דו"ח טכנולוגי: העולם מתחיל לחשוב ברצינות על מלחמת סייבר

קבלו את המלחמה החדשה

המלחמה הבאה תגרום לפון קלאווזוביץ להתהפך בקברו. ייתכן שעדיין יהיו מלחמות מהזן הישן והרע, מלחמות של צבא מול צבא, אבל זה פחות ופחות סביר. המלחמה צפויה להיות א-סימטרית, ותתמקד בשיבוש יכולות החיים של האוכלוסיה.

זה לא יקרה רק באמצעות רקטות פרימיטיביות כמו הקסאמים, אלא גם בעקבות התקפה מרוכזת על שרתיהן של ספקיות רשת מרכזיות, או על שרתיהן של חברות סלולר. מעשים כאלה עלולים לשבש את יכולת התפקוד של אוכלוסיות שלמות במאמץ קטן הרבה יותר מבעבר. זוכרים את הקריסה הגדולה של סלקום? עכשיו תחשבו על מתקפה משולבת על כל שרתי חברות הסלולר, שלא עוצרת אחרי זמן קצר אלא נמשכת ימים, יחד עם התקפה על שרתי בזק. מה אז?

הצבאות והממסד שמאחוריהם עדיין תקועים במחשבה על המלחמה הקודמת: זה מה שהם יודעים לעשות. הם חושבים שהתקפת הסייבר תבוא על מוסדות לאומיים כמו הצבא. למה שטמבל כלשהו ינסה לתקוף את האתרים של צה"ל, שממילא מגובה בתקשורת מוצפנת? המשבשים כבר עברו הלאה.

זוכרים את פורצי הגדר ממג'דל שמס? הם תקפו ישירות את התודעה, עם קצת עזרה מרשתות חברתיות, וצה"ל נתפס עם המכנסיים למטה. ולעומת זאת, זוכרים את כל הטררם סביב מערכת "מעיל רוח"? נראה שצה"ל עדיין חושב במונחים של קרבות טנקים גדולים, שאירעו בפעם האחרונה ב-1973.

נתניהו. הכרזתו על הקמת מטה סייבר לאומי לא משכה תשומת לב, ולא עוררה דיון ציבורי צילום: אורי פורת

וכל זה הוא עוד כלום לעומת הבעיה העיקרית של לוחמת סייבר: איך תזהה, לעזאזל, את התוקף. על הצרות האלה, כמובן תוך התייחסות לממסדים המאובנים של מערכת ההגנה בארצו ולא בארצי, כותב בהרחבה גנרל בריטי בדימוס ב"גרדיאן".

ראש הממשלה אצלנו הכריז לא מזמן על מטה לוחמת סייבר: העיתונות הישראלית כמעט שלא דנה בעניין, הציבור ודאי שלא. בבריטניה, לעומת זאת, מתרחש דיון פתוח ונלהב. יש לנו עוד מה ללמוד מהשליטים הקודמים שלנו. כלומר, חוץ מהקטע של תה בחמש. כל הרעיון של נוזל רותח במזג האוויר הזה לא יעבוד.

ומה עושה סין בנושא הזה?

קומנדו הסייבר הסיני

ההיסטוריה הצבאית של סין היא, איך לומר, לא הצלחה גדולה. סאן צו כתב את אחד הספרים החשובים ביותר בתחום, אבל אף אחד לא מצליח להזכר בשמו של גנרל סיני גדול. פתגם סיני עתיק - אל תתרשמו, יש מיליונים מהם - אומר ש"כפי שלא הופכים ברזל טוב למסמר, אין עושים חייל מאדם טוב". הפלישה של סין לוויטנאם בשנות השבעים, קצת אחרי שהאמריקאים ברחו משם, נגמרה מהר מאוד כשהמקומיים בעטו אותם החוצה במאמצים מינימליים.

אבל כשזה מגיע לרשת המצב קצת שונה. בימים האחרונים הודיעה סין רשמית על קיומה של יחידת סייבר-קומנדו, "הצבא הכחול" כפי שהוא מכונה. על פי הפרסומים, היחידה לא מצדיקה את התואר "צבא", ששמור בדרך למבנים קצת יותר גדולים מכאלה המורכבים מ-30 איש. אבל, קודם כל, בהחלט ייתכן שהסינים משקרים בקשר למספרים, ושנית - היחידה הזו לא כוללת את צבא המשמר של חומת האש הגדולה, הצנזורה הפנימית של סין, שגודלו מוערך ב-50 אלף איש.

אבל החלק המדאיג באמת הוא שהסינים הם מהטובים בעולם בכל מה שקשור ללוחמת סייבר. הם הובילו מתקפות סייבר כנגד ארה"ב כבר באמצע שנות התשעים, אחרי שהאמריקאים הפציצו בטעות את השגרירות הסינית בבלגרד.

גנרל סיני אמר, לפרסום, שלסינים יש יתרון גדול: מאגר עצום של האקרים כשירים. "זה כמו בפינג פונג", הוא אמר, "השחקנים שלנו יותר טובים ויש לנו הרבה יותר מהם". רשמית, כמובן, מטרתו של הצבא הכחול היא הגנתית בלבד, אבל איכשהו קצת קשה להאמין לכך.

רשת הביגוד של ההיפסטרים מסתבכת בטוויטר

אורבן אאוטפיטרס. הפכו לנושא חם בטוויטר - אבל לא מהסיבות הנכונות צילום: אי פי

עכשיו מגיע תורה של חברת Urban Outfitters, שמתמחה בבגדים, תכשיטים ואביזרים ייחודיים-לכאורה, לגלות מה קורה כשחוכמת ההמון הופכת לזעם האספסוף. החברה שקהילת ההיפסטרים נוהגת להזיל ריר על מוצריה הוציאה סדרה חדשה של תכשיטים. הבעיה: בעין בלתי מזוינת, וגם בעין שמשתמשת במיקרוסקופ משוכלל במיוחד, הם נראים כאילו הועתקו מהאמנית העצמאית Stevie.

