דו"ח טכנולוגי: אימפריית התוכן של AOL בצרות
AOL בטלטלה, מודל התשלום של הניו יורק טיימס כבר נפרץ, שני שליש מהאוסטרלים דורשים פיקוח על גוגל וקמפיין בבריטניה רוצה לחבר מבוגרים לרשת
בואה של גברת הפינגטון
אימפריית התוכן בשנקל של AOL כמרקחה: החברה פיטרה מאות מעובדיה, וכמה מהעובדים העדיפו לערוק בעצמם למחוזות ירוקים יותר, תוך שהם מכחישים בעקשנות שההחלטה נובעת בחלקה מחוסר רצונם לעבוד תחת אריאנה הפינגטון, שהתפרסמה כשעשתה את הונה על גבם של בלוגרים נטולי תשלום.
אריאנה הפינגטון. אחראית לגל העזיבות של עורכים ועיתונאים ב-AOL? צילום: בלומברג
AOL החלה אמש (ג') בארגון מחדש של האימפריה שלה, כשהיא מזיזה מחלקות מפה לשם, או, אם להיות מרושעים, מסדרת מחדש את כסאות הנוח על סיפון הטיטאניק. מחירה של העסקה עם הפינגטון, שעלתה ל-AOL יותר מ-300 מיליוני דולרים, תהיה סגירה של שורה של מחלקות ב-AOL, ומיזוגן - במקרה הטוב, במקרה הרע מדובר בפיטורי כל הכותבים הקיימים - עם מחלקות של הפינגטון פוסט.
אחת המחלקות שעוברת לעולם שכולו טוב היא Politics Daily של AOL, שפשוט אין בה עוד צורך בהתחשב בכך שהפינגטון פוסט מכסה את הנושא הרבה יותר טוב. הפינגטון אמרה לאחרונה שיש צורך ביותר תוכן שעבר עריכה עיתונאית, ו-AOL יוצרת עכשיו קשר עם פרילאנסרים בעלי סטנדרטים כאלה, בנסיון לשכור את שירותיהם.
קשה להתחמק מההרגשה שהעסקה הזו בין ענק תוכן שוקע (AOL) ומה שהיה מגה-בלוג פוליטי מוביל, שאיבד המון קיטור מאז בחירות 2008, לא תעשה טוב עם אף אחד מהצדדים. הבלוגרים בהפינגטון היו פחות או יותר מרוצים מגורלם – רובם, כאמור, לא קיבלו תשלום - עד שהם גילו כמה הם שווים ל-AOL וכמה מעט מזה (רמז: סכום עגול במיוחד) אכן יגיע לכיוונם. מעבר לתשלום, הם נשענו בעיקר על הדימוי שלהם, כחברים בגוף תקשורתי עולה; העובדה שהם מסונפים עכשיו לדינוזאור עם בעיות תדמית בקנה מידה של אידי אמין פוגעת גם בהון התרבותי הזה. הערכה סבירה: קבוצה של פורשי הפינגטון תקים בקרוב אתר תוכן עצמאי, שיתיימר לחזור לימי הזוהר של האתר.
ונעבור לצרות של אחרים.
אופס, חומת התשלום קרסה
לפני כשבוע הכריז הניו יורק טיימס על חומת התשלום שלו, שהחלה להכנס לתוקפה בימים האחרונים. צווחות עולות ויורדות, כצפוי, נשמעו מחוגי הקמצנים ברשת. ואז התחילו לקרות דברים לא נעימים.
למשל, תוך זמן קצר (פחות משבוע, אם לדייק) הצליח האקר קנדי, דיוויד הייז, ליצור אפליקציה - NYTClean שמה - שעוקפת בעליצות את חומת האש של העיתון, וכל מה שהיא הצריכה היו ארבע שורות של קוד. השימוש בה קל, גם לטכנופובים מובהקים.
