דו"ח טכנולוגי: אופס, התרגיל של פייסבוק נגד גוגל נחשף

הבומרנג החברתי

מה שקרה פשוט עד כדי גיחוך: חברת היח"צ ששכרה פייסבוק, Burson-Marsteller, פנתה לבלוגרים ללא כל הכנה מראש, והציעה להם לכתוב כתבות שליליות על גוגל. הם נפלו, לפחות במקרה אחד, על הבלוגר הלא נכון, חוקר האבטחה כריסטופר סוגוהיין.

סוגוהיין מיהר לפרסם את התכתובת עם המושכים-בחוטים-בשנקל, שבין השאר הציעו "לעזור לו" לכתוב טור, והבטיחו לשתול אותו בשלל עיתונים מובילים. התרגיל הזה לא היה רק מלוכלך מצד פייסבוק, אלא גם מאוד לא חכם: כאשר יתפרסמו ידיעות על כך שהשירותים של גוגל פוגעים בפרטיות המשתמשים, אנשים צפויים לפקפק בהן אוטומטית ולחפש את האינטרס הזר.

בפייסבוק מיהרו לפטר את ברסטון-מארסטלר - האנשים שהביאו לכם, בין השאר, את הקמפיין הכושל מאוד של הילארי קלינטון ב-2008. אבל חברת היח"צ עצמה התעקשה שלא לפטר את הטמבלים שניהלו את הקמפיין. היה להם תירוץ מוצלח: השניים התחילו לעבוד רק לאחרונה. על כל פנים, אמרו בברסטון, יש להם קוד אתי(!) והם ידאגו לחלק אותו לעובדים. אסא כשר, מאחוריך.

צוקרברג. הקמפיין נגד גוגל פגע רק בפייסבוק צילום: בלומברג

עכשיו שתי החברות מאשימות זו את זו. פייסבוק טוענת שהדברים הוצאו מהקשרם ושהיא לא התכוונה לנהל קמפיין אנטי-גוגל, וזה אמין בערך כמו התירוצים של מארק צוקרברג על התנהגותו בימי הקמת האתר. בברסטון טוענים שהאחראית לבעיה היא הטרשת החברתית - היא התעקשה, אומרים שם, על קמפיין אנונימי. נו, טוב, מה רציתם שהם יעשו? איך מנהלים קמפיין כזה, אם לא באנונימיות? פותחים עמותה בשם "גולשים שמעריצים את מארק"?

"הניו יורק טיימס" מצביע על המצב המגוחך שבו פייסבוק, הגורם הראשון במעלה לחיסול פרטיות בהיסטוריה האנושית, התעקשה על אנונימיות. צוקרברג, אחרי הכל, כבר אמר בפומבי שזמנה של הפרטיות חלף. מסתבר שזה נכון רק לימים שבהם הוא לא זומם איזה תרגיל מלוכלך.

בעזרת אופנוע ודיסק און קי

בן לאדן. אימיילים באמצעות שליח צילום: בלומברג

אוסמה בן-לאדן, ג'יהאדיסט בדימוס, אהב מאוד להשתמש בדואר אלקטרוני. זו היתה, למעשה, צורת התקשורת החביבה עליו. אלא ששליחת מכתבים גלויה היתה גורמת ל-NSA, סוכנות ביון האותות, להתביית עליו יחסית מהר. ואם זה היה קורה - סביר להניח שמשלחת מלאכי רעים היתה מגיעה אליו כבר לפני שנים.

אז הוא מצא פתרון טכני פשוט. באחוזת בן-לאדן בפקיסטן לא היה חיבור לרשת, אבל היו גם היו מחשבים - וגם, כמסתבר, אוסף פורנו - ועליהם היה בן-לאדן כותב את האימיילים שלו. הוא היה שומר אותם בדיסק און קי ומעביר אותו לבלדר. הנ"ל היה נוסע לקפה אינטרנט מרוחק, בודק את הדואר האלקטרוני של מנהיג אל קעידה, שולח את המכתבים החדשים, וחוזר הביתה לעוד סיבוב.

כל זה מעיק ברמה של שליחת הודעות עם יוני דואר, אבל התוצאה היתה תשדורת אלקטרונית מאובטחת. החיסול של בן-לאדן לא התרחש כתוצאה מדליפת מידע ברשת, אלא כתוצאה מעבודת נמלים של מודיעין אנושי. וזה לקח, כידוע, כמעט עשור.

חברות ענק? יותר קל להפחיד את המפתחים

שורה של מפתחי אפל מדווחים בימים האחרונים שמישהו שולח להם איומים בתביעה על הפרת פטנט. האיומים לא מתייחסים לאפליקציות עצמן, אלא על כך שהן מאפשרות לבצע רכישות בתוכן (In-App Purchase) - פרה חולבת של אפל, שמוציאה מהמפתחים 30% על כל מכירה כזו.

