דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: הפרות זכויות היוצרים של גוגל

בית משפט בלגי פסק שגוגל ניוז מפירה זכויות יוצרים, אפל מחסלת עסקים קטנים, גרופון דופקת חברות אירופאיות ואמזון לא אוהבת לשלם מיסים

מבחינת גוגל, הכל שימוש הוגן

גוגל חוטפת עוד מכה: אחרי שבית משפט פדרלי פסל את עסקת הספרים שלה, בציינו שהיא מהווה פרס לעבירה על חוקי זכויות היוצרים, ומנע בכך את יכולתה להשתלט על כל הספרים שסרקה בלי לקבל רשות, מגיע כעת בית משפט בבלגיה וקובע ששירות החדשות שלה, גוגל ניוז, הוא הפרת זכויות יוצרים אחת גדולה.

גוגל ניוז מציע קישור לידיעות, אבל גם חלק מהידיעה עצמה - את הכותרת ובדרך כלל גם את כותרת המשנה. דא עקא, שבהרבה מאד מקרים הקוראים לא טורחים לקרוא את הידיעה עצמה ומסתפקים בכותרת ובמשנה. יתר על כן, גוגל שמרה עותקי Cache של הידיעות. כל זה אומר, מבחינת אתרי החדשות בבלגיה, שמשתמשים יכולים לקרוא את התוכן שלהם מבלי לשלם, מה שאומר שהם מאבדים כניסות ובהתאם מאבדים גם מפרסמים. גוגל, מצידה, מרוויחה מפרסמים.

גוגל, מצידה, טענה שמדובר ב"שימוש הוגן", אולי הסעיף הבעייתי ביותר בכל תחום זכויות היוצרים. שימוש הוגן מאפשר לאדם לצטט חלק מהיצירה, כל זמן שזה מיועד ל... ובכן, שימוש הוגן: ביקורת, למשל, שאי אפשר לכתוב מבלי לצטט. בית המשפט דחה על הסף את הרעיון שציטוט של כמה עשרות מילים ממאות מקורות, מבלי להוסיף להם תוכן כלשהו, באופן שיטתי ולמען רווח, עשוי להיראות באיזשהו אופן שימוש הוגן. גוגל לא יצרה כלום; היא רק חיה על חשבון יצירותיהם של אחרים.

טענה חוצפנית אחרת של גוגל היא שעיתונים שלא רוצים שהיא תצטט אותם, צריכים לפעול בשיטת ה-Opt out - כלומר, הם צריכים לפנות לגוגל כדי שזו תואיל בטובה להפסיק לגנוב את התוכן שלהם.

בית המשפט, כאמור, לא קנה את הטענות הללו, אסר על גוגל לצטט עיתונים בלגים בשפה הצרפתית בגוגל ניוז, וקנס אותה ב-25 אלף יורו לכל יום שבו היא תמשיך לעבור על החוק.

מי שעובד עם אפל, שיאשים רק את עצמו

יום אחד, החליטה אפל שאין לה מספיק כסף ושאפשר לסחוט את ספקי התוכן שבחנות האפסטור שלה עוד קצת, והודיעה שמעתה, היא גובה עמלה של 30% על כל מכירה בתוך אפליקציה - אה, וליתר בטחון, שמי שרוצה למכור דרך האפסטור גם לא יכול למכור את אותו התוכן ברשת.

ג'ובס. משנה את הכללים באמצע המשחק צילום: איי פי

שורה של מו"לים התקוממו ועשו רעש, אבל הם גופים חזקים, שכבר יש להם נוכחות יציבה במקומות אחרים. לחברת iFlowReader לא היה מזל כזה. החברה בנתה קורא טקסטים דיגיטליים, ומכרה ספרים דיגיטליים בשלל מכשירי מערכת ההפעלה iOS.

פתאום, iFlowReader - שבנתה את עצמה לקהל המשתמשים של iOS - היתה צריכה להביא 30% מכל כותר שהיא מכרה לאפל. הרווח השולי שלה על כל מכירה היה, לדבריה, הרבה יותר נמוך מ-30%. המשמעות של העושק של אפל היא ש-iFlowReader לא יכלה יותר לשרוד,והיא מודיעה כעת על סגירתה.