אפליקציית ניו יורק טיימס לאייפד. מאחורי חומת תשלום שקורסת צילום מסך: crenk.com
התקפה בחזית אחרת הגיע ביחס למחיר שהעיתון דורש: העלות של הגברת האפורה כפולה ויותר מזו של המנוי לוול סטריט ג'רנל, עיתון הדגל של אימפריית מרדוק, והיא עומדת על 455 דולרים מזעזעים לשנה. העלות של מנוי שנתי לנטפליקס, למשל, היא 96 דולר בלבד - קצת יותר מחמישית. (גרף מועיל אפשר לראות כאן) אם בני"ט חושבים שאנשים ישלמו מחיר כזה - אמנם, הוא כולל גישה לאתר מכל כלי אפשרי, כולל סלולר - כדאי שיחשבו על זה שוב.
במקביל, נאלץ העיתון לצאת למערכה צפויה מראש: הוא מבקש כעת מטוויטר לסגור חשבון שכל מה שהוא עושה בחיים הוא להעלות כל אייטם חדש של הניו יורק טיימס לטוויטר. העיתון הבטיח להיות ליברלי כלפי אנשים שיגיעו מקישורים מרשתות חברתיות, אבל זה בעליל לא מה שהם חשבו עליו.
יהיה מעניין. הקרב הזה על תוכן בתשלום ימשוך הרבה מאד תשומת לב, משום שמדובר בניו יורק טיימס, שכל מה שהוא עושה מושך תשומת לב.
האוסטרלים לא סומכים על גוגל
גוגל ספגה מהלומה כבדה אתמול, כשמזימה ארוכת שנים שלה להשתלט על שוק הספרים נזרקה מכל המדרגות על ידי בית משפט בארה"ב, תוך שהשופט קובע שסריקת הספרים שלה היא הפרה של זכויות יוצרים ושהעסקה שניסתה לרקום תמורת כמה חרוזי זכוכית עם איגוד הסופרים האמריקאי "אינה הוגנת, ראויה, או סבירה". הוא האשים אותה בנסיון ליצור "מונופול דה פקטו".
השופט לא לבד: העובדה שגוגל היא תאגיד גדול ונושכני מתחילה לחלחל לדעת הקהל, ככל הנראה בעקבות תקריות כמו אלו של גוגל באזז ופרויקט מכוניות הריגול שלה, סטריט וויו. בסקר שנערך לאחרונה באוסטרליה, אמרו שני שליש מהנשאלים שגוגל צריכה להיות תחת פיקוח ממשלתי, במיוחד בכל מה שקשור לנושאי פרטיות.
עכשיו, לרוב מוחלט של האוסטרלים (84%) יש עדיין דעה חיובית על גוגל, ו-58% אמרו שהיא לא "מחזיקה ביותר מדי כוח", אבל פחות מחצי (45%) סבורים שהיא עושה עבודה טובה בהגנה על פרטיות. שבעה מתוך עשרה אוסטרלים מתנגדים לכך שגוגל תעביר מידע שאספה על אזרחים אוסטרלים לידי רשויות המודיעין האמריקאיות - ועל זה כבר נאמר, שיהיה לכם בהצלחה עם זה. גוגל מסייעת לעיתים קרובות לשירות מודיעין האותות של ארה"ב, ה-NSA.
באופן מדאיג יותר מבחינתה של גוגל, 32% מהאוסטרלים מאמינים שתוצאות החיפוש שלה לא נייטרליות, ושהיא מבצעת בהן מניפולציה. גוגל נחקרת בדיוק בחשד הזה הן בארצות הברית והן באיחוד האירופי. אם קרוב לשליש מהאוכלוסיה מבין זאת כבר עכשיו, מצבה אחרי מידע שייצא מהשימועים צפוי להיות גרוע יותר. כאן היא בהחלט עשויה לאבד את דעת הקהל. אחרי הכל, היא בנתה את עצמה על המוניטין של חברה שהאלגוריתם שלה הוא נייטרלי. כאשר יותר אנשים יבינו שהוא מיועד לא לסייע להם למצוא את התוצאות המדויקות ביותר, אלא קודם כל לרפד את כיסיהם של מייסדי החברה, היא תוכל להשליך את שלט ה"אל תהיה רע" שלה לפח.
צעירים, עזרו לקרובים המבוגרים שלכם
ממשלת בריטניה יוצאת בעוד מיזם שמטרתו לשכנע כמה שיותר מבוגרים בבריטניה להתחבר לרשת. לממשלה זה חשוב במיוחד, משום שהיא קיצצה בבשר החי של השירותים הציבוריים שלה, פיטרה מספר עצום של עובדים, והכל תוך הנחה ששירותי רשת יוכלו למלא את החסר.