סטיבי חטפה את הג'ננה ובצדק. היא כתבה על הפרשה בטמבלר שלה, והידיעה התפשטה כאש בשדה קוצים. היא הצליחה להפוך את אורבן אאוטפיטרז ל-Trending Topic בטוויטר. וכמו קוק'ס סורס, ברשת הבגדים גילו שלא כל פרסום הוא חיובי. הצייצנית שהתחילה את המבול היא לא אושיית טוויטר: יש לה, כפי שהיא כותבת, כ-1,000 עוקבים בלבד וסביר להניח ש-200 מהם הם בוטים. מסתבר שאם אתה מדווח על עוול פשוט וברור, זה מספיק.

שבט של איש אחד

איך זה קורה? באמצעות גוגל, ובעיקר באמצעות רשתות חברתיות. פתאום, עם תום העידן המודרני שהתמחה בין השאר בכלי תקשורת המוניים - במקרים קיצוניים, כמו אלה של חברות טוטליטריות, כלי תקשורת המוניים כפויים - חלה התפצלות. אתה לא חייב יותר לעקוב אחרי מקורות החדשות שמעיקים עליך עם כל המידע שממש לא מתאים לך. אתה יכול לצאת החוצה, לבועה משלך.

קצרצרים

בעוד הרשת הישראלית מתמלאת בלחשושים על צו איסור פרסום חדש, משתמש טוויטר בבריטניה העלה לרשת את הפרטים שמאחורי 13 צווי איסור פרסום. בחלק מהמקרים, מדווח "הטלגרף", בהחלט ייתכן שהוא פגע באנשים חפים מפשע, שגוגל תזכור עד קץ כל הדורות את עוונם הדמיוני. חבר פרלמנט בריטי עשה דבר הגיוני הרבה יותר: הוא ניצל את החסינות הפרלמנטרית שלו, שבדיוק לדברים כאלה היא נועדה, כדי לחשוף צווי איסור פרסום. לסלבס, הוא אומר, לא צריכה לעמוד הזכות לשחוק את התרבות הבריטית על ידי איסור על האזרחים לרכל עליהם.

בפינה השמאלית, האייפון, הגרוטאה של הקרמלין מקופרטינו. בפינה הימנית, מכשירי אנדרואיד של חברת "לא רעים אם לא צריכים", הידועה גם כגוגל. על הרצפה מפרפרות נוקיה ופאלם, והשופט מנסה להעיר את RIM. אבל עכשיו הקרב קפוא: העליה של אנדרואיד, שדילגה למעלה כמו סטיב באלמר על ספידים בכנס מפתחים, נבלמה בחודשים פברואר-אפריל על 36%. אפל מאחוריה עם 26%. הנתונים מתייחסים לארה"ב: בעולם נראה שמצעד הנצחון של האנדרואיד ממשיך. עוד מסתבר שרוב רוכשי האנדרואיד הם לא משתמשים כבדים, אבל אלה שכן - הם משתמשים כבדים מאוד.

עמותת "אוויר נקי" ושאר שונאי מעשנים, הקצרצר הזה לא בשבילכם: אפליקציה חדשה של מרלבורו מיועדת לטפל בבעיה המוכרת של אנשים שמשנוררים ממך סיגריה. מעתה, השנורר יוכל לתת משהו בתמורה: הסמארטפון שלו יקיש על זה של מיטיבו, וסיגריה וירטואלית תנוע אל חפיסה וירטואלית. כאשר זו תתמלא, יסור האיש המיטיב אל דוכן הסיגריות הקרוב למקום מגוריו - או, במקרה של תושבי ניו יורק, אל הגולאג הקרוב - יציג את החפיסה הווירטואלית המלאה, יקבל תמורתה חפיסת מרלבורו, והחפיסה הווירטואלית תתאפס. מי אמר שאין צדק בעולם? (עדכון: מסתבר שכל העסק לא באמת פועל, ושמדובר בהברקה פרסומית בלבד. חבל, ותודה למגיבים על תשומת הלב).

מרלבורו צילום: בלומברג

בוסים, אל תפטרו אנשים בהודעת SMS, זה יכול לעלות לכם ביוקר. מנהלת הבוטיק מודסטי באוסטרליה פיטרה באמצעות הודעה כזאת את סדינה סוקולוביץ', שעבדה שם במשך שנתיים, משום שהחליפה משמרת ללא ידיעתה. זאת תהיה כנראה הודעת ה-SMS היקרה ביותר ששלחה המנהלת: היא תשלם לסוקולוביץ' פיצויים בסך 9,992 דולר אוסטרלי. אחרי זה, לא הייתי מתפלא אם היא תחזור להשתמש בלוחות חרס.

נוסטלגיטק: אחת ממצלמות הלייקה הראשונות בעולם נמכרה השבוע במכירה פומבית תמורת 1.9 מיליון דולר. זוהי מצלמת הלייקה הראשונה שיצאה את גבולות גרמניה: היא יוצרה ב-1923 ונושאת עליה את הכיתוב "גרמניה", שריד לתקופה שבה עוד אפשר היה לדבר על גאווה לאומית גרמנית בלי לחשוב על המשטר הנאצי. המצלמה, אגב, עדיין עובדת. פעם ידעו לייצר חומרה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"