זה עונשו של מי שחשב שהוא יכול להיות שותף של אפל, ושאפשר לסמוך על הבריונית הגדולה ביותר שלא תשנה את החוקים תוך כדי משחק. אפל אישרה את האפליקציה בנובמבר, iFlowReader השקיעה סכומים ניכרים בה - החברה אומרת שהיא הפסידה כמיליון דולר - ופתחה את החנות בדצמבר. בפברואר אפל שינתה את הכללים. זה היה אחרי שהבטיחה לחברה מספר פעמים שהכל בסדר.

בחדשות "דפוק את השותף" אחרות, מפתחי אפליקציות לילדים התחילו לשים לב שהם כמעט לא רואים מודעות iAd, פלטפורמת הפרסומות של אפל. כשהם ניסו לברר למה, הם גילו שאופס, אפל שוב שינתה את הכללים ועכשיו היא לא מציגה פרסומות באפליקציות שמיועדות לילדים. שזה, למען האמת, דווקא חיובי. רק חבל שהשותפים של אפל לומדים הכל באיחור ניכר.

גרופון נגד עסקים אירופאיים

חברות אמריקאיות כבר התחילו לקלוט שהדיל שמציעה חברת הדילים גרופון לבעלי עסק לא בהכרח פועל לטובתם: בעל העסק נותן הנחה משמעותית על המוצר, אבל צריך לעשות את רוב הפרסום בעצמו, וגרופון לוקחים 30% מההכנסות מכל עסקה שמעורב בה קופון שלהם.

נשמע לא משהו, אבל יש לזה פוטנציאל מסחרי - לשכנע אנשים לבוא לעסק שלך. אם אתה מוצלח, אולי הם גם יחזרו. ואם יש אנשים שלא השתמשו בקופונים שהם קנו, אז לא קרה שום דבר. הם כבר שילמו על הקופונים, ובעל העסק יקבל את 70 האחוזים שלו ממחיר מכירת הקופון, גם אם הוא לא מומש.

באירופה, מצד שני, גרופון דופקת את העסקים עד העצם. שם, אם הקופון לא מומש, גרופון שומרת לעצמה 100% (!) מהעסקה. כלומר, אם קנית קופון לחנות בגדים בשווי של 50 יורו, אבל שכחת לממש אותו, החנות לא מקבלת את 35 היורו שלה; כל הכסף הולך לגרופון. זו האחרונה טוענת, מצידה, שזה בגלל ש"מודל הקופונים התפתח, היסטורית, אחרת באירופה". שזה תירוץ ממש מגניב: אנחנו עושקים אתכם מתוך כבוד להיסטוריה הייחודית שלכם. אגב, בעלי עסקים ישראלים - איך זה עובד אצלכם? ספרו לנו.

אמזון לא אוהבת לשלם מיסים

המשבר הכלכלי בארה"ב מביא את המדינות אל סף פשיטת רגל, וכתוצאה מכך הן נאלצות לעשות כמה תרגילים מרשימים במיוחד. אחד מהם הוא "מס אמזון": אילוצן של חברות רשת לשלם מע"מ על עסקאות מקוונות, שאמור להכניס לקופות המדינות מיליארדים - מהלך שהתוקף החוקי שלו בעייתי.

המדינות טוענות שזה נכון שאמזון ואיביי (המטרות העיקריות של החוקים החדשים) לא מקיימות נוכחות פיזית במדינה שלהן - תנאי לתשלום מע"מ, על פי פסיקה של בית המשפט העליון - אבל הן בכל זאת משתמשות ב"מקורבים", עסקים או בלוגרים שמקדמים את המוצרים שלהן ושחיים במדינה.

אמזון, בתגובה, הודיעה אתמול (ד') על מדיניות של אדמה חרוכה: מדינות שינסו לגבות ממנה מע"מ רק בגלל שחיים בהן אנשים שמקדמים את המוצרים של אמזון - באמצעות מודעות בבלוג שלהם, למשל - ימצאו שאמזון מפסיקה את מדיניות השותפות שלה עם המדינות הללו. כלומר, אנשים שחיים בהן לא יוכלו יותר לקבל כסף מאמזון עבור קידום המוצרים שלה. המדינה הראשונה על הכוונת היא אילינוי, שכבר העבירה חוק בנושא. מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס ציטט את פסיקת בית המשפט העליון בנושא, ואמר שחוקת ארה"ב אוסרת על המדינות להתערב בסחר הבין-מדינתי. הוא שלח את המדינות להעביר חוק פדרלי בנושא. שיהיה בהצלחה עם זה.

