דו"ח טכנולוגי: מי בודק את מכשירי הבלקברי שמגיעים לחנויות?

הספירה לאחור של RIM

המשקיעים כבר דורשים את הדחת ההנהלה, ועכשיו מגיעים דיווחים מטרידים על ייאושה של היצרנית: היא מפעילה לחץ כבד על חברות הסלולר לקבל את המכשירים החדשים שלה, אלו שאמורים להחזיק את החזית עד 2012, בלי יותר מדי בדיקות. במקביל, היא מפעילה לחץ כבד על המהנדסים שלה להוציא עדכוני תוכנה כמה שיותר מהר, בלי להקפיד יותר מדי על בקרת איכות. זה סימן מובהק לחברה שנמצאת בספירלת קריסה.

במקביל, הודיעה סיסמיק - יצרנית אפליקציה פופולרית להתחברות לטוויטר - שהחל מסוף החודש היא לא תתמוך יותר במכשירי בלקברי, ותעדיף להתמקד במוצרים מצליחים כמו אנדרואיד (הגיוני), iOS (הגיוני), ו, ובכן, ווינדוס פון 7. וואט דה פאק? ווינדוס פון כן, בלקברי לא?

אז אולי הבעיה היא בסיסמיק ולא ב-RIM, אבל אולי זאת סנונית ראשונה לכך שיצרנית הבלקברי נכנסת לשלבי גסיסה שיזכירו את אלה של פאלם. אולי כבר אין עוד צורך, או על כל פנים עניין, בסמארטפונים שפשוט עושים את העבודה שלהם ומעבירים מידע באופן מאובטח, בלי יותר מדי רעש וצלצולים.

הטאבלט של בלקברי, פלייבוק, מושק בניו יורק במאי. המשבר מחמיר צילום: בלומברג

הכרזת המלחמה של אנונימוס ו-Lulzsec

ב-1998 ארגון אל קעידה הכריז מלחמה על ארצות הברית. הכרזת המלחמה הזו היתה חלק הכרחי מתנאי המלחמה האיסלאמיים: הם מיועדים לאפשר לאויב להגיב בזמן ולהציע תנאים. אף אחד לא שם לב. ההמשך ידוע.

שני ארגוני טרור צעירים יחסית,אנונימוס ולולזסק, הכריזו אתמול (ב') מלחמה נגד כל הארגונים הממשלתיים בעולם, וכן נגד בנקים ושאר ארגונים שלא מוצאים חן בעיניהם. הרטוריקה של קבוצות ההאקרים היתה במובהק ובמכוון רטוריקה פיראטית - מהזן הישן, עם ספינות של שלושים תותחים - והאמצעי פשוט: גניבה והדלפה של כל פריט מידע אפשרי. בקרוב, תשמחו לדעת, הפרטים החסויים של חשבון הבנק שלכם יהיו חשופים לכל זב ומצורע שלא הצליח לצאת מהמרתף של ההורים.

כפי שכבר ראינו בפרשת הפריצה לסוני, מאחורי הרטוריקה האנרכיסטית הנבובה עומד רצון קרימינלי פשוט לגנוב. אנונימוס טענו בתחילה שהם לא אחראים לגניבה, אבל נאלצו להודות אחר כך שבמהלך המתקפה על אתרי סוני היו אנשים שלא הסתפקו בסתם נזק וגם שלחו את ידם בביזה. אולי אין הרבה הבדלים בין שודד דרכים ומנהל בנק, אבל אני מעדיף את האחרון. אני יכול לתבוע אותו, במידת הצורך. את הגנבים הקטנים שמשחקים אותה רובין הוד, לא כל כך.

ב-1998 הממשלות לא התייחסו להצהרת המלחמה. אולי הפעם הן יתעוררו ויתייחסו לפיראטים דה-לה-שמאטע האלה כפי שהתייחסו בשעתו לפיראטים האמיתיים: כאויבי המין האנושי.

אנונימוס. מלחמה נגד כל הארגונים הממשלתיים בעולם צילום: cc by gaelx

ריגול באישור

החדירה האיטית אך הקבועה של מקום העבודה לפרטיותו של העובד תועדה בטור הזה פחות או יותר מתחילת דרכו (כמעט שלוש שנים, איך שהזמן רץ). דיווחנו על אנשי כוח אדם שמבררים כל מה שהם יכולים על מועמד תוך חיפוש ברשתות חברתיות, ועל אנשים שאיבדו מקומות עבודה או אף נתבעו משום שהמידע שחשפו על עצמם חזר לנשוך אותם. המקרה החביב על הטור הוא של העובד שלקח יום מחלה, ואז תיעד את עצמו בפייסבוק כשהוא משתכר, מחופש לפיה. סביר להניח שאותו עובד הפסיק להאמין בפיות מאותו יום והלאה.

אם עד כה היה ספק אם נהלים כאלה עומדים בכללי האתיקה, בא כעת רגולטור אמריקאי, ה-FTC, ומעניק להם חותמת כשרות. לא רק שמותר לחברות לרגל אחרי עובדים עתידיים, מותר להן גם לשמור את המידע לשבע שנים.

זהו תקדים רע במיוחד, כיוון שה-FTC מתייחסים לחברת כוח אדם, Social Intelligence שמה, שמה שהיא עושה בחיים הוא לספק לחברות אחרות שירותי ריגול: היא נותנת להם תיק מלא מידע על העובד הפוטנציאלי משלל טרשות חברתיות בתמורה לתשלום. יש דבר חיובי אחד בכל הסיפור הזה: החברה שמקבלת את המידע מחויבת לוודא שהחברות שאיתן היא עובדת יודיעו למחפש העבודה שאומרים עליו דברים רעים ברשת.

