דו"ח טכנולוגי: למה אתם צריכים לשכוח מאנונימיות ברשת

אנונימיות? תשכחו מזה

שורה של חוליגנים בוונקובר (עוד עליהם בקצרצרים) שהתפרעו בעקבות משחק הוקי הופתעו לגלות שקל מאוד לחשוף את זהותם ולהגיע אליהם. הגולשים נזקקו ליממה אחת בלבד כדי לזהות את בני "הזוג המתנשק" בתמונה המפורסמת – זו לא היתה נשיקה, אגב. טמבלית שצרחה על מישהו ברכבת התחתית בניו יורק שהוא לא יודע עם מי הוא מתעסק, ושהיא הלכה לבתי ספר יוקרתיים, הובכה כשסרטון שהועלה לרשת חשף את זהותה בזמן שיא. עכשיו העבודה שמצפה לה היא של מורה מחליפה בקורס לביצ'יות.

קלינטון. נתפסה בשקר צילום: בלומברג

יש שני מיליארד אנשים שמחוברים לרשת, ואם תופעה תמשוך מספיק תשומת לב מצד חלק מהם, הם יוכלו לפרק אותה לגורמים. כך נחשפה "אמינה", הנערה הגאה מדמשק, שלא היתה לא נערה, לא גאה ולא מדמשק. זה קורה, כמובן, גם לאנשים מפורסמים יותר: ב-2008 הילארי קלינטון קשקשה על כך שנחתה בבוסניה תחת אש צלפים. היו מספיק אנשים עם מספיק זמן על הידיים כדי לחפור בין הסרטונים משנות התשעים ולחשוף את השקר.

אבל קלינטון היא פוליטיקאית; מבחינתה שקר הוא סיכון מקצועי. היכולת של הרשת, של אנשים עקשנים מספיק, לחשוף מידע, מגיעה גם אל האדם הקטן. מטבע הדברים, ככל שהעקבות הדיגיטליים שלך מצומצמים יותר - פחות חשיפה לבלוגים או לטרשת חברתית - כך אתה מוגן יותר. כמובן, זאת לא הגנה מוחלטת: מציתי המכוניות מוונקובר לא היו דמויות מוכרות ברשת עד שמכריהם חשפו את זהותם, וגם לא הטמבלית מניו יורק. אז לכתוב השמצות בטוקבקים בעילום שם עדיין אפשר, ברוב המקרים, אבל לעשות שטויות מתוך נקודת הנחה שגם ככה אף אחד לא יודע מי אתם - ובכן, זה רעיון פחות ופחות חכם. 

מהפכת פייסבוק? אל תצחיקו אותי

לא ברור. אברט, כמובן, לא היסס לעשות הרבה מאוד רעש מהסיפור, ופייסבוק מיהרה לומר שמדובר ב"טעות". אה-הא.

המקרה הוכיח שוב עד כמה קל להעלים תוכן מהטרשת החברתית: מספיק שכמה עשרות אנשים יתלוננו עליו תוך זמן קצר, וזהו. פייסבוק לא מתעניינת בזכות הביטוי: זכות הפרסום חשובה לה הרבה יותר. ופרסומאים לא מעצבנים אנשים. אלא אם משלמים להם בשביל זה, כמובן.

באתר של צוקרברג לא עושים מהפכות: מקסימום משחררים קיטור על קוטג'. פייסבוק היא כלי בידורי, ובידור מנוגד למהפכות, או לפעולה פוליטית בכלל. הגיע הזמן להבין את זה. 

צפי פגיעה

ארינגטון. מאיים צילום: ג'וי איטו cc-by

הפעם מסתמן שהשתן לא רק עלה לארינגטון לראש, הנוזל הצהוב גם ביצע הפיכה צבאית והניף את דגלו במה שנשאר מהקורטקס של הנ"ל. מעשה שהיה כך היה: יש יזמית בשם קטרינה פייק, שהקימה בשעתו את פליקר ואחר כך את האנץ' (היא הופיעה בתמונת המחזור של בועת 2011). לאחרונה עזבה פייק את האנץ', ולפני כמה ימים הודיעה על כך שהיא מקימה סטארט-אפ חדש. שיהיה במזל.

לשים את כל התמונות בפוקוס

יש בעיה עיקרית אחת עם צילום, ופה לא יעזרו שום תוכנות זיוף מציאות, או אפילו אתרי היפסטרים כמו אינסטגרם. אם לא עשית עבודה מספיק טובה בהתמקדות, פוקוס בלעז, התמונה שלך תהיה מחורבנת.

אפשר לתקן פחות או יותר את כל השאר – צבעים, איזון לבן (White Balance), ובמידת הצורך להעלים או להוסיף אלמנטים לתמונה. אבל אם היא לא מפוקסת, הלך. פוקוס ידני מצריך מיומנות רבה, במיוחד כשדברים מתרחשים מהר. פוקוס אוטומטי מתפקס רוב הזמן על משהו, אבל לא בהכרח על מה שרצית.

