שם הסופר המפורסם ועוגיית המדלן המפורסמת לא פחות - תאפשר לכם לעשות בדיוק את זה. העיצוב שלה הרבה יותר נאה משל פייסבוק, והיא מאפשרת לכם לספר את סיפור חייכם ולהוסיף לו תמונות, קובצי קול ושאר מולטימדיה. רק אל תתלוננו אחר כך כשאיזה צהובון בריטי יפרסם את הכל אפילו בלי לפרוץ לטלפון הסלולרי שלכם.

עיריית פילדלפיה העבירה תקנה שאוסרת על תושביה לשלוח הודעות SMS תוך כדי הליכה ברחוב. הסיבה: שליחת ההודעות עלולה לגרום להסחת תשומת הלב בעת ההליכה, והתושבים האומללים עלולים ליפול לבורות, להידרס בידי מכוניות ולהיטרף על ידי טיגריסים תועים. עבירה על התקנה החדשה תביא לקניסתו של התושב המסמס ב-120 דולר. איגוד ידידי הטיגריסים מחה על ההחלטה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"