דו"ח טכנולוגי: האייפון יודע איפה אתם - ואפל מסתבכת בגדול
חקירות באירופה ובקוריאה הדרומית, בקשה לתביעה ייצוגית ומייל מסטיב ג'ובס: פרשת המעקב אחרי משתמשי האייפון והאייפד תופסת תאוצה. וגם: המהפכה בסוריה לא חיכתה לרשת, והגולשים שגילו בדרך הקשה למה צריך לאבטח רשתות אלחוטיות
אוקיי, סטיב, איך תצא מזה הפעם?
בסוף השבוע שעבר, כשיצא המדור לחופשה מבורכת, פרשת הריגול של אפל אחרי משתמשי האייפון והאייפד התחילה להכות גלים. אם לתמצת, אפל עוקבת אחרי כל תנועותיו של המשתמש באמצעות קובץ בשם consolidated.db.
כן, גם גוגל באותה הסירה - אבל גוגל יכולה לומר לזכותה שהיא מודיעה למשתמש מראש שאם הוא מפעיל את שירותי המיקום שלה, אז היא תאסוף מידע על המיקום שלו כי, ובכן, קשה לספק שירותי מיקום אם המיקום לא ידוע. הקרמלין מקופרטינו, כמה מפתיע, לא מסר למשתמשים שום אזהרה כזו. היו לכך רמזים מוקדמים: אפל זנחה את השימוש בסקייהוק לטובת טכנולוגיה משלה לפני שנה. אבל הודעה רשמית לא היתה.
האיסוף איננו תקלה: אפל הגישה בקשה לפני כחודש לפטנט על שימוש במידע מיקום שנאסף על ידי המכשיר שלה. המטרה, על פי הפטנט, היא שימוש במידע אפליקציות עתידיות - על ידי אפל וחברות אחרות. ידיעת והסכמת הצרכנים? מי צריך את זה. לפי החוקרים, אפל לא עושה שימוש כרגע במידע ולא מעבירה אותו לגורמים אחרים, אבל המצב הזה עלול להשתנות.
הגורו של כת הפנאפלים, סטיב ג'ובס, שלח מייל למשתמש שבו הוא כותב שאפל "לא עוקבת אחרי אף אחד עם אייפון", ומנסה להפנות את האש לגוגל. זו כבר הפכה לטכניקה קבועה: פורצת שערוריה, מחלקת היח"צ של אפל יורדת לבונקר ולא עונה על שאלות, ואז יוצא ג'ובס בהצהרה רשמית למחצה. לפעמים זה מתפוצץ לו בפרצוף: ספק אם שערוריית "מגע המוות" של האייפון 4 היתה מגיעה למימדים כאלה, אלמלא שלח ג'ובס את המייל הידוע לשמצה שבו אמר לאחד הלקוחות הזועמים שהוא "מחזיק את המכשיר לא נכון".
כך או כך, אפל הסתבכה הפעם עד העצם, כמו גוגל בפרשות סטריט ויו ובאזז. הפרשה מסוכנת יותר, מבחינת ג'ובס, משום שלפי החשד היא שיקרה לא רק למשתמשים שלה אלא גם לרשויות. במכתב רשמי ששלחה אפל לפני שנה לקונגרס, היא טענה שהאייפון אוסף מידע על הצרכן רק אם הוא איפשר שימוש בשירותי מיקום - כביכול, בדיוק כמו גוגל.
בדרך שכחה אפל לציין ששירותי המיקום שלה מופעלים כברירת מחדל. אבל בכל מקרה, לפי בדיקה של "הוול סטריט ג'ורנל", שבחצי השנה האחרונה עושה עבודה מצוינת במעקב אחרי הפגיעה בפרטיות, הטענה של אפל פשוט לא נכונה. הקובץ consolidated.db ממשיך לעקוב אחרי המשתמש גם אם הוא טורח לשנות את ההגדרות של המכשיר. אם זה מדויק, זו כבר חוצפה חריגה: גם אם אתה מורה במפורש לסטיב ג'ובס וחבר מרעיו להפסיק לעקוב אחריך, הם עושים זאת - כמובן, בלי לדווח לך.
סנאטור אמריקאי, אל פרנקן, כבר זימן את נציגי אפל וגוגל לשימוע, וחקירות נפתחו נגד אפל בצרפת, גרמניה, איטליה וקוריאה הדרומית. בינתיים כבר הוגשה תביעה ראשונה נגד אפל, שהתובעים מבקשים להכיר בה כייצוגית. הרשויות בארה"ב סלחניות בדרך כלל כלפי שטיקים של אפל: הן הניחו לסטיב ג'ובס לצאת מפרשת האופציות שלו בקנס בלבד. חוקרים בקוריאה הדרומית ובאירופה עשויים להיות סלחניים פחות.
אז מה, בעצם, יכול הסמארטפון שלך ללמד עליך? המון.