חברה צעירה ושקטה בשם Lytro מתיימרת לתקן את המצב הזה. חיישני הצילום שהיא מייצרת תופסים את כל גלי האור שמול המצלמה ברגע סגירת התריס. לכך, היא טוענת, יש השפעה קריטית אחת: התמונה לא צריכה להיות ממוקדת בזמן שמצלמים אותה. אפשר יהיה לטפל בזה אחר כך. התוכנה שלה תאפשר לצלם להחליט איזה חלק מהתמונה הוא רוצה שיהיה בפוקוס.

המצלמה הולכת להשתנות? צילום: shutterstock

אם השיטה אכן פועלת, המשמעות היא שהגיע הקץ לתמונות מטושטשות – ואולי זו גם תחילת הסוף של תעשיית המצלמות לחובבים. ליטרו אינה מתכוונת להציע את הטכנולוגיה שלה לחברות אחרות, אלא להוציא מצלמה משלה, אולי עוד השנה. המחיר לא ידוע, אבל ספק אם חברות צילום אחרות יצליחו לעורר עניין דומה במוצריהן השנה.

קצרצרים

האפסטור של אפל, ההוא שפסל קריקטורה של היטלר כי היא "לעג לאישיות פוליטית" ושחסם מאותה סיבה את הקריקטוריסט המקוון הראשון שזכה בפרס פוליצר, אישר אפליקציה שקוראת לאינתיפאדה שלישית. שר התעמול... אה, הסברה של ישראל, יולי אדלשטיין, מיהר לשגר לאפל מכתב זועם ולדרוש את הסרת האפליקציה. עם פייסבוק זה הצליח לו. צריך לתהות מה מסכן את ישראל יותר: המונים פלסטינים חמושים באייפונים, שלא ידעו שהם תחת כיבוש עד שהתקינו את האפליקציה הזו, או שישראל מתעקשת למשוך תשומת לב - גם באתרים שבורחים מפוליטיקה, כמו אתרי טכנולוגיה - לעובדה שכמו לאסד, גם לה יש שר שמתעסק בצנזורה.

וורדפרס. מבקשים לשנות סיסמאות

לוורדפרס, בניגוד לכל מיני ארגונים גדולים, דווקא אכפת מהמשתמשים שלהם: אחרי שהתברר ששלושה מהפלאגינים של פלטפורמת הבלוגים הפופולרית נפרצו, בוורדפרס מיהרו לעדכן את כל המשתמשים ולבקש מהם לאפס סיסמאות. לא כי היתה סכנה ממשית, אלא כי היתה אפשרות לסכנה כזו. נאה.

גוגל בונה תוסף לתוך כרום, שיאפשר למשתמשים לנהל שיחות קוליות ושיחות וידיאו. זה חלק מהמאמץ של גוגל להפוך את התקן החדש שלה למשהו קצת יותר אוניברסלי, אבל מותר לתהות האם יש כאן גם הזדמנות לתקוע אצבע בעין של מיקרוסופט, שקיבלה אישור בימים האחרונים לרכוש את סקייפ. אז מה, מיקרוסופט, קניתם את ההפסד המהלך הזה? נהדר, לנו יש מתחרה שמובנה בדפדפן שלנו, ואפילו לא שילמנו על זה מיליארדים.

דיווחנו לפני כמה ימים על כך שבוונקובר מתנהל ציד אחר הפורעים שהשתוללו כשקבוצת ההוקי שלהם הפסידה. המהלך הזה מוכיח את עצמו: שורה של חוליגנים מיהרו להשתמש בכלי טרשת חברתית שונים כדי לומר עד כמה הם מצטערים, ושזה לא יחזור על עצמו. כלומר, עד הפעם הבאה שבה הקבוצה שלהם תושפל והם יתמלאו בבירה, לא בהכרח בסדר זה. אחת המתפרעות, שניצלה את ההזדמנות כדי לבזוז חנות בגדים מבלי לדעת שהיא מצולמת, אפילו פתחה בלוג מיוחד לצורך ההתנצלות, ובו אמרה שהיא החזירה את הבגדים ושהיא "עשתה טעויות אבל היא לומדת מהן". זה כנראה יועיל לה בשלב הטיעונים לעונש.

ג'ייסון ואלדז מצא את עצמו במצב לא נעים: הוא היה מבוצר בחדר במלון, מוקף שוטרים, כשהוא מחזיק בת ערובה. מה עושים במצב כזה? את הדבר המתבקש: פותחים את פייסבוק ומתחילים לעדכן. הוא נפרד מהחברים שלו, ובמהלך המצור בן 16 השעות פרסם שישה עדכונים וצבר 12 חברים חדשים. לפחות אחד מהם טרח לעדכן אותו על מיקומו של שוטר ימ"מ שהוצב מחוץ למלון ושכל הנראה לא היה בטווח הראיה של ואלדז, שהודה למעדכן נרגשות. כשהמשטרה הסתערה, ואלדז ירה בעצמו ואושפז במצב קריטי. עכשיו שוקלים להעמיד לדין את החברים שהגיבו לסטטוסים של ואלדז, או לפחות את האיש שסייע לו לתצפת..

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"