דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רוצה עובד? אז היא קונה את החברה

קנו אותי, פייסבוק

זאת תופעה שחזרה על עצמה כמה וכמה פעמים בעולם הטכנולוגיה בשנה האחרונה: רכישת חברת סטארט-אפ קטנה, ירייה בעורף של המוצר שהיא פיתחה, סגירת הסטארט-אפ עצמו והעסקת המהנדסים בחברה הרוכשת.

הרבה מאוד חברות גדולות עושות את זה: גוגל וזינגה הן רק שתי דוגמאות. אבל הבולטת ביותר היא פייסבוק, שמנהלת מאבק קשה על השגת מהנדסים מוכשרים, בעיקר מול גוגל. לפחות ארבע חברות סטארט-אפ סיימו את הקריירה שלהן כך, כשהעובדים שלהן עוברים לידיה הכחלחלות של פייסבוק.

אז האם פייסבוק היא המקומות שאליו מגיעים חלומות כדי למות? במובנים מסוימים, בהחלט: המהנדסים מוכרים את הרעיונות שלהם כדי לקבל ג'וב טוב ובטוח. המשקיעים באותם סטארט-אפים מרוצים הרבה פחות, אבל בחלק ניכר מהמקרים מדובר בחברות שממילא לא הצליחו להרים את המוצר שלהן ועמדו בפני סגירה.

במקביל, העובדה שפייסבוק שופכת כסף כאילו היינו בימי האינפלציה העליזים של וויימאר - 47 מיליון דולר לרכישת פרנדפיד, כשהיא מעוניינת באדם אחד - גוררת העלאת גבות בקרב משקיעים. האם החברים של צוקרברג באמת יודעים מהו ערכו של כסף, או שהם מתנתקים לגמרי מהמציאות? השאלה הזו עלתה גם הבוקר, עם הנפקתה של לינקדין במחיר שעל פניו נראה מופרך.

תנאים מעולים לעובדים, אבל מה עם החלומות? צילום: בלומברג

טוויטר עושה אותך טיפש?

בולטון מציין שהוא לא ניסה מימיו קריסטל מת', כך שהוא לא יכול להשוות את השפעתו להשפעה של שימוש ארוך טווח בטוויטר. אבל הוא מסרב לקבל את הטענה ששימוש במדיה חברתית, בפני עצמו, גורר השפעה שלילית.

כן, הוא מודה, אם הוא היה מתמכר ללולקאטס וזה כל מה שהוא היה רואה בפיד שלו, סביר להניח שהמוח שלו היה הופך תוך זמן קצר לדייסה. אבל הוא בחר לעקוב אחרי עיתונאים, עורכים - בהם, הוא מציין באירוניה, קלר עצמו - כמו גם שורה של מנתחי מוח, שפים, ונשיא ארה"ב אחד. זו לא הדיאטה המקובלת, יש להודות.

קלר ענה. הוא התחיל בנסיון להתבדח: "ניק, אני מעריץ את מומחיותך ומוחא לך כף על כך שהיה לך את האומץ להתמודד עם העורך המאותגר דיגיטלית שלך. אתה מפוטר. לא, סתם צחקתי". זה בעייתי, ומשונה שקלר לא מבין את זה, משום שבדיחות כאלה אף פעם לא באמת מצחיקות אנשים כשהם מגיעות מהבוסים שלהם.

לאחר מכן הוא מחדד את העמדה שלו, וזה כבר תענוג לקרוא. מבלי לשים לב, קלר הופך את עצמו למגיב בבלוג, מאותגר דיגיטלית או לא. הלוואי שרמת הדיונים בתקשורת הישראלית היתה כזו.

ביז סטון, מייסד טוויטר. הופך את כולנו לטיפשים? צילום: ג'וי איטו

עזרתם לנו להפוך לאימפריה. אז מה?

עכשיו, מה שחברה הגונה היתה עושה היה להגן על המפתחים שלה, שהכניסו לה הון עצום וקידמו אותה משמעותית. היא היתה מודיעה שהיא תכסה את הוצאות המשפט שלהם ותדרוש להיות צד במשפט. אפל, מצדה, העדיפה להמשיך במדיניות יחסי הסאדו-מאזו שלה עם מפתחיה.

עד כה, הקרמלין מקופרטינו לא השמיע ולו ציוץ רשמי בנושא. המפתחים מרגישים שהם תלויים באוויר, ונאלצים לשלם את מחיר ההגנה על אפל - שכזכור, גובה מהם 30% מהכנסות האפליקציות שלהם. עד כה, תריסר מפתחים קיבלו מכתבי תביעה כי עבדו עם ממשק שאפל דרשה מהם להשתמש בו. ונמאס להם.

וכמובן, החשש הוא שהתרגיל של הטרול יצליח. אם אפל תעמוד מהצד, תגרוף רווחים מעמלם של המפתחים, תוך שהם חוטפים על הראש בבתי המשפט - אז כל הטרולים האחרים ילמדו גם הם, ותוך זמן לא רב המפתח יהפוך לחיה נכחדת. מרוצה, סטיב ג'ובס?