לטרולים אין עניין בהתנגשות ישירה עם אפל, ונראה שהם משתמשים באמצעי של לקיחת בני ערובה: אם מספיק מפתחים ישקשקו ויפסיקו למכור דרך האפליקציות שלהם, מה שנשמע סביר לגמרי, החברה תיאלץ בשלב מסוים לקבל החלטה - לנהל מו"מ עם הטרולים מעמדה נחותה, או להפסיד את המפתחים שלה. תגובה רשמית מאפל עדיין לא ניתן לקבל, כמובן.

הקרב על האפסטור

עכשיו הקרב מתרחב אל מעבר לארצות הברית ומגיע לאירופה. הפעם הערעור של מיקרוסופט נתמך על ידי HTC, נוקיה וסוני אריקסון. לכל אחת מהחברות האלה יש סיבה טובה לתעב את אפל ולהקשות על חייה, כי אפל - טרול פטנטים בפני עצמה – תבעה גם אותן מספר פעמים.

האפסטור של אפל. הקרב על השם מתרחב - והרבה עורכי דין מרוויחים מזה צילום: בלומברג

גם אמזון, שהגישה לאחרונה את התשובה שלה לתביעתה של אפל, אומרת שאין שום סיבה שהיא תשנה את שם האפסטור שלה. הנימוק זהה לזה שמעלות מיקרוסופט והחברות האחרות: אפסטור הוא שם גנרי לחנות אפליקציות.

אז עכשיו הקרב הזה נערך בשתי יבשות שונות, ומעסיק לגיונות של עורכי דין. יש הרבה כסף, כמסתבר, ביכולת להשתמש במילה הזו, שלפני שלוש שנים לא היתה מוכרת לרוב האנושות. בעצם, גם עכשיו היא לא מוכרת לרובה.

קצרצרים

עוד יום, עוד מוצר דפוק של אפל: לאחרונה השיק הקרמלין מקופרטינו את גרסה 4.3.3 של מערכת ההפעלה לגאדג'טים שלה, iOS. כתוצאה מכך, התחילו מיד שורה של גרוטאות הנשענות על מערכת ההפעלה, מאייפדים גדולים ועד אייפודים קטנים, לקבל חלושעס ולהודיע שהם לא מצליחים להתחבר ל-WiFi. מדובר, למעשה, בקאמבק של בעיה ותיקה במערכת ההפעלה הזו. יישמר הקונה.

דיווחנו לפני כחצי שנה על נוכל בשם ויטאלי בורקר, שמצא שיטה לקדם את הדירוג של חנות המשקפיים שלו בגוגל: התעללות שיטתית בלקוחות. זמן קצר לאחר ש"הניו יורק טיימס" חשף את השיטה, נעצר בורקר בחשד להונאה ונוכלות. בסוף השבוע הוא הורשע בשתי עבירות של שליחת מסרים מאיימים, עבירה של הונאת דואר ועבירה של הונאת טלגרף. בינתיים, הוא במעצר בית, אחרי ששוחרר בערבות של מיליון דולר(!) ונאסר עליו להשתמש באינטרנט. על פי הסעיפים שבהם הורשע, בורקר צפוי לעונש של לפחות חמש שנות מאסר. הלקח, ילדים? הפשע, לפעמים, לא משתלם.

ברק אובמה. נלחם בהאקרים צילום: בלומברג

ועוד בנושאי פשיעה: ממשל אובמה מעלה את ההאקרים על ראש שמחתו. הצעת חוק חדשה, שהוגשה לקונגרס בסוף השבוע, מציעה בין היתר מינימום של שלוש שנות מאסר להאקרים שחודרים למערכות מחשב חיוניות. כמו כן, החוק דורש מחברות שמאגרי נתונים שלהן נפרצו למסור מידע על כך - אם כי הדרישה היא למידע מינימלי מאוד. ספק אם החוק הזה ירצה את הקהל הזועם בעקבות הפריצה לסוני.

על המלך האנגלי הקדום קנוט הגדול (מלך אנגליה, נורבגיה, דנמרק וחתיכות משוודיה; מת ב-1035) מסופר שציווה בשעתו על הים להפסיק להציף את החוף. ישנה מחלוקת בשאלה האם הצו המלכותי הזה מהווה הוכחה לכך שקנוט היה זקוק לאספקה דחופה של ברגים לגולגולת, או שמדובר בנסיון של המלך השפוי בדרך כלל ללגלג על החנפים שבאנשי חצרו, שטענו שהוא יכול לעשות כל דבר. כך או כך, המדור שמח לדווח שבתי המשפט הבריטים מחדשים את המסורת של קנוט, ולראשונה אוסר צו איסור פרסום שם על הפצת מידע בפייסבוק וטוויטר. בהצלחה עם זה. על הים זה לא עבד.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"