הבעיה של בריטניה היא ששיעור המבוגרים המחוברים שלה נמוך יחסית לדרישה הזו: רק 43% מהמבוגרים (בני 55-74) בממלכה המאוחדת מחוברים לרשת, בהשוואה ל-58% במדינות מתקדמות יותר כמו נורווגיה (ולוקסמבורג, אבל נסיכות שאפשר לחצות בשעתיים של הליכה היא לא בדיוק דוגמא למשהו) בריטניה מתקדמת משמעותית יותר מהממוצע האירופי, שעומד על 28%, אבל כאמור זה לא מספיק.
על כן נוקטת הממשלה בשתי יוזמות: קודם כל, היא מנסה לשכנע את הקשישים שהרשת תסייע להם להתמודד עם בדידות. שנית, היא מכירה בכך שהבעיה העיקרית היא פחד מהרשת ומכל מה שקשור אליה, ומחוסר הרצון לפנות לקבלת עזרה בנושא - שחושפת את בורותך - מצד אדם זר. על כן היא קוראת לצעירי הממלכה, שמבינים את הנושא היטב, לגלות אחריות אזרחית - וללמד את קרוביהם וידידיהם המבוגרים איך עושים את זה. מעניין.
קצרצרים
עוכרי הדין של אפל עובדים שעות נוספות: שלשום הם תבעו את אמזון על השימוש בשם AppStore, שלאפל יש עליו שם רשום (תחת ערעור), ואתמול הם תבעו חברה בשם MiKandi, שההתמחות שלה היא אפליקציות ארוטיות, בשל אותה עבירה עצמה: השימוש בשם שאפילו סטיב ג'ובס השתמש בו כשם גנרי לחנות אפליקציות. נו,
אפילו ג'ובס השתמש במילה "AppStores" כשם גנרי לחנויות אפליקציות. זה לא מנע מאפל לתבוע את אמזון על סימן מסחרי צילום: איי פי
בצעד הזוי לא פחות, פנתה משטרת לונדון להמוני המפגינים הזועמים שצפויים להגיע לבירה בקרוב כדי למחות על כוונת ממשלתם להוריד גרזן על הסקטור הציבורי ולפטר מאות אלפים, וקראה להם לשמור על הסמארטפונים שלהם דלוקים - כדי שיוכלו לקרוא את העדכונים של המשטרה בחשבון הטוויטר שלה. הנחת יסוד מרגשת בתמימותה.
בית משפט בריטי שלח לכלא ג'יהאדיסט בשנקל, ראג'יב כרים. על תכניתו להשתמש במקום עבודתו, בריטיש איירווייז, כאמצעי לקידום התקפות טרור ישלם קארים בשלושים שנות מאסר. הזווית הטכנולוגית כאן היא שהוא והחברים שלו לתא הטרור סירבו להשתמש בשירותי הצפנה מודרניים - כולל כלי יעודי שפותח על ידי אנשי הג'יהאד העולמי עצמם, "סודות המוג'אהדין" - ועל כן העדיפו כלי הצפנה שחשבו שאינם מוכרים למערב: שיטה של המרת אותיות האלפבית אלו באלו. השיטה הזו, למרבה המזל, מוכרת למערב עוד מימי היוונים ויוליוס קיסר עשה בה שימוש ניכר. על העדפתו של כרים לשיטות הצפנה שהיו מיושנות עוד בימי הביניים הוא ישלם, כאמור, מחיר כבד.
הממלכה המאוחדת שומרת בגאווה על כתר האלופה הבלתי מעורערת באובדן מידע: מועצת העיר לסטר הצליחה לאבד דיסק און קי שהכיל מידע רגיש במיוחד. הפעם מדובר בקוד האלקטרוני שפותח את תיבות הדואר של קשישים שבהם מטפלת העירייה, תיבות דואר שמכילות את המפתחות לדירות שלהם. נהדר. עכשיו 2,000 קשישים צריכים להחליף את הקודים שלהם. העירייה, ייאמר לזכותה, היתה יעילה למדי והצליחה להחליף כאלף מהקודים הללו תוך יממה.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