חולה בשפעת? מתווכח על פוליטיקה? המכשיר יודע
חוקרים עושים לאחרונה דברים מרשימים מאוד עם מידע שמגיע ממכשירים סלולריים, בעיקר סמארטפונים. למשל, הם הגיעו למסקנה שהאנשים שאיתם אתה נמצא במגע משפיעים עליך יותר מחברים קרובים: מחקר שערכו ב-MIT העלה שלאנשים שאינם ידידים קרובים, אך נמצאים זה בקרבת זה זמן רב, יש בממוצע 15 אפליקציות זהות. חברים קרובים, שלא מתראים באותה תדירות, מחזיקים רק שלוש אפליקציות זהות. קרבה פיזית משפיעה, אומרים החוקרים, יותר מידידות.
במסגרת המחקר הראשוני הנ"ל חולקו סמארטפונים לכמה עשרות סטודנטים, מתוך הסכמה שלפיה הם חולקים כמעט את כל המידע שלהם עם החוקרים, ובתמורה שומרים את הגרוטאות לעצמם.
רוב הנחקרים נעו במסלולים קבועים. במילים אחרות, אם תקבלו את מידע המיקום על אדם מסוים - שיעול, באמצעות קובץ סודי ובלתי מאובטח של אפל, שיעול - תוכלו לנחש במידת דיוק רבה איפה הוא יהיה בזמן נתון. רוב בני האדם, אחרי הכל, נמצאים במקומות קבועים בזמנים קבועים: בבית, בעבודה, בגן של ילדיהם.
החוקרים ב-MIT גם הצליחו לזהות את העובדה שמשתמשים מדברים על פוליטיקה על פי שינויים בהרגלי השיחה (או הצריחה, במקרה הזה) שלהם, אם כי לא לזהות את תוכן הדיון הפוליטי. יותר מזה: הם זיהו מקרים שבהם הסטודנטים לקו בשפעת, לפני שהנבדקים עצמם הבחינו בכך. כשאפל תתחיל לטעון שלמידע שהיא אספה אין כל משמעות, צריך יהיה להטיח בפניה את הנתונים האלה.
המהפכה בסוריה התחילה, הפעילים ברשת נשארו מאחור
משטר אסד טובח בימים אלה בתושביו ללא רחמים, בנסיון לשחזר את תוצאות טבח חמה ב-1982, שהעניק למשטר כמעט 30 שנה של שקט. יש סימנים ראשונים שהצבא לא ימלא אחר רצון המשטר. כשיבואו לסכם את התוצאות של אביב העמים הערבי, המקרה הסורי יסייע עוד יותר במחיקת התפיסה שמדובר ב"מהפכת פייסבוק".
פייסבוק (וטוויטר) אמנם שיחקו תפקיד בקרב הנהגת המהפכנים במצרים ובתוניסיה, אבל הרבה פחות מכך בקרב ההמונים שיצאו בסופו של דבר לרחובות. בסוריה התפקיד שלה משני הרבה יותר: הרשת שם מפגרת משמעותית לעומת זו שבשאר העולם, ויותר מזה- המהפכה התרחשה למרות פעילי הרשת, לא בגללם.
אין לי כל כוונה לזלזל בפעילים האלה: הם אנשים אמיצים מאד, ולא כל אחד היה מחליט לסכן את עצמו בחקירה של המוחבראת', כפי שקרה לכמה וכמה מהם. אבל פעילי הרשת רצו לדחות את המהפכה לקיץ, כדי להתארגן יותר. זה היה רעיון סביר: ארגון הוא הכרחי למהפכות. אבל המשמעות היתה דעיכת המומנטום שיצרו המהפכות במצרים ובתוניסיה. פעילי שטח לקחו את היוזמה לידיהם, ויצאו לרחובות באופן ספונטני.
אז עכשיו נשאר רק לחכות ולקוות שהצבא יזכור שהוא בא מהעם, ואמור לשרת אותו. מהמשטרה החשאית איש כבר לא מצפה לדבר, פרט לרגע שבו אנשיה ייתלו על עמודי החשמל הקרובים.
לאבטח את הרשתות האלחוטיות
תופעה שרווחה בקרב כמה תת-תרבויות של גיקים כללה סירוב לנעול את רשתות ה-WiFi שלהם בסיסמא: הגיקים הנ"ל נקטו בגישה שאומרת שחיבור לרשת צריך להיות נגיש לכולם, ובתמורה החזיקו באמונה שמאחר שהם חולקים את החיבור שלהם עם אחרים, הם רשאים להתחבר לרשתות בלתי מאובטחות של אחרים.
אוטופי ונחמד, אבל יותר ויותר מסוכן. במהלך סוף השבוע הארוך שממנו כולנו מתאוששים עכשיו, פרסמה סוכנות הידיעות AP את סיפורם של שלושה גברים אמריקאים: השלושה מצאו את עצמם מותקפים בביתם על ידי יחידות ימ"מ או סוכנים פדרליים, משום שנחשדו בכך שהורידו פורנוגרפיית ילדים.