לא עצר בפרשת לוינסקי

מאט דראדג', בלוגר ימני אמריקאי, זכה לתהילת עולם לפני כ-13 שנים: הוא פירסם שוב ושוב את הסיפור על מוניקה לוינסקי וההליכים המשפטיים שנלוו לו, סיפור שבתחילה העיתונות הממוסדת לא רצתה לגעת בו במקל.

דראדג' כתב וכתב וכתב, עד שהכתיבה שלו הביאה את ביל קלינטון לסף הדחה, במקרה השלישי בלבד בהיסטוריה של ארה"ב (נשיא אחר, ג'ונסון, נחלץ בעור שיניו מהדחה אחרי מלחמת האזרחים; ניקסון העדיף להתפטר ולא לחכות להגעת ההליכים לשיאם). קלינטון, שהעיד עדות שקר, איבד בסופו של דבר את רישיון עריכת הדין שלו, מהלומה לא קטנה לשמו הטוב.

האתר שלו מוגדר כמכוער, אבל הוא מאפשר לגולשים למצוא את המידע שהם מחפשים במהירות שיא, ולא קובר אותו. האתר שלו סיפק השראה לאריאנה הפינגטון ולחלוצי רשת אחרים. ההערכות הן שבעוד כמה שנים, פייסבוק תקבור אותו. נראה. נראה. דראדג' בסביבה 13 שנה. כשלפייסבוק יהיה רזומה כזה, דברו איתי.

האתר של דראדג'. מכוער, אבל יעיל צילום מסך: drudgereport.com

קצרצרים

טרולית הסימנים הרשומים אפל רשמה, כמסתבר, סימן רשום על המילה Thunderbolt, וככל הנראה שכחה מזה - או שפשוט שמרה את הסימן ליום סגריר. המילה Thunderbolt משויכת, כמובן, לטכנולוגיית החיבור המהיר של אינטל. אפילו מסמכי אחד המקים השנה מתייחסים אליה ככזו. ובכל זאת, נראה שאפל רשמה את הסימן קודם... בג'מייקה. עכשיו היא טוענת שאינטל חודרת לטריטוריה המוגנת שלה. מרשים.

ובנושא דומה: דיווחנו כאן על מעלליה המפוקפקים של טרולית זכויות היוצרים רייטהייבן, שמיהרה לתבוע משתמשים שעשו שימוש הוגן בתוכן שאפילו לא היה לה זכויות עליו. לפחות אחד הנתבעים מנסה להפוך את הקערה על פיה, ומגיש תביעה יצוגית כנגד רייטהייבן בדרישה לפיצוי על מה שהוא מכנה "סחיטה באמצעים משפטיים". 

אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, יצא בהתקפה בוטה על חוק חדש ומדאיג בארה"ב. החוק אמור לאפשר לממשלה להורות למנועי חיפוש ולספקיות רשת לחסום גישה לאתרים מסוימים. המטרה, כמובן, היא הגנה על זכויות יוצרים, אבל מתנגדי החוק מציינים שהוא יכול להעלים באותה מידה אתרים של מתנגדי משטר. שמידט אמר שגוגל תילחם בחוק גם הנשיא יחתום עליו - ככל הנראה, באמצעות ערעור לבתי המשפט. ואז הוא ירה לעצמו ברגל כשהשווה את היוזמה לחוקים הנהוגים בסין. אחרי הכל, לחוקים הסיניים גוגל צייתה בלי ציוץ במשך שנים ארוכות.

רובין לי, מנכ"ל באידו. נתבעים בארה"ב צילום: בלומברג

טקטיקה, המ, מעניינת: קבוצה של תושבי ניו יורק תובעת את מנוע החיפוש באידו ואת ממשלת סין, בטענה שבאידו היא זרוע של המשטר בבייג'ינג לצורכי צנזורה ודיכוי, טענה שיהיה קשה מאוד להכחיש. התובעים, שדורשים שבאידו תשלם קנס של 16 מיליון דולר, מנמקים את עמדתם בכך שבאידו פועלת בארה"ב ומפעילה משרדים בניו יורק, אך מפירה את החוקים האמריקאיים הקשורים לחופש הביטוי. באידו נמנעה מלהגיב.

ילד מסכן בן 13, ויטו להפינטה, שנשמע אינטליגנטי להחריד, כתב בפייסבוק שהוא מקווה שהנשיא אובמה ייזהר ממחבלים מתאבדים אחרי שהורה על סיכולו הממוקד של אוסמה בן לאדן. תוך זמן קצר נחת עליו השירות החשאי: סוכן הוציא את להפינטה מהכיתה וחקר אותו ללא נוכחות הורה או עוכר דין במשך חצי שעה. ידעתי שלסוכנים פדרליים מסירים את חוש ההומור עם הקבלה לעבודה, אבל לא ידעתי שהם מפחדים כל כך מילדים בני 13 שמעירים הערה תמימה. כמו רבים וטובים, להפינטה גילה את הגדרות הפרטיות של פייסבוק מאוחר מדי.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"