הדיו נשפך כמים
הסכומים הגבוהים שאנו מוציאים על דיו למדפסת נובעים מבזבוז מיותר בתהליך ההדפסה, שמשלשל לכיסן של היצרניות 7 מיליארד דולר בשנה. חברה ישראלית פיתחה תוכנה שחוסכת כ-30% מהדיו בכל הדפסה
כשמחירי הטיונרים גבוהים לעיתים ממחירי המדפסות שעושות בהם שימוש, קשה להמנע מהתחושה שכל שימוש במדפסת ביתית כמוהו כהדפסת כסף לחברות הדפוס הגדולות. בעוד שמדפסת ביתית נמכרת ב-400 שקל, מוציא המשתמש הממוצע 1,200 שקל בשנה על דיו.
אורי אייזנברג חש אי נוחות בכל הדפסה
אייזנברג אמנם עזב את החברה מספר שנים לפני האקזיט, אך היא שימשה רוח גבית לדחיפה מחודשת של מיזם פריטון. "משיחות רבות עם מנהלי מערכות מידע ומנהלי תפעול בניו יורק, הבנו שעלויות ההדפסה בכל ארגון יקרות באופן יחסי, אבל איש לא ידע כמה כסף בפועל הם מוציאים על כך", אומר אייזנברג בראיון ל"כלכליסט".
"אין צדיקים בעולם הדפוס"
אחרי מחקר ראשוני הבינו אייזנברג וצוות המהנדסים שאיתו כי הבעיה נעוצה בתכונה פיזיקלית המצויה במדפסות. בעוד שמחשבים מתייחסים אל פיקסלים כאל צורת ריבוע זעיר, הרי שמדפסות צבע ולייזר אינן מסוגלות לעבד ריבועים שלמים אלא מזריקות דיו בצורת עיגול. כך נכלא אותו ריבוע בצורת עיגול בעלת רוחב דומה, אך שטח גדול יותר. אייזנברג וצוותו גילו כי רצף של עיגולים צמודים אחד לשני מייצר חפיפה של כ-40% ביניהם. לטענת אייזנברג, חברות הדפוס מודעות לחפיפה זו, והיא אחראית לרווח מדהים של 7 מיליארד דולר בשוק שמגלגל 35 מיליארד דולר בשנה.
"אין לנו אינדיקציה שיצרניות המדפסות והטונרים חוסכות למשתמשים שלהם בדיו", אומר אייזנברג. "הן מפתות את המשתמש לבחור בפונקציות חסכניות כביכול כגון לחיצה על Draft או Low quality, אבל בפועל במרבית המקרים הן גורמות לך להדפיס באיכות נמוכה יותר, אבל באותה כמות של דיו. את הסידור הזה הן עושות על ידי הגדלת המרווחים בין הפיקסלים. כשאתה מייצר פערים גדולים בין הפיקסלים, גם הדפסה של פיקסלים שחורים מייצרת אותיות אפורות. אין צדיקים בעולם הדפוס".
התוכנה שפיתחה פריטון מחשבת את ערכו המתמטי של כל פיקסל לפני ההדפסה, ובהתחשב בחפיפה ביניהם, בוחרת להדפיסו או להימנע מהדפסתו. לטענת אייזנברג, חוסכת התוכנה של פריטון 25%-30% מכמות הדיו הנפלט, ובמדפסות מסוימות אפילו כ-50%. בסוף שנת 2005 היו לפריטון שמונה לקוחות, בהן כמה חברות ישראליות כגון אלקטרה ובזק בינלאומי.
מאז שהקים את פריטון צצו לאייזנברג מספר מתחרים, המובילה בהן היא טונרסייבר היפנית. אלא שבעוד שפריטון משתמשת באלגוריתמים מתמטיים לחסכון בדפוס, טונרסייבר משנה את צבע הדפוס לגוון אפור. פריטון משווקת את התוכנות שלה ללקוחות פרטיים באמצעות אפליקציה חינמית להורדה למחשב האישי, אך פונה בעיקר לשוק הארגוני. התוכנה של פריטון מאפשרת למנהלים בארגונים לא רק לנטר את רמת ההדפסה בארגון , אלא גם לבדוק מי מככב בראש רשימת המדפיסים. בחברה מפתחים כיום מוצר ארגוני משלים, שיעסוק בבקרה על זליגת מידע ויפקח על הדפסות של חומרים מסווגים.
בפריטון מועסקים כיום 17 איש. בין לקוחותיה בעולם נמנים בנק ג'וניקרדיט האיטלקי בנק BBVA הספרדי, ובישראל הראל ביטוח, משרד ראש הממשלה, הוט, יס ומנהל מקרקעי ישראל.