באחד המקרים נעצר אדם חף מפשע כי מישהו בספינה שעגנה בסמוך השתמש בחיבור שלו כדי להוריד את מה שכונה "אוסף הפורנו הגדול בעולם": 10 מיליון תמונות(!) של פורנוגרפיית ילדים. לשלושת הסיפורים יש סוף טוב: החשודים התעקשו שלא מדובר בהם, ולאחר חיפוש בכוננים של מחשביהם, המשטרה האמינה להם, ועברה לחקור את השכנים האחראים.
זה לא תמיד ייגמר טוב: "עצרו את החשודים הרגילים", הפטיר מפקד המשטרה הצרפתי הציני ב"קזבלנקה". המשטרה נוטה להתמקד בחשוד המיידי, והודאה מצידם היא הדרך הקלה לסגור את התיק. במילים אחרות, נעלו את הרשת שלכם. לא הייתם נותנים את המפתח לדירה שלכם לזרים אקראיים, נכון?
קצרצרים
אריק שמידט. בפרס הזה הוא היה מעדיף שלא לזכות צילום: בלומברג
פייסבוק מודיעה על שדרוגים לפונקציית הקבוצות שלה, שמאפשרת למשתמש לשלוח מידע לא רק לכל העולם וכלבו - ברירת המחדל של פייסבוק - אלא לקבוצה מוגדרת של גולשים. בין היתר מציג האתר כפתור חדש, Send: הוא מבצע פחות או יותר אותה פעולה של לייק, אבל במקום להציג את המידע בזרם החדשות של המשתמש, הוא שולח את המידע לקבוצות או לאנשים ספציפיים. מן הראוי לתהות אם החקירות נגד גוגל לא הטילו את אימתן על פייסבוק, שתוכל מעתה לטעון שהיא מאפשרת לאנשים לשלוח מידע באופן פרטי.
ואם אנחנו כבר בעניין: פרסי אורוול שחולקו השנה - המיועדים לאנשים וגופים הפועלים בשקדנות להפיכת חזון "האח הגדול" למציאות - הוענקו בין השאר לפייסבוק, על תקן הפולש התאגידי הגדול ביותר לפרטיות, ולאריק "פרטיות זה לפושעים" שמידט, יו"ר חבר המנהלים של גוגל. שמידט זכה בתואר הנכסף משום שטען שאיסוף המידע בפרשת סטריט ויו "לא הזיק לאף אחד". היו לו התבטאויות כל כך הרבה יותר מוצלחות, כמו זו שבה המליץ בעליצות לצעירים לשנות את זהותם עם הגיעם לבגרות, כדי להימלט מהר המידע שגוגל אספה עליהם. זוכה נוספת בפרס היא רשות אבטחת התעבורה האמריקאית, על "סורקי העירום" שלה. שערוריית הריגול הופכת את האייפון למועמד לפרס לשנה הבאה. יש למה לחכות.
דיווחנו בעבר על דעיכת ההתלהבות של מגזינים מכלוב הזהב של האייפד, והנה מתחילות להגיע ההודעות הרשמיות: קונדה נסט, המו"ל שאפליקציית Wired שלו זכתה להשתפכויות של התלהבות לפני כשנה, מודיע שהוא מעכב את התוכניות לייצור אפליקציות לשאר המגזינים שלו. הוא לא מבטל אותן, אבל אין לו עוד עניין להשקיע זמן ומאמץ בפיתוח אפליקציות כאלה. כל מגזין של הרשת שרוצה לארגן לעצמו אפליקציה - תרבחו ותסעדו, אבל לא מצד המו"ל עצמו. אחד הבכירים בארגון הפטיר ש"ממילא הם לא מצליחים כל כך, אז מה הלחץ?" לפחות אפליקציה אחת שקונדה נסט היה אמור להוציא בפברואר טרם הופיעה עד כה.
טמבל מפורטסמאות' שבבריטניה חשב שזה יהיה נורא מצחיק להציף במים ספריה ציבורית במקום מגוריו. הוא גרם לה נזק של 200 אלף דולר, והביא לסגירתה למשך חמישה חודשים. השרץ הקטן נתפס, נחקר, הועמד לדין והכחיש את המיוחס לו - אבל בפרופיל שלו בפייסבוק הוא דווקא התגאה במעשה. התובע ניפנף במידע הזה, שכנראה הגיע אליו בעקבות הגדרות פרטיות רופפות, כמקובל. המציף צפוי ללכת למאסר, חמישה חודשים נשמעים כמו עונש הולם.
מישהו מהקוראים עדיין עונד שעון יד של קסיו? מידע שמגיע מוויקליקס חושף שאם התשובה היא חיובית, ואם מדובר בדגם F-91W (לעזאזל, אני חושב שהיה לי כזה לפני שני עשורים), אתה נחשב לחשוד בטרור. הסיבה לכך היא, כנראה, שאפשר להכין מהשעון מרעום לפצצת זמן בקלות יחסית. כתוצאה מכך הגיע המודיעין האמריקאי למסקנה ההגיונית ששעון כזה מזוהה עם בוגרי בית הספר לטרור של אל קאעידה. תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"