האיש המסכן יוכל אחר כך לנסות ולמחוק את המידע הזה, אבל הוא ישאר במאגרי המידע של Social Intelligence. למעשה, בעקבות החלטת ה-FTC, המידע יישאר במחשביה של כל חברה שתשלם מספיק, ועוד במשך שבע שנים.

Social Intelligence מיהרה להודיע שהיא לא תעביר את המידע לגופים אחרים, פרט לחברה שביקשה את המידע על העובד, ושאם היא תידרש לחפש שוב על אותו אדם היא תעשה זאת מחדש. ועדיין יש כאן בעיה. Social Intelligence, בתור החברה שהובילה לקבלת ההחלטה, נמצאת באור הזרקורים וצריכה להתנהג בהתאם. לחברות אחרות אין הגבלה כזאת. כפי שכבר למדנו, אתיקה ועסקים לא מתערבבים. אם חברה תגלה שיש כסף בשמירת מידע מפוקפק, היא תעשה את זה.

לנתק את הטלפון מהרשת

מנכ"ל גוגל, לארי פייג'. לעדכן את החוקים צילום: בלומברג

בשנת 2000, אומרת גוגל, תעבורת הטלפוניה בארה"ב עמדה על 66 אלף טרה-בייטים בחודש, ותעבורת הרשת על 28 אלף. ב-2005, המצב השתנה מהקצה אל הקצה: תעבורת הרשת גדלה ל-669 טרה-בייט בחודש, בעוד שתעבורת הטלפוניה הצטמקה ל-48 טרה-בייט.

וב-2010? תעבורת הרשת זינקה לכ-5.7 מיליון טרה-בייט בחודש, כמעט פי תשעה מגודלה ב-2005, בעוד שתעבורת הטלפוניה ירדה ל-36 אלף. הנתון המעניין הוא שהתעבורה הקולית ברשת, המגיעה משירותים כמו סקייפ ודומיתיה, עלתה ב-2010 ל-21,000 ט"ב בחודש, ובדרך להשיג בדילוגים את תעבורת הטלפוניה.

לגוגל אמנם יש אינטרס מובהק לטעון כך, אבל קשה לחלוק עליה כשהיא אומרת שאסור לשפוט את הרשת בכללים שהותאמו לפני עשרות שנים לטלפוניה. הרשת גדולה הרבה יותר וצריכה חוקים משלה, שלא אמורים להישען על החוקים הוותיקים שחלו על תחום הטלפוניה. אסור, במילותיה של גוגל, לתת "לזנב קטן מאוד לכשכש בכלב גדול מאוד".

קצרצרים

ואם בחברות סלולר עסקינן, המקבילה האמריקאית של משה כחלון, ה-FCC, הודיעה שכל הקטע הזה של חיובים בלתי ברורים, שכתובים בכתב יתדות ומופיעים בחשבונות הסלולר של הצרכנים לא מקובל עליה. עכשיו היא רוצה לשים סוף למצב המשונה הזה, שבו חברות סלולר שולחות ידיים לכיסו של האזרח ולוקחות משם כספים בלי שהצרכן יודע על מה הוא משלם. כחלון, אגב, ביצע מהלך דומה מאוד לאחרונה, שעליו דובר עוד מימיו של קודמו בתפקיד. אז מי אמר שישראל לא מובילה לפעמים על ארה"ב?

קראולי על שער Wired. הכתרה מוקדמת עטיפת המגזין wired

לפני שנה ומשהו פירסם Wired עמוד שער שבו נראה מייסד פורסקוור, דניס קראולי, בפוזה שחצנית במיוחד ועל ראשו כתר. מאז למדנו ששיעור המשתמשים בפורסקוור אפסי, יחסית. אתמול ניסתה פורסקוור לשנות את התמונה ולטעון שיש לה עשרה מיליון משתמשים, ושלל נתונים דומים. מדובר בתרגיל אחיזת העיניים הרגיל: לא מדובר בעשרה מיליון משתמשים, אלא בעשרה מיליון חשבונות. גם אם נתעלם מהעובדה שמדובר ב, הממ, אחד מכל 600 תושבים בעולם במקרה הטוב, עדיין נשארת השאלה הפתוחה: כמה מהחשבונות האלה באמת פעילים?

לרגל יום האב האמריקאי שחל לאחרונה, שלחה גוגל למשתמשי ג'ימייל תזכורת להתקשר לאבא. בואו נאמר שפרויד לא היה ממליץ על מהלך כזה. המון אנשים זועמים עם סיבות לא להתקשר לאבא - בחלק גדול מהמקרים, בגלל הבעיה הטכנולוגית המצערת לתקשר עם מישהו שנמצא מעבר ללוח שיש עבה - עסוקים עכשיו בהריגת השליח.

על המטבע הווירטואלי ביטקוין עוברים ימים קשים במיוחד: ההבטחה הבסיסית שלו, שהוא בלתי פריץ, התבדתה לאחרונה וערך המטבע קרס בהתאם. עכשיו הוא חוטף בעיטה נוספת מכיוונו של ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק, שהודיע שהוא מפסיק להשתמש בו אפילו כאמצעי לקבלת תרומות. הסיבה לכך היא שהארגון לא בטוח איך בכלל אפשר להתייחס למטבע חדש, ואיך יוצאים מסבך הסוגיות המשפטיות בנושא. ואם ארגון זכויות גולשים ותיק, שמקדם את העתיד בהתלהבות מאז 1990, מתנער מביטקוין - מצבו של המטבע עגום. אני חושב שאפשר להתחיל את הספירה לאחור.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"