קצרצרים

אז מה נסגר עם הדבורים? לפי כמה שנים, התעוררה בהלה רבתי לאחר שדבורים ברחבי העולם התחילו למות. עכשיו טוענים חוקרים שהם מצאו את המוקד לבעיה: שיחות סלולר גורמות לפאניקה בקרב הדבורים, והכוורת מתחילה להשמיע צליל שגורם לדבורים לחשוב שהן צריכות לעוף משם. הן עפות ללא כיוון, ומתות. המצב הזה לא התקיים בכוורות שבסביבתן היו מכשירים סלולריים כבויים או דוממים. המלצה חד משמעית לכוורנים: בבואכם אל הכוורת, אל תשכחו לכבות את התועבה.

דבורה טיפוסית. הסלולרי הורג, מסתבר צילום: shutterstock

צחוקים. ג'וליאן אסאנג', המנהיג לכל החיים של וויקיליקס, מחתים את שותפי התוכן שלו על הסכם לאי העברת מידע, שבו הם מתחייבים שלא להפיץ את התוכן המודלף שוויקיליקס מעביר להם, ואם כן - הם יידרשו לשלם 20 מיליון דולר. החומר, נזכיר, שייך בכלל לממשלת ארצות הברית, ובכלל לא ברור אם איזה בית משפט יכיר בכך שלוויקיליקס יש זכויות כלשהן עליו - אבל זה לא מפריע לאסאנג' לנסות. וברקע, בשקט, נמק ברדלי מאנינג בבידוד בכלא צבאי אמריקני.

אסאנג'. זכויות היוצרים על המסכים של מחלקת המדינה שייכות לו צילום: בלומברג

דיווחנו בשעתו בכל השמחה לאיד הנדרשת על גורלה של חברת טרוליות התביעות, ACS:LAW, שנהגה לשלוח מכתבי איום לאנשים תמימים ולדרוש מהם לשלם עבור פיראטיות, או שייתבעו - אבל לא תבעה, כי זה מסובך מדי ויקר מדי. אנונימוס - אחד הפלגים שלהם, על כל פנים - פרצו לשרתי החברה וחשפו מיילים מביכים. עכשיו מגיע שלב הפארסה: החברה נתבעה משום שבמהלך הפריצה נחשפו פרטיהם של כ-6,000 אנשים שעליהם היא איימה בתביעה. עכשיו היא נמצאה אשמה בכך שהיא לא טרחה לשמור על מאגר המידע שלה כמו שצריך, ונקנסה באלף ליש"ט - אבל השופט ציין שאלמלא העובדה שהחברה הפסיקה את פעילותה, והעובדה שהבעלים שלה לא במצב לשלם, הוא היה קונס אותה ב-200,000 ליש"ט.

חלונות? לא בגוגל. סרגיי ברין אמר בכנס המפתחים של גוגל שרק 20% מעובדי גוגל משתמשים במערכת ההפעלה של מיקרוסופט, והם משתמשים כולם בחלונות 7. חלק ניכר מעובדי גוגל כבר עברו, לדבריו, לכרום. לפני כשנה כבר הגיעו דיווחים על כך שגוגל מתחילה להפסיק את השימוש בחלונות, ושמי שרוצה לעבוד עם מערכת ההפעלה הפופולרית ביותר על כדור הארץ צריך לקבל אישור מהבוס שלו.

יש עוכר דין בשם מארק ס. צוקרברג, שמתמחה בפשיטות רגל. לאחרונה הוא גילה לתדהמתו שפייסבוק חסמה את הדף האישי שלו. הסיבה: בחברה חשבו שהוא משקר באשר לשמו, דבר שקרה לו גם כאשר הוא ניסה לפתוח את הדף. עכשיו, בהתחשב בהיסטוריה העקמומית שלו, זה הגיוני לגמרי שמארק צוקרברג יחשוב שכל בן אדם עם השם שלו ישקר, אבל מה לעשות שאין לו עדיין סימן רשום על השם. מפייסבוק נמסר בתגובה שהחסימה הוסרה, ושמדובר בטעות. הממ.